בע"ה כט כסלו התשעח
מישל בן שושן
חנוכה מ
לא להשתמש בהם (לעד)
ההבדל העיקרי בין נרות שבת לנרות שבת זה
- שנרות שבת הן שימושיות : מדליקים אותם כדי שיהיה אור בבית בערב שבת
- בעוד שנרות חנוכה "אסור להשתמש בהן" לכן מדליקים בנוסף את השמש כדי שאם במקרה אנו נהנה מהנרות, נוכל לסמוך על השמש שמותר להשתמש בו כי הוא לא חלק מהחנוכייה הרשמית.
עבור הגמרא ההבדל מאוד חשוב.בגללו נבחר שמנים ופתילות שונים. למה הבדל זה?
- כי שבת הוא עדיין בעולם הטבע
- אבל בחנוכה נמצאים בעולם שמעל לטבע, עולם שמונה. לכן אין להשתמש בנרות. כדי להבין שלא מדובר בעולם הטבע השימושי
כה כסלו (מ)
לכל תאריך בלוח השנה העברי יש משמעות עמוקה מבריאת העולם.
עם ישראל מגלה את המשמעות במשך ההיסטוריה שלו. למשל, ה15 בניסן הוא "זמן הגאולה", וזאת מבריאת העולם. אבל ביציאת מצרים בני ישראל גילו זאת ,ואנו ממשיכים לחגוג את החירות בכל 15 בניסן.
זה מסביר את השאלה של הברייתא:
"מאי חנוכה?"= מה משמעות הגילוי באותו היום?
לכן הברייתא עונה : בכ"ה בכסלו…
כלומר יש משהוא שכבר היה טמון בתאריך הזה:
אחרי בריאת אדם הראשון בחודש תשרי, הוא ראה שהימים מתקצרים כל יום יותר והוא נכנס לדיכאון
גם בגלל חוסר האור בכל יום וגם בגלל שהוא חשב שזו אשמתו! בגלל אולי החטא שלו!
כשהגיע לתקופת חנוכה הוא ראה שהימים שוב מתארכים!
ואז הוא שמח . וגילה שהזו רק תופעת טבע.
אבל הוא הכניס בזה כל מני שיקולים מוסריים ודאגות..מה שמאפיין אותו כבן אדם!
לכן תאירך זה טומן בחובו את הגדלת האור מאז
נר אשי ובתו(מ)
תורת האב מתגברת בתקופה הזו על תורת הרב.
היוונים דגלו בתורת הרב. כלומר מי שיודע, מבחוץ, בקי במדע. הוא זה שיש ללמוד ממנו
היהודים מדגישים יותר את שרשרת המסירה מתוך הבית.
התורה איננה חיצונית לישראל (דבר שהיה מצריך אותו לרכוש אותה מבחוץ)
התורה היא פנימית לעם ישראל. הוא רק צריך לגלות אותה מבפנים.
"שאל אביך ויגדך.."
כל יהודי מגלה את התורה שבו כל הזמן
אשר קדשנו במצוותיו(מ)
והיכן ציוונו?
- .."אשר יורוך..". ה' נתן כוח לחכמים ויש לשמוע לתקנתם
- "…שאל אביך ויגדך..". ההסבר שנתנו לעיל: הציווי מתגלה במשך הדורות על ידי עם ישראל.
לכל אחד מישראל מקום בחנוכה (השפת אמת)
אין הבדל בין חכם או שבט שה מעל לשני. כל יהודי שייך ליהדות . והוא יכול להדליק בעצמו את המנורה
חג חנוכה מדגישה השוויון של כל יהודי ביהדות
יפת אלוהים ליפת וישכון באוהלי שם (ראובן קסל)
הבעיה היא שלפעמים שם בעצמו מתפתה לשבת באוהלי יפת (יוון)
הכל ברכה כשהיופי, המדע, יוון, יושב בתוך אהולו של שם.
הכל מתהפך כששם שוכן באוהלי יפת. כשהיהודי מחשיב יותר את ערכי יוון ואדום על פני ערכיו שלו.
חונכה היא ניצחון על היוונים . המלחמה הזו היא תמידית ואולי עוד יותר אקטואלית היום.
"יהי אור" (ראובן קסל)
המילה ה25 של התורה היא אור כמו ה"כה". והיא באה בדיוק אחרי החושך והתהום של יוון ואדום.
נס גלוי (מ)
מי מגלה את הנס? האדם!
נס פך השמן מביע את ההתערבות של האדם: זה שמחפש את השמן. ורק אחר כך מגיע הנס.
וכך הוא מגלה את הנס שהיה טמון במלחמה עם היוונים!
פרסומי ניסא= לפרסם את הנס הנסתר על ידי נס גלוי!
ניתן להבין שבכל מה שקורה בעולם, יש "ניסים" נסתרים, שאנו לא מבחינים בהם. למשל, בסיפור של מכירת יוסף, התורה מדגישה שה' "פועל" מאחורי הקלעים גם אם יש לנו הרגשה מצד אחד שהכל מנוהל על ידי בני אדם מרצונם ובבחירתם. ההשגחה הזאת יכולה להיקרא "נס" נסתר. ההכוונה של כוחות הטבע לכיוון מסויים שה' מכוון אליו את הדברים.
אבל לפעמים, יש "ניסים" שמפירים את חוקי הטבע באופן בולט. כמו קריעת ים סוף. זה מאוד נדיר ומנוגד לתכנית האלוהית. לכן זה לא קורה הרבה. הבורא רצה שהטבע יתנהל לפי חוקות קבועים ואסור להפר אותם כי אם במקרים מאוד מצומצמים.
מניטו מסביר ש"נס" קורה רק אחרי שהאדם בעצמו מתחיל בפעולה כל שהיא. תפילה, או מעשה.
בכך, האדם יכול "לגלות" את הנס.
זה יכול להסביר את סיפור נס פך השמן. ברור שהנס העיקרי קרה בניצחון על היוונים (בנס הזה היהודים יזמו ולחמו במסירות נפש). כדי לגלות אותו , בא סיפור נס פך השמן . הוא לא רק מגלה שהיה כאן "נס" אלא הוא קשור במשמעותו ובסמליו לניצחון על היוונים
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 