בע"ה ו אדר התשע"ב
מישל בן שושן
תצווה אה
ואתה תצווה…
ה' מבקש ממשה לצוות, הוא בעצמו, כאילו הצו בא ממנו ולא לאת ה'! הסיבה,לכאורה היא ש"לא מוסרי" לבקש מישראל להדליק אור כדי להאיר את האלוהים בביתו!! למה ה' מבקש זאת? ואם הוא רוצה באמת שזה יבוא מצד משה, למה לכתוב בתורה שה' מצווה את משה לעשות כאילו הוא לא מצווה??!!
לע"ד: הדלקת המנורה מסמלת את התורה שבעל פה. כלומר, כל מה האדם יחדש, יפרש, יזום, כדי להחיות את התורה שבכתב באופן מתמיד (להעלות נר תמיד). זו דרישה חשובה מאוד של ה': שהאדם , אחרי שהוא קיבל את התורה שבכתב מאת האלוהים, יגיב בעצמו ויצור תורה שבעל פה. חשוב מאוד שמשה הוא יהיה הראשון שיחנך את המהלך הזה. משה שהיה עד כה הנביא שרק הביא את דבר ה' אל העם, יתחיל מעכשיו ללמד את ישראל איך הם מחויבים ליזום ולחדש בעצמם. קל מאוד לקבל את מה "שהאלוהים אמר" או את "מה שכתוב"
הרבה יותר קשה לקבל דברי בני אדם (גדולים וחשובים שיהיו). קשה מאוד לקבל את התורה שבעל פה!! הא,ה כבר הסביר שישראל קבלו ב"נעשה ונשמע, ללא היסוס את התורה שבכתב. אבל ה' היה צריך להפוך עליהם ההר כגיגית כדי לאיים עליהם שיקבלו את התורה שבעל פה!!
מכאן מבינים את הצורך שמשה בעצמו יבקש שיביאו שמן למאור: אם זה בא מאת ה' , אז זה לא תורה שבעל פה! זה צריך לבוא מהאדם עצמו, ממשה. והשמן והאור שידליקו ישראל, זה התורה שבעל פה שישראל עצמם יחדשו.
כדי לתת "תעודת כשרות" למהלך הזה, וכדי שיהיה ברור שזה רצון ה' שישראל ידליקו את המנורה, שיעסקו בתורה שבעלפה, בא הציווי למשה הכתוב בפרשה:"ואתה תצווה..".
ואתה תצווה
כאן, משה הופך להיות מנהיג אמיתי. הוא כבר לא הנביא שמעביר את דברי ה'. ה' נותן לו את ה"מלוכה", כלומר, האפשרות לחוקק חוקים משלו, להנהיג, לקחת אחריות ויוזמות!
הא"ה מחדש על הפסוק:"ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש"= משה יהיה מלך. אהרון יהיה כהן והלויים יהיו קדושים. ולא, כמו שרוב המפרשים הבינו שעם ישראל יהפוך למלכים , לכוהנים ולקדושים!
יש פרשנים מודרניים שטוענים שהמהפך שחל אצל משה התחיל כבר כשיתרו בא לבקרו .(אז, כל הזקנים התאספו לסעודה, סימן שהעם קיבל אז את משה כמנהיג ולא רק כנביא). אבל הא"ה קובע שכאן חל המהפך שהמליך את משה. זה מאוד מתחבר עם הפירוש שפתחנו לעיל על זה שמשה בעצמו צריך לצוות את ישראל, כאילו ה' לא צווה בכלל. כאילו זה הרעיון שלו. ולבחון את מנהיגותו כשישראל יקימו את צו משה כאילו זה היה מאת האלוהים.הבאת השמן למנורה, הוא העדות לקבלת תורה שבעל פה מאת העם!!
ואתה הקרב אלך את אהרון אחיך לכהנו לי
משה היה אמור להיות הכהן.אבל, אחרי החטא שלו, בסנה, כשהוא סירב למלא את תפקידו, ה' חרה אפו עליו והחליט להענישו בזה שמשה יאבד את הכהונה לטובת אחיו אהרון.
הגיע עכשיו העט לבצע את ההחלטה הזאת ואת העונש הזה!!
אבל, העונש הזה , צריך להיות גם התיקון של משה!
לכן, המצווה להלביש ולקדש את אהרון ככוהן, יעשה דווקא על ידי משה עצמו!!!
הייסורים הנדרשים ממשה לבצע זאת בעצמו, זאת אורמת, לא רק להסכים לאובדן הכהונה, להסכים אחיו ימונה במקומו, אלא בנוסף ,שהוא משה ימנה את אהרון, הייסורים האלה, הם התיקון של משה!!
ולא רק זאת, אלא שמשה צריך לעשות זאת בשמחה! ("לכבוד ולתפארת"!).
מכאן, לומד הא"ה את הסיבה שעבורה הגמרא קובעת ש"צריך לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". כלומר,כדאי לאדם להשכיל ולהבין שהייסורים שמגיעים לו, באים כדי לתקן פגם שהוא גרם לעצמו.
האדם החוטא, קורע מנשמתו ענפים שמחברים אותה למקורה. החטא גורם רעה לאדם עצמו. התיקון יכול לבוא על ידי ייסורים שיאפשרו לו לחבר בחזרה את הענפים האלה ולהחיות שוב את נשמתו. או במילים של הא"ה: לתת נשמה לנשמתו! ועל זה, הוא צריך להיות מאוד שמח ולברך !!
את הרעיון החשוב הזה, הא"ה מתרגם בפירושים שונים של המילים בפסוק:
ואתה הקרב אליך= שמינוי אהרון יהי עבורך כפרה וקרבן! אהרון יהיה קורבן עבורך!!
ואתה הקרב אליך= על ידי התיקון הזה , תוכל להתקרב שוב למקור נשמתך שנפגמה!
בגדי אהרון, שיהיו כפרה לבני ישראל, מתחילים כבר כאן, להיות הכפרה של משה עצמו!!
הקרבנות במקדש ישמשו גם הם לקרבה וגם לכפרה במקום הייסורים שמקרבים בחזרה את האדם לשורשו.
לכבוד ולתפארת
שמונה בגדי הכהן הגדול מסמלים את שני שמות של ה'
- שם ה', עם ארבע אותיותיו, מסמל את בגדי הלבן. והם יהיו לתפארת
- שם אדנות, עם ארבע אותיותיו, מסמל את בגדי הזהב, והם יהיו לכבוד.
כל בגד יכפר על חטא מסוים של ישראל.
הציץ
הוא בא לכפר על החטאים שישראל יעשו בזמן שהם יביאו קרבנות!! הוא מרפא את המחלות שנגרמו על ידי התרופות!! איך? כשהוא מזכיר לה' שישראל הם "קדש לה",, כלומר, אל תכעס על ישראל כשהם באים לעבוד אתך בבית המקדש! כי הם עושים זאת מתוך רצון טוב! יכול להיות שישראל עושים דברים לא נכונים בעבודתם, אבל זה בגלל שלכל אחד יש רעיון משלו איך עובדים את ה'! (כמו שהיום יש אנשים משמאל ויש אנשים מימין שעושים דברים הפוכים , אבל כל אחד עושה זאת כי הוא משוכנע שזו הדרך הנכונה להיות יהודי או להיות ישראלי! הציץ יזכיר שכולם מנסים לעבוד מתוך רצון טוב. וזה פירוש "לרצון לפני ה'"!!
את הכבש האחד תעשה בבוקר
ולא כתוב "הכבש הראשון, כדי ללמד,שאם אין לו אלא כבש אחד, לא יחשוב האדם, אני לא אקריב כלום כי אין לי הכבש השני לאחרי הצהרים! הוא צריך, להיפך להקריב הכבש האחד הזה, בלי לחשוב על מה יהי בצהרים. הוא יעשה הכבש הראשון כאילו הוא היה "אחד" ולא "ראשון" (התלוי בשני).
וזה מוסר הסכל לעבודת האדם: הוא צריך לעשות ברגע זה את כל מה שהוא יכול כאילו זה הרגע היחיד והאמצעים היחידים שעומדים לרשותו. ולא יפגום בעבודת ההווה בגלל תחזית גרועה על העתיד!!
ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי
כאן, ה' מסביר למשה שיש לנקות באמצעי זהירות וקדושה ויראה כלפי כל מה שקשור למקדש . כי הנוכחות של השכינה יכולה להגביר את הטעויות מצד ישראל שירגישו חופשיים ויפרצו גר!