בע"ה כו תמוז התש"פ
מישל בן שושן
מטות מסעי פי5
ננסה לענות על השאלות הבאות:
- למה ספר דברים חוזר ארבע פעמים על עיסוק בשבט מנשה, ערב הכניסה לארץ?
- למה שבט מנשה הוא השבט המרובה ביותר?
- למה משה מצרף את חצי שבט מנשה לבני גד וראובן, למרות שלכאורה הם לא בקשו שום דבר?
כדי לנסות ולהשיב, נציע השערה שנראית יותר ויותר מקובלת על ידי המפרשים החדשים:
בתקופת יוסף, מנשה ואפרים בניו, השתמשו, כנראה מהכוח שהוענק להם בתוקף בני השליט, כדי להתיישב בכמה מקומות משני עברי הירדן. בני אפרים, כנראה התיישבו יותר בארץ כנען, באזור בית חורון, שכם, בית אל,..ובני מכיר בן מנשה, אזור מזרח הירדן, בבשן. ההתיישבות העברית הזו התפתחה במקביל לשעבוד עם ישראל במצרים אחרי מות יוסף. אחרי יציאת מצרים, ייתכן ששני חלקי העם התאחדו. נראה לעניות דעתי שהתורה מתארת את החיבור מחדש בין השבטים הוותיקים לעולים החדשים, וזה נושא סוף הספר. נראה לי שהתורה העדיפה שלא לספר את הרקע ההיסטורי הזה כדי שכל העם יקבל עליו היסטוריה משוטפת כשיציאת מצרים שייכת לכל אחד.
נזכיר את תוכן שלושת הפרשות האחרונות :
פרשת פנחס:
- פינחס
- מפקד עם ישראל הכולל את צלפחד ובנותיו
- בקשת בנות צלפחד
- מינוי יהושוע
- מוספי המועדים
פרשת מטות
- דני נדרים
- מלחמת מדין
- המלחמה (11פסוקים)
- תוצאות המלחמה, חלוקת השלל (30פסוקים)
- בני גד ובני ראובן+ חצי מנשה
פרשת מסעי
- 42מסעות
- איך מחלקים את הארץ גורל-לפי הגודל
- גבולות ארץ כנען
- רשימת הנשיאים שיחלקו הארץ
- נחלת הלויים 42 ערים
- 6 ערי מקלט דיני גואל הדם..
- משפחות מנשה
אם כן, יש ארבע מקומות בשלושת הפרשיות האלה שהתורה מעלה את ענייני שבט מנשה ובנות צלפחד .באריכות יוצאת דופן ובהדגשה יתרה, כשהספר כולו מסתיים בנושא הזה. נזכור את ארבעת המקורות:
בפרשת פנחס, במפקד הכללי, כשמונים לא רק השבטים אלא גם את ראשי המשפחות, מצויין כבר שם, שלחפר נולד צלפחד ושמות בנותיו:
במדבר פרק כו (כט) בְּנֵי מְנַשֶּׁה ,לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי:(ל) אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי:(לא) וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי:(לב) וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי:(לג) וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:(לד) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת:
כלומר, במניין משפחות בני מנשה, התורה עצמה מציינת את בעיית צלפחד שמת ללא בנים. וזאת, לפני שבנות צלפחד ישאלו את משה. כאילו הבעיה היא עקרונית עבור התורה. הבעיה לא התעוררה על ידי בנות צלחפד אלא קודם כל על ידי התורה עצמה!! ורק אחר כך, בנות צלפחד מדברות:
במדבר פרק כז (א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:(ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:(ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:(ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:(ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְקֹוָק: ס
(ו) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ז) כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן:
(ח) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ:(ט) וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו:(י) וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו:(יא) וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: ס
בנות צלפחד מעוררות שאלה משה שואל ה' . ה' נענה לבקשתם וקובע, כביכול חוק חדש בישראל בעקבות בקשתם. כל המפרשים שאלו איך יכול להיות שהתורה לא חשבה על אפשרות זו לפני. נראה לעניות דעתי, שהתשובה קשורה להשערה ההתחלתית שלי: בנות צלפחד שייכות לעברים הוותיקים. הן, כנראה באו להצטרף לעם ישראל בשלב מסויים במסע ובכיבוש שלהם. ייתכן שגם צלפחד נולד בעבר הירדן המזרחי ובא להתחבר לבני הדודים שעלו מהגלות. ברצוני להציע אפשרות שזה טמון בדבריהן של בנותיו:
(ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:
כלומר, אבינו לא שייך לאנשים שבתוככם שכל הזמן מנסים לחזור למצרים. אבא שלנו הוא מכאן!
בפרשת מטות, בנות צלפחד לא מופיעות אבל השבט שלהם כן. בני גד ובני ראשובן שעלו ממצרים ושנלחמו יחד עם הצבא הלאומי, דורשים להישאר במזרח הירדן. משה נענה להם אחרי שהם נשבעו שיעבור חלוצים עם אחיהם. משה נותן להם בנחלה רשמית את נחלתם מעבר לירדן. בני ראובן בדרום ובני גד צפונית להם. אבל, מה שמוזר, זה שמשה נותן לחצי שבט מנשה אזור הבשן בלי שהם בקרשו זאת!
:(לג) וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב:
למה משה נותן נחלה לבני מנשה? הם לא בקשו כלום לפני כן!!
על השאלה הזאת, ניסו כמה פרשנים לתת תשובות. נעשה סיקור קצר של התשובות הלאה:
- רבי אברהם אבן עזרא סבור שבני מנשה כן הצטרפו לבקשת בני גד וראובן אבל בגלל שהיו מעט, לא מנה אותם הכתוב בבקשה אלא במתנה
- לדעת רמב"ן:והאברבנל: משה צירף אותם כי השטח של מזרח הירדן היה גדול מדי והוא חיפש מתנדבים למלא השטחים
- החזקוני מציע שזה היה עונש על זה שמנשה בן יוסף, גרם לאחים לקרוע את בגדיהם בסיפור הגביע ולכן העונש הוא שהשבט יקרע לשני מחוזות משני עברי הירדן!
- המלבי"ם והרד"ק סבורים שמשה נתן לבני מנשה נחלות כי הם אלה שכבשו אותם כמו שנראה בהמשך בפסוקים
- הנצי"ב סבור גם כן שגבורתם במלחמה במקומות האלה שכבשו כל עם ישראל היתה יוצאת דופן, וכמתנה עבור גבורתם משה נתן להם הארצות האלה. ועוד הסבר אפשרי שמשה רצה לחזק רוחנית את ראובן וגד על ידי שבט דתי יותר. וגם ליצור זיקה בין שני עברי הירדן כששבט נחלק לשניים משני העברים
- הרב אורי שרקי וכן הרב תמיר גרנות ופרשנים ישראלים מצדדים בטענה שהעלנו לעיל שבני מנשה , כבר כבשו אזורים אלה בתקופת יוסף ולכן, משה , כאן, רק מאשר את החלקים האלה כשייכות להם בתור חלוקת הארץ. משה , בעצם, מאשרר עובדה מוגמרת שכיבוש לפני כ200 שנה לפני כן!]
ננסה לחזק את העמדה האחרונה הזו:
- בני מכיר:
כשבני גד ובני ראובן נוחלים ערים, הם נותנים להם שמות שאין להם קשר לשמות בני השבטים.
וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר:(לה) וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבֳּהָה:(לו) וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן:(לז) וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם:(לח) וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:
אבל כשבני מנשה כובשים ערים, הערים האלה נושאים את שמות בני המשפחה
(לט) וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ:(מ) וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ:(מא) וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:(מב) וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ:
אכן, הנה שמות בני מנשה:
מנשה
מכיר, יאיר, ….
גלעד
איעזר חלק אשריאל שכם שמידע חפר פרש שרש
צלפחד
מחלה חגלה מלכה נעה תרצה אולם רקם
והרי כתוב בראשית פרק נ (כג) וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף:
"בני מכיר" הוא לפחות "גלעד". גלעד ישב על ברכי יוסף. אבל ארץ הגלעד היא מוכרת לנו כבר בהתחלת כיבוש מזרח הירדן . הזהות בין השמות נובע , כנראה משתי אפשרויות:
כשמכיר בן מנשה כבש את העיר הזאת, השם שלה היה כבר "גלעד" ואז הוא נתן שם זה לבנו הנולד לו
או שהוא נתן לעיר את שם בנו הנולד לו. או שגלעד עצמו כבש העיר הזאת ונתן לה השם שלו.
בכל האפשרויות האלה, גלעד כבש את הגלעד בתקופת יוסף, לפני כ200שנה!!
אפר להגיד אותו דבר לגבי יאיר וחוות יאיר, ונובח. כל אלה בני מכיר שנולדו על ברכי יוסף!!
אם כן, נראה ברור שהפסוק שלנו "וילכו בני מכיר גלעדה……" מתיחס על מאורע שקרה לפני 200שנה!! הוא כתוב כאן, כדי לחבר כין הכיבוש המוקדם הזה של הוותיקים לכיבוש החדש של העולים החדשים!
- בני אפרים :
אנחנו מכירים את המדרש שאומר שה' לא נחם את העם היוצאים ממצרים דרך ארץ פלישטים, כדי שלא יראו את בני אפרים שמתו בארץ כנען אחרי שהם עלו מוקדם.
שמות פרק יג (יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:
מכילתא דרבי ישמעאל ד"א כי אמר אלהים זו מלחמת בני אפרים שנ' ובני אפרים שותלח וברד בנו והרגום אנשי גת (דה"א =דברי הימים א'= ז כא) ו
וכן בספר דברי הימים מסופר על בני אפרים שנהרגו בארץ כנען בתקופה קדומה ושאפרים עצמו בא לנחם אותם. אפרים נולד וחי במצרים. אם הוא התאבל על בני משפחתו בארץ כנען, זה אומר שכן היו עברים בני אפרים שחיו מחוץ למצרים , לפני ובזמן השעבוד:
דברי הימים א פרק ז (כ) וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ:(כא) וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם:(כב) וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ:(כג) וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ:(כד) וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה:(כה) וְרֶפַח בְּנוֹ וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנוֹ וְתַחַן בְּנוֹ:(כו) לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ:(כז) נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ:(כח) וַאֲחֻזָּתָם וּמֹשְׁבוֹתָם בֵּית אֵל וּבְנֹתֶיהָ וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ עַד עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ:
- גורן האטד:
כשבני ישראל עולים ממצרים כדי לקבור את יעקב אביהם בחברון, הם עוברים דרך מזרח הירדן ומגיעים לגורן האטד כדי לעשות שם טקס האבלות. למה לא לנסוע ישירות דרך הנגב או ארץ פלישטים? כנראה שגורן האטד נמצא בגולן והם פשוט הלכו להתחבר עם הבני דודים משבט מנשה שגרו שם!!
בראשית פרק נ (י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים:
- יהושע:
יהושע פרק יז (א) וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן:(ב) וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם …
יהושע מתאר מנשה,כבכור יוסף! ומכיר כבכור מנשה, כי בתור בכורים מגיע להם לכבוש נחלות בעודם שליטים על מצרים!
ניגש עכשיו למקור הרביעי והאחרון, שמסיים את כל ספר במדבר: תלונות בני מנשה:
במדבר פרק לו (א) וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ב) וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה יְקֹוָק לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיקֹוָק לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו:(ג) וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ:(ד) וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן:(ה) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְקֹוָק לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים:(ו) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים:(ז) וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(ח) וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו:(ט) וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(י) כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד:(יא) וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים:(יב) מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן:
(יג) אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:
אחרי שה' שינה את חוקי הירושה בפרשת פנחס, לטובת בנות צלפחד, באים בני מנשה להתלונן על הבעיות שזה ייצור : נחלתם עלולה לעבור לשבטים אחרים במידה ויתחנתו בנות צלפחד לבני שבטים אחרים. ה' נענה שוב לבקשה זו והופך שוב החוק על ידי התנאת נישואי הבנות לבני השבט.
התורה שבכתב , קובעת שזה יהיה חוק לדורות:
ח) וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו:(
אבל התורה שבעל פה קובעת שזה אך ורק חוק נקודתי שהיה שייך אך ורק לבנות צלפחד ולבני מנשה!!
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכ עמוד א אמר מר: באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה. באבות אין, בבנים לא, מאי משמע? אמר רבא, אמר קרא: "זה הדבר", דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
רמב"ן במדבר פרק לו (ז) ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה – לא חשש הכתוב אלא לתקן העת ההיא,
אם כן, השאלה כפולה ומכופלת: למה להתחשב כל כך לדרישות בני מנשה ובנות מנשה?? כך שפעמיים משנים את החוק כדי לרצות בקשתם??
אני מציע דבר פשוט: לעברים האלה שגרו בארץ כנען ובעבר הירדן, היו בטח חוקים ומנהגים משלהם. הם לא קבלו את התורה. הם עכשיו מתחברים לאחיהם העולים החדשים שבאים עם חוקים משלהם. חוקי הירושה היו, כנראה שונים. כשמשה מלמד את ישראל על חוקי הירושה לפני הכניסה לארץ, צצות כל מני בעיות. למה שבנות לא יורשות בחוקים שלכם? ואם אתם כל כך עומדים על כך שכל שבט ישמור על נחלת אבותיו, איך אפשר לאפשר ירושה דרך הגברים בלבד מצד אחד ולהתיר שנשים ינחלו נחלות מצד שני?
למה חשוב כל כך שהתורה תספר מחלוקות אלה ולמה חשוב שה' בעצמו יפסוק ויחדש, כשהוא משנה את החוקים שהוא כבר קבע בסיני??
נראה לי שהמטרה כאן היא אחדות בני שני חלקי העם הנפגשים!!
ה' מודע לפשרות שחייבים לעשות כדי לאפשר איחוד העולים עם הוותיקים!! ומוכן לוותר על מה שקבע, לטובת השלום בין חלקי העם!!
את דברים אלה, נראה לי שהחכמים ידעו והבינו למרות ששום דבר מזה לא נכתב במפורש.
לכן, הם לא קבלו את התיקונים האלה לדורות.
התיקונים נעשו אך ורק בגלל איחוד העם בזמן ההוא ולא כי זו תורת ה' מסיני.
מסכנות:
לעניות דעתי, הסבר זה מקיף ומסביר את חשיבות הנושא רגע לפני כניסה לארץ.
וזה יכול להוות עבורנו היום אור מנחה כשחלקים נכבדים מעמנו מתכנסים והולכים להמשיך להתכנס בארץ שלנו, כל אחד עם מנהגיו וחוקיו. איחוד החוקים, איחוד ההגדרות חשוב. אבל יש להתחשב בפשרות הנחוצות כדי לאפשר איחוד זה. ומי יותר מה' עצמו שמשנה את חוקיו יכול להוות עבורנו כדוגמא ודרך פעולה.
לגבי מספר הגבוה של בני מנשה יחסית לשאר השבטים (52000), ניתן להסביר אותו על ידי חיבור עם בני מנשה שישבו כאן מזמן קדום!
חצי שבט מנשה
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 