תולדות נה

בע"ה כו מרח שוון התשע"ד

מישל בן שושן

 

תולדות נה

 

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק

רש"י אברהם הוליד את יצחק – על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק:

  1. לפי רש"י, התורה כותבת ש"אברהם הוליד את יצחק" בגלל שהיו ליצנים שטענו ש "מאבימלך נתעברה שרה". זה מאוד מתמיה. האם התורה דואגת לליצני הדור ההוא? או שמה המדרש רוצה שאנו נחשוב על הנושא: למה שרה מתעברת רק אחרי סיפור אבימלך?! הרבי מסוכטשוב (נ"ה) טוען שאכן ,לולי הסיפור עם אבימלך, אברהם ושרה לא היו יכולים להוליד את יצחק!! זה דורש מאיתנו ללמוד עוד יותר בקפדנות את הסיפור הארוך והמשונה מאוד של אברהם ושרה אצל אבימלך. יש להבין שזה מהלך חיוני כדי שאברהם ושרה יבינו דברים חשובים שיאפשרו להם להוליד את יצחק. הנ"ה נותן לנו מעט רמזים . בניהם, הוא מזכיר לנו שיש , בסיפור, תפילת אברהם בעד אבימלך. אברהם ושרה אינם מולידים. אבימלך גם הוא , נמנע על ידי האלוהים, רגעית מלהוליד. אברהם מתפלל בעדו וזה מצליח: אבימלך שוב מוליד. ומכיוון שהמתפלל עבור חברו נענה תחילה, גם אברהם ושרה יוכלו עכשיו להוליד!! כלומר, מידת החסד של אברהם (שמתפלל אפילו עבור מי שלקח לו את אשתו!) פותח אצלו את האפשרות להוליד..את יצחק, איש הדין. כלומר, אם אנו רוצים לדעת את תולדות יצחק (איש הדין), אנו חייבים לזכור שמידת החסד הגמורה (של אברהם) הולידה את יצחק. אם כן, מידת הדין של יצחק היא לא מידה פשוטה. לא מדובר על דין רגיל:
  2. מידת הדין של יצחק, גורמת ליצחק לעבוד את ה' מתוך יראה פשוטה. יראת העונש. אבל העובדה שיצחק הוא בנו של אברהם (מידת האהבה), ושאברהם הוליד את יצחק, גרמה למידת היראה להיות משודרגת ליראת הרוממות. אכן, יש שלוש מדרגות בעבודת ה':
    1. יראת העונש: זה הפחד של הילד מעונש ההורים למשל. זו דרגה פחותה אבל הכרחית בהתחלת הדרך, כשהאדם עדיין איננו בוגר. זו היתה יכולה להיות המידה של יצחק אילו הוא לא היה בנו של אברהם.
    2. האהבה: זו מדרגה הרבה יותר ערכית. זו אפילו מצווה "ואהבת את ה'..".. זאת מדרגתו של אברהם.
    3. יראת הרוממות: אני לא חושש כבר מהעונש. כי ההורים שלי כבר זקנים ולא יכולים להעניש אותי, אבל אני מכבד אותם מאוד וירא מהם בגלל "רוממותם". הנ"ה מסביר זאת על ידי הפחד שיש לי לאבד מערכה של האהבה! כלומר אחרי שאני אוהב , אני דואג מאוד שהאהבה הזאת לא תאבד!אני אעשה הכל כדי לשמור על אהבה זו!.וזו מדרגת יצחק בנו של אברהם.

אם כן, אלה תולדותיו של יצחק בן אברהם= יהיו כאלה שידאגו לשמור על האהבה שייסד אברהם! אם רוצים לדעת את מי יוליד יצחק, לא בהכרח מבחינה ביולוגית אלה מבחינת התולדות (ראה למטה), אז אני אחפש ילדים שידאגו לשלב בין החסד של אברהם והדין של יצחק! ורק אם אני מבין מה מובן "אברהם הוליד את יצחק" אז אני אבין מי אלה תולדות יצחק בן אברהם!!

  1. כשמתבוננים על הפרשה הקודמת, היה כתוב בה:

 וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם😦 בראשית פרק כה –יב)

אם נשווה את שני הפסוקים, היינו מצפים למצוא אצל יצחק: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אשר ילדה לו שרה..". זה היה אומר לנו שלאברהם היו שתי נשים הגר ושרה. אלה בני הגר ואלה בני שרה. אבל הכתוב, בכוונה, איננו עושה זאת. הוא כותב ש"אברהם הוליד את יצחק" במקום להגיד לנו ש"שרה הולידה את יצחק"!! כאילו התורה רוצה ללמד לנו שכאן אנו מתעסקים לא בביולוגיה אלה במשהו אחר. אברהם לא "הוליד" את ישמעאל כמו שהוא "הוליד" את יצחק! בהולדת יצחק, נדרש מאברהם "נסיון", כלומר התבגרות נוספת, (שהביקור אצל אבימלך היה אחד השלבים שהוא היה צריך לעבור). בהולדת ישמעאל, החסד(אברהם) הוליד החסד(ישמעאל). אבל בהולדת יצחק, החסד(אברהם) צריך לאפשר הולדת הדין(יצחק)! זו בנייה של זהות אחרת לגמרי. אילו היה כתוב ששרה (מידת הדין) הולידה את יצחק(דין), זה היה פחות מרשים ובונה, מאשר אברהם (חסד) הוליד יצחק (הדין). בלי שרה, אברהם לא היה יכול להוליד את יצחק אבל כשמדובר על בניית הזהות היהודית (שדורשת איחוד מידות שונות: דין וחסד), הרבותא היא שאברהם הוליד את יצחק! ומשם אפשר להמשיך ולעיין בתולדותיו של יצחק!

 

ותאמר אם כן, למה זה אנוכי?

רבקה רואה שיצאו ממנה שני ילדים שונים לגמרי. האיחוד בניהם בלתי אפשרי! אולי יוולדו מהאחד שישה שבטים ומהשני שישה אחרים. איך עם בן שנים עשר שבטים יוכל לקבל את התורה אם שישה שונאים שישה? זה בלתי אפשרי. אי אפשר לקבל כך תורה שמתחילה ב"אנוכי ה' אלוהיך". אם כן, "למה זה אנוכי??". הפתרון יבוא בזה שכל אחד מהם יוליד שנים עשר שבטים! ואחד מהם יקבל את התורה! אבל היא עדיין לא ידעה את זה.

 

מה ההבדל בין עשיו ליעקב?

עשיו הוא "עשוי". כלומר, הוא מרגיש שלם. ללא צורך בעבודה כדי להשתפר. הוא "ראשון". הוא מושלם. הכל טוב ויפה.

יעקב, הוא אוחז בעקב עשיו: הוא חסר. הוא בתהליך של שיפור. הוא מנסה להשתלם. הוא מבקש כל הזמן מהאלוהים שיעזור לו.

  1. ראשון או בכור?

מכאן נפרש ההבדל בין ה"ראשון" ל"בכור": הבכור הוא זה שלוקח על עצמו את האחריות להוביל את שאר האחים אל עבר אידיאל רחוק. המילה "בכר" בנויה מאותיות ב-כ-ר ששות 2-20-200. כולן מרמזות על השניות. לא על הראשוניות. לא על השלמות אלא על השני שמנסה להידמות לראשון, שמרגשי "רק" שני. מרגיש חסר ומשם, מרגיש האחריות להשתפר ולדאוג לאחרים. עשיו הוא "ראשון" אבל הוא לא "בכור"!הוא לא  רוצה את הבכורה. הוא לא מרגיש צורך בטיפול של האחים האחרים. הוא כבר מושלם. לכן, יעקב מוכרח לקחת על עצמו את הבכורה! וזו תהיה המשימה של כל זרעו: להיות "בני בכורי ישראל" כלומר, לקחת על עצמם את הדאגות של האלוהים עבור כל העולם!

  1. עץ החיים ועץ הדעת
  • עץ החיים נמצא "בתוך הגן". אונקלוס מתרגם "באמצע", כלומר, אחראי על החיבור של כל עצי הגן. החיים היא היכולת לחבר בין כל העצים! זה תפקיד יעקב. הוא יחבר בין אברהם ליצחק. הוא "הבריח התיכון המחבר בין הקצה אל הקצה". הוא נקרא על יצחק "כל" (כשיצחק אומר "ואוכל מכל") כי הוא מנסה לחבר בין כל הניגודים.
  • עץ הדעת, מחבר גם הוא. "לדעת" זה חיבור אינטימי. חיבור שמטרתו להיות "בשר אחד". אבל הוא מחבר בין הטוב והרע! זה מזכיר מאוד את הpost modernism! ! כלומר, "הכל שווה בערכו". כשמשווים בין הטוב והרע, כשגורמים להם ל"דעת" אחד את השני במובן התורה, אז אין יותר ערך לאחד מהם. עשיו טוען שאין רע. הכל טוב! הוא חיבר בין שניהם. הוא משלה את עצמו כאילו הרע הוא בעצם טוב!! ייתכן שהוא צודק, אבל בעולם הבא! בעולם אידיאלי. שבו נבין אולי שכל הרע היה בעצם רק טוב. אבל בעולם הזה שאנו חיים בו זו טעות חמורה! יש להתייחס אל הרע כרע ולהילחם נגדו. יש לעמול קשה מאוד כל הזמן כדי להשתפר ולנסות שהטוב יגבר על הרוע.
  1. סור מרע ועשה טוב

עשיו איננו מרגיש בצורך לסור מהרע כי אין רע בכל מה שהוא עושה!

יעקב, לעומתו, צריך כל הזמן לסור מהרע כדי להגיע לטוב

  1. הנצרות והיהדות

משווים , בדרך כלל, את עשיו לנצרות. אולי מאז תקופת הורדוס והסבל שמשפחתו האדומית גרמה לעם ישראל שסבל, באותה התקופה גם  מעול הרומאים, היהודים זהו את "אדום" כ"רומי". למרות שמבחינה גיאוגראפית והיסטורית אין קשר בין שני העמים האלה. אבל בכל זאת, הנצרות , שמזוהה עם תרבות רומי, חרטה על דגלה שהמשיח כבר הגיע ולכן, הכל טוב ויפה. אין צורך מצוות מעשיות. בירת המילה צריכה להיעשות בלב ולא בבשר. .. אבל היהדות המשיכה לטעון שהמשיח, אמנם יפטור את הבעיות, אבל הוא עדיין לא הגיע! ויש לעבוד קשה בינתיים! זה מאוד מזכיר את ההבדל בין יעקב לעשיו! והחכמים השוו אם כן בין עשיו=אדום=רומי=נצרות!

 

למה יצחק אהב את עשיו?

  1. ההשתוות וההתהפכות

ההשתוות= כשאדם נולד "צדיק" ונשאר "צדיק"

ההתהפכות= כשאדם משתנה במשך חייו.

יש לנו אם כן רשימה של אנשים שונים בטבלא :

ההשתוות התהפכות
יצחק אברהם
יעקב רבקה
עשיו

כל אחד "אוהב" משהו שנמצא בקטגוריה השניה! אדם ששיך להשתוות, יהיה מוקסם על ידי שעבר תהפוכה בחייו. כי הוא משלים אותו. וכן להיפך. אם כן, רבקה , שהפכה ממשפחה "רשעה" להיות צדקת, תאהב את יעקב שנשאר תמיד צדיק. אבל יצחק, שתמיד היה צדיק , יהיה מוקסם על ידי עשיו שנולד צדיק והפך ל"רשע", או , לפחות בעיני יצחק, לאדם שונה שמחפש אתגרים שונים!

  1. עבר והווה

"ויאהב יצחק את עשיו". המשפט כתו בזמן עבר.

"ורבקה אוהבת את יעקב" המשפט כתוב בזמן הווה!

כי עשיו לא מחפש להשתפר. הוא מרגיש שהוא מושלם. יצחק אהב אותו מההתחלה. אבל, יעקב משתנה כל הזמן. הוא מרגיש כל הזמן שיש להשתפר. לכן, כל יום יעקב שונה וכל יום, "כשרבקה שומעת את קולו של יעקב היא אוהבת אותו מחדש. לכן זה כתוב בזמן הווה!

  1. שתי נקודות או משולש?
  • יצחק יודע שתפקיד העם היהודי יהיה לאחד את המידות. הוא צריך לבטא את ריבוי המידות ולאחד אותן. עכשיו שאביו אברהם ייסד את החסד והוא ייסד את הדין, נראה לו שייסוד המידות נגמר. עכשיו יש לממש את האידיאולוגיה הזאת (של חיבור בין המידות) לתוך עולם המעשה. הוא רואה שעשיו יכול לממש זאת. עשיו הוא אדמוני. כמו דוד המלך!. המצב האדום של העור מרמז על היכולת לממש בעולם המעשה את האידיאולוגיה. לפעול בספירת המלכות. להביא את כל מה שייסדנו ברוחניות, לעולם היישום בחברה . לכן, יצחק חושב שעשיו הוא הטוב ביותר כדי לממש את המלכות.
  • רבקה יודעת שעדיין המשימה לא נגמרה! יש ליצור עוד מידה שלישית לפני שניגש אל המלכות. יעקב יהיה זה שייסד את מידת הרחמים, בספירת תפארת. הוא יגרום ליצירת משולש. הוא יאפשר את המעבר מה"קו"(המוגדר על ידי שתי נקודות (החסד והדין)) אל ה"משטח "(המוגדר על ידי שלוש נקודות (אברהם-יצחק ויעקב)).

בעצם, רבקה רואה את מה שיצחק לא רואה: העבודה עדיין לא נגמרה. יש צורך ביעקב לפני שניגש אל המלכות (של יהודה או של יוסף!). שוב הנשים מצילות את פרויקט יצירת העם היהודי! בזכות שרה נולד יצחק ובזכות רבקה יעקב יקבל את הברכות.

  1. החיפוש אחרי הטוב

יצחק אוהב את עשיו כי הוא נלחם נגד הרע! אבל בצורה משונה מאוד: עשיו טוען שאין רע! בזמן שיעקב מתמודד נגד הרע! יצחק חי בעולם הבא! יצחק, לדעת המי השילוח , מאמין "שהכל בידי שמים, אפילו יראת שמים". זה יהיה נכון רק בעולם הבא! זה לא נכון בעולם הזה!. לכן, הקביעה של עשיו שהכל בעולם טוב ויפה, מאוד מוצאת חן בעיני יצחק! ואכן, ייתכן שלעתיד לבוא יצחק יצדק וגם עשיו יחזור בתשובה! "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה..". או , כמו שיומר יעקב בעצמו :"עד אשר אבוא אל אדוני שעירה". מתי? בעתיד! לא עכשיו!. אם כן יצחק ועשיו הם אנשי העתיד ולא של העולם הזה! לחיות כמו עשיו בעולם הזה זו טעות חמורה. לכן הוא ייקרא "רשע".

 

  1. למה מדובר כל כך בענייני אוכל ?

האכילה היא תאווה חשובה ורצויה מאוד. המצווה הראשונה היתה לאכול (מכל עץ הגן). אבל, כמו כל יצר, האדם יכול ליפול בעבודה זרה של האכילה! קורבה מאוד האכילה המשעבדת את האדם לאכילה ש"מעלה את ניצוצות הקדושה" של העולם הגשמי. כמו שעבודת ה' קרובה מאוד לעבודה זרה!! יש יצר אחד באדם. האדם יכול להפוך אותו ליצר טוב או ליצר רע. הכל תלוי בקדושה. כלומר, במרחק שהאדם מציב בינו לבין התאווה. האם הוא "שולט" על היצר לטובה או שהוא "נשלט" על ידי היצר, לרעה.

המבחן, אם כן בצורה שבה האדם מתמודד עם התאוות והעולם החומרי. עם יחסו ליצר המיני, עם יחסו ליצר האכילה. הברכה היא היכולת להתמודד עם היצרים ולהפוך אותם לחיוביים. או , במילים אחרות, איך לקבל את השפע האלוהי. האם לקבל שפע כדי להוריד את העולמות העליונים למטה או להעלות את העולמות התחתונים למעלה! הנ"ה אומר שכשיעקב היה אוכל, הוא היה מעלה העולם התחתון כלפי מעלה. ועשיו היה עושה ההיפך.

ייתכן שיצחק רצה לברך את מי שיעזור לו לאכול טוב! כלומר להעלות את העולם התחתון לקדושה. ועשיו היה נראה הכי מתאים לכך כי הוא היה נהנתן.

עשיו רצה את ה"ברכות" כדי לקבל שפע, כמעט באופן מאגי, כי "מגיע לו". יש שפע אצל ההורים, יש לקבל אותו.

אבל, בעיני רבקה ובעיני יעקב, ה"ברכות" הם כלים להתמודד עם האחריות. הם כלים לעבוד קשה להילחם נגד הרע.

 

  1. עניין הבארות

כתוב במשלי:"מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה". כלומר, הטוב, העצות הטובות, נמצאות עמוק בתוך האדם עצמו. הוא ,רק" צריך לדעת לדלות אותן, להוציא אותן לפועל! זה לפחות ההסבר של הרמח"ל בחובת הלבבות (הקדמה). האדם צריך להוציא את העפר המוצב על פתח הבארות שיש בתוכו ולדלות מהם את המים העמוקים. יצחק רוצה להכריע את היצר הטוב על ידי היצר הרע. הוא חופר. הוא מידת הגבורה. הוא טעה וחשב שגם עשיו עושה אותו דבר על ידי מעשה הצייד. אבל באמת, עשיו היה לוקח את הצייד בלי עמל. רק בפיו היה מביא אליו את החיות. בלי מאמץ רב. אומנם עשיו מביא אוכל כמו שיצחק מביא מים. אבל יצחק היה חופר ועשיו היה רק מבקש בפיו וזה היה בא אליו!