בע"ה ו אדר א התשע"ד

מישל בן שושן

תצווה נה

 

למה כותרת זו עבור כל הסדרה?(לע"ד)

שני הפסוקים הראשונים של הסדרה נראים ממש לא רלוונטיים.

1. כבר בהתחלת סדרת "תרומה", היתה הוראה לבקש מישראל להביא שמן למאור
2. לא רואים את הקשר עם הנושא הבא: בגדי הכוהנים!

נראה שנושא הסדרה הוא הגדרת הצורך לצוות. מה משמעות ה"מצווה". אני אנסה להוכיח זאת:

• רש"י הוא הראשון, לדעתי, שהעלה את השאלה הזאת. והוא עונה בדרך רמז: הדיבור המחיל הראשון שלו הוא "ואתה תצווה- זך" והוא מפרש את המילה "זך"= בלי שמרים. אבל מה עושים באותו דיבור המתחיל המילים :"ואתה תצווה"? נראה לי שרש"י רוצה לרמז שאם אנו רוצים לדעת מה המשמעות של המצווה, יש לשים לב לתהליך הפקת השמן מהזית!!

 

משן זך כתית

כדי לקבל שמן איכותי להדלקת המנורה, אסור לקחת שמן שמפיקים אחרי דחיסת הזית. יש לקחת את הזיתים הכי בשלים, כאילו השמן עומד לצאת מאליו, ולתת להם מכה (כתית) קטנה , רק כדי להוציא טיפת שמן ראשונית. הטיפה הזאת תהיה זכה ובלי שמרים.

כך הוא האדם: כדי שיצא השמן הטוב שיש בו, הוא זקוק ללחץ  מתון! אכן, לאדם הרבה שמרים, תאוות, עצלנות, אינרציה, יצר הרע, שמפריעים לו להוציא את המיטב מעצמו. לכן, יש להפעיל עליו לחץ. אבל אסור להשמיד באותה הפעולה את החופש שלו. כי המטרה היא לא לקבל רובוט ש"יקיים את הצו". להיפך, המטרה בבריאת האדם, היא לקבל יצור חופשי דיו כדי שייקח על עצמו אחריות, שיהיו לו רצונות, יוזמות, תגובות,..שיהי שותף לבורא, ויקיים איתו יחסים פוריים בנוגע לבריאה ולמשמעות החיים בה. לכן, אסור ל"מעך" את רצון האדם על ידי מצווה כפייתית. אבל מצד שני, יש צורך במצווה כי האדם לא יכול בלי! בדיוק כמו שזית זקוק למכה קטנה אבל לא למעיכה גמורה , כדי להוציא השמן המבוקש!

 

להעלות נר תמיד

גם כאן רש"י גאוני: יש להדליק את הפתילה כדי שתהיה הרגשה כאילו השלהבת עלתה מאליה ! אם מדליקים את הפתילה על ידי אבוקה שתשרוף הכל, אכן נצליח להדליק אבל זו תהיה כפיית הדלקה! יש צורך לעזור להדלקה אבל יש לשמור על הפתילה וה"רצון" שלה, כאילו האש באה ממנה! בדיוק כמו שהמצווה מנסה לעשות לאדם: הבורא מחקה שהאש תבוא מתוך ליבו של האדם, אבל יש צורך להדליק אותו בעדינות!

 

דבר- צו

יש הבדל גדול בין פרשת תרומה לפרשת תצווה:

פרשת תרומה= משכן משה= מדברים אל האדם האידיאלי. בונים עבורו משכן אידיאלי. יש רק "לדבר" איתו, והוא ידע מה לעשות מ"נדבת ליבו". המשכן הוא מקום מפגש עם האלוהים. אין רשעים, אין שמרים..

פרשת תצווה= משכן אהרון= מדברים אל האדם המציאותי, הרגיל. זה שחוטא, זה שיש בו שמרים. המשכן הוא משום כפרה של חטאים. יש בו בגדי כהנים שמכפרים על כל מיני חטאים, יש כהנים שגם הם מכפרים ומטפלים בבעיות האנשים. יש מזבח קטורת שכולל רשעים (חלבנה). יש קרבנות לכפר..ולכן, יש צורך ב…"מצוות"! ולא רק בדיבורים! או רמיזות! האדם הרגיל זקוק להנחיות ברורות ואפילו להפחדות, ללחץ, למצוות! למה? כי יש בו שמרים, יש בו כליפות וכדי להוציא השמן הזך ממנו, יש ללחוץ עליו קצת.

אבל,יש חשיבות עצומה בתיאור המטרה האידיאלית: שהאדם יהיה חופשי ושהשמן יצא מרצונו ומיוזמתו! אסור שהמצווה תגרוס את רצונו של האדם!! זה פרדוקס לא קטן אבל טבעו של האדם הוא הפרדוקס! הוא כמו זית שיש להוציא ממנו שמן מרצונו! קל יותר לאדם לפעול כאילו הוא "מצווה" כאילו הוא עבד, שיש לו לעשות רק את מה שאומרים לו, ולהסתפק בכך. יש המון "דתיים" שמרוצים ממצב זה. אין לחשוב, להפעיל ביקורת, אין להפעיל אחריות. יש "רק" לקיים מצוות!

ההגדרה של המצווה לפי הלימוד לעיל, מהווה בעיה עבורם! כי הוא בעצם מגדיר את המצווה כצורך חיוני אבל לא רצוי לכתחילה! כלומר, הרצון העמוק של הבורא הוא שלא יהיו מצוות! שהאדם יוציא את שמנו מתוך התלהבות, ונדבת ליבו! לכן, המצווה צריכה לתת לי הנחיה על מה הוא רצון ה' אבל אני נשאר עם הצורך להוציא את השמן שלי מתוך אהבה והתלהבות! לתת מה שבאמת קיים בתוכי. המצווה באה רק כדי לעזור לי להתגבר על השמרים שבי! ולא יותר מזה! המטרה היא באמת כמו שכתוב בסדרת תרומה :"דבר אל בני ישראל ויקחו…" אבל האמצעי הוא "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו.."

להפוך כוהן לכוהן

הכוהן הוא אדם שיש לו תפקידים מיוחדים. הוא חייב להיות קשוב לרחשי ליבם של האנשים. הוא צריך לברך אותם באהבה! לכפר על כל אחד מהחטאים שלהם. אהרון נבחר כי היו לו תכונות מיוחדות של קרבה אל האנשים ורדיפת אחרי השלום.

אם כן, מי יערוב שהילדים של אהרון יהיו גם הם בעלי תכונות מיוחדות כאלה??

איך ייתכן שהילדים של אהרון יהיו גם הם כוהנים??

מוזר מאוד שה' מצווה שהילדים של אהרון יהיו גם הם כהנים! זה קשה ביותר! לגרום להם להפוך לכוהנים!! לכן יש כל מני מצוות מיוחדות, תקסים מיוחדים, בגדים מיוחדים, כל מני מצוות שאמורות לעזור לכוהנים להיות באמת כוהנים!!

 

להפוך יהודי ליהודי

אבל יש לנו אותה הבעיה עם ההוויה היהודית: אם ה' בחר באנשים מסוימים למלא תפקיד מיוחד. אז מי יערוב שהילדים של האנשים האלה ימשיכו בדרכם של האבות?? הרי מדובר בדברים שבאים מהלב, מהאמונה הפנימית. איך אפשר לכפות לזרע אברהם יצחק ויעקב להמשיך את מידותיהם ודרכם של האבות??

זה מסביר ריבוי המצוות הכפויות על היהודים, כדי לתת להם הזדמנות להיות את מה שהם אמורים להיות!! ולצפות מהם שזה יעשה מתוך אהבה!!

 

להפוך אדם לבן אדם

אבל אותה הבעיה כבר קיימת בבריאת האדם עצמו: מטרת הבורא היא לקבל מולו אדם שיהי ראוי לשם זה! שהאדם יהיה אנושי, שיהיה בן אדם! זה לא פשוט בכלל!!

 

הנושא העיקרי הסדרה

לכן, נראה לי ש"הפיכת הכהנים לכהנים"  היא בעיה לא פחות קשה מהפיכת יהודי להיות יהודי ולהפיכת אדם להיות ראוי לשם אדם! והאמצעי לזה הוא "המצווה"! ישנם מצוות לכל בני אנוש. בין שאלה מצוות כתובות בכל מיני דתות , כמו מצוות בני נוח בתורה, או מצוות טבעיות, כמו המוסר וחוקי מדינה, וכל מני מצוות שהאדם מקבל על עצמו או שכופים עליו. כל אדם הוא כמו זית שי להוציא ממנו את השמן, בלי לבטל את היותו בן אדם בעל רצון ובחירה!

 

אותיות התורה הן זיתים (נה)

ה"נאות הדשא" ממשיך רעיון זה וטוען שכל אותיות התורה הן כמו זיתים: יש ללחוץ עליהן כדילהוציא מהן את ה שמן! יש לדרוש האות, המילה, הפסוק. לטחון אותם בלי להשמיד אותם, אבל יש לאדם לעשות פעולות כדי להוציא מהם משמעויות ומסרים. התורה הכתובה היא כמו הזית. השמן לא יצא לבד!

מנצפ"ך

הן חמשת האותיות הסופיות. אומרים שאין להן לבושים. כלומר, האותיות האלה הן רמז לזה שיש בכל שאר האותיות שמן בפנים: הראייה היא שהן השמן עצמו!

לאות נון רגילה, יש לבושים. היא בתוך המילה, מכוסה. על הקורא והלומד לגלות את השמן שיש בתוך האות הזו. אבל יש צורה אחרת של האת הזאת, הנון הסופית, שהיא נותנת כבר , לבדה , את השמן. היא נמצאת בסוף המילה, ומשם, השמן כבר נוזל מאליו!

לא לכל אות יש אות סופית שמגלה צורה של שמן נוזל לבדו. רק חמשת האתיות האלה, באות להעיד על האפשרות הקיימת בתוך כל אות.

לכן, אומרים המקובלים ש מנצפ"ך הן אותיות הגאולה! כי הם מורות על המצב האידאלי הגמור. השמן כבר יצא! עד לשלב הזה, האדם זקוק להרבה עבודה ובירורים כדי להגיע לשם. זה הבירור של האותיות הרגילות כדי להוציא מהן את שמנן!

מכאן, ניתן להבין את הגימטרייה שעושה הנ"ה

 :שמן ז"ך כמניין 27 האותיות (22אותיות רגילות+5הסופיות)

 

ואתה תצווה (נ"ה)

למה המילה  הראשונה היא "ואתה" שואל הנאות הדשא? למה עניין המצווה והזית קשורים למשה?

כי משה הוא סמל האדם שידע להבדיל את עצמו מהשמרים! הוא פרש מהחומריות (זה לא מומלץ לאף אחד אחר!). שמו, "משה" פירושו "מן המים משתיהו" מובדל מהמים. כמו השמן! מובדל מהשמרים ומהיצר הרע. משה יכול להוות אידיאל עבורנו. שנדע לאן ניתן לשאוף. בלי לוותר על האנושיות שלנו ובלי לוותר על תאוות הגוף והשמרים הרגילים שעושים את החיים האנושיים! אבל יש ללמוד להוציא השמן ולהתעלות כמו השלהבת מהפתילה!