בע"ה כז ניסן התשעה
מישל בן שושן
מצורע גז
רוב העניינים נידונו בפרשת "מצורע"
הנה כמה תוספות שרק מחזקות הנאמר שם:
והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע
אחרי שנרפא הוא עדיין נקרא "צרוע"!!
כאילו זו עבודה תמידית שאין יכולים להיפטר ממנה
ומה העבודה הזאת? כוח ההבדלה והדיאגנוזה. מאמץ תמידי להשתפר: לא להרפות מהביקורת העצמית.
כל זמן שיש לשון הרע ופירוד בתוך עם ישראל, הוא ישב בגלות"בדד, מחוץ למחנה מושבו"!
עזרא היה הכהן שבא לטהר את עם ישראל אחרי גלות בית ראשון שהתה בגלל לשון הרע. והיא היתה קצובה (70 שנה) כי ידעו מה חטאם. בניגוד לגלות בית שני שלא השכילו לאבחן בחטאיהם , הגלות לא קצובה!
חטא לשון הרע הוא כפול: כלפי האדם שפגענו בו וכלפי ה' עצמו. על כן, כשאנו מבקשים סליחה על חטא לשון הרע, אנו מבקשים סליחה וכפרה על החלק ביננו לבין ה'. וזה רק אחרי שבקשנו סליחה לחברנו. על חטא שחטאנו "לפניך"
המעיל של הכהן הגדול מכפר על הלשון הרע שבקול רם
הקטורת מכפרת על חטא לשון הרע שבחשאי
כוחות הנפש קשורות לכוחות הגוף
הממרק עצמו על דבר עבירה סוף בא לידי פצעים וחבורות
רוב החולאים יסודם בכוחות הנפש
מצורע= מוציא רע .מהגוף, פנימה, בסתר, לחוץ שלו! ואז יוכל לטפל ברע הזה. אולי רק ההוצאה לחוץ היא כבר חלק גדול מהטיפול ברע!
יש צורך בשתי ציפורים כדי לטהר המצורע: הציפורים "מפטפטוט" כמו האומר לשון הרע
ציפור אחת שוחטים: סמל לפטפוט המגונה שאמר
ציפור אחת נשלחת חיה על פני השדה: סמל לפטפוט הטוב שלא אמר! כי אין להתייחס לכוח הדיבר רק בהמנעות פן נגיד לשון הרע אלא יש להפעיל הדיבור לטובה !!
כנגע נראה לי: אין האדם יכול להעיד על עצמו. הוא יכול רק להיגד "כנגע" ולא "נגע". הכהן, הצד השלישי המומחה, הוא זה שיקבע! אם כן או לא זה נגע.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 