שביעי של פסח בעד

10-04-07

מישל בן שושן

 

שביעי של פסח בעד

הרב בן עזרא

 

ביום הראשון של פסח, ישראל ניצלו מעבדות האדם

בשביעי של פסח הם ניצלו מחוקי הטבע. לכן יש שני ימים טובים נפרדים(מה שאין בסוכות, לא חוגגים שביעי של סוכות).

 

משנה מסכת אבות פרק ג משנה ה

 

רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:

 

מעניין שהסדר :יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה הוא בסדר הזה

כאילו התורה היא לא ראשונית ליצירת העם, אלא משנית.

 

אין מצווה מיוחדת ביום טוב זה:

הוא לא קשור למצווה שישראל עשו בקריעת ים סוף. הצלתם בים איננה קשורה למעשה מיוחד שעשו. עצם קייומם ושייכותם לעם, מצילה אותם!

אולי זו מדריגה גדולה מזו של היום הראשון שבו היו לעשות מעשה כדי לצאת ממצרים.

הדור המייסד של מדינת ישראל, גם הוא לא היה קשור לתורה ומצוות. ובכל זאת הוא זה שהשתייך להסטוריה, יזם, כמו נחשון ושבט יהודה, ובנה את  המדינה. הדור שלהם ושלנו גדול הרבה יותר מדור יוצאי מצרים!!

 

מקרא קודש

המועד , שהוא המפגש בין ישראל להקדוש ברוך הוא, מתבקש בזמנים אלה. וישראל צריכים לקרוא לקדושה שתרד. ואיך מקדשים? בכסות נקיה ומאכלים טובים!

 

מלאכה-עבודה

בשבת יש איסור "מלאכה". זה כולל "מלאכת אוכל נפש" וגם מלאכת עבודה".

ביום טוב (מושג מילולי של חכמים בלבד), יש איסור רק של מלאכת עבודה

"מלאכה"= מלשון מלאך, שליחות, עשייה מוגדרת בעולם החומרי.

"עבוד" היא שייכות לרצון משהו אחר. כמו עבד. שעושה רצון אדונו. כמו עובדי ה' שעושים עבודה בבית המקדש.

אותה פעולה כמו השחיטה, יכולה להיות אסורה כמלאכה בשבת כי היא מכינה את בניית המקדש, והיא מצווה כעבודה  בתוך בית המקדש בשבת!