9-02-09
מישל בן שושן
יתרו שם
השמיעה – וישמע יתרו
– אם שמוע תשמעו בקולי
– נעשה ונשמע
ייתכן שנושא השמיעה הוא הנושא המרכזי בסדרה שלנו.
בואו של יתרו קשורה בכושר השמיעה שלו. ("רש"י: מה שמועה שמע כדי לבוא?") מה שנדרש מישראל הוא כושר השמיעה. ואכן הם מכריזים על נכונות לשמוע.
וכדי להבין את הראייה המיוחדת של ה"שם משמואל" בנושא, נתחיל בפירושו הגאוני של ה"נעשה ונשמע":
נעשה ונשמע ( רפו)
אחר שנשמע מה יש לעשות,
- נעשה,
- ואחר כך, אנו נהיה מוכנים לשמוע עוד דברים אחרים!
מצב ה"שמיעה" הוא מצב של מוכנות של האדם להיות קשוב לדבר ה' בכל זמן. במיוחד אחרי שהוא סיים לקיים את דברו! וזה משנה הרבה דברים:
- זה משנה את צורת העשייה: לא עושים כדי לצאת ידי חובה. לא עושה כדי לסיים מהלך של מצווה , ציות, והרגשה טובה של גמר מלאכה. אלה להיפך: הדאגה היא : מה רוצה ממני ה'? מה אני צריך לעשות? . המצווה היא שלב ראשון אבל לא מספיק . אני נשאר ברצון להיות קשוב לרצון ה' ומוכן לעשות עוד לעוד, אפילו אם זה דורש ראייה מחדש כל הזמן. העשייה היא אמצעי ולא מטרה!! המטרה היא רצון ה'! ולכן המטרה היא אין סופית, היא לא יכולה להיות מושלמת , גמורה, מרגיעה!. עשייה בחיפוש מתמיד. בספק בונה. מצב של "היכון" מתמיד.
- זה משנה את המצב שלאחר העשייה: לא מצב של רוגע והרגשה טובה של "ילד טוב" שעשה מה שמבקשים ממנו. אלה מצב של חיפוש מתמיד. מצב של לקיחת אחריות על המעשה שנעשה ועל המעשה שייעשה. חיפוש אחר רצון ה' הוא חיפוש לא פשוט , שלא מסתפק בהליכה "אחרי" רב או קודים מקובלים שמבטיחים שזה רצון הבורא עבורי. זה הליכה "לפני", במוכנות מלאה לקבל את החיים ואת העולם "הבא" באחריות ובשמחה. זה ההבדל בין הרובוט שמקיים מה שתוכנן לבין האדם העומד וההולך, האחראי והשוטף עם הבורא באחריות על העולם ועל הבריאה. זה הוא מצב ה"שמיעה" שבו האדם צריך להימצא בכל עת. קשוב לדבר ה'. לא רק לדברים שהוא כבר אמר אלא לכל דבר שהוא אומר, בכל עת, לפי הזמן ולפי הנסיבות, בדרכים שונות.
- מצב השמיעה עוזר למעשה (הקודם או הבא) לקבל תוכן אמיתי.
הוא גורם להבין טוב יותר את המעשה. כמעשה ש"פותח" את האדם לרצון ה'. יש הבדל בין מעשה "סוגר" (מעשה, מצווה שמרדימה את האדם במצב של יציאת ידי חובה בלבד- כאילו הוא יכול לשים "V" מול המעשה שהיה חייב לעשות, וזה הוא,אין לזה יותר משמעות ותוצאה לעתיד. מעשה שהיה) לבין מעשה או מצווה ש"פותחת " את האדם לראיה חדשה של העולם. כאילו מטרת המצווה היא לתת לאדם כלים והתעוררות להבין מה ה' דורש ממנו להבא. המצווה אמורה לפתוח את האדם להיות קשוב יותר לאדם האחר, לעולם, לרצון ה'. אפילו אם הפתיחות הזו משאירה אותו בספק מסויים. הספק הזה הוא המנוע של חיים בעלי משמעות.
- זה סוד "נעשה ונשמע" שהיה שמור למלאכים: המלאכים הם "שליחים" במהותם. וכן האדם הוא שליח שצריך כל הזמן לחפש מה היא שליחותו! מוכנות לקבל על עצמו אחריות חיפוש ועשייה בהליכה בעלת תעוזה.
שמיעת יתרו:
ליתרו יש תעוזה אדירה.
- הוא הראשון בעולם שעשה מעשה גבורה לבוא להצטרף (אפילו לרגע בלבד) לעם ישראל ולהכיר בפומבי על נאמנותו לבורא עולם.אפילו הישראלים עצמם היו עד כה פסיביים מאוד יחסית למעשה יתרו.
- יתרו הוא "גלגול " של קין! כלומר שהוא היה בעל כל הפגמים האפשריים, ולמרות זאת, הוא הצליח לעשות פניה של 180 מעלות, לעזוב הכל ולבוא . יתרו עבד את כל סוגי העבודה זרה שבעולם. הוא היה בעל רכוש וכבוד וכוח אדיר בחברה שלו. ובכל זאת, אזר עוז ותעוזה ובא! וזה כוח השמיעה בהתגלמותו! כוח השמיעה זה מוכנות לשנות ב180 מעלות דרך בטוחה אם נראה לאדם שזו הדרך הנכונה ללכת בה. אפילו אם זה מנוגד לכל מה שעשה עד כה. כל העולם "שמע" את ההתרחשויות שיתרו שמע. כולם רעדו בקריעת ים סוף. כולם שמעו על מלחמת עמלק. כולם שמעו על מתן תורה. אבל אחד בלבד הוציא מזה מסכנה אישית ועשה מעשה : הוא בא!
- ההקבלה עם קין, איננה עוזרת רק להגיד שיתרו היה בצד הרע לפני בואו אלא בעיקר להגיד שיתרו שאב את כוח התעוזה ממידותיו של קין עצמו, אבל לטובה: קין היה ההפך מהבל. הבל היה "אין", אפס, הבל, פסיבי מאוד. וקין כולו "יש", כולו קניין. וזו מידה רעה מאוד כשהיא קיצונית ובשימוש לא נכון. ויתרו לקח מידה זו שהיתה בתוכו ותרגם אותה בדרך חיובית: תעוזה ותשובה.
בעל התשובה מאהבה הוא זה שלא "מוחק" את עברו אלא לוקח את כל עברו, את כל מידותיו ומנצל אותם לטובה. כך שהזדונות הופכים לזכויות ממש!
- בטבלה למטה, הבאנו קיצור המאמרים של השם משמואל שבהם הוא מתאר את האפשרות לתרגם לרעה או לטובה את שלושת המידות העיקריות: שלוש העבירות החמורות שקין עבר עליהם, מצד אחד, שלושת המאורעות שעוררו את יתרו ואת עם ישראל כולו נגד שלושת העבירות האלה . וכן בפועל , שלושה מעשים שעשה יתרו שמסמלים את התיקון שלו של שלושת עבירות קרדיאליות של קין.
| קין חטא בשלוש | יתרו תיקן שלושתם | ישראל חוו תיקון שלושתם |
| עבודה זרה | הכיר בה': עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים" | קריעת ים סוף: זה אלי ואנווהו |
| גילוי עריות | נתן ביתו למשה | מתן תורה חיבור בקדושה |
| שפיכות דמים | "קראן לו ויוכל לחם":
הזין את משה |
עמלק: בא ללקק את דמם של ישראל. |
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי:
"ועתה"= בכל זמן נתון, צריכים להיות ב"היכון" של שמיעה. זו הדרישה היחידה של ה' כשהוא נותן את עשרת הדברים.
- התרגום הנפוץ והפשוט של השמיעה הוא אכן הפעלת חוש השמיעה עם האוזניים! האם אנו יכולים להסתפק במובן הפשטני הזה? ואפילו התרגום ל"ציות" . "תשמעו = תקיימו"! זה גם לא נכון. זה לא יכול להסתכם בזה. כי אם כן למה להשתמש בפועל שמיעה ולא "קיום" או פועל אחר שמתאר עשייה?! אלא כוח השמיעה בצורה שהגדרנו אותה לעיל: לשמוע= להיות היכון וקשוב מתמיד לרצון ה'. שמיעה זו, היא זו שמאתגרת את עם ישראל בהליכה מיוחדת באחריות ובתעוזה כך שזה יצדיק קשר מיוחד ובחירה ה' בעם זה.
לעניות דעתי, חשוב מאוד שפרשת יתרו, בין אם הוא הגיע בפועל לאחר מתן תורה,בין אם הוא הגיע לפני, נכתבה דווקא לפני מתן תורה ושהמסורת הצמידה אותה באותה סדרה.יותר מזה,לא לחינם החכמים נתנו את שם "יתרו" לכל הסדרה של מתן תורה. הסיבה נראית לי פשוטה: פרשת בוא יתרו, קשורה להגדרת וחשיבות המוסג "שמיעה" . והיא דוגמא חייה לעם ישראל לשמיעה הנדרשת ממנו כדי לקבל את התורה.
ועוד עניינים חשובים:
עבד פטור מקריאת שמע:
קריאת שמע, היא קבלת עול מלכות שמיים. ואי אפשר לעבד שכבר כפוי לאדונו לקבל עול שמים.
אבל יותר מזה: קריאת שמע מתחילה במילה "שמע". וכדי לשמוע, במובן שהוסבר לעיל, האדם צריך להיות חפשי!!
וידבר אלוהים את כל הדברים האלה)רמז)
רש"י מלמד שה' אמר את כל עשרת הדברות פעמיים: פעם אחת כולם מרוכזות בדיבור אחד, במילה אחת. וזה פירוש "כל הדברים האלה". ופעם שנייה , בפרוט בעשרת הדיברות! למה עשה כן?
כי יש באדם "יחידה", מרכז מאחד את כל האדם, בנשמתו. אבל בדרך כלל האדם מרגיש את ריבוי הפרטים שבו ולא את המרכז המאחד הזה, היחידה. ה' דיבר לשני המישורים הקיימים באדם: ליחידה שלו ולשאר נפשו. כדי שהאדם ידע שאפילו אם הוא לא "תופס" את עומק פרט זה או אחר בתורה, יש בו את "היחידה" שקולטת עבורו! יש בו בחינה סמויה שניזונה מהדברים שהוא שומע או שהוא לומד, אפילו אם הוא מרגיש שהוא לא מבין אותם על בוריין כרגע. כמו שכתוב במס' שבת ס"ג. "לגמר איניש והדר ליסבר"!
לע"ד: ההסבר הזה עוזר לאדם להירגע גם בקשר לדאגה הבסיסית שהוא לא מצליח לאחד את כל החלקים השונים והמפוזרים של חייו, בשאר התחומים. אכן יש "יחידה" בנפשו.
ועוד על קין ויתרו:
"וחבר הקני נפרד מקין":
- ליתרו שבעה שמות. כשבע מדרגות הטומאה שהגיע אליהם קין. וכגודל הטומאה שהיה בה כך הגיע לגודל המעלה!
- ליתרו שם "קיני" המסמל את יחסו לקין.
- שם אחר ליותרו הוא "יתר" שהיתה לו מידה של התבלטות, הוא הרגיש שהוא לא זקוק לשאר העולם. כאילו הוא היה "מיותר". כמו יתרו בהתחלה. ומזה, התווסף לו אות משם ה' "ו" על זה שהוא בא והתקרב לשכינה., על שהוסיף פרשה בתורה, והפרשה הזו היא כמובן היכולת של בן אדם לחזור בתשובה, לאיזור עוז ולשנות כיוון ולהסביר לישראל מה הוא כוח השמיעה ותוצאותיו.
- עניין "קן הציפור" מוזכר גם הוא ביתרו (רנז): יתרו הוא "קיני". ביתו היא "ציפורה". יש קן של טומאה (קין) ויש קן טהור (יתרו הקיני).
- לפי האר"י ז"ל, משה הוא גלגול של הבל!, יתרו, הגלגול של קין, וציפורה גלגולה של אחותו התאומה של הבל!!
וישק לו (רסא)
יתרו ביקש ממשה לצאת לקראתו= שירד ממדרגתו כדי שהמפגש יהיה יעיל ויוכלו להידבק איש באחיו. לכן משה "השתחווה" = ירד מגדולתו, ונשק ליתרו כדי שיהיה לו חיבור איתו וכך העלה את יתרו למדרגה גבוה!
COURRAGE:
פרקי אבות פרק ג': עקביא בן מהללאל אומר:הווה מסתכל ב 3 דברים ואין אתה בא לידי עבירה:
- מאין באת?
- לאן אתה הולך?
- לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון?
והתנא לא עונה מייד על כל שאלה אלה מחכה לגמור את שלושת השאלות, נותן לאדם לחשוב בעצמו , ורק אז, הוא מציע תשובות ידועות (טיפה סרוחה, רימה ותולעה, ..)
השם משמואל מחדש:
מקור החטאים אצל האדם זה שהוא לא מעריך את עצמו נכונה. הוא משפיל את עצמו בדרך כלל. הוא מפחית בערכו! כי אם היה מודע לערכו וליכולות שלו, היה לו את העוז, ה"COURRAGE" או כמו שכותב במקור השם משמואל ה"קוראזש"!! להתמודד עם מעלתו.
הנה האדם מגיע מכלום (מ"אין") וחוזר לכלום , אז הוא חייב לקחת אחריות על עצמו, לאזור עוז ולהתמודד עם האתגרים הגדולים של חייו ברצינות. ואז, אין סיבה לעבור עבירה. העבירה חלה כשהאדם מתייאש !!
כי הרי האדם נמצא מול מלך מלכי המלכים! שהעניק לו ההזדמנות חד פעמית לחיות: לצאת מכלום ולחזור לכלום. אז בקטע החיים שאכן האדם חי, עליו להשתמש ב"קוראז", התעוזה וזה לא ייתן לו ליפול בעבירה!
ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה'..(רעז)
מה משה סיפר ליתרו? הרי כתוב שיתרו כבר שמע את כל אשר עשה אלוהים, הרי בגלל זה הוא בא!?
אלה שיתרו שמע מה שעשה "אלוהים", במידת הדין
ומשה סיפר לו משה שעשה "ה', במידת הרחמים!!
נכון שקריעת ים סוף ומלחמת עמלק קראו במידת הדין. אבל היו הרבה מאורעות שקראו דווקא על ידי מידת הרחמים כמו יציאת מצרים עצמה ובכלל, אין מידת הדין לבדה מנחה את עם ישראל אלא בעיקר מידת הרחמים. וזאת, רק משה יכול להסביר אישית, זה לא נראה מבחוץ.
שרי אלפים(רעט)
למה יתרו מציע ארבע קבוצות של שופטים (אלפים, מאות, חמישים ועשרות)? לדעת השם משמואל, יש הקבלה בין מערכת המשפט שיתרו מציע לבין כל התיקונים שהוא היה עסוק בהם ושישראל יהיו עסוקים בהם עוד.
- יש בשם ה' ארבע אותיות שבונות את העולם. והגמטריה (הכפלת שתי אותיות ראשונות והאחרונות) היא 160.
- כנגדם, יש ארבע כוחות שהורסות ומחריבים את העולם. (עוון, משחית, אף וחמה) הכוחות האלה מיוצגות על ידי ארבע בני חם (כוש, מצרים, פוט וכנען) שהגימטרייא של הראשי תיבות היא גם כן 160.
- כשם שיתרו חווה את עומק הקלקול,כי הוא היה גלגולו של קין, כך הוא יצא ממנו ומציע לישראל להיעזר בעצותיו כדי להינצל בהמשך מהם גם כן.וגימטרייא של קין היא כמובן..160
- ישראל התמודדו עם הבעיות האלה בארבעה פרקים: משה , כשברח מפרעה, היה מלך כוש, לפי המדרש. ישראל היו במצרים, במדבר הם התמודדו עם פוט (לא מצאתי את מקור הדברים) ובארץ הם יתמודדו עם כנען!
| כוחות בונים | כוחות מחריבים | שהם מיוצגים על ידי | תוקנו על ידי |
| י | עוון | כוש | משה היה מלך כוש |
| ה | משחית | מצרים | ישראל במצרים |
| ו | אף | פוט | ישראל במדבר |
| ה | חמה | כנען | באי הארץ |
| 160 | קין= 160 | 160 | יתרו |
יXה =50 כ=20
הXי =50 מ=40
וXה =30 פ=80
הXו =30 כ=20
——– ——-
סה"כ=160 סה"כ=160
למה יתרו זכה ללמד את פרשת הדיינים?(רפה)
- כי הוא גלגולו של קין ותיקונו. וקין טען שאין דין ואין דיין בעולם והגיע לרצח אחיו. לכן, יתרו תיקן דווקא בקביעת דיינים.
- הסבר שני:: יתרו התגייר על ידי שלוש מצוות: טבילה, מילה והרצאת דמים כמשפט. על ידי שלושה דיינים. והוא נחשב כתינוק שנולד. ויש בו כוח ראייה גדול מאוד, עד כדי כך שהוא ראה דברים שמשה לא ראה בעצמו!!
כנפי הנשרים(רפו)
בין שני מקומות יש "דרך" שמובילה בניהם . אבל הדרך היא גם מקשרת בין 2 המקומות. ה' רצה לנתק את ישראל ממצרים לגמרי ולא רצה שתהיה "דרך" בין מצרים להר סיני. לכן הוא "הקפיץ " אותם כביכול "מעל פני האדמה" וזה הרמז של הבאת ישראל "על כנפי נשרים", כדי לנתק אותם מדרך חזרה למצרים. (ואנו יודעים כמה זה היה קשה למרות זאת!)
עלה אלי, רד אל העם(רפח)
למה ה' ביקש ממשה לעלות אל ראש ההר אם מיד כשהוא מגיע שם, ה' מבקש ממנו לרדת אל העם!!?
המדרש אומר שזה כדי שהעם לא יתבלבל מי מדבר, ה' או משה! אבל תשובה זו תמוהה , הרי היה יכול ה' להגיד לו שיישאר למטה!
אלה שכדי לחבר בין דבר ה' לבין האדם, משה צריך לתווך. הוא צריך גם לדעת "לעלות" אל ראש ההר" , להתרומם מעלה מעלה עד להשיג את דבר ה'. אבל הוא גם צריך לדעת לרדת שוב אל שפת העם כדי להציג להם את הדברים! גם העליה וגם הירידה נחוצים כדי להעביר את התורה אל העם.
ולבסוף, משה היה עם העם כשה' דיבר! כדי להגביה את ישראל בנוכחותו איתם. וכן להגביה כל לומד לורה בעתיד, שתהיה לו אפשרות להשיג גבהות הדיבור. וכל לומד, ירגיש שזו "תורת ה'" על ידי שזו "תורת משה"!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 