בע"ה כב טבת התשעו

מישל בן שושן

 

שמות לעד 6

1. מי הוא גואל ישראל?

א. מי נותן למשה את שמו?

כשמשה נולד, אין לו שם. בתיה מוסרת אותו ליוכבד לשם הנקה וכשמשה "גדל", כנראה אחרי שהיא מפסיקה להניק אותו או יותר מזה, היא מוסרת אותו לבתיה, לפי ההסכם שהיה ביניהן.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ😦 שמות פרק ב : (י))

• "ויהי לה לבן" לכאורה מדובר על בתיה אבל נשאר ספק קטן, אולי מדובר על יוכבד
• "ותקרא שמו משה" לכאורה בתיה נותנת את השם למשה אבל ייתכן אולי שיוכבד נתנה השם למשה כי הנה כתוב אחר כך:
• "כי מן המים משיתהו". ברור שבתיה "משתה" את משה מן המים אבל לא כתוב "משיתיהו" עם יוד אחרי האות תו. אלא "משיתהו" כלומר, את משית אותו. כאילו יוכבד קראה לבנה משה כי בתיה משתה אותו ואת זאת היא מכריזה לבתיה: אני מוסרת לך אותו ונתתי לו את השם משה כי את משית אותו! אמנם, המילה הזאת "משיתהו" (את משית אותו) נקראת, לפי המסורה "משיתיהו" (אני משיתי אותו). ואז, אנו מסיקים מזה שבתיה נתנה את השם למשה ולא יוכבד.

לסיכום: הפסוק משאיר אותנו בין שתי אופציות לגבי מי נתן את שמו למשה: יוכבד או בתיה.

 

ב. הזהות של משה

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו:

( שמות פרק ב (יא))

מה פירוש "ויצא אל אחיו"?

• הרמב"ן סובר שהוא יצא אל אחיו העברים
• אבן עזרא סובר שהוא יצא אל אחיו המצרים

אנו שוב נמצאים מול דואליות. האם משה מרגיש מצרי או עברי? אין הכרעה בין המפרשים . ייתכן שאין הכרעה גם כן בתוך נפשו של משה!

"ויפן כה וכה" הוא שואל את עצמו למי הוא שייך? לאיש העברי או לאיש המצרי?

ואז ההכרעה נופלת: הוא רואה שהמצרי איננו "איש" אין לו את החשיבות של "איש" והוא מכניס אותו לעולם החול "ויטמנהו בחול". הוא מגדיר את החלק המצרי שלו כ"חול" ובוחר בחלק העברי שלו.

התורה מספרת לנו את הקושי הנפשי של משה  ומהלך הבחירה שלו.

אבל יש לשאול את עצמנו: למה  ה' בחר בכוונה אדם שיש לו את שתי הזהויות מוטבעות בתוך נפשו ?האם גואל ישראל היה חייב להיות בעל שתי הזהויות ביחד?

 

2. משה מבקש רשות מיתרו

אחרי הדו שיח הארוך בין משה לה' בהתגלות בסנה, משה חוזר ליתרו ומבקש את רשותו ללכת למצרים. הוא אפילו לא למגלה לו את הסיבה האמיתית (גאולת עם ישראל) אלא אומר לו שהוא הולך לראות האם הם עדיין חיים!!

 

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם: שמות פרק ד (יח)

 

רק אחר כך, ה' מסביר למשה את המהלך של ההליכה למצרים כאילו ה' הסכים עם בקשת הרשות מיתרו לפני שהוא מתחיל את כל המהלך של הגאולה. למה?? למה לבקש רשות מיתרו? הרי ה' בעצמו דיבר אליו! ואם יתרו היה מסרב? נראה שאז, ה' היה בוחר במשהו אחר או היה עושה מהלכים עד שיתרו יסכים. אבל, לפני שגואלים את ישראל, יש לעבור דרך ההסכמה של יתרו. לפחות משום "דרך ארץ קדמה לתורה".

(זה מזכיר לי מאוד את הסיפור של הכרזת בלפור לפני גיבוש השיבה לארץ ישראל- יתרו, כאן הוא ממלכת אנגליה השולטת במקום ).

 

3. רשות מפרעה

השאלה עוד יותר מעיקה כשאנו מתבוננים על מהלך יציאת מצרים, שלוקחת כל כך זמן, מסביב לשאלה "האם פרעה ייתן לנו לצאת?". האם לה' אין דרך להוציא את ישראל ממצרים בלי הסכמת פרעה? ברור שכן. הרי ה' עושה כל מה שברצונו במצרים וב"לב" פרעה!

למה כל כך חשוב שישראל יצאו ממצרים רק אחרי שפרעה יסכים למהלך? ולמה זה לוקח כל כך זמן, למה ה' מקשה את לב פרעה כדי שישראל יישארו עד זמן, ויהיו עוד מכות???

השאלה עוד יותר מפתיעה כשפוגשים את הפסוק "ויהי בשלח פרעה את העם" ולא כתוב :"ויהי כאשר בני ישראל יצאו " או "ויהי כשמשה הוציא את ישראל".

(זה מזכיר לי את ההצבעה באום על אישור הקמת מדינת ישראל)

 

4. תשובה אפשרית

הרב אורי שרקי מסביר, (כנראה מלימוד כתבי  הרב קוק ודברי מניטו שהסבירו) שגאולת ישראל חייבת לעבור דרך הסכמת אומות העולם כי גאולת ישראל קשורה לגאולת העולם.

אכן,נראה לי הגיוני לחשוב שהתכנית האלוהית של הולדת עם ישראל בעולם היא קשורה לתכנית האלוהית לגאולת העולם כולו. ה' הוא אלוהי העולם כולו ומטרתו היא כל העולם, כל האנושות. עם ישראל הוא אמצעי. לחנך, להיות עדות, לדרבן …,את כל אומות העולם להגיע למסכנות מסוימות בנוגע להכרה באל אחד הבורא את העולם. אם כן, המטרה העליונה היא "גאולת העולם". בתוך הראייה הכוללת הזו, גאולת ישראל היא המנוע שיביא לגאולת העולם בסוף ההיסטוריה. יציאת מצרים, היא לא "הגאולה השלמה" עבור ישראל. היא רק ה"אב טיפוס" של כל הגאולות שיבואו עד לגאולה האחרונה. אם כן, חשוב שהאב טיפוס של גאולת ישראל ייקח בחשבון את המטרה העליונה שהיא גאולת העולם כולו. זה נאמר במפורש בפרשת בשלח: "למען שיתי אותותי אלה בקרבו". זה גם היה כתוב ברית בין הבתרים:" וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי". כלומר, גאולת ישראל קשורה לגאולת העולם. ואם אין גאולת העולם מפורשת במהלכים האלה עדיין , הרי שלפחות הם משתתפים בחוויה של גאולת ישראל

במשחק מילים אפשר להגיד שהמטרה היא לא רק "יציאה ממצרים" (של ישראל) אלא "יציאת מצרים" (יציאה של המצרים עצמם)!!

נראה לי שברור לכל מי שרואה מה שקורה היום, שגאולת ישראל וחזרתו בארצו, מעניינת את כל העולם בצורה יוצאת דופן. יכולים להרוג מיליוני ערבים בסוריה, בלי שהעולם יזוז. אבל בניית מרפסת בהר חומה מקפיצה את כל האומות! גאולת ישראל בעת הזאת היא במרכז החדשות בכל העולם. וזה לא נגמר עם ההכרזה ב948 אלא ממשיך יום יום ובכל שעה. עיני כל העולם וחיציהם מופנות במיוחד לדבר אחד: מה קורא בארץ ישראל. ההתנגדות הבלתי הגיונית והמוגזמת לכל המהלכים שבונים את מדינת ישראל וחזרת היהודים לארצם, אומרת דרשני! זה עולה על כל הסבר הגיוני! האובססיה להתנגד ולדרוש תמיד יותר מעם ישראל בכל מה שקשור לגאולתו הנוכחית, מדגימה מול ענינו את הקשר בין גאולת ישראל ל"גאולת אומות העולם". הם דואגים להתנגד למדינת ישראל כאילו מדובר בעניין שלהם עצמם! כמובן, באופן בלתי מודע, אבל כל מי שעניו בראשו יכול להשוות את המהלכים האלה עם המהלכים שמספרת לנו התורה בקשר ליציאת מצרים!

לא מדובר בבקשת אישור מאומות העולם, כי הרי כל המהלכים נעשים ביוזמה של העם היהודי והוא חייב להילחם על כל שלב. הכל נשעה בזכותו ובזכות ההשגחה . אבל מדובר על ההשתתפות החווייתית של כל אומות העולם במהלך הגאולה של ישראל כי זה בנפשם!

לסיכום, יצאת מצרים, חייבת לעבור דרך שני מהלכים מקבילים

1. חינוך עם ישראל (ומנהיגו) לבניין זהות יהודית, נפרדת מהזהות המצרית, שרכשו במשך הגלות. זה תהליך ארוך וחוויתי יותר מאשר שכלי. זה לוקח זמן ודורש מה' להכות את המצריות שקיימת בתוך היהודי כדי להוציא את המצריות ממנו ולגלות את זהות היהודית שבו.
2. חינוך, או רושם עמוק, חוויתי בתודעה העולמית שמטרת הבורא היא גאולת העולם משעבוד. יש מטרה אלוהית עבור כל בני האדם והיא עוברת דרך גאולת ישראל.

לכן, אורך הגאולה, ריבוי המכות , מטרתן כפולה: עבור ישראל ועבור המצרים. אחד בלי השני איננו יכול להתבצע. שני המהלכים קשורים זה בזה. כמו שהמדרש אומר לגבי המכות "נגוף למצרים ורפא לישראל"