18-02-09

מישל בן שושן

 

משפטים שמ

 

עבד עברי:

המקרה של אדם מישראל שנמכר בגנבתו לעבדות, הוא מקרה מאוד נדיר לדעת השם משמואל, ואפילו אם לאו, לא נראית סיבה להתחיל בו את רשימת המצוות ה ארוכה מיד אחרי מתן תורה.

אלה שהמקרה הזה של "עבד עברי" הוא מסמל מצב נפשי של האדם !:

• "העבדות", הוא כנראה מצב נפשי, שבו האדם משועבד לרעיון, לדעות, למעשים, להרגלים, לרגשות, לקונספציה מקובעת, בלי יכולת להשתחרר מהם והמונעות ממנו יכולת תמרון במחשבותיו וביכולותיו.
• ה"עבדות" יכולה גם להיות מצב שבו האדם "משחק" עם עצמו. כאילו הוא מנסה ללכת על מסלולים מנוגדים ביחד. הוא לא ישר עם עצמו.למשל, חומרת ה"גניבה" , יחסית ל"גזל" מצביעה על עיוות נפשי חמור אצל הגנב:

אכן, מי שגונב, בחשאי, חייב לשלם פי שניים מהגזלן שעשה את מעשהו לאור יום, בכוח! למה? כי הגנב יודע שזה אסור, יכול להיות שאפילו מתבייש ממעשיו, כלפי בני האדם. אבל הוא רואה את ה' מולו. הוא כאילו מפחד יותר מבני האדם מאשר מהאלוהים. יש בו עיוות מוסרי. הוא לא שלם עם עצמו ועם המוסר שהוא אמור להסכים איתו. הוא משועבד לפגם נפשי חמור. בגלל זה התורה קוראת לאדם כזה "עבד עברי" אפילו לפני שהתבצעה כל מכירה של האדם הזה לרבו ! כי הרי התורה היתה יכולה לכתוב " כי תקנה עברי לעבד" ! זה היה פשוט ויותר נכון כרונולוגית: אחרי הקנייה , העברי הזה יקרא "עבד"!. לא! כבר במעשה הגנבה שהוא ביצע , "עבדותו" מתגלה כבר!

• מכירתו לאדון, במשך שש שנים היא סמל לתיקון שאדם כזה חייב לעבור בחיים שלו כדי לתקן עיוות נפשי זה! למה התורה אומרת "שש שנים יעבוד"? כי אם הכוונה היתה שאסור לשעבד אותו יותר משש שנים, אז זה היה הגיוני יותר לכתוב: , למשל:"עד שש שנים יעבוד". אלה שהתורה מודיעה לנו שאדם בעל בעיה כזו, צריך לעבוד על עצמו בשישה כיוונים בנפשו. יש לו עבודה בשש קצוות המעטפת הנפשית שלו.
• אחרי עבודה זו, כשהעיוותים יאותרו ויסולקו על ידו, ה"נקודה הפנימית" שלו, תוכל להתגלות שוב , ויחזור למצב של "חירות" בטבעיות!, ללא מאמץ נוסף לרכוש לימוד החירות! וכאן החידוש: התורה מודיעה בזאת שמאז יציאת מצרים, לכל עברי , הראוי לזהותו הישראלית, הוא בעל נפש חופשית. זה לא אומר שהוא לא יוכל להיות במצבים של "עבדות" , אלה שיהיה לו "רק" להסיר את ההפרעות והעיוותים שהצטברו אצלו, כדי לחזור למצב הבריא של חירות. כמו שמרפאים לפעמים את הגוף על ידי הסרת המזיק בלבד, והגוף, בטבעיות יודע לחזור לבריאות, כך הנפש הישראלית, מאז יציאת מצרים, היא יכולה לחזור למצב החירות הטבעי שלה אחרי עבודה של הסרת המזיקים הנפשיים. אחרי עבודת ה"שש", הוא ישיג את הנקודה הפנימית, בעולם ה"שביעית" שהיא הנקודה הפנימית, וזאת ,"חינם", ללא עבודה נוספת. הוא "יצא לחופשי חינם". כמו שהגוף יחזור לבריאות "חינם" אחרי הסרת המזיקים.
• אם הוא לא יצליח אחרי עבודת ה"שש שנים" (שהיא לא קשורה לזמן כל שהוא), זה סימן שהבעיה הרבה יותר חמורה אצלו. יש לו בעיה עם ה"נקודה הפנימית "ש לו! ואז הוא צריך עבודה יותר רצינית שתיפתר ביובל. היובל הוא אכן שלב של תיקון כללי ,, הרבה יותר עמוק מאשר ה"שביעית". סימן לחומרת המצב של העבד, יכול להיות שהוא קשור לילדים שעה עם השפחה העברייה שניתנה לו: כי הילדים הם ההשתקפות של הנקודה הפנימית של האדם. והם עבדים, סימן שהוא קשור נפשית, בצורה מאוד עמוקה למצב העבדות שלו. אז הוא נשאר בעבדות עד ליובל. עבודת היובל משחררת הכל.
• לסיכום בינים: יציאת ישראל ממצרים ואפילו מתן התורה לא מבטיחה שהישראלי לא יהיה יותר "עבד". להיפך. זה מצב מאוד נפוץ ושהוא יכול להיות קיים אצל כל אדם בכל זמן, אפילו אצל שומר מצוות כהלכה! אם הוא לא במצב של "היכון" של מוכנות לשנות את כל ההרגלים שלו ולשמוע מה הוא רצון ה' בכל רגע , אז הוא במצב של "עבדות" ועליו לתקן זאת.

 

אנוכי ה'..אשר הוצאתיך מא"מ מבית עבדים:

המדרש אומר שהעבד העברי הוא זה ששולל את הדברה הראשונה של עשרת הדברות.  מה הקשר?

השם משמואל מחדש חידוש עקרוני מאוד: לא היציאה ממצרים עשתה את עם ישראל. אלא להיפך: בזכות הקשר המיוחד של ה' עם עם ישראל, הוא הוציא אותם ממצרים! מאי נפקא מנא?:

בבחירת עם ישראל, ה' העניק להם שני דברים: גם אחריות גדולה יותר אבל גם כלים טובים יותר :

1. לאדם מישראל נדרש הרבה יותר מאדם אחר. נדרשת ממנו היכולת להתמודד עם מצבים משתנים עם מוכנות לשנות את כל תפיסות עולמו יחסית למצבים החדשים. הוא צריך להיות "משוחרר" מכל תפיסה מקבעת. (עגל מסכה). זה קשה מאוד.
2. אבל מצד שני, ה' נתן לישראל כלים מיוחדים העוזרים לו במשימה זו: הוא הכניס בנפשם הרגשת החירות ויש להם "רק" להיפתר מהמכשולים כדי למצוא בתוכם את הרגשת החירות הנדרשת.

כשהדברה הראשונה אומרת : "אנוכי ה'.." , זו לא הצגת הבורא. כי אז, היה כתוב "אשר בראתי את השמים והארץ" שהיה הרבה יותר מקיף בהצגתו. אלה הדברה הראשונה מסבירה לאדם מישראל למה הוא יצא ממצרים: כי ה' בחר בו אפילו לפני היציאה, וה' יצר איתו קשר מיוחד שדורש ממנו עבודה הרבה יותר עדינה. ולכן, הוא נתן לו את הכלים המיוחדים  שהם "יציאה מעבדות" ומתן תורה. הדברה הראשונה היא תיאור המחויבות העצומה שנמצאת מעכשיו אצל האדם הישראלי.

• בעצם, המצווה הראשונה של פרשת משפטים, ה"עבד העברי" , היא הסבר הלכתי מפורט של הדברה הראשונה של עשרת הדברות!! היציאה מעבדות לחירות היא לא מבטיחה חירות. היא דורשת חירות! מתן תורה לא מבטיח שום דבר, הוא דורש מהאדם להיות ראוי למעלה שנתנה לו.

 

 

 

 

 

הזין מכאן והזין מכאן:

המדרשים העירו שמתן תורה מוקף משתי פרשיות שעוסקות במשפטים: לפני מתן תורה יש פרשת "שרי האלפים.." של העמדת שופטים ותיקון מערכת המשפט. ומייד אחרי מתן תורה, פרשת "אלה המשפטים"! כמו מלכה שעוברת ברחוב ומשני צידיה, חיילים ("זין") מצד זה ומצד זה כדי להגן עליה. מה המסכנות של המדרש?

1. התורה היא לא משפטים!!: התורה היא הארה, מושג עליון, אלהי של תכנית וטעם בריאת העולם והאדם בכלל. ה' הסתכל ב"תורה" הזאת וברא את העולם. התורה יכולה לקבל צורות שונות. למשל, התורה, בהתגלמות מיוחדת קיומה על ידי האבות. התורה, בהתגלמות אחרת, נתנה לעם ישראל במדבר בצורה שאנו מכירים עד היום. תורת ארץ ישראל תתגלה "כי מציון תצא תורה". התורה יכולה להתגלות בכל דור לנביאים, לבעלי רוח הקודש, לאדם הפרטי, דרך המסרים שה' שולח לו. התורה חייה במובן שהיא הביטוי החי של רצון ה' בבריאה. ורצון ה' חי, מתפתח. משתנה. כמו כל דבר חי! והתפתחות התורה שבעל פה מנסה לגלות את ההתפתחות התמידית הזאת.
2. אבל התורה הזאת, המושג העליון הזה, חייב להתקיים על ידי מסגרת מעשית נוקשה והם המשפטים! כמו שעבור ציור אומנותי בעל ערך עליון, חייבים בכל זאת  בד, צבעים, מסגרת.. כך התורה צריכה משפטים. אבל יש לזכור תמיד שהמצוות, המשפטים הם לא המטרה הם רק האמצעים! רצון ה' הוא העיקר. כמו שבציור, הרעיון, הרגשות, האומנות של האמן הם העיקר והכלים שהשתמש בהם הם האמצעים.
3. המשפטים הם לא רק צורת התבטאות התורה בצורה מעשית. הם ה"מגנים" עליה! ואכן כל דבר בעל ערך עליון זקוק להגנה. המדרש אומר שהתורה נתנה בבוקר והמשפטים בלילה: כי בלילה זה זמן המזיקים! בלילה, האדם זקוק להגנה. המשפטים, המצוות המעשיות, מגינים.
4. בנוסף להגנה, המשפטים גם "מאירים" את האדם כדי שיבין את התורה.
5. תמיד כדאי לזכור שמאחורי המצות יש את התורה ואסור לעצים לכסות את היער! אסור לטבוע במצוות ולהפסיק להיות קשוב לעיקר!