בע"ה ז אדר ב התשע"ד
מישל בן שושן
ויקרא נה
על כפילות פעולת הדיבור.
בהרבה מקומות בתורה, יש כביכול "כפילות לשון" מסוג:
"אמור אל הכוהנים ..ואמרת אליהם"
או כאן: "ויקרא אל משה..וידבר אליו"
יש שתי אפשרויות:
- האדם זקוק לשתי אמירות כי יש לו יצר הרע. האמירה הראשונה נותנת לו את המידע אבל זה לא אומר עדיין שזה "נקבע בליבו". או בלשוננו, זה לא אומר שהוא יעשה את זה! יש להזכיר לו שוב, לדבר איתו שוב כדי לשבור את המחיצה של היצר הרע שיש בכל בן אדם. דרך אגב, ה"יצר הרע" הזה, הוא לא רע כל כך כי בכוונת בריאת האדם, הבורא לא רצה לברוא רובוט כמוש אר היצורים אלא בריאה שיש לה כוח להתנגד, להביע את עמדתה, שיש לה רצון משלה.
במקרה כזה, יש צורך בשני דיבורים כדי לחדור את המסכה הראשונה והדיבר השני כדי לשכנע.
- במקרה של משה, הדיבור הראשון העלה אותו למדרגת המלאכים. אכן, למלאכים אין יצר הרע שמונע מהם לעשות מיד את מה שנדרש להם. (זו מעלתם אבל זה גם חסרונם בהשוואה לאדם!). כשמשה הגיע למדרגת המלאכים, אז נאמר לו רק דיבור אחד.
אם כן, "ויקרא"= העלאת משה למעלת המלאכים
"וידבר אליו"= הדיבור עצמו שמיד נקלט במשה.
הבעיה של "שני דיבורים" כדי לחדור אל רצון האדם נושק לבעיה של ה"נעשה ונשמע":
האם ה' באמת רוצה שהאדם יפעל בלי לחשוב, בלי להביע את רצונו ובלי זכות הבחירה? ברור שלא! ובכל זאת, הוא מצווה עליו מצוות! כשישראל אומרים "נעשה ונשמע" זו אולי הכנעה למרות האל אבל יש תמיד ה"נשמע" בסוף! יש מדרגה של הבנה ושל השגת הדברים שבאה רק אחרי העשייה ולא לפני. זו חכמה גדולה. אם מתנים כל עשייה בהבנה, לא נעשה הרבה ולא נבין הרבה. יש, כנראה סוג של וויתור זמני על ההבנה כדי להשיג הרבה יותר אחרי העשייה! "נעשה כדי שנשמע יותר!"
היצר הרע של האדם הוא כינוי להתנגדות הטבעית של האדם לכל כפיה. זה ביטוי לרצון ולאישיות כל אדם.
איך, על ידי 2 דיבורים, ה' מתכוון לחדור אל רצונו של האדם? הרי אלף דיבורים לא יוכלו להזיז אותו מבחירתו!
הפיתרון הוא במילה "חיבה"! (רש"י מסביר ש"ויקרא" הוא לשון חיבה)
ה' אוהב את משה. הוא אוהב כל אדם. הוא קורא אליו.
מה שיכול לשבור את הקרח זה רק האינטראקציה בין שני רצונות!
כמו בזוג
אם אני אוהב את השני, אם אני רוצה להטיב עם השני, אני מוכן ל"נעשה ונשמע"!
אבל, לא תמיד תהיה לאדם את ההזדמנות להכיר ברצון של הבורא כלפיו! הרי יש לו את היצר הרע שמפנה אותו מאותו הרצון הטהור התמידי המופנה כלפיו!
לכן, יש את כל מנגנוני הכפייה (ההר כגיגית, הייסורין, טלטלות ההיסטוריה..) שיעשו את שלהם כדי להזכיר לאדם לא לשכוח את הרצון של ה' כלפיו!
כמו שבמסגרת הנישואים , בני הזוג לא יתגרשו מהר, יחשבו על כל קשיי ההיפרדות. אלה פועלים כמו כפייה על כל אחד. אבל ייתכן שמתוך זה, נגלה (כמו בפורים!!) אהבה פנימית ונסתרת שתחזיר את הרצון והאהבה למלא אחר רצונו של האחר!
לסיכום
כל ספר ויקרא, עוסק, כנראה בבעיה של ההתקרבות של האדם והבורא. על ידי הקרבנות, הטהרות, עבודות הכוהנים…ה' קורא אל האדם. האם האדם ישמע? האם יבין? האם הוא יאהב את ה' מספיק כדי לרצות לעשות את רצונו? האם האדם יוכל לחזור אל ה"נעשה ונשמע"?
משה נענה. משה הוא "רבנו" ובתור שכזה, הוא מראה לנו את הדרך.
אהרון הוא המבצע.
וכל אדם צריך להיות קשור לשני המהלכים כדי שתהיה לו, אולי , הזדמנות, להתקרב, מדי פעם את ה' ולענות מרצונו הטוב אל הקריאה.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 