בע"ה כב סיוון התשע"ד
מישל בן שושן
קרח נה
תפקיד הלויים
אם ספר ויקרא הוא "תורת כוהנים" , ניתן להגיד שספר במדבר הוא ספר הלויים. כמעט כל סדרה מטפלת בנושא הלויים. סדרת קרח במרכז הספר מאפיין את הנושא הזה.
תפקיד הלויים מוגדר כ"עבודת עבודה". הנ"ה מסביר שעבודת הלויים היא בעצם הכשרת בני האדם לעבודת ה'! כמו "מאמנים". מכיוון שרוב העבודה נעשית על ידי הכהנים, הם אכן משרתים את הכהנים. אבל , היחס של הלויים כלפי העם הוא גם כן "הכשרתם לעבודה נכונה". השם "לוי" הוא מורה על הליווי. כמו שמאמן מלווה את הספורטאי. הוא מלמד אותו לעבוד בצורה נכונה. בדרך כלל מסכמים את תפקיד הלויים על ידי שלושת ה"ש": שירה, שירות ושמירה.
- השירה
יש הוראה מוכרת "לעבוד את ה' בשמחה". השמחה היא הכשרה חשובה מאוד כדי שנקיים את המצווה. השמחה היא העבודה שמכשירה את העבודה. שירת הלויים היא הכשרת אווירה מתאימה כדי שהעבודה תיעשה בצורה מיוחדת. זאת "עבודת עבודה".
- שמירת המקדש
הגדרנו בסדרות הקודמות את תפקיד הלויים כאלה שמונעים מהעם מלנגוע במשכן-מלהיכנס למקדש. כלומר, הם אמורים למנוע את פיתוי ה"תלות" של הדתי בדבר או באישיות הנערצת. הם מונעים את החזרה אל חטא העגל (אי אפשר לתפקד בלי נוכחותו של משה). הנגיעה במקדש היא סמל ההתבטלות מול עצם "קדוש" שאמור לקחת ממני את האחריות על חיי. הלויים אם כן, אמורים לגרום לכל אחד מישראל לעבוד את ה' באחריות אישית, בבגרות ובלי תלות. זאת באמת "עבודת עבודה" הם מכוונים את העם לעבודה אמיתית שאינה עבודה זרה.
- שירות הכהנים
הלויים שרתו את הכהנים האמונים בעבודה בבית המקדש.
הבעיה בתפקיד הלויים
כל מי שתפקידו לעזור , יכול ליפול קרבן בידי מי שהוא אמור לעזור אותו. הלוי אמור לעזור, למשל, לכהן. אבל אם הכהן משתמש בעובדה הזאת כדי להפעיל כוח ושררה על הלוי, הכהן חוטא בתפקידו והלוי מוצא את עצמו מנוצל. הלוי , בסופו של דבר יסרב להמשיך "לשרת" את הכהן! הוא יכול גם לרצות להשתמש בכלי השילטון המופעלים נגדו כדי לקחת את מקום הכהן!! או שהוא יסרב פשוט להיכנס למשחק הזה.
זו בעיה אמיתית שנוגעת בכל אחד , בכל תחום ובכל זמן.
המפתח הוא להגדיר שלא משרתים את האדם אלא את התפקיד! מזכירה איננה השפחה של הבוס! היא יכולה לשרת אותו בתור תפקיד מוגדר הקשור לתפקיד הבוס. היא מרשתת את המנהל כמנהל אבל לא את האיש. ההבדל דק מאוד ובדרך כלל לא ברור לשני הצדדים.
ואהרון מה הוא כי תלינו עליו
לכן משה כועס על קרח: הייתי מבין שאתה מסרב לשרת את הכהן ולהיות במקומו או לבטל את המעמדים. אבל אהרון הוא דווקא האיש הענב מכל אדם אחר. (אהרון היה בכור אבל הוא שמח בליבו לשרת את משה). אהרון הוא מבחינת "מה הוא". אין שום מקום לטענה שאהרון מנצל את המעמד שלו !
שמעו נא בני לוי
הטענה השנייה של משה היא שקרח הוא לוי. בתור לוי, הוא אמור להיות "קשור". הוא מכשיר את העבודה של האחרים. זאת העבודה שלו. הוא אמור לייצג את הקשר הזה בין כל בני אדם. יש בכל אדם צד זה של לוי: כל אדם אמור לחיות עם פתיחות כלפי האחר, כלפי העולם כולו. כל אדם נברא כדי "לשרת" מטרה עליונה. כוונת בורא העולם. הלויים מלמדים ומחנכים את העם שלא להיות אנוכיים.
כשקרח מסרב למלא את תפקידו כלוי, הוא טוען שאין מקום להיררכיה. זה המפלט השני האפשרי: אם כולם שווים, אין מקום למעמדים שונים, אין מקום לשרת אחד את השני!
כל העדה כולם קדושים
הטענה המפורסמת ביותר של קרח היא ביטול המעמדים. האם זה לא האידיאל של התורה? הרי לכל אחד צריך שתהיה אחריות אך ורק כלפי הבורא. בסיני למדנו את החירות משעבוד בני האדם!
אכן קרח צודק!
המעמדות שהתורה עצמה יצרה(עם ישראל שונה משאר העמים- שבט לוי שונה משאר השבטים- הכהנים שונים משאר בני לוי- הכהן הגדול בראש הפירמידה..) מכילים בתוכם בעיה אמיתית של ניצול המעמד לטובת הפעלת כוח ושליטה ומניפולציות של המעמדות הנמוכים יותר!
כנראה, ההיסטוריה היהודית,איך שהיא מובאת בתנ"ך עצמו מלאה סטיות של בעלי השררה. הנביאים צעקו נגד המלכים שניצלו את המעמד שלהם לרעה, הם כעסו על הכהנים שניצלו את המעמד שלהם לרעה. והניצולים האלה השחיתו את כל החברה עד כדי חורבן וגלות.
אם כן, המעמדות משחיתים! אכן. הסכנה ענקית. אבל , כנראה , היא הכרחית!
הכרחי ליצור פירמידה, מעמדות, תפקידים שונים. האידיאל היה אמנם שכולם יהיו שווים ואכן, יש הבטחה כזו כך יהי באחרית הימים! אז, כל עם יכיר את ערכו ואת מקומו. לא יהיו יותר גרים. תבוטל שעבודת מלכויות. ההכרה של כל אחד במקומו ובאחדות הבורא תבטל הצורך במעמדות.
הנ"ה הדשא מסביר שהמעמדות באים ככלי (בתקופת ההיסטוריה עד לאחריתה) כדי ללמד את אחדות הבורא.
אם כן, בינתיים, אנו חיים בפרדוקס: מצד אחד .אנו לומדים שכולנו שווים בפני הברוא. אנו אפילו אמורים ללמד זאת לכל העולם. אבל אנו משתמשים בכלי שנראה הפוך מהמטרה. הכלי הוא שאנו עם מיוחד ושבתוכנו יש מעמדות!
זה מזכיר את הפרדוקס של אברהם אבינו: הוא היה אמור ללמד לכל האנושות את אחדות הבורא. הוא היה אמור להיות "אב המון גויים" המטרה היתה "ונברכו בך כל משפחות האדמה", ופתאום ה' מצווה עליו לעשות ברית מילה "לו ולזרעו אחריו"! יש זרע מיוחד. יש בחירה. הוא אפילו צריך לדחות אחד משני בניו כדי ליצור העם המיוחד הזה. איפה האוניברסאליות? איפה המטרה של ההתחלה?
כנראה שיצירת העם המיוחד הזה היא כלי להגיע , בסופו של דבר לאוניברסאליות!
בני קרח לא מתו
קרח צדק בעולם הבא! הוא לא צודק בעולם הזה.עכשיו, אנו לא הגענו עדיין אל אחרית הימים. יש עדיין צורך בעבודה רבה , באי שוויון, במעמדות. כי יש דרך ארוכה עד הסגת המטרה הנכונה שהיא השוויון!! לכן, בני קרח ייקראו תמיד "בני קרח" כי גדולתם תהיה שהם יבנו שהרעיון של אביהם יהיה נכון לעתיד אבל הוא לא נכון בהווה! בני קרח הם העתיד של קרח! והם לא מתים והם אפילו חברו מזמורי תהילים!!
הנ,ה הדשא אומר בפרוש:" לולי חטא העגל, קרח היה צודק". קרח חשב שהגענו כבר לאחרית הימים אחרי מעמד הר סיני. אבל, חטא העגל בא להזכיר שאנו עדיין רק בתהליך. והתהליך מחייב מעמדות.
מה אני לומד מכל הסיפור הזה?
קל מאוד להאשים את קרח בחטא פשוט כמו חיפוש אחרי שררה או דמגוגיה או רצון לחלוק רק כדי לחלוק, שלא לשם שמים…זה עושה לנו חיים קלים מידי! כי ברור לנו שאנו לא כן! אנו צדיקים. הוא רשע!
נראה לי שהתורה לא דורשת לנו שנעשה ממנה קריאה כל כך רדודה ופשטנית.
קרח מציב בפנינו הבעיה החמורה מאוד שנסיתי לתאר לעיל:
הצורך במעמדות הוא לא אידיאל. היא רק כלי כדי להגיע למטרה עליונה שהיא החירות והשוויון.
בינתיים, אסור לנצל את המעמדות כדי ליצור כוח ושלטון. המעמדות באים אך ורק כדי לחנך לרעיון ההשלמה בין בני אדם. כדי להוציא איתנו ההרגשה שכל אדם חי בבועה.
המעמדות מאלצים אותנו להתמודד עם היחס בין בני האדם. האדם נולד וחי בתוך מערכת מורכבת. יש כוונה בבריאה. יש מטרות עליונות שהן מחוצה לבועה שלי.
הנ"ה אומר שקרח רצה "להיפרד" משאר האנשים. כלומר, שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה . בעולם שלו האישי. בלי מחויבות לשאר בני האדם. ביטול המעמדות, היה בשבילו ביטול המחוייבות והאחריות כלפי האחר והעולם.
הפוסט מודרניזם
יש שני סוגי פוסט מודרניזם:
- הפוסט-מודרניזם הרע: כל אחד חי איך שנראה לו בלי שום מחויבות כי כל רעיון שווה לשני . כלומר ריבוי טענות האמת מבטלות אמת אחת. הכל שווה. מי שיגיד כך או מי שיגיד את ההיפך , כולם יכולים להיגד מה שרוצים כולם צודקים, בעצם אף אחד לא צודק. זה לא משנה. העיקר לחיות בבועה האישית שלי וליהנות ככל הניתן. זאת טענת קורח!!
- הפוסט-מודרניזם הטוב: זו המטרה של עם ישראל: לאמת יש הרבה פנים. כל אדם אמור לפתח הסתכלות שונה של האמת אבל כל החלקים האלה הם יוצרים פאזל ענק שמצייר את האמת האלוהית. יש צורך באינטראקציה בין בני האדם כדי לבנות השלמה של האמת האחת. בינתיים, כל אחד צריך לפתח את ראייה שלו בהכרה שהוא חלק חשוב מהפאזל הגדול.
שתי הגרסאות האלה דומות מאוד אחת לשנייה אבל ההבדל בניהם הוא זה שעושה את ההבדל הגדול בין קרח לבין משה. בין העולם הזה והעולם הבא.קרח רוצה לחיות רק בעולם הזה. משה מאמין שאנו עובדים כדי להיות בני העולם הבא!
הפמיניזם
בכל קבוצה אנושית יש מעמדות. יש להתייחס בהבדלי מעמדות כהכרח של בניית חברה ולא כמקפצה לשליטה על האחר.אם יש כהן ולוי, אם הלוי משרת את הכהן, זה לא סיבה כדי שהכהן ישתלט על הלוי.
אם יש הבדל בין איש לאישה, אסור שאחד ישתמש בכוחו או במעמדו כדי להשתלט על השני.
יש במילה "לשרת" פן מאוד שלילי. זה קרוב לעבדות. אבל התורה משתמשת במילה הזאת "לשרת" כדבר חיובי.למרות הסכנה הטמון בה , זו זכות לשרת.
במשך הדורות, הגברים השתמשו בכוח שלהם כדי ליצור אי שוויון משווע כלפי הנשים .
יש חברות, אמנם מועטות, שבהן הנשים אלה שהשתלטו על הגברים באופן מבזה.
יש להילחם נגד כל תופעות האי שוויון באשר הן נותנות העדפה או שליטה של אחד על השני. בדיוק כמו שאסור לכהן להתייחס ללוי כאל עבד. לכן התנועה הפמיניסטית, היא, לדעתי מבורכת וחבל שהיא לקחה כל כך שני כדי להיוולד להכות שורשים בחברות.
אבל, מצד אחר, אין לזרוק את התינוק עם המים!
כן יש הבדל בין איש לאישה. כן אחד צריך לעזור לשני. כן אחד משלים את השני. זה הכרחי לטובת כולם.
ביטול השוני הזה והצורך בהשלמה , לטובת המלחמה הצודקת של השוויון היא טעות חמורה לדעתי!
נראה לי שהעיוותים של הפמיניזם הם אותם העיוותים שמאשימים בהם את קרח!כן האיש והאישה הם שניהם קדושים ובתוכם ה'!! אין שום זכות לאחד לשעבד את השני. אבל , מצד שני, כל אחד חייב להשלים את השני. בהכרת השוני והצורך בהשלמה! בכבוד ובשוויון זכויות.
הנ"ה, נראה לי, מאשים את קרח בסירוב להכיר בצורך של ההשלמה . לכל אחד יש תפקיד שונה ומשלים. אין כאן מקום להשתמש בשוני הזה כדי להשתלט על השני! וזה טוב גם לימינו!
למה קורח ירד בעמקי האדמה?
- תפקיד הכהנים= להוריד את השפע מלמעלה למטה. הכהנים קרובים, בטבעם אל הקדושה העליונה. עבודתם היא להוריד אותה אל עולם התחתון. להיות קרובים אל האנשים , כדי לברך אותם, להביא שלום בניהם, לכפר עליהם. להביא את השלום העליון,לעולם התחתון.
- תפקיד הלויים= הוא הפוך מזה של הכהנים! הם אמורים ללמד את העם איך להתעלות כלפי מעלה. הכיוון הוא מלמטה כלפי מעלה.
קרח סירב להיות לוי. הוא רצה להיות כהן. הוא אמור לעלות והא רצה לרדת. אז התוצאה של המהלך שלו זו ירידה ענקית אפילו מתחת לאדמה! אם משהוא מסרב למלא את תפקידו, את ייעודו.אם הוא רוצה למלא את הייעוד של השני. אז יכול להיות שילך בכיוון השני , אבל הוא יאבד את עצמו בקיצוניות הזאת!. הוא רצה לרדת במקום לעלות, אז הוא ירד הרבה יותר מכולם וימצא את עצמו מתחת לאדמה!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 