בע"ה ח אייר התשע"ג
מישל בן שושן
קדושים מי
קדושים
קדושה היא לשון זימון, שייכות והבדלה!(חלק ב) ובישוב הדעת (חלק א)
"זימון" מלשון "הנני מוכן ומזומן" כל הזמן, מוכן לעשות את רצון ה'. אפילו אם מתברר לי שרצון ה' שונה ממה שחשבתי עד כה!
"הבדלה" מובדל מכל מנהג והרגל שיקבע אותי בתוכו. במיוחד של הגויים.(חלק ב)
האדם צריך לעמוד "פנים מול פנים" נגד ה'. כלומר, כל הזמן מנסה לדעת מה הפנים של ה' מורים לו לעשות. ומכיוון שהפנים משתנים ויש להם הרבה "פנים", אז האדם צריך לפתוח את עצמו כל הזמן לרצון ה' (פני ה')המשתנה מול רצונו שלו (הפנים של האדם)המשתנה גם כן!
והתקדשתם ,והייתם קדושים
אין אדם יכול להיות "קדוש" לגמרי, כמו שהרמ"י מבין זאת, עם הדרישה האדירה הזאת!"כי באמת, לזכך הלב שיהי נמשך אחר רצון ה' אינו בכוח האדם! רק בסיעתא דשמיא!" לכן, יש הבטחה מה':
"והתקדשתם" =אתם תעשו כפי יכולתכם,
ואז אני מבטיח שאני אשלים ו"תהיו קדושים"!
אשר קדשנו במצוותיו (לע"ד)
נראה לי שמטרת המצוות היא לתת הזדמנות לאדם להסתכל על העולם מגבוה! שלא להיות משוקע , אלא להיות במבט גבוה, במרחק. וכך, כל מצווה יכולה לעזור להיות יותר "קדוש"!
קדושים תהיו
ולא כתיב "היו". כאילו זו הבטחה :אני מבטיח לכם שתהיו קדושים!
כמו שהגשם, אחר שהוא התחיל לרדת איננו יכול לחזור לשמים , כך הקדשת עם ישראל היא דבר בלתי הפיך. הם יהיו קדושים!
אבל בכל זאת, האדם צריך להיזהר בכל כוחו להישמר מכל האיסורים (איש אביו ואימו תיראו..) (חלק ב)
קדושים תהיו (חלק ב)
כשיש הרחקה מאיסורי עריות, יש קדושה!
כי הקדושה היא מרחק . האדם המתרחק מתאוות העריות, מראה שהוא יכול להתרחק מכל התאוות כי העריות היא סמל כל התאוות.
ואהבת לרעך כמוך..אני ה'
פרשת קדושים היא מקבילה לפרשת "ויצא" כי היא הפרשה השביעית בספר כי פרשת ויצא: כי אחרי כל הבירורים שעשו האבות , נולדו להם השבטים בפרשת ויצא. וכל שבט, יש לו שמירה מיוחדת משלו.אבל כולם נוגעים לכלל. כמו שה' אוהב אותו למרות חסרונותיי, הוא אוהב את חברי למרות חסרונותיו. ולכן, אני צריך לאהוב את חברי למרות חסרונותיו.
כל העולם נראה ריבוי אין סופי של ניגודים ופרצופים שונים. אבל אלה כולם רק "לבושים". ובעומק, יש אחדות. וזאת ניתן להבחין כשרואים את הכלל. ויש לראות את טובת הכלל לעומק!(חלק א)
ואיש אשר ייקח את אחותו..חסד הוא
איך יכול להיות שהמדרש כותב שבדורות הראשונים, כל אדם נולד עם אחותו והתחתן איתה! אם התורה אסרה זאת?
אלא, "עולם חסד יבנה" ואכן היתה מידת החסד גדולה מאוד. אבל , באז שנתנה התורה, אסור לעבוד את ה' בחסד. החסד לבדו, כשהוא מוקצן אסור לגמרי!
אל תפנו אל האלילים
אליל= יראה של שטות!
אליל הוא מלשון "אליה", הזנב של הבהמה, שהוא החלק הכי רחוק מהראש! ושם הדעת נקטן!
אלוהי מסכה לא תעשה לך:
מסכה= קבוע כמו המתכת אחרי שהתקררה וקיבלה צורה אחת שאי אפשר לשנות!
כשאדם עושה מעשה או נהנה מהנאה ,כי הוא איננו יכול לזוז ממנו, אז זה מסכה!
כשאדם "לא יכול לזוז ולהתנענע" או כשהאדם "נמצא רגיל בהנאה אפילו קטנה מאוד, עד שהוא לא יכול לפרוש ממנה, זה נקרא מסכה"
לא תעשוק את רעך
" כל דבר טוב שהאדם יכול להמציא לחברו ולא ממציא, נקרא עושק"!!
"ואף תפילה שיכול האדם להתפלל על חברו ואיננו מתפלל נקרא עושק"!!(ברכות יב:)
אני ה'
- פירוש הרב צבי הופמן: מספר הפעמים שכתוב בסדרה הזאת "אני ה'" הוא 3+5+7 כמו מספר המילים בברכת כוהנים!
- הרמ"י נותן פירושים שונים ומנוגדים (אבל משלימים) לשני הביטויים:
- א. "אני ה'"= אל תחשוב שאתה הגעתה לסוף דעתי! רק אני ה' יודע את הכוונות שלי ושלך! הישאר עניו בקשר לצדקות שלך! ואל יתחכם האדם יותר מדי! ואל יאמר האדם "יודע אני את טעמי המצוות"!
- ב. "אני ה' אלוהיכם"= בכל זאת,אל תכנסו לדיכאון! אני עוזר לכם! אני שוכן בתוככם! אל תהיו יותר מדי "ראש קטן".
לא תקיפו פאת ראשכם
הפאות יורדות מהראש אל הלב.
כשמחשבה רעה באה לראש שלך, אל תכניס אותה ללבך! כי שם היא תקבל יותר תוקף!
מהמקום של הפאות יוצאים המחשבות. לכן, יש להיות שם ביראה גדולה
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 