בע"ה כט אלול התשע"ט
מישל בן שושן
ראש השנה פי4
ערבוב השטן (הרב תמיר גרנות)
רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? –
למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? – רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין?
כדי לערבב השטן. ואמר רבי יצחק: כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה – מריעין לה בסופה. אי טעמא – דלא איערבב שטן. (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א )
רבי יצחק שואל שאלה עקרונית: מה אנו עושים כשאנו תוקעים? למה זה משמש?. והוא עונה שזה כדי לערבב את השטן. הגמרא לא רוצה, לכאורה לקבל את שאלת רבי יצחק כפי שהיא והיא מאלצת אותנו להבין שהשאלה היא על הכפלת התקיעות מיושב ומעומד. אבל, הרב תמיר גרנות מנסה להבין דרך הגמרא והפרשנים, את דעתו של רבי יצחק, ומה פשר ערבוב השטן. הנה כמה תשובות של הפרשנים:
- הר"ן: , לשיטת הרמב"ן, שהתקיעות מיושב הן לערבב את השטן: כדי לפנות את השטח למעלה, כדי שהתפילות יוכלו לעלות למעלה בקלות. או, באופן פחות מיסטי, לבטל היצר הרע שלנו כדי שנהיה כולנו מרוכזים ופנויים לתפילות של מוסף
- רשי: כשאנו מכפילים את התקיעות : גם מיושב וגם מעומד, אז אנו מראים לשטן שאנו עובדים את ה' מעבר למשורת הדין. אנו גם עושים את הכל כדי לצאת מהספק! ואז אין לשטן טענות נגדנו.
- הערוך (רבי נתן מרומה): שלפיו התקיעות של מוסף הן אלה שמערבבות השטן: כשהשטן שואל: אבל למה הם שוב תוקעים? הרי הם כבר יצאו ידי חובה על ידי התקיעות מיושב!. זה בטח בגלל שהגיע אחרית הימים של תקע בשופר גדול לחירותנו, ובאו האובדים מארץ אשור…
בעצם, יש מחלוקת לגבי מה הן התקיעות החשובות יותר, אלה שאנו עושים במהלך העמידה. הן אלה שבהתחלה היו עיקר הדין. או אלה שתקנו אחר כך, התקיעות מיושב, שאנו תוקעים לפני תפילת מוסף? מכיוון שיש דעות שונות, יש גם הבנות שונות לגבי אלה מהן (התקיעות מיושב או התקיעות מעומד) הן אלה שמערבבות את השטן?
כדי להעמיק בטעמים האלה ולפשט אותם, הרב תמיר מסכם ואומר:
- על ידי קולות השופר: לשטן יש אפשרות להתווכח מול מילים. אבל לא מול קול קמאי! ילד שרוצה לאכול גלידה לפני האוכל, ומתווכח, נוכל לסרב לתת לו גלידה. אבל תינוק שבוכה, אין וויכוח, יש לתת לו אוכל מיד! זה לדעת הרמב"ן שהתקיעה "מעלה את זכרוננו אל ה'")
- על ידי המלכת ה': בין האדם וה', יש מרחב. ובמרחב הזה נכנס השטן. כשאנו ממלכיים את ה' עלינו, אז אנו עושים כאילו אין יותר מרווח. אנו מוכנים להיות לגמרי תחת מלכותו של ה'."תן פחדך ה' עלינו!" מוכנים לפחד! ותמלוך.. ואז אין יותר מקום לשטן! (זה לשיטת רבי עקיבא שה"מלכויות" הן העיקר )
ועוד שאלה: למה בכלל יש מקום לדבר על השטן בראש השנה?
הרי שני הפסוקים האחרונים שמובאים , בעמידה, בברכת המלכויות הם:
- ועלו מושיעים בהר ציון..והיתה לה' המלוכה…ושמו אחד
- שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד
הפסוק הראשון הוא מצביע בפרוש על המלכת ה'. אבל במה הפסוק השני (שמע) עוסק במלכות??
המילים "ה' אלוהינו ה' אחד" דורשות מאיתנו לקבל על עצמנו עול מלכות שמים. אבל התחלת הפסוק "שמע ישראל" מאלץ אותנו לעשות מאמץ מסויים כדי לקבל את עול מלכות שמים עלינו. המאמץ הזה הוא ההתמודדות עם השטן, עם היצר הרע שלנו שמסרב, באופן טבעי למהלך הזה של המלכת ה' עלינו. כי אין הוכחה טבעית וברורה על הימצאות האלוהים! דרושה עבודה פנימית ,כדי להאמין, ולקבל על עצמנו מלכות ה', וזו ההתמודדות עם השטן. אם כן, כבר בפסוקים של מלכויות, יש רמז לעבודה נגד השטן . אבל אנו לא נלחמים בו בתיקון המידות, בטענות. אנו "עוקפים אותו" לא נותנים לו אחיזה!
בחודש השביעי
ראש השנה הוא "הזדמנות פז שניתנה לאדם כדי להסתכל על עולמו ממרחק מסויים ולבחון את חייו בפרספקטיבה. זה דבר שלא ניתן לשאר הבריות בעולם. זה היתרון העצום והאחריות העצומה של האדם. למה דווקא זה קורה ביום הראשון של החודש השביעי?
נתבונן על המשמעות הראשונה של המספר שבע בתורה:
- ששת ימים= עשה ה' את השמים ואת הארץ. =עולם הטבע
- ביום השביעי= שבת, וינפש, נתן אפשרות להסתכל מלמעלה על ששת הימים שקדמו , על עולם הטבע.
בחודש השביעי, אנו נכנסים למימד של השבע, שמאפשר לאדם לחיות, בתוך הטבע ולהסתכל מעל לטבע על העולם, זו ההזדמנות לעשות את "החושבים" האלה. כמו שהשבת מאפשר זאת אחת לשבעה ימים, כך ראש השנה מאפשר זאת אחת לשנה. חייבים לעשות עבודה יותר רחבה כשמדובר בשנה, להסתכל על המהלכים הגדולים, לקחת יותר מרחק מהחיים הרגילים ומהשגרה.
לכן החודש השביעי הוא הזדמנות להסתכל מלמעלה על החיים שלנו. ורק כך , ניתן לשלוט על עצמנו ביכולת לשנות, להשתנות.
השמחה של ראש השנה:
אין וידוי בראש השנה. יש שמחה . למה שמחה? כי אנו חווים מההזדמנות פז! ההזדמנות לחולל שינויים בחיים שלנו לטובה.
אם כן, למה קוראים לו "יום הדין", ימים "נוראים"?
זה מזכיר לי את ההרגשה של מי שנכנס לטיפול אצל הרופא. פסיכולוג או מנתח או כל רופא. נכנסים בחרדה כי ייתכן שניגע בדברים חשובים , כואבים ,שלא ראינו לפני כן בנפשנו או שכואב פיזית לנגוע בהם. אבל, שמחים שזה ישפר לנו את החיים!!
אם כן הדין בא מזה שאנו עומדים מול מידת הדין
אבל אנו שמחים שזה לטובתנו!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 