בע"ה טז כסלו התשע"ג
מישל בן שושן
וישלח מי
למה יעקב שולח מלאכים לעשיו? (חלק ב')
זה רק יעורר סכנה! למה לעורר את עשיו? יעקב היה יכול ללכת ישר ליצחק אביו בחברון ושם הוא היה נהנה מחסותו. הרי עשיו הבטיח שלא יאונה רע ליעקב כל עוד אביו יצחק חי!! למה יעקב מכניס את עצמו לתוך סכנת הפגישה עם עשיו? שאלה זו נשאלת במדרש רבה (ע"ה) "לדרכו היה מהלך(עשיו) ואתה (יעקב) משלח אצלו?!!"
המי השילוח עונה: יש דברים שאי אפשר ללמוד אם לא חווים אותם!. אי אפשר לעשות קיצורי דרך ולחסוך חוויות, לפעמים לא נעימות, כדי לברר דברים עקרוניים! יעקב יודע שעליו לעשות בירורים מסוימים. ה' ציווה לו לעשות בירורים אלו. הוא יודע שהוא איננו יכול להתחמק מהמפגש עם עשיו כדי לברר דברים אלו. כל לימוד והבנה שכלית שבעולם לא יכולה לבוא במקום החוויה הפיזית של המפגש. זה אכן מסוכן מאוד אבל הכרחי!
זה כנראה פירוש "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה". החוויה עצמה, גדולה מהלימוד! לכן, לפעמים, יש הכרח שדברים יבואו בייסורים והלימוד לא יכול לבוא במקומם!
למה יעקב קורא למקום "סוכות"??(חלק ב')
אחרי הפגישה עם עשיו ולפני המפגש עם אנשי שכם, פסוק אחד מספר שיעקב בנה סוכות "למקנהו" ולעצמו, הוא בנה "בית". יעקב קורא למקום ההוא "סוכות". למה לקרוא למקום בשם מה שהוא בנה ל"מקנהו"? ולא לקרוא למקום בשם "בית"? למה לקרוא למקום שבו הוא בונה בית לעצמו בשם "סוכות" שבנה רק למקנהו??
כדי לענות על השאלה הזאת, נגדיר שלוש מילים שנמצאים בפסוק: "הוא בנה בית ולמקנהו בנה סוכות" מה הוא "המקנה", מה היא "סוכה" ומה הוא "בית":
- "מקנהו"
הקמנה הוא כל מה שיעקב רכש. לא רק פיזית, אלא בעיקר רוחנית.
לכל אדם יש שני סוגים של מרכיבים:
את מה שהוא "קיבל" בירושה מהוריו. זה חלק "הירושה".
ויש חלק אחר, שמשלים החלק הראשון, והוא "הרכישה".
את מה שאני קורא לו ה"רכישה", כולל את כל מה שהאדם מוסיף מעצמו על מה שהוא קיבל בירושה. יכול להיות שהוא קיבל גוף בריא וחזק עם נתונים רפואיים מצויינים וכושר מצויין. אבל אם הוא לא אוכל נכון, אם הוא מזלזל בשמירת בריאותו, הוא "רוכש" נתונים שליליים שישפיעו לרעה על ה"ירושה" הטובה שהוא קיבל. וכן להיפך. האדם יכול לשפר בהרבה את הפוטנציאל שהוא קיבל על ידי התנהגות מתאימה. ה"רכישה" היא גם כן נוגעת לתחום האישיות, החכמה, המידות, וגם בתחום החומרי יותר כמו הון כספי או קניינים אחרים. כל אלה נקראים "מקנהו"!!
יעקב הגיע לחרן בלי אגורה בכיס! את כל מה שיש לו , הוא רכש ביגיעת כפיו. זה מסמל את כל החלק ה"רכישה" שלו. מקנהו הוא סמל החידוש שיעקב חידש לעומת מה שהוא קיבל מאבותיו.
- "בית"
מהתחת הסיפור של יעקב, הוא מנסה לבנות "בית"! המקום שבו הוא פוגש את ה' בלכתו לחרן , המקום שבו הוא חולם, יעקב קורא "בית אל". עוד פעמיים בפרשה שלנו, הוא יתבקש לחזור למקום הזה ולקרוא לו "בית אל" או "אל בית אל" (ראה קובץ מצורף "מסעותיו של יעקב"). כלומר, עיקר עבודתו של יעקב היא לבנות "בית יעקב". לא רק משפחה אלא לבנות המושג "בית".
נזכור שאברהם קרא ל"מקום" בשם "הר", יצחק קרא לאותו מקום "שדה" ויעקב קרא לו "בית"
כדי להמחיש את הרעיון המסתתר מאחורי כינוים אלה, נחשוב על הר: אברהם המציא את המימד האנכי! איך עולים מעלה ופוגשים את בורא העולם. ההר של אברהם הוא מימד חדש, רעיון גבוה מאוד,שיגרום למהפכה רעיונית בעולם. יצחק, הרחיב את הרעיון הזה. הוא יצר מימד חדש, יותר אופקי, שבו יש מקום לקבוע דברים, חוקים, מסגרת. יצחק יצר את השדה, כלומר המימד האופקי. הוא קבע חוקים, בעזרת מידת היראה. כלומר, מסגרת נוקשה שתאפשר למידת האהבה שיצר אברהם לקבל משמעות מעשית ומסגרת כדי להתפתח! קשה לשחק כדורגל על פסגת ההר! לכן, יש להרחיב את הפסגה לרוחב, כדי לקבל מגרש, שדה, שבו נוכל לשחק ולהתפתח!
יעקב לעומתו, בונה מימד שלישי: הנפח! הבית! מקום שבו בונים משפחה. מקום שבו האהבה וביראה יכולים למצוא שילוב ויאפשר לאדם ליצור חברה ותוכן אבל גם להתגונן בפני סכנות עולם החוץ
כך עבודתו של יעקב יכולה להסתכם בבניית "בית"!
אבל לא בית רגיל! הוא רוצה לבנות "בית אל" כלומר בית שהאדם גר בו אבל שיאפשר לאדם להיות בקשר עם האל!! בית, בדרך כלל מגן על האדם אבל הוא מונע ממנו הקשר עם החוץ!! לכן, יש צורך בבית פתוח, כמו סוכה!!
- "סוכה"
הסוכה היא באמת בית פתוח לרווחה. ניתן בסוכה גם להיות מוגן וגם ליצור קשרים עם השכנים, עוברי האורח, עם ה"אחרים" וגם עם האלוהים מעבר לסכך הסוכה! אומן, הגנת הסוכה היא לא טובה כל כך והעולם החיצון יכול לאיים מאוד על תכולת הבית אבל יש בה כמה יתרונות שאין בבית!
- בית-סוכה
האידיאל היה לשלב בין היתרונות של הבית ושל הסוכה בלי לסבול מהחסרונות של שניהם! הגנה מלאה כן, אבל גם פתיחות כלפי האחר וקשר עם האלוהים!! היהדות מצאה פטנט: לצאת שבעה ימים לסוכה כדי לזכור שהבית שבו יושבים במשך כל השנה חייבת להכיל בתוכה את המרכיבים הטובים של הסוכה! כדי שהבית של היהודי יכלול גם את יתרונות הסוכה בלי חסרונותיה!
יעקב חשב על בית כזה כשהוא קורא למקומות שהוא פוגש "בית אל". בית שממנו אפשר לפנות אל האחר ואל האלוהים. נראה לי שאפשר להשתמש במשחק המילים "אל"= "לכיוון..". בית הפתוח "אל" מעבר הבית!!
אם כן, נחזור לשאלת ההתחלה:למה יעקב קורא למקום שבו הוא בנה גם בית וגם סוכות, בשם "סוכות"?
ה"חידוש" של יעקב הוא ב"קניינים" שלו, במקנהו!
- הוא קובע שלקניינים יש לבנות סוכות: כלומר, כל מה שהאדם יוצר, הערך המוסף שלו, צריך תמיד להיות פתוח לשינוים, לביקורת, פתוח אל החוץ. עד שיכניס אותו לתוך הבית שלו, ואז יהיה קבוע , מוגן ויוכל לעבור לדורות הבאים.
- הוא קורא לכל מה שהוא קיבל במסורת, בירושה, "בית" כי על זה הוא יכול להסתמך, לבטוח. זה מגן עליו. הוא לא יוכל לרכוש דברים חדשים, ליזום, להסתכן, אם אין לו "בית" חם וקבוע. זה ה BASIC TRUST שכל אדם זקוק לו כדי שיוכל ממנה להתפתח
- יעקב קורא לשני הדברים, לבית ולסוכה , בשם "סוכה" כי , עבור יעקב זה עיקר הבית שלו, כלומר עיקר עבודתו בשושלת האבות, החידוש העיקרי שלו זה הסוכה. לכן, גם ביתו תהיה הסוכה! כלומר הירושה שנקבל מיעקב זה הסוכה שלו!! זה הפיכת הבית לדבר פתוח לעבר האל, לעבר האחר!
מה פירוש "בכל מאודך"? (לעד)
בקריאת שמע, כתוב "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
הפירוש הקלאסי הוא "בכל לבבך"= בשני יצרך. "בכל נפשך"= אפילו אם הוא (ה') ייקח את נפשך (כלומר יש לאהוב את ה' אפילו אם צריכים למות עבור זה. "ובכל מאודך"= בכל ממונך כלומר אפילו אם זה עולה לך בהרבה כסף.
פירוש זה קשה! למה לכתוב "מאודך" אחרי "נפשך"? אדם שמוכן למות עבור האל, יכול, בטח, לתת כסף רב עבור זה! אין היגיון לכתוב ממונך אחרי שכתוב נפשך!
אני מציע, לאור הלימוד של המי השילוח שהבאתי לעיל, הגדרה שונה :
- "בכל נפשך"= בכל מה שקיבלת בירושה! כמו שמקבלים את הנפש מלידה על ידי ההורים.
- "מכל מאודך"= בכל מה שאתה יצרת מעצמך, בכל ה"רכישות" שלך, בכל קניניך! בתחומים המיוחדים לך, בחידושים שלך! ולזה יש ערך גדול יורת מאשר רק לעבוד את ה' על ידי מה שקבלנו, על ידי המסורת, ההרגל, לעבוד את ה' כמו שאבא עבד את ה' ולא יותר! אלא לעבוד את ה' לא רק כמו שאבא עבד אותו אלא דרך הערך המוסף שלי!
למה יעקב בחר לגור בשכם?
כי הוא הרגיש שיש אפשרות לגייר את בני שכם.כתוב "ויחן את פני העיר", כלומר העיר הזאת מצאה חן בעיניו! ולמה הוא חשב כך? כי שכם "חשק" בדינה! הוא הרגיש שיש כאן מקום לקרבה עם אנשי המקום. העובדה ששכם בחר בדינה ולא בכנענית אחרת היא בשבילו סימן לאפשרות להכניס נשמה טובה זו לעם ישראל.
דרך אגב, האר"י ז"ל טוען שזמרי בן סלו היה גלגולו של שכם! כלומר שהיה אכן משהו נכון במה שחשב יעקב! למרות הבעיות שהיו בדבר. אמנם זמרי חטא חטא גדול אבל הוא היה גם נשיא שבט שמעון. ייתכן שזמרי וכזבי היו צריכים להתחתן בסופו של דבר (הם הרגישו קרבה גדולה וכנראה שאכן נשמותיהם היו אמורות להזדווג) אבל זה לא היה הזמן הנכון לעשות זאת!
אם כבר מדברים על "גילגולים",ברצוני להציע שתי גישות אפשריות כדי להבין את המושג הבעייתי הזה:
אני אציע שתי דרכים להבין את תורת הגלגולים:
- הדרך המיסטית ביותר: נשמת אדם חוזרת לתוך גוף אחר אחרי המוות. הגוף החדש מקבל את הנשמה הישנה שהייתה אצל אדם אחר שלא הצליח במשך חייו למלא את כל משימת הנשמה בגלגול ההוא. יכולים להיות גלגולים רבים לאותה הנשמה. אם נשמה מתגלגלת באדם חי שיש לו כבר נשמה אחרת, זה נקרא "דיבוק" והאדם סובל מכפילות נשמות בתוכו. התיאוריה הזאת לוקחת בחשבון את החיים העצמאיים של הנשמה שיכולה להיכנס לתוך גופים שונים שהם רק אכסניה לתקופה נתונה.
- אבל יש דרך יותר ריאליסטית שרואה את תורת הגלגול כאדם שממשיך את דרכו של אדם אחר. בין שהוא מודע לזה בין אם הוא לא מודע. משה רבנו למשל, הוא "גלגול " הבל ותיקונו! כי הוא פעל במישור הרוחני אבל הוא גם הביא להגשמה של רעיונותיו וקישוריו. בדרך הזו, ניתן להשתמש בכל מה שאמרו פרשנים לגבי הגלגולים של אנשים בתנ"ך, כאל הוראות להבין את מפעל חייהם כהמשכם ו תיקונם של מפעל חייהם את אנשים אחרים בתנ"ך. זה מאוד מעניין ויכול להוות מקור לפרשנויות מעמיקות יותר על כל אחת משתי הדמויות שה"גלגול" מקרבת בניהם!
מה פירושם של פסוקים "סתמיים"?
ישנם פסוקים בתורה שנראים "סתמיים", כלומר שהם לא מלמדים אותנו שום דבר לכאורה כי הם מתארים מקום או מצב או מקום בלי השפעה על לימוד כל שהוא. למשל, יש פסוק שאומר "ויעל מעליו אלוהים במקום אשר דיבר איתו". רש"י בעצמו במקום אומר:"אינני יודע מה זה בא ללמדנו!!".
עבור המי השילוח, אין פסוקים או מילים "סתמיים"!! הוא מנסה, כמו פרשנים גדולים אחרים ללמוד מכל מילה.
יעקב עובר תהליך ארוך של בירורים בחייו. בכל בירור, ה' מציב בפניו אתגר. בין כשה' מדבר איתו, בין כשהחיים מציבים בפניו את האתגר. מול האתגר, יעקב מתמודד ולומד. אחר כך, יש שלב שה' נותן ליעקב "לנוח" קצת! למה? כדי שיעקב יעקל את מה שהוא עבר! אין הלימוד משפיע רק בזמן החוויה אלא הוא גם צריך להיקלט בתוך האדם בזמן המנוחה! בדומה לצורך בחלומות ומנוחת הלילה אחרי שהאדם עבר את חוויות היום שעבר.
- "ויעל מעליו אלוהים" מתאר מצב שבו ה' נותן ליעקב לנוח! הוא מרפה ממנו לרגע!!
- "במקום אשר דיבר אליו": החלק הזה של הפסוק בא ללמד שעדיין הנושא שבו יעקב עבד, לא התברר לגמרי! יש לחזור על אותו הנושא בפעם הבאה ולעבוד איתו שוב. בניגוד למשל לאותו המשפט שמופיע אצל אברהם "ויעל מעליו.." אבל לא כתוב שם "במקום אשר דיבר אליו, כי שם, אברהם סיים את הבירור שלו באותו העניין! כאן יעקב עדיין לא סיים אבל ה' נותן לו בכל זאת אתנחתא!!
- "ויסע יעקב ויט אהלה מהלאה למגדל עדר" הפסוק הזה מראה שיעקב היה מאוד נסע ממיתת רחל אבל הוא התחזק וניסה להתגבר על הכאב . וזה פירושם של המילים "מגדל" (מתעלה לגובה כדי לראות הדברים בפרספקטיבה וזה עוזר להתגבר) ו"עדר"( מרגיש את החלקים האחרים , שלא נפגעו למרות מיתת רחל)שמרכיבים את החיים כעדר המורכב מחלקים שונים- כדי למצוא בהם כוחות להתגבר על הכאב)
- "וישמע יעקב "..ויהיו בני יעקב שנים עשר" מעשה ראובן ששכב עם בלהה זעזע את יעקב. אבל הוא למד מזה (וישמע) שיש סכנה גדולה בבלבול הדורות. האם יש ילדים מבני יעקב שינסו להיות "אבות" בעצמם או שהם צריכים להיות כולם מבחינת "בנים"? זו תהיה השאלה הגדולה עד סוף כל ספר בראשית. האם ראובן או יהודה או יוסף יהו ה"אב הרביעי" או שהם כולם יהיו בנים ולא יהיה אב רביעי בשושלת. (לעד) . לכן, הכתוב ממשיך: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" כלומר, יש חשיבות בהישארות כל הבנים , כל אחד במקומו, שנים עשר. בלי לפסול אף אחד ובלי שאף אחד יעלה על האחרים כ,אב" חדש!
למה רשומים השבטים בסדר שונה בתורה?
המי השילוח שם לב שיש 16 מקומות בכל התורה שבהם השבטים מצוטטים בסדר כל הזמן שונה! הוא משווה זאת ל16 המילים שאנו אומרים בתפילה אחרי קריאת שמע של הבוקר :"אמת ויציב ונכון.."
מסכנתו היא מרחיקת לכת: עם ישראל הוא כמו פאזל שמורכב משתים עשרה שבטים. ההרכב השונה של השבטים (הסדר שלהם וכמות האנשים המרכיבים כל שבט) קובע צורה מיוחדת שבה האדם יכול להבין את המסר האלוהי בעולם!! איך אנו משיגים את הבורא? איך אפשר לתאר את "הדבר" שאנו מקבלים מה'? זה תלוי בהרכב של השבטים בעם ישראל!
מכאן חשיבות כל שבט וחשיבות שיבוצה המיוחד, לפי הנושאים והזמנים, כדי שתתגלה השכינה בעולם!!
(ראה קובץ מצורף שבו עשיתי רשימת השבטים בתורה)
אם כל שבט הוא חלק מפאזל, ההרכב של החלקים יוצר תמונה שונה לפי מקום כל חלק. אם התמונה שמתקבלת היא הצורה בה ניתן לגלות את השכינה בעולם, הרי שהסדר מאוד חשוב וחשוב גם שינוי ההרכבים כדי שיתגלו הרבה פנים של השכינה!
למה התורה מאריכה בתיאור צאצאי עשיו?
כדי ללמד את ההבדלים הדקים בין ישראל לבני עשיו. אכן, בין ישראל לכל האומות , כולל בין ישראל לבני ישמעאל,יש הבדלים גדולים אבל לא כן בין ישראל לבני עשיו, ההבדלים הם דקים מאוד!
- הערה: האם המי השילוח איננו מושפע בקביעה זו מהעובדה שהוא חי בעולמו של עשיו מתוך יהודים אשכנזיים שחיים ונראים די דומים לבני עשיו? האם פרשן שהיה חי בעולם מוסלמי מתוך אוכלוסיה יהודית ספרדית היה אומר אותו הדבר לגבי הקרבה בין תרבות ישראל לבין תרבות עשיו? או שמה אין קשר עם זה וההבדל שהמי השילוח עושה בין הקרבה לעשיו מול הריחוק עם ישמעאל נובע מזה שעשיו ויעקב הם תאומים בני אברהם ויצחק, בעוד שישמעאל ויצחק הם בני אם שונה ויש להם רק אב אחד משותף, אברהם?! כמו שכתוב "הלא אח עשיו ליעקב"(מלאכי א-ב)
- השוואה נוספת בין יעקב מביא המי השילוח: ישראל משולים לתפוח (בעצי היער) ועשיו משול לחזיר. התפוח גדל תוך 60 יום והחזיר מוליד אחר 60 יום!
לכן יש ללמוד את ההבדלים "הדקים" ביניהם. וצאצאי עשיו מלמדים את ההבדלים האלה.
- עוד סיבה ללימוד בני עשיו היא מובאת בחלק ב':
במשך ששת אלפי שנות ההיסטוריה, ישראל יהיו תחת שלטון עשיו.(לכן יעקב מתנהג כלפי עשיו כעבד מול רבו)אבל, באחרית הימים,אחרי שעשיו ייקח את חלקו, אז ישראל יפסיקו להיות עבדים לעשיו "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה"(עובדיה א). וזה פירוש "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה". בינתיים, יעקב מתנהל "לאיתו" לרגל הנערים.
המי השילוח קובע: מהפרשה הזאת ועד סוף הספר, מתחילים הבירורים בין ישראל לעשיו והבירורים בין ישראל לעצמו. מסיימים בפרשה שלנו הבירורים עם עשיו ומתחילים מיד אחר כך הבירורים עם יוסף. וזה יוביל אותנו בסוף ההיסטוריה "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש…"(עובדיה א-יא)
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 