בע"ה יג אדר ב' התשע"ט
מישל בן שושן
פורים פי4
הסתר או וודאות. הרב תמיר גרנות
https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=7772
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד א אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות! שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. … שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות.
למה אסתר, היא זו שדורשת שיקבעו את חג הפורים לדורות? למה זו היא שמבקשת שיכתבו את הסיפור שלה בתוך ספרי התנ"ך, כספר קדוש, ולא רק כ"איגרת"?
אפילו אם נניח שאסתר לא כתבה לא כתבה בעצמה "לחכמים" , ברור שאם האמוראים שמים בפיה של אסתר את הדרישות האלה, רוצה לאמר לנו שיש עניין עמוק מאוד הקשור לאסתר באופן אישי. כאילו קרה משהוא אצל אסתר שהוא החידוש העיקרי של חג הפורים. אסתר דורשת כי היא גלתה עקרון חדש ,שכדאי, עבור כל עם ישראל ,להבין אותו, לדורות! ננסה לעגלות החידוש העמוק הזה .
בפרק ד', במגילה, קורה אירוע דרמאטי: המן מקבל מהמלך להכריז מלחמה נגד כל היהודים בממלכה. מרדכי, בתור שופט בכיר * מקבל מיד את המידע החשוב הזה ומחליט להתחיל לפעול נגד ההחלטה האיומה הזו. הוא מחליט "להפעיל" את אסתר, "הסוכן הסמוי שלו" אצל המלך. עד כה הוא אסר לה לגלות מי היא באמת. ועכשיו הגיע הזמן לפעול ולגלות הכל. מרדכי איננו יכול לבוא במגע עם אסתר , כנראה גם בגלל שהוא לא רוצה שיגלו את הקשר המשפחתי (והדתי) . ולכן הוא משתמש בתכסיס כדי לעורר את חשדה של אסתר: הוא מוריד את בגדיו ושם במקומם שק, דבר שמעורר מהומה. זה עובד ואסתר שולחת לו מתווך, התך כדי לתקשר איתו.
אסתר פרק ד (א) וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה:… וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל:(ה) וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה:..(ז) וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם:(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:(ט) וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי:(י) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי:(יא) כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם:(יב) וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר:
אסתר מסרבת לבוא אל המלך! זו הפעם הראשונה שאסתר מסרבת למרדכי! היא לא מוכנה להתאבד!. ואז אנו נמצאים במשבר חמור. נראה שכל מה שקרה עד כה (העובדה שאסתר הגיעה למלכות והמעמד המיוחד של מרדכי- מבחינת הכנת הרפואה למכה הבאה) לא יעזור, הכל יורד לטמיון!
מרדכי יכול להפעיל כוח סמכותי על אסתר אבל הוא בוחר באיסטרדגיה מאוד חכמה. הוא אומר לאסתר שלושה דברים:
(יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר
- אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים:
- (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ
- וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?
הדבר הראשון: היא חלק מהעם היהודי והיא לא תוכל להינצל מהגזרה.
הדבר השני, הוא הרבה יותר תמוה: אם את לא תפעלי, ההצלה תבוא "ממקום אחר" * . הוא לא אומר לה "אם לא תלכי למלך, זה נורא כי רק את יכולה…" הוא משחרר אותה מכבדות האשמה. אחרי שהוא עורר אצלה האחריות, הוא מוריד ממנה את הלחץ! אבל , אם ההצלה לא תבוא ממנה, ייתכן שהיא לא תיזכר בהסטוריה !
הדבר השלישי הוא גאוני: הוא מבקש מאסתר לשאול את עצמה שאלות נוקבות.
"למה אני הגעתי למעמד המיוחד הזה?"
"מה היא המשמעות של ההיסטוריה הפרטית שלי עד כה?"
"מה האופן שבו אני יכולה ליטול חלק בהיסטוריה הגדולה?"
"איך אני יכולה להשפיע על הדרך בו הסיפור יסופר?"
אלה השאלות שעל כל אדם לשאול את עצמו כשהוא נמצא מרגעים חשובים בחייו. אף אחד לא יכול לקחת ההחלטה במקומו כי רק הוא יחליט אם יכניס משמעות לחיו או שמה שיחליט שכל מה שקרה עד כה הוא רק מקרה. במידה והאדם יחליט לתת משמעות לחיו ולהחלטתו, כך הוא יקבע את משמעות חייו (ומשמעות ההיסטוריה של כל אבותיו עד כה, לפעמים)
למשל, יהודי שנמצא היום בגלות. הוא יכול להחליט שלא לעלות לארץ הוא יכול להחליט להתבולל. הוא יכול לעשות את השיקול דעת שלו ולהעדיף האם הוא ייתן משמעות זו או אחרת לחייו וחיי אבותיו. אבותיו התפללו ומסרו את נפשם כדי להגיע לרגע בו זרעם ימשיך להיות יהודי ולעלות לארץ ישראל. היהודי הזה נמצא בצומת. ומה שהוא יחליט ייתן או לא משמעות לחייו ולחיי אבותיו. ככל שלא יהיה מאולץ להחליט, כך החלטתו תהיה בעלת משמעות.
ולכן חשוב מאוד שמרדכי לא מאלץ את אסתר לבוא אל המלך. הוא רק מצבי אותה מול המשמעות של חייה. הוא אפילו שחרר אותה על ידי הדיבור השני (רוח והצלחה יעמוד ממקום אחר).
ואז קורה הדבר החשוב ביותר במגילה: אסתר מחליטה כן לסכן את נפשה ולבוא אל המלך.
ההחלטה הזו של אסתר , היא הנקודה הכי חשובה בסיפור: אבל למה?
אנו נמצאים אחרי חורבן בית ראשון וסוף הנבואה. ה' כבר לא מדבר אל בני האדם באופן ברור וישיר.
אם יהודי רוצה לדעת מה עליו לעשות, אז הוא נמצא באפלה! אין אף אחד שיגיד לו בברור מה הוא רצון ה'!!
רק הוא יכול לצאת מהספק הזה על ידי החלטות קשות ונועזות. מה שה' מצפה מהאדם, זה להגיע למצב הזה ,כשהיהודי מקבל את "מסירות הנפש" הזו , להחליט מה תהיה המשמעות של חייו . ייתכן שכל מה שקדם בהיסטוריה, כשה' דיבר באופן ברור לאדם, היה רק הכנה למצב הרצוי הזה שבו האדם הוא בוגר ומקבל בתוך עצמו ההחלטה הגורלית (או הפחות גורלית לפעמים) לתת משמעות לחיו!
בעצם, ההחלטה של אסתר היא הסמל שמה שה' מצפה ביהודים מעכשיו שאין יותר נבואה!
מרגע זה ולהמשך ההיסטוריה, הערך של ההתנהגות של האדם מול ה' תהיה תלויה בהחלטותיו ולמסירות נפש שלו כדי לצאת מהעולם של ההסתרה אל עולם הוודאות.
אם אסתר היא זו שדורשת שפורים תיקבע כחג לדורות, זה בגלל שבנפשה התחולל הסמל הזה שאמור להנחות את היהודים מכאן והלאה, אחרי הפסקת ההתגלות והנבואה .
על ידי מעשה אסתר, ניתן להפוך את מצב ההסתר בו נמצאים למצב של וודאות ומשמעות.
אבל יש מעכשיו ערך עליון למשמעות כי היא תלויה באדם עצמו!
לכן, פורים הוא החג שיילווה את עם ישראל מאז ועד היום. ואולי הוא זה שאפשר מיהודים חילונים למסור את נפשם כדי להקים את מדינת ישראל. בלי שזה צווה או הונחה על ידי נביאים או דבר ה' ברור. בלי שזה נתמך על דבר כתוב וברור. הם הרגישו שזה הדבר הנכון לעשותו. מתוך חופש, מסירות נפש וגבורה.
ייתכן שהיסטוריה חכתה כל כך הרבה זמן בגלות ארוכה מאוד, עד שיהודים יכלו לממש את מה שאסתר חידשה עבור עמה.
הגמרא מספרת שהיו חכמים שסירבו להכניס את מגילת אסתר , הספר החילוני הזה, בתוך ספרי הקודש. אחרים הבינו שהקדושה האמתית היא הקדושה שמתגלה דרך העולם החול כשהאדם מחליט שרוצונו החופשי הוא רצון ה'!! הרבה יהודים בבית שני לא הבינו את המסר ולכן, כנראה, הבית השני נחרב. הבית השלישי מתחיל להיבנות על יסודות מעשה אסתר וחג הפורים!
—————————————————————————————————
- מרדכי שופט:
הרב מנשה וינר מפרש את המשפט "ומרדכי יושב בשער המלך" כך:
המילה "שער" היא לרוב מצביעה על בית המשפט. (אל זקני עירו ואל שער מקומו). אין שום סיבה שנתאר את מרדכי כעני חסר בית יושב בפתח הארמון. לפי רוב המדרשים וגם לפי פשט המגילה, למרדכי היה מעמד רב מעלה. אם המן איננו הורג אותו מיד , זה כנראה בגלל שהוא חושש ממרדכי וממעמדו. (גם היום שרים חוששים מלתקוף שופטים רבי מעלה!) והוא מחליט להרוג את כל היהודים כדי שמרדכי ייהרג בתוכם או, שלפחות ,יכאב לו מאוד כי הוא היה גאה ביהדותו.
- ממקום אחר
כשאנו מדברים על העדר הימצאותו של שם ה' במגילה, אנו בעיקר מצביעים על המשפט הזה של מרדכי. כשהוא אומר לאסתר שגם אם היא לא תבוא אל המלך כנדרש, ההצלחה תבוא "ממקום אחר". היינו מצפים שמרדכי יגיד: "ה' יעזור", "בעזרת ה'", " נצח ישראל לא יישקר".. או כל דבר דתי שיזכיר שה' מאחורי הקלעים והוא ימצא פתרון אחר דרכו תעבור הישועה. הבחירה להגיד "ממקום אחר" היא בחירה עקרונית . שיכולה להתפרש על ידי חילונים או דתיים בצורה שונה. חופש הפרשנות שמרדכי משאיר ל"מקום האחר" הזה מגלה את עומק העניין: הוא דורש מאסתר לפרש את ההיסטוריה שהיא חווה בחופשיות גמורה כדי לתת ערך עליון להחלטתה.
—————————————————————–
כרונולוגיה היסטורית
ובתוכה, (במידה ואכן המלך אחשווראש הוא "חשיארש הראשון"), הכרונולוגיה של המגילה.
(השנים לפי הספירה הנוצרית)
-597 גלות ראשונה לבבל, גלות יהויכין (יכוניה)- גלות מרדכי.
-586 חורבן בית ראשון גלות בבל
-538 הכרזת כורש התחלת שיבת ציון.(כורש:560-530)
-516 בניין בית שני. (70 שנה אחרי החורבן) (דריווש DARIUS 528-486)
-490 קרב מרטון- ההפסד הדרמטי של הפרסים מול יוון
-485 התחלת מלכות XERCES ="חשיארש הראשון " (אחשווראש?)
בשנת שלוש: משתה
- בשנת שבע: אסתר מלכה
- בשנת 12 , ביום 13 בניסן המן מטיל גורל וקובע גזרה על היהודים בעוד שנה.
- מרדכי לובש שק ומשכנע אסתר לבוא אל המלך
- אסתר גוזרת שלושה ימי צום: 14-15-16 בניסן (פסח)
- ב16 בניסן, המן נתלה. (כשישראל נכנסו לארץ, המן הפסיק לרדת ב16 בניסן!)
ב14 באדר אחד עשר חודשים אחר כך היהודים מנצחים את האנטישמיים בכל המדינות
ב15 באדר מנצחים היהודים הקמים עליהם בעיר בשושן (שנה = -472)
-465 מות אחווראש. הבן שלו, ARTAXERCES ארתחששתא 1 –עולה לשלטון.
-457 עזרא הסופר עולה מבבל בעידוד וכסף מהמלך כדי לעזור לארגון החברה בארץ ישראל
-445 נחמיה מתמנה על ידי המלך כ"פחח" על ארץ ישראל
-425 סוף מלכות ARTAXERCES
שלוש הערות:
- יש שטוענים שהמלך שעלה לשלטון אחרי אחשווראש , המלך ארתחששתא הראשון, היה בנה של אסתר! זה יכול להסביר למה הוא היה כל כך נדיב עם היהודים. הוא נתן סכומי כסף אדירים לעזרא הסופר וציווה לו לעלות לארץ יהודה כדי לשקם את בית המקדש. גם נחמיה שהיה מהקרובים ביותר אליו (שר המשקים), נשלח על ידו (12 שנה אחר כך)להיות הפחח של יהודה.
- כתוב בספר יהושוע:
יהושע פרק ה (י) וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:(יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא: ס
כלומר, המן הפסיק לרדת מהשמים ביום 16 בניסן. התאריך שבו נתלה המן הרשע!!
- צום אסתר הראשון אירע במשך שלושה ימים, בחג הפסח ולא ב13 באדר כמו היום!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 