18-03-09
מישל בן שושן
פקודי שם
תוכן:
- עניין היריעות –(ושבת החודש)
- אלה פקודי המשכן
- עניין היריעות:
כתוב שמשה קודם כל "הקים את המשכן", ואחר כך , שם את הקרשים..
זאת אומרת שהוא קודם כל שם את היריעות , שהן האוהל, שהן המשכן עצמו, ואחר כך שם את העמודים המחזיקים את האוהל!! למה עשה כך, הפוך מכל הגיון של בנייה?
היריעות מסמלות את השכנת השכינה
הקרשים מסמלים את העבודה של האדם שיאפשר את השכנת השכינה.
ישראל, אחרי חטא העגל, לא היו עדיין מוכנים לגמרי לעשות עבודת הקרשים. ובכל זאת, ולמרות אי הכנתם, ה' הקדים את השראת שכינתו, וכך, הוא נתן להם כוח כדי להתקדש ולהקים את הקרשים!
נכון שמתבקש מהאדם לעשות את הצעד הראשון. ליזום את ההתקרבות. לרצות בקשר. אבל , האמת היא שה' הוא זה ש(בחשאי), שנותן כוח, תשוקה, הזדמנות, תנאים לאדם לעורר את רצונו ויוזמתו הוא!!!
אילו השבת היתה צריכה לחכות לעם ישראל שיהיה מוכן לקבל אותו ולקיים אותו, מעולם לא היה השבת מגיע לעולם!!
לכן קודם כל ה' ברא את השבת. אפילו שאף אדם לא הבחין בזה ולא שמר את השבת. עד שבאו ישראל וניתן להם את השבת כדי שיעשו בעצמם את השבת!
כמו כן, ביציאת מצריים: בראשון בניסן, כבר הובטח להם הכל וכבר נתנו להם כל המצוות לדורות וכל התוכנית נפרסה בפניהם. הכל לפני שיצאו! אפילו המצווה לאכול מצות ולא חמץ!
ורק אחר כך, הם יצאו. ולא עשו חמץ "כי לא הספיק בציקם להחמיץ"
תרתי משמע! הם עדיין לא היו מספיק מוכנים! בצקם עדיין לא החמיץ. ובכל זאת יצאו!!
וזו משמעות שבת החודש לפני ראש חודש ניסן!!
וכן, עבור כל אדם, בכל עת, הוא צריך לפעול כאילו הוא זה שיוזם, הוא זה שמתפרנס, הוא זה שרוצה ופועל. אבל במקביל, יש לדעת כי נקודות המוצא הם מהבורא עצמו , שמעוניין יותר ממנו אפילו שהוא יצליח בדבר והוא נותן לו הכלים להצליח לפני שהאדם התחיל בכלל! ה' שם את היריעות לפני הקרשים!!
- אלה פקודי המשכן..
שאלות:
- למה צריך דין וחשבון כספי לגבי התרומות? האם לא "מאמינים" למשה? האם רק כדי ללמוד שכספי ציבור חייבים בדיווח?
- אם בדוח עסקינן, למה אין את ה"הכנסות" ויש רק את ה"הוצאות"?
- אומרים שהברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין. אז למה לספור? זה מביא הרי "עיין הרע"!
- למה רש"י מביא דווקא כאן את ההסבר שהמילה "משכן" נגזרת מהמילה "משכנתא" , כאילו הכפלת המילה "משכן- משכן" בפסוק הראשון בא לרמוז על חורבן שני בתי המקדש! למה כאן בבנייה?
תשובות של השם משמואל:
- עניין העין הרע, בא משום שמאז חטא עץ הדעת טוב ורע, בכל דבר ,מעורבבים גם הטוב וגם הרע. אין דבר טוב בלי שיהיה בו גם צד רע ולהיפך. כך שה"חיצוניים", קרי כוחות הרע, קרי הקטרוגים, מידת הדין, הטענות המזיקות של האנשים האחרים או סתם של המקטרגים למיניהם, כל הכוח האלה, יכולים לתפוס בצד הרע שיש בדבר ולגרום נזק. כל דבר שהוא סמוי מן העין, הוא פחות חשוף לטענות, לקטרוגים, ל"כוחות הרע", ואז , הברכה יכולה להתפתח בו ללא הפרעות. לכן, בדרך כלל נמנעים מספור חפצים, כסף למשל, בפומבי. הצנעה, טובה להגן בפני המזיקים. כל אבר חשוב, ובעיקר האיברים העוזרים ל"הולדה", לברכה, מכוסים ומוצנעים.
- משה, בניגוד לשאר בני האדם, נולד "כולו טוב". אין בו צד רע. לא מעורב בו הרע. לכן, אם משה סופר, אז אין תפיסה של הרע בספירה. אין עין הרע תופס על מעשי משה. לכן, הוא זה ש"פוקד", שסופר את כמות החומרים שהוצרכו לבניית המשכן. כמו שמציין הפסוק "אשר פוקד על פי משה". אם זה לא היה משה, אז לא היו יכולים לספור. ואולי, כמו שנראה בהמשך, לא היו בכלל יכולים לבנות לא את המשכן ולא את בתי המקדש בהמשך!!
- משכן-מקדש: יש הבדל מהותי בין שני המונחים:
- המשכן= המהלך שבא מלמעלה כלפי מטה: ה' "יורד" לעולם התחתון כדי להשכין שכינתו באדם.
- המקדש= המהלך ההפוך, מלמטה כלפי מעלה: האדם מתקדש כדי להיות מסוגל להתקרב אל ה'. כמו שכתוב "ועשו לי מקדש".
- חורבן הבית: חורבן ה"מקדש" הקדים את חורבן ה"משכן"! "חורבן המקדש " פירושו שישראל הפסיקו להתקדש בצורה ראויה כדי שה' ישכון בתוכם. הם חיללו את המקדש בעבודתם המעוותת במקדש. לכן, זה גרם להסתלקות השכינה ו"לחורבן המשכן"= הסתלקות השכינה. זאת אומרת, אין שום ביטחון שה' ישכון אצל האדם אם האדם לא עושה את שלו בקשר הזה. לכן, כל "משכן" הוא על תנאי, במשכון!. ולראיה, אכן פעמיים קרא שהוא נחרב.
- אם כך הדבר, אם כבר ישראל הפסיקו לעבוד את ה' וכבר ה' סילק את שכינתו מהמקדש,למה יש צורך בחורבן פיזי של המקדש ?. למה גם האבנים והעצים היו צריכים להישרף ולהתנפץ?שיישאר הבניין רק!
לא, אילו המקדש היה נשאר בנוי, ללא "נשמה" בתוכו כוחות הרע היו יכולים לשאוב כוחות ממנו והיה עוד יותר גרוע עבור ישראל! כמו שחייבים לקבור גופת אדם אחרי הסתלקות הנשמה שלו , כדי שלא ישתמשו בו כוחות הרע! הבית נחרב באותה סיבה שיש לקבור גופת אדם.
ועכשיו אפשר לחבר את כל הקצוות ולענות על השאלות הראשונות:
- נכון שבכל דבר , מעורב טוב ורע. אבל, יש לדעת שה"רע" שקיים בדבר, לא נובע מהדבר עצמו! ה"רע" שבדבר, בא מהרע שיש באדם עצמו , שמסתכל על הדבר! הרע בא מחטא אדם הראשון. ולראייה: אם יש אדם, כמו משה רבנו, האדם הטוב פר אקסלנס, אז, אין לחפצים עצמם שום רע! אין עין הרע! אין אפשרות לכוחות הרע לשאוב ממנו !
אין כישוף בעין הרע!
אין כישוף בחפצים
אין חפצים "רעים"
יש רק אנשים רעים שעלולים, בגלל העוונות שלהם לגרום לחפצים להיות כלים לרוע!
- לכן, משה בנה את המשכן. כך, הוא קובע שאפשר להתיחס לגשמיות בכבוד. אין לגשמיות רע בעצם הגשמיות. הכל תלוי בהתנהגות האדם עצמו.
- אפילו העניין הרגיש ביותר מבחינת הפגיעות של החומר, והוא המניין, ששם מצוי יותר ה"עין הרע", גם שם, הנה חומר (המשכן) שאין עין הרע שולט בו! זה יהיה ראיה לדורות שאסור לראות בעולם החומרי מקור לפורענות. רק באדם קיימת הסכנה להפוך החומר למזיק ולרע!
- לכן, כן יש לפקוד, לספור , לתת חשיבות פיזית, "קטנונית" לחומרים המרכיבים את המשכן (וזה ימשיך במקדשים אחר כך, אפילו אם לא משה בנאם, רוחו של משה בנתם) . כי, כמו שגוף האדם יכול לשמש אותו לטוב או לרע לפי מעשיו, כך המשכן יכול לשמש את הקשר בין האדם לאלוהים, לטוב או לרע, לפי התנהגות האדם בלבד.
ואכן, המשכן הוא רק כמשכון ולא כהבטחה קבועה. כי זה תלוי באדם!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 