האזינו שם

23-09-09

מישל בן שושן

 

האזינו שם

 

 

האוזן (רלד)

המדרש רבה , פותח בהלכה ,למרות שהוא מדרש אגדה ולא מדרש הלכה! :

"אדם מישראל שחש באוזנו מה דינו שיחלל שבת כדי לרפא את אוזנו?"

אם שואלים שאלה זו , זה כדי להודיע שיש שני חלקים באוזן: החלק החיצוני, שעבורו , לא מחללים שבת כי אין בו אפילו ספק פיקוח נפש.

אבל אם מדובר בחלק הפנימי של האוזן, אז מחללים את השבת.

וזאת כדי להסביר עניין הרבה יותר עמוק:

האדם יכול לשמוע בחלק ה"חיצוני" או הפנימי של אוזנו!

לקיחת הדברים "ללב", האזנה עמוקה ומוכנות להשתכנע ממה ששומעים, זו השמיעה ה"פנימית".

אדם שפוגע בעין חברו משלם לו דמי עינו.

אבל, אדם שפוגע מאוזן חברו משלם לו דמי כולו(כאילו הרג אותו!)

האדם מוגדר כאדם, ביכולתו לשמוע: להבין, להפנים, ובמיוחד: לשכול!

"אוזניים" מקורו במילה "איזון".

לדעת לאזן , זה הדבר הקשה ביותר.

זו אחריות עצומה לדעת לקלוט , ובעיקר מה לקלוט ואיך לקלוט!

פעולת האיזון בין כל מה שקולטים !

לא לחינם, מצוות ראש השנה היא ב"שמיעה" של קול השופר.

 

*אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם( רלו)

בדרך כלל מתרגמים פסוק זה כך:

ה' כועס על ישראל שהם לא שמים לב לבריתו. ולכן, כעונש, הוא ישאיר אותם ללא עזרתו ואז הם יסתבכו וישמח לראות את נפילתם…!

אבל השם משמואל הופך לגמרי את המשמעות השלילית הזאת:

ללא תמיכתו התמידית והניסית של ה', ישראל לא היו יכולים להתקיים בעולם. לכן ה' משגיח כל הזמן עליהם.

אבל, יהיו רגעים, שכדי שישראל יתקדמו ממש במהלך ההיסטוריה, ה' ימעט את תמיכתו, כדי לתת להם יותר בגרות ואחריות. כמו שאם מרפה ידי בנה כדי שילמד ללכת לבד. זה צעד כואב , עבור שני הצדדים, אבל הוא חיוני כדי שה"נתמך" יתבגר ויעלה מדרגה.

הסתר הפנים הוא דבר קשה אבל הוא לא עונש אלה צעד חיוני לקידום ההיסטוריה.

למשל, הדור שמולו מדבר משה , יחווה עוד מעט "הסתרת פנים" מסוימת. הם כבר לא יקבלו חינם מן מין השמים, לא יהיו מוגנים על ידי עניים. והם צריכים לעבוד את האדמה ולהילחם. זה דרוש וחיוני לכניסה לארץ. זו עליית מדרגה עבורם אבל היא חייבת להיות מלווה בהסתרת פנים!

"אראה מה אחריתם"= ואז אני אשמח לראות שהם הגיעו לתכלית ההסתרה, למעלה העליונה של בגרות. וזו היא ה"אחרית", המטרה האמיתית, שיהיו בוגרים יותר.

 

 

**זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור(רמ)

  1. בדרך כלל מצווה על ההורים ללמד את בנם.

כאן המהלך הוא הפוך: הבנים חייבים לבקש מההורים לספר להם!! זה מאוד מזכיר את הדור השני והשלישי לשואה שחייבים לחקור את ההורים והזקנים שיספרו להם את החוויות הנוראיות, הטראומות של השואה כי בלי זה , קשה להם, לילדים, לחיות טוב! וההורים לא תמיד מוכנים לספר. על כן יש מצווה לילדים לשאול את הזקנים.

באופן יותר כללי, נדמה להורים לפעמים שהם כבר "לא רלוונטים" ואין להם מה לחדש לדור הבא! אבל על הילדים, על הדור החדש לחקור ולדובב את הדור הקודם כי זה חיוני לו, לדור החדש!!

ולא מדובר, לעניות דעתי, כאן, על המצוות, על המסורת, כי זה כבר ברור שעל האב ללמד את בנו, אלא מדובר על הדברים שנדמה שאין להם חשיבות, הדברים הקטנים של החיים. ההיסטוריה שלהם.

  1. יתרון ראשון לחקור את ההיסטוריה הוא שאפשר להשוות בין הדורות השונים והבין שיש דברים שונים ויש דברים שקיימים בכל דור. וזה מאיר את העיקר ואת הטפל. כמו שטוב לדעת איך חיים עמים אחרים, בתקופות אחרות כדי לדעת "מה הוא עיקר החיים " האנושי ומה טפל בכל מה שמציף אותנו.
  2. יתרון שני שמביא השם משמואל, הוא הענווה ! אנו חייבים להבין שלא אנו הכי חכמים בעולם ולא אנו המפותחים בכל התחומים, יחסית לכל מה שקדם. יש לדורות הקדמונים  הרבה דברים ללמד אותנו ולא הכל טמון בהתקדמות הטכנולוגית.
  3. יתרון שלישי וחשוב לא פחות , זה שיש מצווה על האדם, ללמוד את ההסטוריה גם כדי להבין למה ואיך התרחשו המהפכות בדורות. למה ה', במהלך ההסטוריה בחר לשנות כיוונים, להחליף דור זה עם דור אחר. מה כיוון ההסטוריה. למשל, לגבי דור באי הארץ, חייבים להבין למה ה' בחר לכלות את דור יוצאי מצרים והכניס לארץ דור חדש. מה השינויים ההכרחיים בתפיסה. השינויים הם הכרחיים וחייבים להבין אותם.

בדור שלנו, אנו חווים שינויים עמוקים הדומים מאוד למהפכת כניסה לארץ על ידי דור חדש.

אם נשאר דבוקים בתפיסות של הדורות הקודמים (למשל בסיסמאות מקבעות כמו "נחזיר העטרה ליושנה"!)

או אם נזרוק לגמרי את כל המסורת, אנו נופלים בשתי טעויות קרדיאליות! חייבים ללמוד היסטוריה כדי להבין שיש ביהדות, מהלכים חיוניים. לא הכל מונוליתי היו שינויים ויהיו שינויים וכל שינוי חיוני להתקדמות חייבים להבין זאת כדי לחיות טוב יותר את הדור שלנו!

"שנות דור ודור"= המילה שנה באה מלשון "שינוי"!

העולם החרדי , אוסר על לימוד היסטוריה! בניגוד להוראה מפורשת של הפסוק שלנו! הוא רוצה להישאר מקובע בתפיסת הגלות ומסרב לראות את המהלכים ההיסטוריים הדרמאתיים המתחוללים.

גם חלק מהעולם החילוני מסרב ללמוד את ההסטוריה של עם ישראל ושל היהדות בכל גווניה. וחבל מאוד לעניות דעתי!

לע"ד:

דברים אלה קשים מאוד לשמיעה לאנשים שנוח להם להישאר בעבר ומפחדים מחידוש ההסטוריה. על זה נאמר "יערוף כמטר לקחי :" שזה ממש "הורג אותם".

אבל ישנם אנשים שיקבלו זאת בהתלהבות ויחיו את עולם החידוש בטבעיות. ועלהם אומר משה ש "תיזל כטל אמרתי"!

 

***התמעטות הדורות(לע"ד)

 

חכמינו מרבים להגיד שהדורות הקודמים היו יותר חשובים, קדושים, למשל "אם הם היו מלאכים אני בני אדם. ואם היו בני אדם אז אנו חמורים"

הדברים הנכונים האלה , לא צריכים להשכיח מאיתנו שגם ההיפך נכון! ה' מנחה את ההיסטוריה לכיוון חיובי. אנו מתקרבים לביאת המשיח! אנו מתקרבים לאחרית הימים! (אפילו אם זה יקח עוד אלפיים שנה, אנו "מתקרבים"! ) זאת אומרת שיש תכלית להתקדמות הדורות. ויש תועלת כל שהיא בהתחלפות הדורות.

אם דור יוצאי מצרים היה דור של ענקים "דור דעה" דור שראה נסים ונפלאות. דור באי הארץ היה בטוח "פחות קדוש" פחות גבוה בסולם הערכים של הדור הקודם. אבל זו הבעיה, סולם הערכים משתנה מדור לדור! ולכן, לפי סולם הערכים של הדורות הקודמים, יש אכן ירידת הדורות. אבל, בסולם הערכים של התקדמות ההסטוריה, הדורות החדשים גבוה פי כמה!

דור באי הארץ גבוה מדור יוצאי מצרים. כי הוא נכנס לארץ!!! הוא יתמודד עם בעיות אחרות, עם יהדות אחרת, עם מנהיגים אחרים, בסולם ערכים שונה!!

מי שנשאר בתפיסה המקבעת, שבה, הכל צריך להיות "לפחות כמו בעבר", מקבע את עצמו ומפספס את ההסטוריה!! וזו טעות חמורה שמנגדת את כל ספר דברים ובמיוחד הפסוק שלנו!

הלו חכמים מספרים שהיו זקנים שאמרו "אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה" כשראו שיהושע מחליף את משה!!

קשה לחכמים המקובעים לראות נכוחה את החלפת הדורות וחיוניותו! משה מת ויהושע מכניס!!

ובכל דור , ועל אחת כמה וכמה בדור שלנו, יש "שינוי" מבורך בין הדורות כי כך מתקדמים לביאת המשיח!!!

תפיסת ה"תיקון". תיקון החטא הקדמון, תיקון החטאים של הדורות הקודמים, הובנה לעניות דעתי לא נכונה: אין לנו לחזור לעבר! אין לנו שחזר את העבר. אין לנו להעתיק את העבר! כך לא מתקנים שום דבר!

עצם החיים החדשים, עצם החידוש, בהמשכיות אבל בחידוש, היא זאת שמביאה תיקון אמיתי. אין תיקון ללא התקדמות!!

היום בישיבות, לצערי , מלמדים לתלמידים שהם "קטנים", שהם אפסים מול הרבנים, מול הדורות הקודמים, מול העבר! כך שזה משתיק כל חשיבה עצמית. אסור לחשוב, אסור לחדש, אסור להתמודד עם החשיבה של החכמים. וכל המרבה להפחיד ולהקטין את תלמידו הרי ה משובח!

במקום לטפח חשיבה ואיכות הלימוד, מטפחים את כמות הלימוד.

"אתם לא יודעים הכל, אז תשתקו". אבל אי אפשר "לדעת את הכל"! ואין צורך לדעת את הכל! אבל יש צורך לדעת לחשוב ולהבין דבר מתוך דבר, ולשמוע את פעמי ההיסטוריה!

יהי רצון שתחזינה עינינו בשובך לציון!

 

 

 

 

**ויעשו כולם אגודה אחת (רמא)

 

בתפילות של ראש השנה וכיפור, מאחלים  לזמן שבוא ה' ימלוך ויעשו כל עמי הארץ "אגודה אחת".

זה נראה סותר הפסוק בפרשתנו:" בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"

אכן, מטרת הבורא הייתה שיעשו כל האנושות אגודה אחת. שכל אחד יגלה פן אחר מאמיתת האלוהות ושכולם יתאגדו לגלות , בריבוי פנים את ה'. אבל, בדור הפלגה, בני האדם השתמשו ב"איחוד" לרעה: הם הקדישו מטרה אחת (מגדל בבל) ושכחו את בני האדם! המטרה קידשה את הרג בני האדם. היה חשוב שכולם יחשבו אותו דבר, או שלא יחשבו בכלל! וזה היה בדיוק ההיפך ממטרת הבורא.

הריסת המגדל ופיזור באנושות לא היו "עונשים" אלא תיקון גדול:

המטרה בינתיים היא לפתח שוני בין האנשים , בין העמים . כדי שכל אחד יפתח יותר לעומק את חלקו ומידתו.

ואז, באחרית הימים, כולם יוכלו להתאגד ביחד.

בינתיים, כדי לאפשר זאת, הבורא יצר לו עם ישראל, שמטרתו לייצג את הרעיון הזה: הם יפתחו 70 פנים לתורה, שבעים אפשרויות לגלות את האלהות. כמו שיש 70 אומות שונות ומובדלות.

וזה הפירוש "למספר בני ישראל"

וה' ציווה לאנשים הנבדלים האלה לחיות ביחד כעם אחד!

ישראל בעצם מיצג, במשך ההיסטוריה את המטרה הסופית: שריבוי הדעות והמידות יחיו ביחד!

דין וחסד

12 שבטים

שבעים נפש ירדו אבותינו

שבעים פנים

כולם ביחד למטרה מוגדרת: שמע ישראל ה' א ה' אחד!

זה תפקיד ישראל בעולם.

לכן, הפסוק מסביר זאת: יצב גבולות עמים…למספר בני ישראל!

ואז, יעשו כולם אגודה אחת.

האגודה המשובחת נוצרת על ידי איחוד יחידים מגובשים וחזקים בעמדתם, ולא על ידי הפיכת בני האדם לרובוטים חסרי חשיבה עצמית!

ייתכן מאוד שהאנטישמיות נובעת מהקושי של העמים לסבול את הרעיון הזה. וככל שגוי מקצין במידתו, הוא סובל פחות רעיון אחדות המידות שמייצג עם ישראל!

ייתכן מאוד שחג הסוכות , שמייצגת את העתיד, מצווה לנו לקחת לולב, אגודת אזוב, לשבת בכל יום באושפיז שונה בסוכה, וגם להביא קורבנות עבור כל עמי הארץ, דווקא לייצג וקרב את רעיון : ויעשו כולם אגודה אחת"!