בע"ה ט כסלו התשעח
מישל בן שושן
וישלח מ
מי הם המלאכים?
יעקב שולח "מלאכים" אל עשיו
(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם
. המדרש רבה ,במקום, נחלק: איזה סוג מלאכים אלה?
בראשית רבה פרשה עה ד"ה ד מלאכים אלו
מלאכים : אלו שלוחי בשר ודם, רבנן אמרי מלאכים ממש
רש"י בוחר את האופציה השניה:
:(ד) וישלח יעקב מלאכים – מלאכים ממש:
ולמה היתה כאן שאלה בכלל?
כי לפני כן, בסוף הפרשה הקודמת, יעקב פגש "מלאכי אלוהים"!:
בראשית פרק לב:(ב) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים:(ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: פ
זו כבר הפעם השניה שיעקב פוגש מלאכים. ביציאה מארץ ישראל, בחלום, הוא ראה שני סוגי מלאכים. מלאכים של ארץ ישראל שעולים השמימה ונפרדים ממנו ומלאכים אחרים, מלאכי חוץ לארץ שבאים לקראתו כדי לשמור עליו ביציאתו לחו"ל. אם כן, עכשיו שהוא חוזר הביתה, מתרחש אותו הדבר, בכיוון השני. הוא נפרד מהמלאכים של חו"ל ומקבל מלאכים של ארץ ישראל.
אבל הכתוב קורא להם "מלאכי אלוהים".כלומר, כוחות שלוקחים לבוש גשמי כדי למלא תפקיד של האלוהים. זה גרם לכל המפרשים לשאול האם המלאכים שיעקב שולח הם חלק מהמלאכים האלה שהוא פגש בפסוק הקודם. ואם כן, למה לא לקרוא להם גם כן "מלאכי אלוהים" אלא רק מלאכים! מכאן המחלוקת במדרש. אולי אלה סתם שליחים "בשר ודם".? בכל זאת הקרבה של סיפור מלאכי אלוהים אומרת דרשני! מניטו מציע פתרון: מדובר על אותם המלאכי אלוהים שהוא פגש בפסוק הקודם אבל עכשיו הם תחת פיקודו! הם כבר לא מקיימים את רצונו של האלוהים אלה הם מקיימים את רצונו של יעקב, ולכן הם עברו לסטאטוס של "מלאכי בשר ודם" מלאכים, שליחים, של יעקב שהוא בשר ודם!אבל ההסבר הזה פותח שאלות חדשות:
איך אדם יכול להשתמש במלאכי אלוהים?
ואם כבר שואלים, מי הם המלאכים שהגינו על יעקב בארץ ישראל ובחו"ל? ולמה צריכים שני סוגים?
מניטו מסביר שיעקב הוא "צדיק". כלומר, הוא עושה רצונו של האלוהים! הוא מנסה לנחש מה הוא רצונו של האלוהים ועושה אותו. כלומר, הוא פועל לא רק למען עצמו בלבד אלא כדי לקדם את הפרויקט האלוהי!! כשהצדיק פועל , הוא בעצמו בשליחות האלוהים. לכן, השימוש במלאכי אלוהים מותר כי זה לא לצורך אישי אלא עבור סיפור הרבה יותר רחב שקשור לפרויקט האלוהי בבריאת העולם.
לכן, כשה' עושה רצונו של הצדיק, הוא בעצם עושה את רצונו של עצמו!
למה יש צורך בשני סוגי מלאכים?
כי אינו דומה הקשר עם האלוהים בארץ ישראל ובחו"ל! אנו, בדור שלנו, שחווינו ברובנו את שני המצבים: להיות יהודי בחו"ל ולהיות ישראלי בארץ, יכולים להבין שמדובר כמעט בשתי גישות שונות. כאילו יש שתי דתות שונות, שתי חכמות שונות. כמעט שתי זהויות שונות!!
ההחלפה של סוגי המלאכים באה ללמד אותנו שאי אפשר לדבר על הקשר עם האלוהים (הרוחניות, ההשגחה, הדת בכלל) באותה צורה , כשאנו חיים בחו"ל או כשאנו חיים בארץ ישראל!!
וזה, כנראה עניין כל סיפור הפרשה שלנו!! יעקב הופך להיות ישראל כשהוא נכנס לארץ. והוא עלול לאבד את הכינוי הזה כשהוא יצא ממנה!
מחנים
רש"י : ויפגעו בו מלאכי אלהים – מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ:(ג) מחנים – שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו
לכן יעקב קורא למקום שבו יש תחלופה של מלאכים בשם מסויים. ביציאה מארץ ישראל הוא קרא למקום ההוא בת אל. כאן, בחזרה, הוא קורא למקום "מחניים". כלומר שני מחנות. חשוב מאוד לשים לב שכשיפגוש את עשיו הוא חוצה את העם שלו לשניים. הוא קורא למשפחה שלו "מחנה" כמו שהוא קרא למלאכים והוא מצהיר שהמשפחה שלו (העם היהודי לעתיד) הוא "שני מחנות"!, מחנים!
כאילו הוא יגיד לעשיו: תדע לך שיש כוחות בעם ישראל לחיות גם בארץ ישראל, אבל גם בחו"ל אם צריך! אם תכה אחד, למשל בחורבן בית שני, אנו נמשיך לחיות בגלות. ואם תכה בנו בגלות, נדע לחזור לארץ כשיגיע הזמן!
מה הקשר בין עשיו לארץ ישראל?
יש לשים לב לדבר חשוב מאוד: מיד כשיעקב מתפנה להיכנס לארץ , הוא חושב על עשיו! מיד אחרי שהוא התפנה מלבן, הוא פוגש מלאכי ארץ ישראל ושולח אותם לעשיו! למה? הוא חיכה עשרים שני בלי לחשוב עליו ופתאום יש דחיפות! וגם עשיו בא לקראתו! איזה צירוף מקרים!! כאילו התורה איננה יכולה לנתק את החזרה לארץ מהקשר עם עשיו!!
אכן, עשיו היה יכול להיות ישראל! יצחק חשב כך. אבל גם האלוהים חשב כך. הוא שם אותו באותו הבטן שממנו יצא יעקב! עשיו היה בהחלט יכול להיות איש ארץ ישראל , בונה ערים, מטפל בכל עניני הגשמיות בארץ ויעקב היה מטפל ברוחניות! שניהם היו יכולים להוות, ביחד את זהות "ישראל"!! אבל קרתה תקלה. עשיו סירב לקחת על עצמו את התפקיד של הבכור ובנוסף לא היתה אהבה בין יעקב לעשיו, דבר שמנע חיבור בינהם. לכן יעקב היה חייב לקחת על עצמו את שני התפקידים ולהיות בעצמו מועמד להיות ישראל.
הוא לקח הבכורה, הוא לקח בערמה את הברכות,הוא התחתן עם לאה שהיתה אמורה להיות אשתו של עשיו. והנה עכשיו השלב שיעקב חייב להראות שהוא אכן מסוגל להגשים את כל זה כדי להגיע להיות "ישראל".
עד שלב זה, יעקב איננו ישראל. הוא "שונא" את לאה, האישה של ארץ ישראל! הוא עדיין אוהב את רחל, האישה של חוץ לארץ. יעקב הוא היהודי של חוץ לארץ כי הוא מסמל את היהודי הרוחני בלבד.
הכניסה לארץ ישראל מחייבת אותו להתמודד עם הפן השני: הגשמיות. הפן של עשיו אחיו!!
לכן, הכניסה לארץ ישראל איננה אפשרית בלי ההתמודדות עם עשיו. האם הוא יצליח באמת לקבל את ההסכמה של עשיו למלא את שני התפקידים??
קשה מאוד ליעקב להפוך לישראל. אנו יכולים להבין היום את הקושי הזה. איך הופכים חרדי לחקלאי? הפער בין קיבוצניק חילוני לבין חרדי אנטי ציוני דומה מאוד לפער בין יעקב לישראל!!
ייתכן שהחרדי יקלל את החילוני במושג "עשיו"!!
וייתכן שהחילוני החקלאי והלוחם יגנה את החרדי בשם משתמט ובטלן!
לכן הקושי שמרגיש יעקב מול עשיו הוא קושי אמיתי מאוד!
נראה לי שעם ישראל שיצא ממצרים הרגיש אותו הקושי לפני הכניסה לארץ. "דור דעה" לא הצליח להבין את המהפך הדרוש כדי לעזוב את ניסי המדבר וההשגחה הצמודה של משה והאלוהים . קשה היה להם להבין שקידוש החומר עליון על הרוחניות המנותקת .היה צריך, אז , דור חדש. כאן, יעקב חייב להראות שזה אפשרי. לפחות עבור הדורות הבאים. המהלך שלו יסמל את המטרה העליונה. הוא יצליח, אבל רק באופן סמלי עבור הדורות הבאים. הוא הראה שזה אפשרי. אבל רק באחרית הימים, היהודים יהפכו באמת , סופית, להיות "ישראל"!
אדוני
במשך כל הנאום של יעקב למלאכים, הוא נראה מדבר עבור שני אנשים:
:(ה) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה
הוא פונה אל "אדוני" ואל "עשיו"!
בעצם יעקב הולך לפגוש ולהתמודד מול שני אנשים:
- עשיו למטה,"בשר ודם"
- ועשיו למטה, "שרו של עשיו"! ואליו הוא אומר "אדוני"! למה? כי הוא מייצג את עשיו למעלה, הוא מייצג, אצל האלוהים את האפשרות להיות עשיו, את הטענות של עשיו. האלוהים הוא האלוהים של כולם. גם של עשיו. וכשיעקב מתמודד מול שרו של עשיו, זה מול האלוהים עצמו שהוא מתמודד! והוא לא יכול שלא לקרוא לו "אדוני"!!
המאבק עם עשיו למעלה ולמטה:
בראשית פרק לב (כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:(כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:(כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:(ל) וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:(לא) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:
יעקב נלחם עם איש שכנראה, לפי כל המפרשים הוא "שרו של עשיו"
בעצם יעקב חייב להתמודד עם עשיו "למטה" ועם "שרו של עשיו" למעלה.
כי יעקב , בעצם, מתמודד לא רק עם אחיו עשיו אלה עם כל מה שעשיו מייצג וכל מה שהוא ייצג מול ישראל במשך ההיסטוריה!
כשיש ריב בין שני אנשים רגילים, מי שמנצח נראה שהוא ניצח נקודה! אבל בעצם, כשהריב חשוב, כשהוא משפיע על עולמות שלמים, יש , במקביל, ריב בבית דין עליון. ייתכן שלמטה מנצחים אבל לא למעלה! ולהיפך!
למשל, מלכות יוון ניצחה את מלכות ישראל ואחרי מאתיים שנה הוחרב המקדש. אבל בבית דין של מעלה, היהודים ניצחו כי יוון העתיקה נכחדה מהעולם ועם ישראל עדיין חי!. ניצחון זה אמנם קרה גם בפועל בניצחון המכבים אבל גם אם המכבים היו מפסידים, עם ישראל היה שורד. אם כן מה היא ההשפעה של הניצחון בפועל של המכבים? זה נתן זכות לישראל בבית של מעלה: עם ישראל מוכן למסור נפשו עבור אלוהיו! אם כן, הריב בעולם התחתון כן משפיע על מה שקורה בעולם העליון! למרות שהתוצאות של הדין למעלה משפיע לתווך הרבה יורת ארוך והוא תלוי בהרבה גורמים שאחד מהם הוא הריב התחתון!
לאדוני לעשיו
למה יעקב קורה לעשיו "אדוני"? זה נראה משפיל עבור יעקב!
הרבה פרשנים השוו את ההתרפסות של יעקב מול עשיו להתרפסות של היהודים מול הגוים בגלות. אכן, יעקב , בתור יהודי גלותי, משתחווה לעשיו וקורא לו אדוני!
מניטו, לפי ההסבר לעיל, מפרש זאת אחרת: יעקב מתמודד עם שני אנשים שונים:
- עשיו למטה.והוא "עשיו"
- שרו של עשיו, בדמות של איש, למעלה. ולא הוא קורא "אדוני"
מי הוא "שרו של עשיו"?
לכל אומה יש "שר" המייצג את האומה בפמליה העליונה.
היהודים מאמינים באל אחד שהוא האל הבורא את כל הבריאה (ולא רק היהודים!) לכן, מולו נמצאים כל השרים של אומות העולם. כי הם מייצגים את האפשרויות של להיות בן אדם בעולם. לכל אחד יש טענות צודקות ודרכים שונות שמנסות להצדיק את קיומן.
לעם ישראל אין "שר" שמייצג אותם. יש להם קשר ישיר עם הבורא. כי הם , בתוכם, מייצגים בעצמם את כל אומות העולם! (על ידי 12 שבטים, 70 נפש, 60 ריבוא..). הם מקיימים את רצונו של הבורא.
אבל עם ישראל חייב לזכות בתפקיד שלו ובזהות שלו!
לכן, יעקב חייב להילחם מול הטענות של שרו של עשיו כדי לזכות להיות ישראל. ואכן, אחרי הנצחון של יעקב על שרו של עשיו, הוא יקבל את השם ישראל. כי הוא הראה לבית דין של מעלה שהוא זכאי להיות ישראל. לעשיו היתה האפשרות להיות ישראל. אבל הוא איבד אותה במשך הפרשה הקודמת. אבל יעקב עדיין לא קיבל אותה לגמרי ולכן רק אחרי המאבק והניצחון על שרו של עשיו יעקב מקבל את השם ישראל.
האם המאבק והניצחון האלה הם סופיים? הם קראו. כלומר, זה אפשרי. אבל עם ישראל חייב להראות זאת עוד הרבה זמן בהיסטוריה כדי לסכות בסופו של דבר להיקרא ישראל באחרית הימים. גם יעקב לא נקרא ישראל אחת ולתמיד. הוא יקבל את השם הזה כשהוא יהיה ראוי, בארץ ישראל. והוא יאבד אותו כשירד לגלות או שירד ממדרגה זו. בירידה אל מצרים כתוב "ויקרבו ימי ישראל למות" כלומר, "ישראל" הולך למות זמנית כי יורדים לגלות!. ויעקב ימשיך לחיות (יעקב אבינו לא מת),כל הזמן כי אפשרות הגלות תמשיך ללוות את מהלכי ההיסטוריה.
לכן יעקב שלוח מלאכים: כי המשימה כפולה:
- יש להיאבק מול עשיו למטה
- ויש להאביק מול עשיו למעלה
ולכן צריך מלאכים , מלאכי אלוהים , שלוחי בשר ודם.
זאת גם הסיבה שבגללה יעקב משתמש כל הזמן בשני מונחים: עשיו(בשר ודם)- אדוני(שרו של עשיו). עבדיך (מול השר העליון) יעקב (למטה)..
למה יעקב מכבד את שרו של עשיו?
כי הוא מייצג אחת מהאפשרויות של להיות אדם! זה פן אחד של מעשה הבורא! השר הזה קרוב לאלוהים למעלה כי הוא מייצג אחת מהאפשרויות להיות אדם ואולי גם להיות ישראל! בעצם יעקב מתמודד עם האלוהים עצמו: הוא חייב להראות לו שהוא מוכן וראוי לזכות בתפקיד שלו.
דרך אגב יעקב יקבל את אותו השם מאת הקדוש ברוך הוא בעצמו, עוד פעמיים: פעם אחת כשהוא בונה לו מזבח:
בראשית פרק לג (כ) וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
ופעם נוספת:
בראשית פרק לה (ט) וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ:(י) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:(יא) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ:(יב) וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ:
מה משמעות הפגיעה בגיד הנשה?
גיד הנשה, הוא כנראה קשור לאבר המין.
הניצחון של יעקב על עשיו הוא סמל הנצחיות של עם ישראל אצל עשיו בגלות אדום וההישרדות שם. אבל יש פגיעה בעם היהודי, ובמיוחד בחלק של יעקב בזהות הישראלית: אנו נאבד נפשות בגלל ההתבוללות!
כי באמת יעקב הוא רק חלק אחד מהזהות הישראלית:
חידוש של הבן איש חי:
- יעקב =182
- משה = 345
- דוד = 14
ישראל = 541 (סה"כ 182+345+14)=יעקב+משה+דוד
מעבר למספרים, יש רעיון עמוק מאחרי הגימטרייה:
הזהות הישראלית מורכבת מאנשים, מהתורה וההגשמה למלכות ישראל בארצו
- יעקב= הזרע עצמו. האנשים, היהודים. יעקב הוא "אבינו" ממש.
- משה= הוא זה שנתן לנו את התורה. משה הוא "רבנו"
- דוד= הוא זה שייסד את מלכות ישראל בארץ ישראל. הוא "המלך"
הפגיעה ביעקב היא בחלק שלו: בנפשות , ביהודים עצמם שעלולים ללכת לאיבוד בגלות אדום. יעקב עצמו לא מת אבל הוא צולע מאפשרות אבדן יהודים במשך ההיסטוריה.
ייתכן ואיסור אכילת גיד הנשה מזכיר לכל יהודי את הסכנה העורבת הזאת: יש לעשות הכל כדי לא לאבד יהודים, פיזית, במשך ההיסטוריה, ובמיוחד בגלות אדום, מול עשיו.
ועתה הייתי לשני מחנות
יעקב חוצה את המחנה שלו לשניים.
אי אפשר שלא לזכור מה שכתוב בסוף פרשת ויצא:
"ויקרא של המקום ההוא מחניים"
יעקב ראה שני מחנות של מלאכים אחד של מלאכי ארץ ישראל ואחד של מלאכי חוץ לארץ. בדיוק כמו שהוא ראה בחלום שלו ביציאה מהארץ. יש מלאכים בארץ ישראל שדואגים לו ויש מלאכים אחרים שידאגו לו בחוץ לארץ. כל פעם שהוא חוצה את הגבול, יש חילופי מלאכים! כאילו הצורה שבה ה' משגיח עליו איננה עוברת דרך אותם המלאכים. יש השגחה שונה בין הגלות והארץ.
אבל מה שמעניין יותר זה שיעקב קורא למשפחה שלו באותו הכינוי "מחנה". והוא אפילו חוצה אותו לשניים כמו שנעשה למחנה המלאכים
כנראה שהוא חוצה המחנה שלו בין בני לאה לבני רחל.
כבר למדנו שרחל היא אשתו של יעקב,איש הגללות. רחל דואגת למי שגר בחוץ לארץ.
לאה היא אשתו של ישראל, איש ארץ ישראל. לכן הוא התחיל לשנוא אותה כשהוא היה בגלות. אבל כנראה שעכשיו הוא אוהב אותה, אחרי שהוא קיבל את השם ישראל בארץ ישראל.
אז המחנה שלו, העם היהודי חצוי בין אלה שגרים בחול ואלה שגרים בארץ!
יש ליעקב הגלותי את הרפלקס של היהודים שטוענים שלא טוב לשים את כל הביצים בסל אחד. עדיף שיישארו יהודים בחול כדי לשרוד במידה ויקרה משהוא לאלה של ארץ ישראל!! זו תגובה של יעקב הגלותי!
אבל ניתן גם לפרש זאת באופן אופטימי: העם היהודי יודע להסדר גם בגלות וגם בארץ! זו הכרזה מול עשיו: אנו נשרוד את הגלות! אפילו אם תגרש אותנו מהארץ (חורבן בית שני) אנו נשרדו בתור מחנה חוץ לארץ. ואחר כך נחזור להיות מחנה ארץ ישראל!
פירוש אחר:
"ועתה הייתי לשני מחנות הצילני נא .."
אם העם היהודי נחצה לשני מחנות, אוי ואבוי לו! הצילו!!
המאבק עם שרו של עשיו
נעיין בעוד היבטים של המאבק בין יעקב לשור של עשיו:
:(כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל
- עלות השחר
המלאך קורא ליעקב "שלחני!" יעקב נאבק איתו אבל זה מאבק שדומה לחיבוק! יעקב נאבק עם המלאך אבל היא אוחז בו ולא נותן לו ללכת! זה מזכיר יהודים שנמצאים בגלות, נאבקים על קיומם, אבל, הם כל כך מתרגלים למצב הזה שהם לא רוצים לעזוב את הגלות! והגוי אומר להם: מספיק! שלחני! תעזוב אותי! תחזור למדינה שלך!
למה? "כ עלה שחר" כי הגיעה סוף הגלות! הלילה דומה לגלות והבוקר לגאולה! יעקב נשאר קשור לשרו של עשיו! וזה, האחרון, שאומר לו תעזוב אותי! הנה הגלות הסתיימה!
- כי אם ברכתני:
רש"י מסביר במקום שיעקב מבקש לקבל מפי שרו של עשיו את הברכות של יצחק! יעקב מודה שהברכות , הוא קנה בערמה. אבל עכשיו שהוא מול שרו של עשיו, עכשיו שהדברים מתחילים להיות ממשיים, הוא רוצה את ההסכמה "פנים מול פנים", ההסכמה מדעת, להיות ישראל!
כאילו העם היהודי מחכה לאישור של אומות העולם שהוא באמת ישראל כדי לחזור לארץ ישראל ולהקים מדינה!!
ואכן, זה מה שיעשה המלאך! הוא ייתן לא את השם ישראל רשמית
- לא יעקב יאמר שמך
הוא לא רק נותן לו השם ישראל. הוא מסביר שהשם יעקב כבר לא יהיה רלבנתי:
יעקב זה המעקב, הלוקח במרמה, . זה אולי מה שיאלצו היהודים לעשות בחו"ל במשך הגלות. זה סמל האשמות של האנטישמים לגבי היהודים.
המלאך מכריז : כשתהפוך לישראל, תפסיק להיות יעקב! כולם יכבדו אותך וכולם יפחדו ממך כי הכל יהיה גלוי וראוי. כבר לא במרמה ולא בעיקובים!!
- כי אם ישראל:
יש לזכור את הפסוקים של ישעיהו:
ישעיהו פרק מ(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם:(ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְקֹוָק כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס(ג) קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ:(ד) כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:(ה) וְנִגְלָה כְּבוֹד יְקֹוָק וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְקֹוָק דִּבֵּר: ס
באחרית הימים, יהיה "העקב " למישור" כלומר מה שהיה עקום,מתנהג כאילו בעיקובים ורמאויות, כמו יעקב, לדברים ישרים :"מישור". וזה פירוש המילה "ישראל": ישר-אל. האל יתגלה בצורה ישרה דרך עם ישראל . וכבר לא בדרכים עקלקלות. אז, סופית, יעקב יהפוך לישראל.
- 5. כי שרית עם אלוהים ועם אנשים
אמנם הפסוק הזה קודם את הפגישה עם עשיו, אבל שרו של עשיו חותם כך את כל הסיפור: יעקב הצליח מול העשיו של מטה והעשיו של מעלה.
"ישראל" פירושו שמגיעים להיות "שר" עם האלוהים! לא רק מלחמה נגד האלוהים כביכול אלא רכישת הדרגה של שררה עם האלוהים ועם האנשים!
השם "ישורון" שאמור ישראל לקבל, נגזר מהיושרה והמישור הזה
ויירא יעקב
למה יעקב מפחד? הוא צריך להיות האדם הכי פחות מפחד אחרי כל ההבטחות והברכות שהוא קיבל!
אלא הוא חייב לפחד כי הוא לא יודע מה יקרה באמת!
כדי שהזכות של עבודתו תהיה אמיתית, הוא חייב לא לדעת מה יקרה! עבורו הכל אפשרי! רק אחרי שקרה מה שקרה, הוא יכול להבין שבעם הוא לא היה במצב מסוכן. ושההבטחה התקיימה. אבל בזמן האמיתי, הוא לא יודע!
כמו שאברהם לא ידע שזה יגמר טוב בעקדה!
הברית, ההבטחה, הברכה, מתקיימות רק במידה והיהודי באמת עושה הכל כדי שזה יצליח! לכן כן יש מקום לפחד האמיתי! כי חייב להיות מאמץ אמיתי להביא את ההיסטוריה למימוש ההבטחות!
הנביא "מנחש" לאן ההיסטוריה הולכת. אבל רק אחרי שזה קורה זה קורה! יש לעם ישראל חלק נבואי זה. להיות ישראל זה להיות אדם שמרגיש מה רוצה האלוהים. ואז , כשזה קורה, וירא אלוהים כי טוב"
החיים בעולם הזה יכולים להידמות כחלום בלהות, כמו גהנום. אבל רק אחרי כן נרגיש ונבין שזה היה רק חלום ולא היה מקום לפחד באמת! אבל בנתיים, כן יש לפחד!
לכן ה' מבקש מיעקב "אל תירא" אל תפחד! תחזיק מעמד כי אין מקום לפחד!
כשיעקב יהפוך לישראל, הוא יפסיק לפחד והעולם יתחיל לפחד ממנו!
וישלח יעקב מלאכים לפניו:
"לפניו"= יעקב היה בטוח ללכת לשם. הוא לא לשח אותם כדי לדעת האם כדאי לו ללכת. הוא היה בטוח ללכת . הם רק הלכו "לפניו", הם הקדימו אותו כדי לעזור לו במאבק מול עשיו. אבל את המאבק הוא ידע שזה בלתי נמנע.
השר של ישראל
לכל אומה יש שר שמייצג אותה בפמליה של מעלה. אבל לישראל אין שר.יש קשר ישיר עם האלוהים כי ישראל עושה רצונו של מקום.
אבל יש מצבים שבהם העם היהודי איננו במצב של ישראל. אז, במקרה הזה, כן יש לו שר:" המלאך מיכאל"
אבל המלאך הזה אומר "מי כ-אל?" כלומר, מה אתם עושים פה? היו ישראל ותתקשרו ישירות אליו בלעדי כי אין כמו הקשר הישר עבורכם! הוא כביכול עושה פרסומת לקשר הישיר בלי מלאך ואומר "אבל מי כאל ישירות?
כלומר השר שלהם משכיר להם שאין מקום לשר עבורם!
לכן, אומר מניטו, כשגוי לא מאמין באלוהים הוא לא מאמין שאלוהים קיים
אבל אפילו כשיהודי לא מאמין, הוא מאמין שאלוהים לא קיים!
תריג מצוות שמרתי
הפירוש של רש"י על "עם לבן גרתי" מוכר מאוד: אני יעקב , בגלות, שמרתי את תרי"ג המצוות.
מניטו דורש: היהודי בגלות איננו מקיים את מצוות הוא רק יכול "לשמור" עליהם כדי שלא ישתכחו בחזרה לארץ ישראל!
רק בארץ ישראל מקיימים באמת את התורה והמצוות. בגלות, רק "שומרים", מקפיאים אותם עד לגאולה!
עניינים צדדיים:
- שפוך חמתך אל הגוים
חידוש של יעקב גורדין למניטו:
"הגויים" כאן, זה ישמעאל!
עשיו גירש את היהודים לגלות. עשיו שנא וגרם לצרות רבות לישראל בעת הגלות
אבל ישמעאל יעשה צרות בעת הגאולה!! וזה יהיה יותר חמור!!
- למה ה' עונה לתפילתו של הצדיק?
כשהקדוש ברוך הוא עונה לתפילתו של הצדיק, הוא בעצם מקיים את רצונו שלו עצמו כי הצדיק קלע לרצונו של הבורא עצמו! רצון הצדיק הוא רצון הבורא!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 