בע"ה טז ניסן התשע"ג

מישל בן שושן

 

עומר לעד6

הספירה היא ללמוד איך ללמוד!

 

 

ביציאת מצרים, קבלנו הבזק של הארה וזה נסגר מיד אחר כך!

מה שנשאר לנו זו הזעקה:" אנו רוצים עוד! תראה לנו שוב את הניסים ואת ההופעה המרשימה! תראה לנו את נוכחותך הברורה, ללא ספקות.". במילים אחרות נשארה אצלנו התשוקה! אבל זה נגמר מהר. יצאנו ופתאום, כלום!

זה כמו להתאהב במבט ראשון בבחורה שנעלמת מיד אחר כך!

 

המטרה היא עכשיו שה אור "המבזקי" הזה, יהפוך לדבר הרבה יותר פנימי. שנזכה לראות אותו מתוך עבודה וזכות. מתוך חיפוש. לא כמתנת חינם. כדי שההרגשה הזו תקבל עומק וקביעות! כי כל דבר שבא מהר , הולך מהר! אבל דבר שנרכש בעמל יכול  להישאר בקביעות.

 

מטרת התורה תהיה לתת לנו כלים כדי שנוכל לרכוש את האור הזה של יציאת מצרים! ייתכן שכל מטרת התורה היא ללמד אותנו איך להשיג בתמידות ולעומק את מה שחווינו ביציאת מצרים. אנוכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים! ללמוד להיות חופשיים באמת! להיות עבדי ה' ולא עבדי בני אדם.

 

אם כן, למה לא נתנה לנו התורה מיד אחרי יציאת מצרים!!? למה להמתין50 ימים?

 

כדי לענות על השאלה החשובה הזאת, יש להגדיר שני מושגים: החכמה והבינה. (על פי הבית יעקב)

• החכמה = כל מה שאפשר לרכוש על ידי לימוד. התורה היא לכתחילה חכמה. השולחן ערוך נותן לנו רשימה של התנהגויות לפי המצבים שפוגשים.
• הבינה = אי אפשר ללמוד או ללמד אותה. זו ההבנה האישית "איך להיות?", מה לעשות כשאף הלכה לא מסבירה לי מה לעשות ! איך להתנהג בחיים, בתחום הרשות! איך אני יכול להבין מעצמי מה הוא רצון ה'.

החכמה יכולה להביא אותי לבינה.אבל לא בהכרח! וזה חבל כי העיקר היא הבינה.!

למשל, אם אני רוצה שהבן שלי יהיה "מנומס". אז אני אתן לו הרבה "הלכות" ברורות על איך הוא צריך להתנהג במצבים שונים. אלה מצוות, שולחן ערוך, חכמה. אבל המטרה שלי היא שירכוש את הבינה וידע איך להתנהג בנימוס אפילו במצבים שהם לא מתוארים ברשימת המצוות שנתתי לו!

 

החכמה היא כמו השמש. הוא מאיר, בהיר. אפשר להצביע עליו . זאת התורה, האור המובהק.

אבל הבניה היא כמו הירח! לכאורה אין לה אור משלה, היא מחזירה את האור ממה שהיא קבלה מהשמש. אבל היא עושה זאת בצניעות, מתוך החושך שלנו.יש באור של הירח משהוא פנימי, אינטימי,סודי,אישי. האור הזה איננו נראה כשהשמש זורחת! כי מי יכול להתגבר על טיעונים ברורים הגיוניים שנתמכים על הלכה פסוקה?! אבל בכל זאת, עם ישראל מונה את ימיו לפי הירח ולא על פי השמש!

על ידי השמש, נבנית החכמה של הגויים. אבל הבניה של ישראל נבנית על ידי אור הירח!

הירח דומה ל"ריח". כמו הריח, קשה לתאר אותו, להסביר אותו. הוא הרבה יותר רוחני.

 

המטרה היא לבנות אדם בעל בינה!

לשם כך, ה' נותן לו את החכמה של התורה. כדי שהוא יוכל להתחנך ולבנות לעצמו בינה!

 

כדי שהאדם ידע איך להתנהג עם התורה. כלומר, איך להשתמש בחכמה כדי לרכוש בינה, אז ה' צריך ללמד לאדם, לפני שהוא נותן לו את התורה, את התהליך שעל ידו הוא ירצה לעבור מחכמה לבינה! הוא צריך ללמד אותו איך ללמוד לפני שהוא מוסר לו את הלימוד עצמו!!

למשל, צעיר שיעבוד קשה במשך  שנה כדי להרוויח כסף לתשלום שכר לימוד בשנה הבאה, הוא ילמד בהרבה יותר כבוד וחריצות כשיתחיל ללמוד. הרבה יותר מצעיר שמיד יכנס בחינם לאוניברסיטה!

במושגים אחרים, אפשר להגיד אותו הדבר: יש לרכוש את ה"דרך ארץ" לפני שניגשים לתורה!

 

לפני שמקבלים את התורה, יש ללמוד מהנעשה איתה: בונים לעצמנו לימוד הבינה!

 

איך עושים זאת?   בספירת ימים!!!

 

ללמוד מה עושים הימים והלילות לבן אדם. לימוד איך החוויות והעבדה הפנימית יכולה לבנות באמת את הבניה של בן אדם. כשסופרים,יום אחר יום, מעריכים את הזמן. משתוקקים. לומדים את ערך מערכת העיקול!! איך להפנים דברים!.יום אחר יום, רוכשים דרך ארץ. רוכשים כבוד לזמן, לחוויה, לבינה.

וכל זאת, חשוב שיבוא לפני שנקפוץ על החכמה! כדי שנדע מה לעשות עם החכמה הזאת וניתן לה סיכוי להביא אותנו לבינה!!

 

פחות חשוב לתת "אינפורמציה" . חשוב יותר לחנך איך לקבל אותה, מה לעשות איתה, ואיך היא יכולה להפוך לכלי (ולא מטרה בפני עצמה) להשיג בינה, חשיבה אישית ואחריות לגבי ההחלטות והמעשים שלנו בחיים. מה שהחסידים קוראים :"לחפש מה הוא רצון ה'"

 

לכן, אחרי ההבזק של יציאת מצרים שנתן לנו את התשוקה לרכוש את הדברים לעומק, בונים מערכת "רכישת הבינה" שתאפשר לנו לקבל את התורה (החכמה) ולהפוך אותה לכלי מתאים!

 

העומר הוא כלי קיבול, מידה.

האדם צריך לעבוד על מידותיו ולרכוש דרך ארץ לפני שייגש לתורה.

אחרי עבודת ספירת העומר במשך 50 ימים ( ה "נ" הוא סמל לבינה), יש יותר סיכוי שנדע להשתמש נכונה בתורה כדי להחדיר בתוכנו את הערכים של יציאת מצרים.

וזאת, כדי שנדע איך להתקדם לגאולה השלמה ולא נסתפק בגאולה הראשונית של יציאת מצרים  בלבד!

 

 

ועוד על העמר:

עמר= יקר!

איך להשיג דבר שאבדנו ושנראה לנו יקר מאוד. יקר, כמעט קשה להשגה! יקר מידי! יש לנו בכל זאת הרצון והתשוקה להשיג את הדבר היקר הזה. מבקשים מאיתנו להמתין. לספור הימים, לספור המידות. למדוד הספירה. וכשתהיה לנו יותר תשוקה ולימוד איך להשתמש בכלים הנכונים, רק אז נקבל את הכלים (החכמה של התורה) לרכוש את הבינה: הפנמת האור היקר שנראה לנו ביציאת מצרים.

 

עמר= עשירית האפה.

אפה= אלוהים!

מחלקים את ההשגה הגדולה לעשר. ורוכשים ספירה אחר ספירה במשך העומר!