בע"ה טז אדר א התשע"ט
מישל בן שושן
כי תישא פי4
ברית 13 המידות
כשמתבוננים על מהלך המאורעות (לגבי חטא העגל) שמתוארים בפרשה, יש שלושה שלבים
1.ה' מבשר למשה שהעם חטא ושעליו לרדת . משה מבקש מיד סליחה ומקבל אותה, לפני שהוא יורד.
- אחרי רדת משה מההר, שבירת הלוחות והענשת החוטאים, משה שוב עולה אל ה' ומבקש שוב סליחה ונענה בחיוב
- לכאורה, אין צורך בשלב נוסף כי כבר פעמיים משה קיבל הסליחה מה'. אבל מופיע שלב שלישי, שבו משה מבקש מה' כל מני דברים "אישיים" כמו ידיעת ה' עמוקה יותר, שה' יראה לו פניו…. ועיסוק עם "מציאת חן"!:
שמות פרק לג (יב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:(יג) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:(..(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ …יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְקֹוָק לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:(כא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר:(כב) וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: ס
כל הדו שיח בין משה לה' בשלב הזה איננו מובן בהקשר. אם מדובר בעניין חטא העגל, הרי כבר התקבלה סליחה. ואם מדובר רק בהעמקת הידע וחיזוק הרוחניות של משה, מה זה עושה דווקא כאן?
בעצם, ה"דו שיח" הזה מתמשך עוד עד שה' מודיע למשה את שלוש עשרה מידות הרחמים:
פרק לד א: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ:….(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק:(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא
יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
(ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:(ט) וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:(י) וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְקֹוָק כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ:(יא) שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:(…(יז) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ:
כמו שכתוב בפסוק י', ה' בעצמו קורא לדברים האלה "ברית" (הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית). למה היה צריך לכרות ברית עכשיו? למה אחרי ברית סיני עם כל העם? למה ברית אישית עם משה?
הרב יונתן גרוסמן נזכר שכבר נכרתה ברית "אישית" בעבר: ברית בין הבתרים עם אברהם.:
ברית בין הבתרים .בראשית פרק טו :(ח) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה:… (יב) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו:(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:(טו) וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:(טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה:(יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה:(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי:(כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:(כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי: ס
גם אז, מטרת הברית היתה לתת לעם ישראל את ארץ הכנעני והחיתי והאמורי…
גם אז, הברית ארעה כשה' "עבר" מול אברהם
גם אז, ההתגלות של ה' נעשתה דרך הסתרה. אברהם היה מורדם ומשה נכנס לתוך נקרת צור
גם אז, דובר על חטא שעלול לעבור מדור לדור במשך ארבעה דורות.
הכל מתרחש כאילו יש לחזור על ברית בין הבתרים עם משה בגלל שמשהו נשבר בינתיים: חטא העגל גרם, מצד ישראל, להפר את הברית שנכרתה עם אברהם!!
הפרת הברית גרמה לה' לקבל החלטה כואבת: אכן, הוא מסכים שלא להרוג את כולם. אכן הוא משכים להכניס אותם לארץ, אבל כל זה יתנהל על ידי מלאך! נוכחות ה' בקרב המחנה כבר איננה מובטחת. המשבר גרם להתרחקות של ה'. ה' קיבל את שתי תפילות משה הראשונות והוא אכן סלח כדבר משה. אבל משהו בסיסי נעלם: הקשר המיוחד בין ה' לעמו ירד מדרגה.
לפי הרב תמיר גרנות, זה בדיוק מה שמשה והעם כבר לא מוכנים לקבל. אחרי שהם "טעמו" את התגלות ה' וקרבתו, הם לא יכולים להסתפק בהנהגה מרחוק, מנוקרת, ללא המימד האישי המיוחד. העם התאבל על זה ומשה עולה בפעם השלישית כדי לנסות לשחזר את הקשר האבוד. זו מטרת השלב הכל כך חשוב הזה. אכן הסליחה התקבלה אבל מדובר עכשיו על חידוש היחסים החמים והמיוחדים בין ה' לעמו. העליה לארץ, קיום ההבטחות, איננו מספיק. זה יהיה יבש. אם ה' לא יעלה "בקרבנו", הכל אבוד!! כמו שאומר הרב גרנות "ציונות, אפילו עם מדינה, אפילו עם צבא, אפילו עם עצמאות, אבל ללא קשר עמוק עם ה', זה לא מקובל על ידי העם ועל ידי משה.
וכאן, אנו מגלים שלא רק שהקשר משוחזר, אלא שה' מגלה למשה מימד עוד יותר עמוק של הברית: הברית החדשה שהוא כורת (עם שלוש עשרה מידות הרחמים) עם משה, עולה על זו של אברהם. היא לוקחת בחשבון שיכולים להיות עוד משברים בין העם ואלוהיו ונותן כבר את הפיתרון: מידת הרחמים תחול בברית! ה' נותן למשה מפתח הקסם שהעם יוכל להשתמש בה בעיטות של מצוקה גדולה ושל משבר עמוק.
בעצם, "בזכות" חטא העגל והמשבר העמוק בעקבותיו, "הרווחנו" ברית הרבה יותר עמוקה, סלחנית, עם מרחב תימרון גדול יותר ועם תנאים משופרים: הברית איננה עומדת עוד רק על מידת הדין. עכשיו היא עומדת על מידת הרחמים גם כן!
התורה שבעל פה
בלוחות הראשונים, כמה "מידות" שאנו מגלים ב13 של פרשתנו כבר היו מופיעים:
עשרת הדברות-לוחות ראשונים שמות פרק כ :(ג) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:(ד) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי:(ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי: ס(ו) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְקֹוָק אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:
אבל שם, בעשרת הדברות, אלה היו מידות של דין. היה מדובר על "אוהבי" או "שונאי". בלי לקחת בחשבון האפשרות של מקרים מורכבים, מצבי ביניים. או רשע ימות או צדיק יחיה.
לוחות הראשונים נכתבו תחת מידת הדין של החוק היבש. הם באמת מסמלים את התורה שבכתב.
היינו מצפים, שאחרי חטא העגל, אחרי שלוש עשרה מידות הרחמים, לוחות השניים יכילו בתוכם את המימד החדש הזה של הרחמים. אבל לא כך קרה ! בלוחות השניים מופיע בדיוק אותם המילים שבלוחות הראשונים! למה? כי התורה שבכתב איננה יכולה לקבל שינויים ! החוק הוא החוק! התורה שבכתב איננה משתנה!! אז מה עושים עם הברית החדשה ו13 המידות של הרחמים?
פשוט יוצרים תורה אחרת, צמודה לראשונה, והיא "התורה שבעל פה" . נוכל להשתמש בתורה שבעל פה אבל אסור לכתוב אותה! כאילו זו הבטחה בעל פה שאי אפשר להכניס אותה במידת הדין של התורה שבכתב! בעצם, כל הפרשה הזו של ברית 13 המידות, מוגדרת בתורה עצמה כ"תורה שבעל פה"!!:
שמות פרק לד (כז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל:
החכמים פרשו הפסוק הזה כך:
- כתב לך את הדברים האלה= תורה שבכתב, לוחות שניים
- כי על פי הדברים= התורה שבעל פה!
והכל נכתב בתוך החומש שלנו. בתוך התורה שנמצאת מולנו , כתובה גם התורה שבכתב (לפי מידת הדין) וגם התחלת התורה שבעל פה!
זה מאוד מזכיר את המדרש בספר בראשית שהסביר ש"בראשית ברא אלוהים" על ידי מידת הדין. אבל, כשהוא ארה שאין העולם יכול להתקיים, הוא שיתף את מידת הרחמים: "ביום עשה ה' אלוהים..".
גם כאן, הכל מתואר כאילו לפני חטא עגל, ה' נותן תורה אידיאלית, תורה כתובה על לוחות אבנים, היונקת ממידת הדין. אחרי החטא, ואחרי המשבר העמוק, אחרי שמגלים רצון עז מצד אלה שחטאו לשקם את הקשר, והרצון העז מצד ה' להשפיע בסוג הקשר הזה, מגלים מימד חדש, מימד של הרחמים. אבל לא בא בחשבון לוותר לגמרי על מידת הדין! יש לשלב את שניהם . זה קשה כי אחד שולל את השני. לכן, יש
מצד אחד תורה שבכתב שנתנה מהאלוהים
ןמהצד השני התורה שבעל פה, יותר אנושית.
וכאן המקום לקרוא את הגמרא:
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ס עמוד ב דרבי שמעון בן לקיש, כתיב: +שמות ל"ד+ כתוב לך את הדברים האלה, וכתיב: +שמות ל"ד+ כי ע"פ הדברים האלה, הא כיצד? דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. דבי רבי ישמעאל תנא: אלה – אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.
א"ר יוחנן: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.
כאילו מקור המושג "תורה שבעל פה" נמצא בפסוק שלנו, וקשור לברית שלוש עשרה מידות הרחמים!
ועיקר הברית היא התורה שבעל פה!!
חטא העגל (הרב מאיר שפיגלמן והרב מנשה וינר)
קשה מאוד לשים את האצבע על הנקודה הבעייתית של חטא העגל.
- יש אומרים (רש"י) שהעם חיפש לעבוד "אלוהויות רבים". עבודה זרה רגילה .
- יש אומרים (הרמב"ן) שהעם רצה "רק" למצוא מחליף למשה שלא חזר , אבל הם המשיכו להאמין באל אחד.
- יש אפשרות להגיד שאהרון הוא האחראי. הוא זה שעשה העגל.
- יש מקום גם להגיד שהחטא לא היה בעשיית העגל אלא בחגיגה , בהקרבת הקרבנות ובצחוק שעשו למחרת.(יש לשים לב שה' לא אומר למשה שהעם עשה את העגל מיד ביום שהם עשו אותו, אלא רק למחרת, כשהם "קמו לצחק".
- אפשר לראות את המשפט "אלה אלוהיך ישראל" כמקור החטא.
- אפשר לקרוא את המשפט שך משה "עשו להם אלוהי זהב" כאילו הזהב הוא הבעיה! ומה היה קורה אם זה היה עגל מפלסטיק?!
- ויש מקום להגיד שבעצם, העגל ש"יצא" מהאש, הוא רק צורה שהם ראו בהר סיני, אחת הצורות של המרכבה שמתארים יחזקאל וישעיהו. (ראה למטה מקורות). העגל, או השור , מחליפים במאות האלה, את הכרובים! כאילו לכרובים של המרכבה היו פני שור או עגל! וניתן אפילו להגיד ש"רגל העגל" שמתואר במרכבה של יחזקאל, הוא הדבר התחתון מכל המראה. אולי ה"עליה לרגל" היא פשוט עליה כדי "לראות" את רגל של העגל, או את מראה הכרובים ! אם כן, עגל זהב, דומה לכרובים של זהב. ק שזה נעשה מחוץ לציווי האלוהי (ואפילו איסור) וזה נעשה כמצווה. ההבדל בניהם , בין עבודת ה' ובין עבודה זרה מאוד דק!
דבר אחד ברור: זה נחשב על ידי התורה (על ידי משה וה' והתורה עצמה) כחטא חמור מאוד של בגידה ועבירה על ציווים רבים כמו "לא תעשה לך פסל" או " אלוהי מסכה לא תעשה לך" או "לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב"…
הערפל הזה בשאלה "מה הוא בדיוק חטא העגל" דומה מאוד לערפל שקיים בין הפירושים השונים לגבי חטא עץ הדעת. הייתי אומר, שמה שחשוב, בשני המקרים, זו הקביעה שזה "חטא חמור".
נראה לי שהעיקר הוא ההגדרה של מעשה העגל כ "משבר" עמוק.
ולכן, נראה, לי, העיקר נמצא בצורה בה ה"משבר " הזה נוהל וטופל ומה הוא גרם אצל העם, אז, ואצל הקוראים של התורה בכל דור.
ואכן, נראה לי שהמשבר הזה חשוב מאוד כי הוא גרם לקשר בין העם ואלוהיו להשתדרג!! ולתאר מצב שונה "לפני" ו"אחרי" החטא.
כמו כל משבר, יש הזדמנות לשנות את הנתונים הקיימים באופן מהפכני! ואכן זה קרה!
ניתן יהיה לתאר מצב אידיאלי "לפני" ומצב של תיקון "אחרי" החטא. והמצב של התיקון, זה מה ש"הרווחנו" מהסיפור עולו!!
מקורות:
- סוף פרשת יתרו: שמות פרק כד (ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל:(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: ס
- יחזקאל פרק א (ה) וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה:(ו) וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם:(ז) וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל…..י) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:
- יחזקאל פרק י (א) וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם:….(יד) וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר:
- אלוהי ישראל= המרכבה ———–עליה לרגל. שלוש רגלים ליראות פני ה'
- שמות פרק כ (יח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:(יט) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 