מצורע פי

בע"ה ב אייר התשעז

מישל בן שושן

 

מצורע פי

הרב מנשה וינר

 

ניתן להגיד שהצרעת היא סימן שהאלוהים שולח לבן אדם כדי להגיד לו שהוא  בתהליך ניתוק מהחברה. בלי שהוא שם לב לזה, האדם הזה גרם לעצמו להתנתק מסביבתו. או בגלל דיבור (לשון הרע) או מחשבות, או מעשים. כדי להזמין את האדם הזה להתבונן על משמעות מעשיו, שולחים לו "צרעת" שגודלה וטיבה יביא את הכהן להרחיקו מהמחנה. כלומר, אומרים לו: אתה גרמת לעצמך ריחוק מהחברה. אולי באופן לא מודע. אז תחווה עכשיו, פיזית את ההרחקה הזאת כדי שתוכל לתקן את עצמך לקראת החזרה אל חיק החברה.

כל המטרה של הצרעת , ההרחקה  והטהרה, באים כדי לשקם את הקשרים של האדם עם סביבתו.

 

נתמקד על תהליכי הטהרה של המצורע. כשהצרעת נוגעת בגופו, בבגדיו או בביתו.

 

טהרה מצרעת הגוף :שלושה שלבים:

 

 

1 שלב ראשון:

מטרת השלב הזה היא  הכניסה בחזרה למחנה ישראל.

  • א. שתי ציפורים

ויקרא פרק יד (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב:(ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים:(ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח.:

זה דומה מאוד לעבודת יום הכיפורים: לוקחים שתי ציפורים דומים מאוד כמעט זהים ואחד יישחט והשני ישוחרר. זה מזכיר לנו את שני השעירים ביום כיפור! יש במהלך טהרת המצרוע כפרה שמזכירה לכפרת כל עם ישראל ביום כיפור.

  • ב. ארז לאזוב

ויקרא פרק יד  (ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם …

זה מזכיר לנו אותם הדברים שעשו בני ישראל בליל יציאת מצרים. אז, המעשה הזה הכניס את כל מי שרצה לצאת ממצרים אל תוך עם ישראל. כל מי שלא הקריב את קרבן הפסח נדחה מעם ישראל.

  • ג. ההזיה

ויקרא פרק יד   (ז) וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה:

זה  כמו פרה האדומה שמטהרת מטומאת מת. כי מצורע חשוב כמת

  • ד. כיבוס ראשוני

(ח) וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים:

הכיבוס הראשון הזה מאפשר לו להיכנס בחזרה אל מחנה ישראל (עדיין לא לתוך מחנה לוויה ולמחנה כהונה) ולא להיכנס בתוך ביתו עדיין.

 

  1. 2. שלב שני :כיבוס הבגדים והגילוח (כניסה למחנה לוויה)

ויקרא פרק יד  (ט) וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר:

עכשיו המצרוע מגלח את כל שערות גופו. זה מזכיר לנו את מה שהלווים חייבים לעבור כדי להכנס לתפקידם:

במדבר פרק ח (ו) קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם:(ז) וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ

ואז הוא יכול להיכנס לתוך מחנה לווייה!

 

  1. 3. שלב שלישי : קרבנות הכהנים (הכנסה למחנה שכינה)

(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן:

המעשים האלה דומים מאוד לקרבנות שמביאים הכהנים כדי להכנס בתפקיד ביום השמיני למילואים!

השלב השלישי הזה מאפשר לו להיכנס לתוך מחנה הכהונה, כלומר למקדש.

 

 

לסיכום:

שלושת השלבים האלה, מאפשרים למצורע להיכנס לתוך המחנה החיצוני של העם: מחנה ישראל. ואחר כך למחנה הפנימי יותר, מחנה לוויה ,ובסוף למחנה הכהונה , שם נמצא המשכן.

אבל, אחרי ארבעים שנות המדבר, לא היה כבר מחנות נפרדים בארץ ישראל. אם כן, מה משמעות שלושת המחנות וטהרת המצורע בשלושה שלבים?

 

שלושת המחנות בעם הם מקבילים לשלושת המעגלים מסביב לאדם:

העור של האדם מכסה את כל גופו. שם מתנהלים המגעים עם העולם החיצון. אם קרתה תקלה בפנימיות של האדם, יש יתרון בזה שהדבר יצא החוצה, אל עורו, כדי להדליק אצלו נורה אדומה. כדי שיטפל בבעיה הפנימית יותר.(היחס עם העולם החיצון למשל)

אבל יש עוד מעגל מסביבו, אלה בגדיו של האדם

והמעגל החיצוני ביותר, השייך עדיין לפרטיותו, זו ביתו.

לכן, יהיה מעניין לבדוק, האם טהרת הבגד וטהרת הבית מקבילים לשלבים שהוא עובר כדי להיכנס לתוך המחנות.

 

טהרת הבגד

הוא מקביל לשלב השני של טהרת המצורע: כיבוס וגילוח.

אחרי שרפת החלק הנגוע בבגד או קריעת החלק מהבגד. זה מקביל לשליחת המצורע מחוץ למחנה

השלב העיקרי הוא" כיבוס וגילוח". השלב השני הוא כביסת הבגד וגילוח. אבל. אין כאן גילוח כי גילוח קורה רק אצל האדם! אין לבגד שערות!! למרות זאת, הפסוק מדבר על גילוח הבגד! אפילו שזה בלתי אפשרי, רק כדי לקרוץ לנו על ההקבלה עם האדם, כתוב:

ויקרא פרק יג (מז) וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים…(נה) וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ:…(נט) זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ: פ

כאילו לבגד יש קרחת או גבחת!! המפרשים מסתדרים ואומרים שמדובר על החלק האחורי והקדמי של הבגד. אבל שימוש באזורי חסרי שער אצל האדם בבגד מוזר ובא ללמדנו את ההקבלה הדרושה ביניהם.

 

 

טהרת הבית

 

יש רק שלב אחד אחרי שמסירים האבנים הנגועים:

ויקרא פרק יד (מט) וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב:…

כלומר עושים לבית את הטקס של השלב הראשון של טהרת האדם.

כאילו מתרחש המהלך הכולל הבא

 

טהרת האדם דורשת שלושה שלבים   (עד כניסה לבית המקדש)

טהרת הבגד מקבילה לשלב השני (כניסה למחנה לוויה)

טהרת הבית מקבילה לשלב הראשון (כניסה למחנה ישראל)

 

צרעת שלבי הטהרה: ישב מחוץ למחנה טהרה
הגוף שלושת השלבים מחזירים לשלושת המחנות 2ציפורים-כביסה- גילוח-שמיני
הבגד שני שלבים מחזירים למחנה לוויה כביסה-גילוח
הבית שלב אחד מחזירים למחנה ישראל שתי ציפורים

 

לסיכום:

וכל שלב מקביל למעשים מיוחדים המתוארים בתורה במקרים אחרים (פרה אדומה, יום כיפור, הקדשת הלווים, הקדשת הכהנים, קרבן פסח..) שמלמדים על משמעות של כל השלבים האלה.

 

 

 

מחנה ישראל                                                  הבית

מחנה לוויה                                                    הבגד

משכן                                                            עור הבשר

 

 

 

הערה נוספת: הקשר בין המצורע לכהן:

 

בכל הפרשיות האלה, יש שני אנשים שמתייצבים אחד מול השני: הכהן והאדם המצורע.

כשמתבוננים בפרטים, מגלים שהם מתוארים כשתי דמויות הפוכות. כאילו הכהן מייצג את האדם המתוקן שאליו המצורע צריך לשאוף לחזור להיות:

 

  1. ההבדל הראשון הוא בעניין הבגדים והשערות של המצורע ושל הכהן:

 

ויקרא פרק יג (מה) וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא:

זה בדיוק ההיפך ממה שכתוב בכוהנים אחרי מות נדב ואביהו

ויקרא פרק י :(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ ..

ויקרא פרק כא (י) וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם:

 

  1. ההבדל השני הוא עניין הדיבור:

 

וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא:

המצורע צריך לסגור את  הפה שלו. כי הוא פתח אותו יותר מדי:

ההיפך מתפקיד הכהנים שאמורים  להורות את בני ישראל:

ויקרא פרק יד (נז) לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת:

 

  1. ההבדל השלישי הוא מקום המושב:

 

(מו) כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ: ס

 

המצורע יוצא מהמחנה ולא יכול להיכנס בו שטהרתו . בדיוק ההיפך מהכהן שהוא לא יכול לצאת מהמקדש:

ומן המקדש לא יצא!!

 

כדי לטהר את המצורע, הכהן יוצא אליו

ומטרת התהליך היא להכניס בחזרה את המצורע לקודש!