בע"ה כ אדר התשע"ב
מישל בן שושן
פקודי אה
אלה פקודי המשכן
- "אלה" פוסל את הראשונים= הוא פוסל כל סוגי המניינים שבעולם!! אפילו עין הרע אין במניין הזה, להיפך! ככל שמונים את החומרים שמהם בנו המשכן, כך מוסיפים ברכה!! למה?
- פקודי= לפי תרגום אונקלוס, "מצוות"!! כאילו מדובר כאן , לא רק על רשימת החומרים לבניין המשכן אלה על כל מצוות התורה!! וזה מסביר העניין המרכזי: כמו שהחומרים (כסף, זהב…) בונים המשכן, כך המצוות באות לבנות את האדם!! וכל מצווה באה להוסיף ברכה לאדם ואין איסור במניין המצוות!("פקודי המקדש"=, 615כמנין 613 המצוות עם שני הלוחות!)
- פקודי= "מופקדים על". כאן מונים גם את האנשים שהיו מופקדים על בניית המשכן כמו משה, בצלאל, איתמר בן אהרון…יש מהם שנותנים ההוראות, יש מהם שמבצעים, יש מהם שמתחזקים, מובילים, ועושים את המלאכה היום יומית . בלי האנשים האלה, אין משכן!!!
המשכן הוא לא סכום של חומרים. הוא בעיקר רצון טוב של אנשים המוכנים לבנות ולקיים אותו!! בלי בני האדם, אין משכן!! (ולראיה, חורבן בתי המקדש!).
לע"ד: זאת אולי הסיבה הטובה ביותר , על הישנות כל הפרטים של המשכן בפרשיות ויקהל פקודי בהוספת הפועל "ויעש", "ויעשו". כי זה לא מובן מאליו שיעשו בני האדם את רצון ה'!! המשכן מתקיים אך ורק על ידי בני אדם ועבור בני אדם!! כאילו כל דבר שאכן עשו בני האדם הוא סיבה להתפעלות . יש לציין העשייה אולי עוד יותר מהציווי!! לכל אחד מהשלבים (הציווי, העברת הצו, העשייה והדוח) חשוב בפני עצמו להדגיש את ההתאמה בין רצון ה' ורצון האדם. כי בלי זה אין משכן!!
משכן העדות:
עדות למה? לא כל כך הלוחות הם העדות. כי הם רק "אבנים"!! בני האדם שבנו המשכן הם העדות!!
על פי משה:
זאת התורה שבעל פה שמקיימת את המשכן ולא התורה שבכתב!!
אלה פקודי המשכן:
המילה "אלה" מזכירה את אותה המילה שהשתמשו בה בני ישראל בחטא העגל "אלה אלוהיך ישראל"!!
יש בעשיית המשכן תיקון חטא העגל. ושישה דברים נעשו כתיקון:
- ישראל התאוו תאווה לעשות דבר שיעבדו אותו בעגל. כאן, במשכן, מדובר רק על "נדבת הלב"!
- הם בנו מזבח לעגל. במשכן יהיה מזבח לה'
- הם נתנו את זהבם לעגל. כאן גם כן!
- בעגל "פרקו נזמיהם". כאן הם הביאו הנשים על האנשים!
- בעגל מינו אהרון כאחראי . כאן מונה בצלאל על המשכן
- בעגל אמרו "אלה אלוהיך ישראל". כאן נאמר "אלה פקודי המשכן"!!
לפי הא"ח, ברור שהמשכן הוא תיקון חטא העגל. אולי הוא משאיר פתח לחשוב שלולא העגל, היה בכל זאת משכן, אולי במתכונת אחרת (למה לבנות מזבח נחושת אם רק להקריב בו קרבנות כדי לכפר על הקרבנות של העגל??!), אולי למטרה יותר "נשגבה" מאשר רק לכפרה על חטא. אבל ברור שעניין הכפרה הוא חדש ונולד בחטא העגל.
ביד איתמר בן אהרון הכהן
לא הוזכר אהרון כי הוא חטא בעגל. אבל, בל זאת, הוא מוזכר דרך אגב בנו איתמר כי הוא לא אשם כל כך! האם אהרון יקבל כפרה על חלקו בעגל? כן, אבל רק אחרי מיתת שני בניו ועבודת יום הכיפורים על ידו!!
כאשר צווה ה' את משה (לט-א)
בתורה נכתב רק חלק קטן ממה שה' ציווה למשה. הרוב לא נכתב. הרוב, הוא העיקר, והוא התורה שבעל פה. ובגלל יקרות התורה שבעל פה היא לא נכתבה!! כי היא חייבת להישאר כמן מעיין המתגבר שצריך לשמור עליו .
פעמון ורימון
הא"ח סובר שהיו פעמונים ורימונים, אחד על יד השני, בשולי המעיל., והוא מתנגד לסברת הרמב"ן שסבר שהיו פעמונים בתוך הרימונים. כאילו שהרימון הוא רקמה שמכסה את הפעמון. (לעניות דעתי,אני נוטה לחשוב כמו הרמב"ן ! כי הרי כתוב במפורש "ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים"!!) הא"ח מפרש שהפסוק בא כדי להגיד שהיו כולם בשורה אחת במפלס שווה.
ותכל כל עבודת משכן אהל מעד(לט-לב)
- "ותכל" : כי היו עבודות שנעשו מאיליהן כמו המנורה!
- "ותכל" כמו "וגם כלתה נפשי". כי עשו העבודה מתוך חשק ואהבה!
- "ותכל": המשכן הוא סמל לכלל ישראל: כל אחד מבני ישראל עושה את מה שהוא יכול.לכל אחד היכולת והתפקיד שלו. וכל אחד זקוק לשני כדי להשלים את כל המלאכה!! וכל אחד חייב להרגיש שחברו משלים אותו והוא משלים את חברו כדי לבנות "כללות" ישראל.
עניין שלושה חודשים
לפי מדרש שמות רבה (פ נ"ב- ב), במשך 3חודשים בנו המשכן (מ10 בתשרי עד אמצע –אולי 10!- בטבת) ואחר כך, פשוט חיכו עוד שלושה חודשים עד ל1 בניסן!! למה? כי אזה יום הולדת יצחק!!!
ככל אשר צוה ה'..(לט-לג)
בעגל חטאו ישראל בשלושה מישורים: המחשבה, הדיבור והמעשה. לכן, היה חשוב לתקן את שלושתם במשכן:
- הנדבה=תיקון המעשה
- חכמת עושי המלאכה= תיקון המחשבה
- בשעת מעשה היו אומרים שהם עושים זאת "לשם מצוות ה'"= תיקון הדיבור.
ביום החודש הראשון
הא"ח קובע בהחלטיות (ובניגוד למפרשים אחרים): משה לא עשה שום קרבן בימי המילואים. כל הקרבנות שהוא עשה , היו ביום ראשון בניסן אחרי חנוכת המשכן!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 