בע"ה כט אדר התשעל
מישל בן שושן
פרשת החודש מ
מניטו 1984
שמות פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:
- אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן
- תורת משה היא תיקון העולם היא העיקר.
- תורת אהרון היא הכפרה. כי האדם , לפעמים, חוטא ויש לכפר על החטאותיו כדי שיוכל לתקן העולם.
תורת משה היא העיקר ותורת אהרון היא האמצעי.
חבל שהיהדות הפכה, בגלות, לפעמים, לתורת אהרון .
ירמיהו פרק ז :
(כא) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר:(כב) כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם <הוציא> הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח:(כג) כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם:
מניטו מסביר: אני לא ציוויתי לכם לעשות חטאים ולכפר עליכם. הכפרה היא דרך אגב, בגללכם, אבל זו לא המטרה!!
עוד הבדל ביניהם:
משה היה המנהיג הפוליטי, אפילו "חילוני" ואהרון הוא הרבי של הקהילה. כשמשה מגיע אל בני ישראל במצרים , זה דומה להרצל שמגיע לבית הכנסת בפריז במאה התשע עשרה כדי להגיד להם לעלות לארץ. בלי כיפה ומבטא זר. הם זורקים אותו החוצה . הוא מגמגם. הוא לא יכול לדבר אליהם!
אבל אהרון, "שמח בליבו" וזה הפלא הגדול שגרם להצלחת המהלך!!
- הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
לכאורה יש כפילות אבל בעצם הפסוק מדבר על שני נושאים :
החדש …..= היום הראשון שהלבנה מופיעה הוא יתחיל לכם את החודש. וזה יהיה עבודכם ראש חודש, וכך כל חודשי השנה, היום הראשון יהיה היום שהלבנה מתחדשת.
ראשון הוא …….= ובנוסף, החודש הזה יהיה החודש הראשון עבור השנה.
חשוב שהמצווה הראשונה תכלול:
- קביעת הראש חודש,
- ניסן הוא החודש הראשון עבור השנה
- וזה קורא ביציאת מצרים
הערה: היו כבר מצוות עד כה (מילה- שבת- גיד הנשה) אבל הם לא היו מצוות עבור בני ישראל כעם. הם הונהגו כמידות אבל מסיני הם כמצוות: תורה ציווה לנו משה (כמצוות) מורשה קהילת יעקב (היו במסורת, מידות הנהוגות על ידי האבות).
עבור האבות, החודש הראשון היה תשרי! השנה האוניברסאלית.
מעכשיו יהיה שינוי: ניסן, השנה הישראלית
| תשרי | ניסן |
| השנה לפי השמש | לפי הירח |
| מימד אוניברסאלי | מימד לאומי ישראלי |
| האבות לפני יציאת מצרים | העם מרגע היציאה |
| שנה= שינוי | חודש= חידוש |
- שינוי= להשתנות. להיות משהוא שונה. כמו שהאחד עובר להיות שתיים. זה משהוא אחר. והשינוי נעשה על ידי הזמן. הזמן משנה אותנו.
- חידוש= למרות הזמן, אנו נשארים אותו אדם! חידוש מהשורש "אחד"!.
אם הזמן שעובר מתגבר על האדם, אז יש שינוי ונעלמים אם האדם מתגבר על הזמן, אז יש חידוש! והוא לא מתבולל והוא לא נעלם מההיסטוריה. אם מתנגדים לחידוש אז נעלמים!!
- רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם
מה שניתן לעם ישראל ביציאת מצרים זה הכוח של החידוש, כלומר הכוח שלא להיעלם מההיסטוריה!
"אין חדש תחת השמש"= אין שום דבר חדש אצל הגויים! הם כמו השמש, עולם השינוי
יש שתי טעויות:
- רוצים להיות אחר, להשתנות כי חושבים שכך אנו נשרוד: ההתבוללות. מגיעים להיפך!
- מסרבים להתחדש כי מפחדים להשתנות, ואז נעלמים כי כבר לא רלוונטים.
החידוש מגלה את נצח ישראל.
- הרש"י הראשון בתורה
רש"י בראשית פרק א פסוק א (א) בראשית – אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, …
רש"י שואל: למה יש סיפורים בתורה? אם הוא ספר מצוות שיתחיל מהמצווה הראשונה של הפרשה שלנו ואם הוא ספר סיפורים שלא יצווה על מצוות.
התשובה היא שחייבים להגיד מי אנחנו לפני שמצווים לנו משהוא!
ועוד שההיסטוריה של עם ישראל היא התגלות השכינה כמו המצוות!!
רש"י משתמש בשני פעלים שונים:
- למה לא "התחיל" …מהמצווה הראשונה
- למה הוא "פתח" מבראשית"?
השאלה של רש"י עמוקה: אם כבר מספרים סיפור, עושים הקדמות, למה להקדים על ידי "בראשית.." ולא להקדים בפסוק שלנו : ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר!! שהיא ההקדמה למצווה הראשונה של קידוש החודש!
ולפי השאלה הזו מבינים שהתשובה פשוטה:
חייבים לדעת מי הם אהרון ומשה ומה הם עושים במצרים….עד לאדם הראשון!
אם כן, למה לא להתחיל מהפרק השני: "אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם"? למה לכתוב את הפרק הראשון? במיוחד כשהמשנה אוסרת ללמוד מעשה בראשית בשניים. ואנחנו לא יכולים להבין אותו בכלל! זו השאלה של רש"י!
ועוד אפשר לקרוא "לא היה צריך להתחיל."!! איך אפשר שתהיה התחלה לתורה??!!
התורה היא אמת ללא התחלה וסוף. אין מוקדם ומאוחר בתורה. רק בספר תורה יש סדר והתחלה וסוף. אבל לא לתורה!
………..משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:
אם כבר מנסים לשכנע אנשים שמאמינים בתורה, אז יש לנו הרבה פסוקים אחרים שמסבירים שה' נתן לנו את ה ארץ! ולאוו דווקא בראשית! אלא שהטענה של הגויים (ושל היהודים עצמם היא על הכיבוש!!
התשובה היא :" כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"
ותקראו מה מצווה הבורא לארם בפרק הראשון:
מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ
למה לא כתוב "כבשו את הארץ ומילאוה!"?
כי כך נכבשת ארץ ישראל: קודם כל למלא אותה ורק אחר כך כובשים אותה!!
וכך קרא ב48 : היהודים באו ללא כל רצון לעשות מלחמה. הערבים הם שפתחו במלחמה! ואז יש לכבוש!
וה' אומר לנו: אני נותן לכם את הארץ, לכו ותכבשו אותה!! והחרדים (והשמאלנים) לא מבינים שיש לכבוש הם טוענים שהיא "ניתנה" כלומר בלי כיבוש!
הרמב"ן= לא עבור הגויים נכתב אלא עבור היהודים עצמם!! שלא ירצו לכבוש!!מהרגע שהיהודים יהיו משוכנעים, הגויים יסכימו מיד!
כח מעשיו הגיד לעמו. כח= 28. הפסוק ה28 הוא:
בראשית פרק א (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:
ההיסטוריה של עם ישראל חשובה לא פחות מהמצוות.
- כי ה' מתגלה בהיסטוריה לא פחות מאשר דרך המצוות
- כי יש לדעת למי מצווים לפני שמצווים
- ויש לדעת מי אני לפני שאני שומע מה מצווים לי
- כי המצוות הם נחלת כלל ישראל אבל עבור האבות שהיו יחידים, הסיפור שלהם הוא העיקר ואנו בני האבות.
דרך אגב יש להעיר שמיד , כשמטפלים בפסח מצרים, כבר מצווים על פסח דורות!
כי זו לא תהיה היציאה האחרונה! כבר יודעים זאת עכשיו!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 