23-02-09
מישל בן שושן
תרומה שם
למה צריך משכן?
נסכם את המחלוקת בין רש"י והמדרש מצד אחד, והרמב"ן והזוהר מהצד השני:
- רש"י והמדרש סוברים שצווי עשיית המשכן נגרם על ידי חטא העגל. באופן כרונולוגי, פרשיות תרומה ותצווה נאמרו אחר פרשת כי תישא. המשכן בא לתקן את החטא.לולי העגל לא היה משכן!
- הרמב"ן והזוהר סוברים שציווי עשיית המשכן היה מתוכנן מראש, אפילו אם לא היה קורה חטא העגל. הפרשיות נמצאות בתורה בכרונולוגיה הנכונה.
השם משמואל מנסה לגשר בין שתי העמדות ומביא שתי ראיות משלימות ומעמיקות של מחלוקת זו:
- ה' ידע שהאדם הוא "אנושי".ישראל לא יוכלו להישאר הרבה זמן במצב הרוחני של מתן תורה, עם משה על ידם וניסים גלויים.
- המצב ה"אידיאלי" אכן היה מסתפק במתן התורה ללא משכן גשמי. אבל, ה' תכנן שיום אחד, עם ישראל לא יהיה מסוגל להישאר במצב הרוחני הגבוה הזה וירצה לעבוד את ה' דרך הגשמיות. סכנת העבודה הזרה אורבת. וכתרופה למכה שיכולה לבא , ה' ציווה על עשיית משכן שירכז את העבודה הגשמית שישראל ידרשו, בלי ליפול לתוך עבודה זרה. זאת אומרת שפרשיות תרומה ותצווה אכן נאמרו לפני חטא העגל, למקרה ויום אחד נצטרך !
- משה ירד עם הלוחות וראה את מעשה העגל. זה היה מוקדם ממה שתוכנן, אבל הנה עם ישראל נזקק כבר עכשיו להתגשמות העבודה לאלוהים. מייד, ה"תוכנית" התחילה לתפוס תאוצה ואכן מייד היה צריך לבנות משכן.
ההסבר הזה מאפשר לשתי הגישות לחיות ביחד. אכן המשכן נבנה בגלל העגל. אבל המשכן היה מתוכנן לפני!
זה מזכיר מאוד את סיפור חטא עץ הדעת:
האם ה' ידע או תכנן את חטא אדם? נראה שאכן החטא והתיקון שלו תוכננו מראש. האזהרה באה כדי להגדיר את החטא אבל, האנושיות של האדם היא דבר מובנה בבריאה, זה תוכנן על ידי הבורא עצמו שלאדם יש יצרים וצורך בגשמיות. אבל, יש בכל זאת צורך לקבוע מה הוא ה"אידיאל" כדי שהאדם "ישאף" אליו. בנוסף ה' מוסר את אפשרויות התיקון של החטא כדי שהאדם יוכל לתקן את עצמו לכיוון האידיאל. הארי ז"ל מפרש :"כי ביום אכלך ממנו מות תמות"= הווה אומר שהיה כן מתוכנן לפני הבורא שיום זה בוא יבוא!
- גם בעניין חטא העגל: הוא כנראה היה בלתי נמנע! אולי הופתעו במהירות שהוא קרה, אבל כן תוכנן התיקון שלו מראש כי מתעסקים עם בני אדם, והם אנושיים!
- כדי שה' ישכון "למטה", בארץ, אצל האדם, יש צורך באהבה רבה מאת ה'. ואהבה זו צריכה להתעורר אחרי שהאדם יראה עניין, אהבה מצידו כלפי ה',יעשה מעשה יוצא דופן שיעורר אצלו אהבה כלפי הבורא. אין ה' יורד אצל האדם אם אין האדם רוצה בכך! אין מקדש אם אין התעוררות מצד האדם. לכן יש קודם כול תרומה , מצד האדם ורק אחר כך מקדש.
השאלה הגדולה היא: איך האדם יתעורר לזה?
- אפשרות ראשונה, שמציעים הזוהר והרמב"ן: מתן תורה, הוא זה שגרם לישראל אהבה גדולה ותשוקה לקשר עם הבורא. בדרך כלל, הבורא הוא זה שנותן כוח לאדם להתעורר כלפיו. לכן, המשכן בא כדי שה' יוכל לשכון בתוך הגשמיות, אצל האדם, וזאת מיד אחרי מתן תורה. יש כל התנאים כדי שישראל יעוררו אצלם הרצון ויתחילו בתרומה לבניית המשכן.(כל זה, ללא צורך העגל)
- האפשרות השניה, של המדרש רבה ורש"י, היא שההתעוררות אצל האדם, באה בעיקר אחרי שהאדם עובר משבר עמוק! למשל, אחרי חטא העגל שבו ישראל הלכו הכי רחוק שאפשר בגשמיות שלהם ומשם הם נמצאו בדרך ללא מוצא. הם היו אז נתונים לכליה! משם דווקא, האדם יכול להתעורר לכיוון ההפוך, לכיוון הרוחניות, לחיפוש האלוהות. ואז, מתוך תשובה מאהבה עמוקה , מתעוררת האהבה שתעורר האהבה הרבה מאת ה' ואכן ישכון בתוך האדם!
לכן, לפי המדרש ורש"י, רק אירוע כמו זה שחטא העגל יכול לחולל,מסוגל להביא את האדם להתעוררות של אהבה כלפי הבורא וזה מה שיאפשר לה' לשכון בתוך האדם.
לסיכום:
המשכן הוא אמצעי לקרב את האדם ,באנושיותו , אל הבורא. הוא תלוי בעיקר בעבודת האדם. עבודה זו יכולה לבוא באופן חיובי, על ידי רצון להתקרב. או באופן שלילי, אחרי משבר, חטא , תשובה שממנה האדם מתעלה למצב יותר גבוה ממה שהיה לפני המשבר.
"חטא" העגל, הוא ממחיש את אנושיותו של האדם. הוא כנראה בלתי נמנע. והיציאה מהמשבר בדרך חיובית יכולה להועיל בסופו של דבר לאדם.
שם הפרשה: תרומה:
ולא קראו לפרשה "מקדש" או "משכן".
כי עיקר השכנת הבורא אצל בני האדם תלוי בעבודת האדם. ולא להיפך. עבודת האדם, היא ,למשל, הרצון שלו שיהיה מפגש. ה"תרומה" הוא החלק הנדרש מהאדם כדי שהמפגש עם הבורא יתרחש.
התרומה היא מעשה, היוצא מנדבת לב האדם, מתוך אהבה ותשוקה. זה גורם לה' לשכון אצל קרב האדם, וכל התהליך, בסופו של דבר, "מרים" את האדם למדרגה עליונה. התרומה, מסתבר, "הרימה" את התורם!
מהרגע שהאדם מפסיק להתעורר כלפי קשר עם האלוהים, או שעושה את זה בצורה לא נכונה, למשל בעבודה זרה, אז אין שום הצדקה לקיום המקדש. ואכן , בתי המקדש נחרבו בגלל עיוות השימוש בהם. ואכן , לפי מצב האדם, כך ה"מקדש" לוקח צורה שונה. הוא יכול להיות משכן, משכן שלה, בית ראשון, שני, לכל אחד בצורה ומתכונת שונה. וכן בית המקדש השלישי ייתכן מאוד שיקח צורה מתאימה וחדשה לפי מצב העם בזמנו!
הקבלות בין המשכן ושאר המערכות:
מאז בריאת העולם, היו ארבע "בעיות". ארבע כיוונים בתיקון העולם. הבריאה מתחלקת בבריאה, יצירה עשייה, אצילות…הארץ היתה 1 תוהו 2 ובוהו 3 וחושך 4 על פני תהום. ארבע נהרות יצאו מעדן כדי להשקות את הגן. …ארבעת המימדים האלה הם בעצם שלושה והרביעי כולל את שלושת קודמיו. שלושה אבות באו לתקן , כל אחד בתחומו. ה"אב הרביעי" היה יכול להיות יוסף או יהודה, או אחדות כל האחים, כל היסטוריית עם ישראל יפתח תיקון המידה הרביעית הזאת עד למשיח (בן יוסף או בן יהודה).
וכן בנפש האדם, ארבעת המידות האלה שכנות בתוך הגוף, הנפש, הנשמה, היחידה. התורה מעניקה (אמורה להעניק!) לאדם שלוש מידות עיקריות ענווה, צדקה ויושר. בזמן, חוץ מהחול , יש קדושת השבת, קדושת יום טוב וקדושת ראש חודש.
וכן במשכן: יש בו שלושה מרחבים : החצר, האוהל (ההיכל) וקודש הקודשים. שהם מתקנים את שלושת הבעיות העיקריות, הפנימיות. לגבי הבעיה הרביעית, היא "חיצונית", לכן לא מוצאים אותה בתוך המשכן. חוץ מעורות אלים המאודמים שכיסו הכל בחיצוניות.
יידרש מישראל לא לאכול ארבע בהמות טמאות. אבל לבהמות האלה ישנם סימני טהרה וסימני טומאה. שלושת הראשונות, מקבילות לשלושת התיקונים הפנימיים כי יש להם סימנים טהורים "בפנים" (הגמל, השפן, הארנבת). בעוד שהרביעי, החזיר, מקביל לבעיה הרביעית. החיצונית, לכן יש לו סימני טהרה חיצוניים.
במקבילים אליהם גם ארבעת הגלויות שישראל יעברו דרך כל ההיסטוריה. בבל, מדי, יוון. אבל הגלות הרביעית, אדום, (כמו העורות המאודמים!) היא הארוכה מכולן כי היא כוללת את כולן. וכמו שהחזיר יחזור להיות כשר באחרית הימים, כך אדום תכיר בעם ישראל והמקדש יהפוך למקום שבו כל העמים יוכלו לבטא את עבודתם כלפי ה'.
השם משמואל , באריכות רבה , בהרבה מאמרים מתאר ומסביר את ההקבלות האלה . הביתי את עקרם בתוך שתי טבלאות לסיכום.
| התורה | נפש האדם | עולם | ב"המקדש | תרומות | זמן | |||||||
| ענווה | שכל,נשמה | בריאה | ק"הק | משכן | שבת | כל המלאכות אסורות | עונג | |||||
| צדקה | לב,נפש,רוח | יצירה | היכל | קרבנות | יום טוב | אסור אפילו דברי הרשות | מותר אוכל נפש | |||||
| יושר | גוף | עשייה | חצר | אדנים | ר"ח | אין איסור מלאכה | יש פשפוש במעשיו | |||||
| בריאת העולם | גלויות | תרומה | בהמות טמאות | סמני טהרה | ||||||||
| תוהו | בבל | זהב | גמל | בפנים | ||||||||
| בוהו | מדי | כסף | שפן | בפנים | ||||||||
| חושך | יון | נחושת | ארנבת | בפנים | ||||||||
| תהום | אדום | חזיר | בחוץ | |||||||||
האדנים:
אדני החצר היו מנחושת
אדני הקודש היו מכסף. למה?
- הכסף מסמל את העבודה באהבה. בדבקות.(כמו נכסוף נכספתי)
- הנחושת, מסמלת הנחישות, העבודה הקשה, היגיעה של הדרך.מידת היראה בעבודה
הלימוד שהשם משמואל מסיק מזה הוא שאין לאדם לרוץ לאהבה ללא יגיעה. יש קודם כל להיכנס לחצר, שהיסודות שלה הם מנחושת. ורק אחר כך זוכים להיכנס אל הקודש, שבסיסו עשוי מכסף , מאהבה.
למרות שהאהבה היא העיקר, האהבה ללא יראה מקדימה עלולה להוביל לכישלון האהבה עצמה.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 