תולדות מי

בע"ה כט מרח שוון התשע"ג

מישל בן שושן

 

תולדות מי

מי השילוח

 

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק

איך יכול בנו של אברהם להוליד??! קשה מאוד להיות בנו של אדם גדול כמו אברהם אבל עוד יותר קשה "להוליד" אחריו כי הוא כבר הגיע לשיא של התקדמות רוחנית. מה אפשר לעשות האלה? ואפילו אם מוצאים משהוא לעשות האם יש עוד אפשרות לדור שלישי?

בנו של אברהם יכול "לפרסם" את מעשי אביו! אבל יצחק עשה יותר: הוא ייסד תחום חדש! ובאיזה כוח הוא עשה זאת? כי אברהם לא היה "ממציא" גדול בלבד. אלא אברהם המציא את ה"תשוקה"! "החשק לעוד". וזה הנחיל לבנו! וזה מה שאפשר ליצחק ל"הוליד" בעצמו!

זה חשוב בחינוך: המטרה היא ללמד ולתת חשק ללמוד כדי שהתלמיד יוכל להפוך בעצמו למורה אם ירצה בכך! ("הרוצה ללמוד ולמד מספיקים בידו ללמוד וללמד..") אי אפשר להיות רב אם לא היה לנו רב. אבל ישנם רבנים שמלמדים בצורה כזו שהתלמידים יהיו תלויים ברה ויישארו לתמידים והרב יישאר בעמדתו העליונה כל הזמן. אבל ישנם רבנים שיודעים ללמד כדי שהתלמיד יוכל להפוך בעצמו לרב. זה דורש נדיבות לב, חכמה גדולה ולימוד התשוקה ללמוד! זה מה שעשה אברהם ליצחק וזה מה שאפשר ליצחק להוליד!

עכשיו נקרא את הפסוק: "ואלה תולדות יצחק (אפילו אם הוא) בן אברהם (כלומר שקשה להמשיך יותר רחוק מזה!): (זה בכול זאת התאפשר כי ) אברהם הוליד (הכניס ביצחק את כוח ההולדה) את יצחק!

נראה לי שזו אחת מהסיבות שאברהם הקדים את יצחק בשושלת האבות: כי היינו חושבים שמידת היראה צריכה להקדים את מידת החסד. היה צריך יצחק לבוא לפני אברהם! כך זה בחינוך, כך זה בהתקדמות האדם ברוחניות: יראה לפני האהבה. אבל אם זה היה כך, אולי אי אפשר היה להביא את יעקב! הקדמת אברהם להיצחק אפשר אולי את האפשרות שיצחק יוליד את יעקב!

 

למה יצחק אהב את עשיו?

יש הבדל משמעותי בין יעקב ועשיו:

יעקב הוא איש תם, יושב אוהלים. הוא לא רוצה לכתחילה לקחת סיכונים. יש לו אישיות של "שכיר". הוא מסתפק במה שיש לו ובמה שהוא.הוא איש הצמצום.

עשיו, לעומתו, הוא יותר איש "עצמאי". הוא לוקח סיכונים. הוא רוצה להיות יותר ממה שהואץ הוא הולך בשדה ושם הוא מנסה לצוד אנשים. הוא רוצה ברכות נוספות מאביו. הוא שואל שאלות חדשניות ונועזות (איך מעשרים את המלח).הוא איש ההתפשטות. יצחק אוהב את עשיו כי הוא יודע שהעיקר היא ההתפשטות! אבל מה שהוא לא "הבין" זה שכדי שתהיה התפשטות לטובה, יש להקדים אותה בצמצום! רבקה מכירה טוב את עולם ההתפשטות הרע אצל משפחתה המקורית. ומשם היא למדה שלא כל התפשטות טובה!

בעתיד, יעקב יקבל על עצמו את כוח ההתפשטות אחרי שהוא יתבסס בצמצום. כך יוכל לעבור מיעקב לישראל!

 

אחותי היא

המי השילוח מתאר אמירת "אחותי היא" כפרגון כלפי האישה! כנראה שזה רוצה לרמוז על מעמד שווה בין שני בני הזוג ולא לעליונות של הגבר על אשתו. חשוב לאבות להכריז זאת לפני הגויים כדי להביע את השוני שקיים בין התרבויות. אבל נראה  שיצחק הוא עוד יותר "שווה" לרבקה מאשר אברהם את שרה כי אברהם הכריז על שרה כ"אחותי בת אבי אך לא בת אמי" כלומר רק חצי אחות! ויצחק "אוהב" ממש את אשתו ומראה זאת לאבימלך. אחרי שהאיש "מכבד" ומפרגן לאשתו, אז הוא מתעשר!! וכאן, כמו אצל אברהם, סיפור "אחותי היא" תעשיר את יצחק! כמו שכתוב בגמרא (בבא מציע אנט.):"אוקיור לנשייכי כי היכי דתתעתרו" (הוכירו  את נשותיכם כדי שתתעשרו)

 

למה אבימלך מגרש את יצחק?

"מגיד דבריו ליעקב" ה' שולח שליחים (אויבים) כדי למסור מסרים לעמו ישראל! הם תוקפים את ישראל בנקודות שישראל חוטאים בהם. ואז ישראל חוזרים בתשובה!!

אבימלך הוא בעצם "שליח" של ה' ליצחק. יצחק מיד הבין את המסר והתחיל חפור את הבארות של אביו, כלומר, להכניס אהבה בתוך מדת הגבורה שלו! יצחק יחפור את הבארות של אביו אבל הוא גם יחפור בארות משלו

בארות יצחק

כל באר היא מידה שיצחק בירר. כמו שמילה "באר" מרמזת : בירור- ביאור.

  • הבאר הראשונה היא הבאר של הכרת המצאות ה' בעולם. על הבאר הזו, זה לא היה חידוש עבור אנשי אבימלך. גם הם מכירים במציאות בורא עולם.
  • הבאר השנייה היא על צורך ב"עבודה". גם על זה, אנשי אבימלך לא מכירים ב"חידוש" מצד יצחק. גם להם יש טקסי עבודה לאלוהים שלהם.
  • הבאר השלישית היא ממש חידוש: יצחק מוכן לסבול. להיות סבלני במשך ההיסטוריה שיתבררו הדברים במשך הזמן. הוא מוכן לסבול הייסורים של ההיסטוריה שיאפשרו לו (לעם ישראל) להתברר ולהתקדם במשך ההיסטוריה. את זה, אנשי אבימלך כבר לא מקבלים עליהם ולכן הם לא "רבים" על הבאר הזאת כי אין להם רצון בכך.
  • הבאר הרביעית היא כבר מציינת את העולם הבא. מעניין , לא יודעים אם מצאו מים בבאר הזאת או לא! כי היא תתגלה רק בעתיד לבוא.

 

יצחק ומשה

הם שני אישיויות הפוכות!

  • ליצחק היה קשה לראות.( "ותהינה עני מראות". ותמיד גר בארץ ישראל.
  • משה "ראה" את הארץ. אבל הוא לא נכנס לארץ!

הסבר המי השילוח:

יצחק מצליח יפה בדברים "שלא מדעת". כלומר, בכל מה ש"קורה" ליצחק, בלי שתכנן, יש הצלחה בידו! למשל, הוא מוצא אישה בלי להתאמץ. הוא מברך את הבן הנכון בברכה הנכונה בלי שעשה מאמץ עבור זה. הכל פועל אצלו כאילו ה' פועל בשבילו! יצחק נמצא בתוך עולם מיוחד (עולם הבא) שבו הכל מסתדר עבורו בלי שיהיה מודע אל הבעיות. אבל, יש תחומים שבהם הוא כן צריך להתאמץ ולברר את עצמו, אלה הדברים "שמדעת" כלומר, התחומים שהוא מודע שיש בהם מה לעשות. כמו הבארות.

לעומתו, משה עובד יותר על העניין השכלי . הוא צריך לעבוד עבור כל דבר. הוא צריך להבין, לתכנן, להתווכח. הוא איש החכמה והתורה. הוא צריך "לראות"!

לסיכום: יצחק נמצא בארץ ישראל, במקום עליון שבו ההשגחה פועלת עבורו. להיפך, משה נמצא בעולם שבו יש כל הזמן לברר והפעיל את כוח השכלי שלו כדי להתקדם ולפתור בעיות. וזה מצב של "חוץ לארץ"!

 

יצחק משה
לא עזב את ארץ כנען לא נכנס לארץ כנען
לא רואה ראה את הארץ
מצליח בלי בירורים בתחומים ה"לא מודעים". בתחומי החכמה
זקוק להרבה בירורים כדגי להצליח בתחומים שהוא "מודע" אליהם בתחומים "הלא מודעים"

 

ברכת יצחק ליעקב

יצחק הודיע ליעקב שכל הבירורים בין זרע ישראל לאומות העולם הסתיימו! מהרגע שישמעאל ועשיו יצאו מסיפור התולדות של עם ישראל, יעקב איננו אמור לעבוד יותר בתחום הזה. אבל יהיה עליו לברר מי ינהיג את בניו. יוסף או יהודה או ראובן.. כי יהיו בתוך ישראל הרבה שבטים וכל הבעיות של יעקב יתרכזו באופנים לארגן את כולם לעם אחד. את זאת, הוא אומר לו במשפט "אחי רבקה אם יעקב לעשיו". כשיצחק שולח את יעקב ללבן, הוא מציין שלבן הוא אח רבקה(כלומר שהוא כולל גם צדדים טובים בתוכו) ושהיא אם יעקב ועשיו (כלומר, שרבקה כבר סיימה את הבירור בין ישראל לאומות העולם)! עכשיו נשאר ליעקב לברר בתוך בני בניו של לבן (שבטי ישראל) איך אפשר לארגן את כל הצדדים הטובים ביחד. מוסיף המי השילוח ואומר:"ויעקב סבל הרבה מהבירורים האלה"!! כל הסבל שנגרם לו ממכירת יוסף והירידה למצרים נגרמים מהבירורים האלה!

 

יצחק לא עזב את ארץ כנען

ה' ציווה ליצחק שלא לצאת לחו"ל. "גור בארץ הזאת" למה? כי מידתו של יצחק היא היראה והצמצום. וארץ כנען היא הארץ שבה היראה והצמצום הם הכי גדולים. כאילו הישיבה בארץ גורמת, אפילו בלי שמתכוונים לזה, להרבה יראה וצמצום! צריכים להתפלל לגשם! יש הרבה אויבים ! השגחת ה' קרובה מאוד, הוא לא נותן לנו "לזוז" בלי להתערב! זו ארץ שמחייבת להיות "מוכנע", לחיות בה בהכנעה! זו אכן ארץ "כנען"!

מכאן, ניתן להתפשט הלאה! אם העיקר הוא להתפשט מתוך צמצום, אז הישיבה בארץ (הצימצום) מאפשר ומזמין להתפשטות!!