בע"ה כ שבט התשע"ג
מישל בן שושן
יתרו מי
והייתם לי סגולה
בחירת ישראל היא מתוך אהבה בלבד. ה' אוהב את ישראל ולכן הוא בחר בו. כלומר, אין שום קשר ל"זכות" של ישראל! ה' לא בחר בהם כי הם יותר חכמים או יותר נחמדים או יותר דתיים! אלא בגלל ש"יעקוב בחר לו יה ישראל לסגולתו".
אם כן , למה יש לקיים מצוות? זה "רק" כדי שנכין את עצמנו להיות "כלי קיבול" לשפע האלוהי!! כלומר, אין שום "שכר" אלא ה' נותן סתם, ללא טעם מיוחד, רק בגלל שהוא "אוהב" אותנו. אבל, אנו חייבים להכין את עצמנו לקבל את מה שהוא נותן! כאילו יש מים זורמים מלמעלה ועלינו לשים את הדלי מתחת לזרם! לא הדלי גורם לזרם אלא הזרם מים נובע מהחלטה בלתי תלויה מה' וכל המצוות באות רק והסביר איך להכין דלי ואיפה לשים אותו!
"אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי ,(אז) והייתם לי סגולה מכל העמים"!!
ה' הוא המתורגמן של משה!
במסכת ברכות (מ"ה)כתוב:" מכאן שלא יגביה המתורגמן את קולו יותר מהמברך שנאמר "משה ידבר והאלוהים יעננו בקול"" כלומר : משה הוא זה שאמר את עשרת הדברות וה' בא כדי לתרגם את דברי משה אל העם! ה' חקק בלב כל אחד ואחד את דברי משה. כי משה איננו יכול לדבר לכל אחד לפי הבנתו , שכלו וליבו. אבל ה' יכול לעשות זאת וזה מה שהוא עשה!!
אם כן, למה ה' לא חקק ישירות את התורה בלב כל יהודי בלי לעבור דרך ההתגלות בהר סיני ודיבור משה?
נראה לי שכאן הוא החידוש העצום: ההתגלות בהר סיני היא בעצם המתנה הגדולה של ה' אל האדם:
ה' נתן למשה לדבר!
ה' מעדיף , במקום להכניס את דברי התורה בלב כל יהודי ישירות, שזה יעבור דרך ההבנה, הדיבור, השכל האנושי של מורה, אב או רב!
מה שבאמת קרה כאן זה דבר מפליא: יש לה' יכולת להחדיר לתוך הלבבות את התורה, ובכל זאת הוא מעדיף שאדם (משה) ידבר בעצמו, בשפתו, לפי מה שהוא מבין, אל העם. ורק אז, ה' בא כדי להסביר והכניס ללב כל אחד את..דברי משה! (ולא דברי ה'!!) כי מה שחשוב עבור ה', זה שהאדם ישמע את דברי אדם אחר. חשובה הרבה יותר התורה שבעל פה על התורה שבכתב!
אם ה' היה מכתיב את התורה לכל אחד ואחד, לא היה נשאר מקום ליצירה, לספק, לחידוש, ל"ערך המוסף" של כל איש על כל מה שמסרו לו ואיך הוא יקבל ויעבד וימסור את זה!!
בניגוד להרגשה שלנו, הר סיני הוא לא מעמד של כפיה אלוהית של אמת מוחלטת אל האדם. להיפך, זו העברת סמכות מה' אל האדם בקשר לחיפוש האמת על ידו!!
תפקיד ה' הוא "רק" לעזור לבני האדם להבין אחד את השני!! ה' עוזר לפלוני להבין את דברי הרב שלימד אותו את מה שהוא הבין מרבו ומה שהוא חידש בראייתו המיוחדת, את כל המאמצים המשתלשלים מדורי דורות לנסות ולהבין את דברי ה' עצמו!!
אנכי ה'
ולא "אני ה'"! כי האות "כ" מורה על דבר שהוא דומה אבל הוא לא הדבר עצמו!. אם ה' היה מתגלה ב"אני ה'" אז הוא לא היה משאיר מקום לאדם! בכוונה ה' מתגלה בטפח ומתכסה בטפחיים כדי לתת לאדם מקום לחפש, לחדש, ליזום…
אי הבהירות שה' משאיר בכוונה בהתגלות דומה לצמצום שלו בשעת הבריאה.
זה המשך של הפירוש הקודם: ה' רק בא לתרגם את מה שאומר משה! כלומר, ה' לא מגביה את קולו יותר מקולו של משה! כדי לתת למשה ולמי ששומע את משה את כל המרווח (החושך) הדרוש לאדם כדי שיהיה לו מקום להבין בצורה שונה, ולחפש יותר את האור מתוך החושך!
לא תעשה לך פסל
יש חשיבות גדולה שהאדם יבין את מה שנאמר לעיל בקשר לאות "כ", כי אם לא, אז האדם יעבוד עבודה זרה בעבודת ה'!!
זה ההסבר שנותן הרמ"י על מצוות "לא תעשה פסל וכל תמונה". שאסור להפוך מצוות עשה(פסל) ומצוות לא תעשה (תמונה) עצמן לעבודה זרה!!
פסל= כל דבר שהאדם יחשוב שהוא מושלם , בלי צורך לאזן או לשפר אותו!!
אפילו למצוות עצמן יש תמיד לדעת שהן "אמצעי" ולא "מטרה" בפני עצמן ! לכל מצווה יש את המצב שאין לקיים אותה! יש תמיד לקחת בחשבון את "כל המצוות" בכללותן. רק בכללותן יש למצוות תוקף (תורת ה' תמימה) אבל כל אחת, כשהיא הופכת ל"פסל", היא עלולה לגרום לעבודה זרה!
זו ההגדרה של ה"פונדמנטליזם": הפיכת האמצעי למטרה! הפיכת דבר לבלתי מעורער ומעל לכל ערך אחר! איסור עשיית פסל, הוא קודם כל מופנה למי ששומע את "אנוכי ה' אלוהיך"! כי גדולה הסכנה להפוך את עבודת ה' לעבודה זרה!! כשחושבים ש"תפסנו" אחת ולתמיד את הידיעה על ה' או על רצון ה', אז עושים ממנו פסל!
הפסל היחיד הוא האות הכתובה על הלוחות! ה' יצווה את משה "פסל לך שני לוחות.." כי התורה תפקידה לפתוח את הדברים ולא לסגור אותם! כלומר האות הכתובה היא המסגרת אבל המשמעויות שלה הם אין סופיות!!
כבד את אביך
אל תתלה את החסרונות שלך באביך! קודם כל תטפל בחסרונות שאתה בעצמך גרמת לעצמך!
לא תעשון אתי אלוהי כסף ואלוהי זהב
אלוהי כסף= אל תעשה מהרצונות שלך אלוהים! "כסף"= האהבה והרצון של האדם, מלשון "נכסף נכספתי".
אלוהי זהב= אל תעשה מהיראה שלך אלוהים! אל תעשה את עצמך "ירא שמיים" יותר ממה שאתה!!..
מזבח אדמה תעשה לי
..אלא תעבוד אותי בפשטות
בלי יותר מדי אהבה ולבי יותר מדי יראה! או לפחות כשהם מאוזנים אחד על ידי השני!
לא תעלה במעלות
אל תתגאה על אף אחד מבני האדם האחרים!
מעניין למצוא כאן את מידת הענווה : היא צריכה להיות פועל יוצא מכל מה שקדם: לא לקחת עניין אחד ולעשות ממנו אלוהים! אלא להיות מודע על חשיבות כל מידה ומידה הפוכה ולעבוד על האיזונים בניהן! כך הם בני האדם עצמם: כל אחד מפתח דברים שהם שייכים לו אבל כולם משלימים ומאזנים את התמונה הכוללת! אם האדם באמת הבין זאת, הוא יהיה באופן טבעי ענו!!
וישמע יתרו (מי השילוח חלק שני)
כתוב במסכת פסחים (פ"ו): "הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחות תוכן לחול..הבנויות בחול ופתוחות בקודש , תוכן קודש". ההלכה הזאת קובעת שבניין שנבנה בשטח "חול", מחוץ למקדש, אבל "תוכו", כלומר החלל שבו , פתוח לשטח קודש, אז כל הבניין הזה נחשב לקודש. וכן להיפך.
הרמ"י לומד מזה שבן אדם , אפילו אם הוא נולד ב"חול", מחוץ לעם ישראל, אבל, אם תוכו, כלומר ליבו ומחשבותיו ומעשיו פונים כלפי עם ישראל, אז הוא נחשב לקודש, הוא נחשב לישראל!
כלומר, חשובה מאוד כוונת הלב!!
לכן, סדרה זאת של מתן תורה מתחילה בסיפור של יתרו, גוי שנולד ב"חול" ושתוכו פנה לקודש, לבוא ולהיכלל בתוך הקודש. זה חשוב לדעת לפני שניגשים אל התורה: מה שחשוב זה להפנות את ליבנו אליה. כי אם תוכנו איננו פונה לקודש, אפילו אם נולדנו בתוך הקודש, זה יחשב ל"חול"!! כי "רחמנא לבא בעי"!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 