24-05-07
מישל בן שושן
שבועות בעד
הרב בן עזרא
איך נקבעת ההלכה?
הרב הביא רשימה ארוכה של דוגמאות שמראים שההלכה נקבעת לפי הגמרא, התורה כמובן, אבל לא פחות לפי הסברה ,( וסברה זה תלוי בהבנה של האדם הסובר ותו לא!), לפי הזוהר,(אפילו אם בעקרון, אין קשר בין הקבלה וההלכה), ולפי המצב ההיסטורי, המקומי, הסוציולוגי..
אפילו ההלכה משתנה לפי הקריטריונים האלה, ולא רק סותמים פרצות חדשות או "חורים הלכתיים", אלא שינוי ממש בקביעה הפסיקתית.
למשל, הנחת תפילין בחול המועד, היתה נהוגה בעולם האשכנזי, ומתחילה להיעלם אחרי ביאת הארץ. והנחת תפילין היא מצווה דאורייתא. בכל זאת החכמים לפי הדורות הרגישו מספיק חזקים כדי לאסור או להתיר או לשנות דברים כאלה.
לע"ד:
זה מראה כמה האדם צריך להיות בקיא במסורת ובלימוד כדי לדעת לכלל מעשיו והחלטותיו ההלכתיות בעולם כמו שאנו חיים בו. עולם מלא פסיקי הלכה הפוכים לגמרי אחד מן השני, מפי רבנים גדולים או פחות גדולים, בזרמים שונים , מעדות שונות, בסוגיות חשובות , שנוגעות לפעמים בחיים ומוות, בישוב הארץ, בהחזרת שטחים, בגיור….
לאדם מישראל לקחת על עצמו האחריות המוטלת עליו ממעמד הר סיני!
חג שבועות קשור לחג הפסח:
אין התורה נתנה אלא לעם מסויים שעבר תהליך הסטורי מסויים (יציאת מצריים), ועוד יותר חשוב , שהוא בדרך למימוש מהלך הסטורי מתוכנן מראש: כניסה וישוב ארץ ישראל.
כמו שכתוב "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" כך כתוב :"ביום הזה באו מדבר סיני". אין תאריך עצאי לשבועות. הוא היום החמישים ו אחרי ה16 בניסן .והראיות רבות על הקשר העקרוני בין חג השבועות לפסח. אין התורה "דת" או אוסף חוקים, אלא הסבר תוכן ותעודת זהות לעם שעליו לקיים מהלכים הסטורים וארציים.
מתן תורה לא קדם ליציאת מצריים אלא להיפך!!
ריב"ל בגמרא מביא אגדה של חיפוש של הסטן אחרי התורה.
ה' שולח אותו לארץ, והיא לים, והוא לתהום..
מה עושה הסטן, היצור שתפקידו הוא להסיט את האדם מן הדרך?
אין דבר חשוב ואמיתי בעולם שבא ללא התנגדות חזקה. אפילו השלום!. ועל אחת כמה וכמה , התורה. קשה ללמוד, נלמדת מתוך פילפולים, מחלוקות, עמל. אבל רק מתוך הנגודיות מוצא האדם את האור והעניין בדברים האמיתית.
11-05-08
מישל בן שושן
אמור בעד4
הרב דוד בן עזרא
ספירת העומר
- איך אפשר לספור "עומר" שהוא נפח??
- למה סופרים את הימים שחלפו ולא הימים שנשארים עד למתן תורה?
האמת היא שלא מדובר ,בתורה, בספירה עד ל"מתן תורה". שבועות היא לא חג מתן תורה לפי התורה. חכמים , אחרי חורבן הבית והגלות, הלבישו את מימד מתן התורה לשבועות כי המימד העיקרי נעלם!
ומה הוא המימד העיקרי של חג שבועות?
בפרוש זו הכניסה לארץ ישראל והתחלת העבודה בארץ, הבאת הביכורים…
בעצם , 49 הימים, מפרידים בין היציאה מהגלות לכניסה לארץ!
ולא בין היציאה למתן תורה!!!
הרי , אם שבועות הוא "יום הביכורים", אז נקרא את הטקסט שקורא מביא הביכורים בבית המקדש , אל הכהן: "ארמי אובד אבי….."
כל היסטוריית עם ישראל מוזכרת עד לכניסה וישוב הארץ.
חסר דבר אחד בכל ההכרזה: אין אזכור למתן תורה!!!
כאילו המאורע של מתן תורה הוא משני למהלך ההיסטורי של כניסת העם בארץ ישראל!!
יציאת מצרים הוא מהלך של גאולת עם שלם כעם.
האדם הפרטי שבתוך העם הזה, לא פעל אקטיבית כדי לצאת.
הקרבת קרבן פסח, הוא אומנם מעשה פרטי אבל הוא נעשה כדי להינצל מהמוות, ולא כאקט חיובי לצאת!.לכן, ממחרת היציאה, מתחיל כל אחוד לברר מה קרא לו ומה קרא לעם כולו. ה"ספירה" היא בירור כל מרכיב שקיים בתוך היציאה הזאת.
"עומר" הוא נפח (בערך 4ליטרים). זו יחידה של שלמות.
"ספירת העומר" הוא בירור, חלוקת היחידה הזאת לפרטי פרטים (שבעה בתוך כל אחד משבעת המרכיבים של היחידה) שכוללת יחידת העומר!
לכן המקובלים קראו ל"ספירות" בשם זה: כי כל עניין כולל עניינים פנימיים שיש לברר וחייבים לברר כל אחד. ובתוך כל עניין (ספירה) יש בתוכה עניינים פנימיים שיש לברר (לספור). יש גבורה שבחסד ותפארת שבתוך החסד…
כל יום, כל פרט ופרט מחויב לברר לעצמו את המהלך בין היציאה לכניסה לארץ. לכן אין אדם אחד יכול לפטור את הציבור כולו בספירת העומר. אלא כל אחד מברך עבור עצמו. זה עניין אישי פרטי, ולא כללי!!
לכן, סופרים הימים שחלפו : זה את מה שהצלחתי לברר עד כה. זה הקניין שלי. את הימים האלה, יש לי בידיים כבר . ספירת הימים הנשארים היה מורה על שמחה להתקרב למטרה אבל לא על עבודה יום יומית שכל תחנה חשובה לבניית הזהות האישית לקראת הכניסה לארץ.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 