28-05-08

מישל בן שושן

במדבר העד

 

במדבר סיני:

התורה כותבת את שם המקום כי כל הספר עוסק בהכנת העם מבחינה פוליטית , סוציאלית  וצבאית. אחרי שקבלו את התורה והמצוות, הן עדיין לא התארגנו בבחינות הנ"ל. הם במצב כמעט אפסי , מצב של "מדבר". וממצב אפסי זה הכל יש לבנות ולארגן.

הם נשארו שנה במדבר סיני, ובנו משכן, קבלו מן, קבלו תורה. אבל מהמצב הזה הם חייבים להתקדם לקראת הנסיעה לארץ ישראל שהיא המטרה.

 

באחד לחודש השני

התאריך חשוב כי בעוד 20 יום הם אמורים לצאת למסע . וכאן, בפרשיות האלה, נכין את המסע.

 

*שאו את ראש (א-ב)

מדובר על מניין כל זכר לגולגלותם. המניין הזה ישמש למנות שרי עשרות, חמישים .. ולסדר השבטים וראשי המטות. המניין הזה שונה לגמרי מהמניין שיחול בפסוק הבא. בפסוק ג', ידובר על "תפקדו".

 

*תפקדו אותם

המניין הזה הוא מניין שונה מהמניין הראשון של פסוק ב'. מניין זה של "תפקדו" סופר כל בני עשרים לפחות שיכולים ורוצים לצאת לצבא.

 

**יוצא צבא (בתוך המאמר הראשון)

מעניין מאוד לשים לב: רק אלה שיצאו לצבא יימנו בתוך בני ישראל כדי שהשכינה תשרור עליהם!!

הקריטריון של השכנת השכינה בעם הוא מספר "יוצאי צבא". לא תלמידי חכמים, לא ישיבות, לא צדיקים…אלא "יוצאי צבא".

 

***לצבאתם(בתוך המאמר הראשון)

למה מוצאים שב"י ישראל הם 603550 בדיוק כמו המספר שמנו אותם חצי שנה לפני כן במחצית השקל (עבור האדנים) 603550!!?

כי המספר הזה הוא המספר שנקבע להשכנת השכינה בתוך עם ישראל לצורך מסע.

נכון שה' נמצא בכל מקום. נכון שהשכינה שורה בין שני תלמידי חכמים שלומדים תורה. אבל המצאות השכינה במלואה, איננה תלויה בלימוד התורה. במקורה, השכינה נמצאת במלואה כשיש 603550 איש בישראל שמוכנים לצאת לצבא!!!

מהרגע שהגיעו למספר הזה, הפסיקו לספור ולגייס אנשים לצבא!! הנציב מחדש שיכול להיות שהיו הרבה יותר מהמספר הזה. אבל לא צריכים אותם. בדומה למשחק כדור רגל, יש אולי 30 שחקנים בקבוצה, אבל רק 11 יעלו על המגרש. השאר נשארים בחוץ כמחליפים במקרה של החלפה או פציעה. גם כן כאן, אם היו אנשים שימותו או שיצאו מן המחנה בגלל טומאה, אז מחליפים אותם עם אחרים שעדיין לא נמנו (עדיין לא גויסו) כדי שהמספר 603550 יהיה שלם והשכינה תשרור בתוכם.

וכל זה רק במסעות. במנוחה, אין צורך במניין הזה!

 

במספר שמות

רש"י אומר שהמניין היה בעזרת מחצית השקל

הנציב לא מסכים עם רש"י. הנציב טוען שזה היה בעזרת פתקים.

***(איפה יש עוד רבנים כאלה היום , שלא מפחדים לחשוב בעצמם ולהביע את עמדתם אפילו אם זה נוגד עמדת גדול בתורה מוסכם וותיק ב6מאות שנה ממנו!!!?)

***לע"ד:

נראה לי שהבעיה העיקרית של עולם התורה בימינו הוא הפחד!

הפחד מהחידוש , הפחד מהאחר, הפחד לחשוב, הפחד להביע עמדה, הפחד מהעולם החיצון. ואני לא חושב שרק עולם ה"חרדים" נגוע בזה!

ייתכן שהפחד הנורא שנוצר עקב אירועים טראומתיים כמו שבתאי צבי, או "ההשכלה" או סתם שהות העם בגלות. אבל הגיע הזמן שהקיפאון לא רק שהוא לא מועיל אלה הוא הרסני. הסגרות לתוך הישן , עצימת העניים מול העולם החדש המתפתח עם הקמת מדינת ישראל וחזרת העם אל ארצו הוא לעניות דעתי הפשע הכי חמור שהדתיים יוכלו לבצע כלפי התורה היום.

 

כאשר צווה ה' (א-יט)

היו כמה משפחות וכמה שבטים שלא היו בהם שום שינוי במספר יוצאי הצבא מהמניין הקודם. למרות זאת, בצעו שוב את המניין כי זה היה צווי ה'. המניין בעצמו חשוב להשכנת השכינה, והיציאה בארגון למלחמה.

 

ויהיו כל פקודי בני ישראל(א-מה)

כדי להודיע שלא היו "נטפלים", אנשים לא ראויים לצבא , שלא רצו או שלא יכלו לצאת לצבא. אלא כל מי שנמנה היה ראוי לצאת לצבא.

"ויהיו" = כל אחד ואחד היה ראוי ולא השלימו המניין עם "נטפלים"!

 

וסביב למשכן יחנו(א-נ)

הלווים חונים מסביב למשכן למטרה ראשונה: לכבוד המשכן.

(ראה הפסקה הבאה)

 

והלויים יחנו (א-נג)

למה שוב להגיד את זה? כי יש מטרה שנייה לחניית הלויים מסביב למשכן: כדי להגן על ישראל שלא יבואו למשכן טמאים!!!

**לע"ד: תפקיד זה נראה תמוה! הרי היה פתח אחד למשכן, אפשר להעמיד אדם אחד שיבדוק הנכנסים! ועוד, הלויים חנו מסביב ולא מול הפתח עצמו (שם היו משה ואהרון). אז על איזה הגנה מדובר כאן?

נראה לי שצריכים לזכור שהלויים היו ממונים על "לימוד תורה לעם". וזה בעצמו , מטרתו להרחיק העם מהמשכן!!! ולא להיפך!!!

המשכן, הניסים שהיו בו, המצאות השכינה באוהל מועד, כל זה מושך מאוד כל אדם. המשיכה הזאת הוא מסוכנת. היא יכולה להיות מבוססת על מניעים מאגיים, מיסטיים, מה שקוראים "עבודה זרה".

לימוד התורה, מטרתו  להרחיק ממהלכים פסולים כאלה. לימוד התורה אמור להכניס קדושה, מרחק, בין העם למשכן. רק שמירת מרחק  מאפשר יחס בריא ופורה.

כמו בין איש ואשתו, הקידושים, המרחק הנשמר, מאפשר יחס בריא ופורה. וכן כל דבר שבקדושה.

נראה לי ש"קדושת " הלויים , מטרתה להכניס קדושה בין העם לבין המשכן. אפילו אם נחשוב שהמשכן הוא "העיקר" או ה"דבר בעצמו", דווקא אז, יש להרחיק את העם ממנו כדי לשמור על בריאות נפשם, בריאות עבודתם, קדושתם הם וקדושת המקום גם כן.

אני חושב לפעמים, אם נידע מחר בבוקר שבית המקדש השלישי נפל מן השמיים. איך נידע להתנהג מול הידיעה הזאת? מה יהיו ההתנהגויות של העם שידהור בריבותיו כדי "לנגוע", כדי "להיות שם"….

האם ה' לא מחכה שנגיע להכרת הצורך בקדושה לכל מה שנוגע לבית המקדש כדי לשלוח לנו בית מקדש??

האם אנו מספיק מבוגרים ויודעי קדושה כדי לקבל בית מקדש במצבנו היום? אולי במקום לוים יהיו שוטרים שירו על המון הצובאים על המקום, רחמנא יצילן!

 

ושמרו הלווים

הלויים ,בתפקידם, שומרים הרבה יותר על העם מאשר על המשכן!!

 

שנים ועשרים אלף(ג-לט)

מניין הלויים הוא נראה נמוך במיוחד יחסית לכל השבטים. הם רק 22300!!

למה?   הם עדיין לא נשאו את הארון (שהיה סיבה למוות לכל מי שלא ראוי!)  אלה משיב הנציב: כל שגדול , גידולו קשה יותר. אילני סרק מרובים מאילני מאכל. בני ישראל לא פרו ורבו עד שהיו בגלות במצרים! המצב הקשה מאפשר ריבוי! וכך הלווים!

 

ולקחת את הלויים (ג-מא)

לקיחה הזו ,מה היא?

שמשה היה צריך להפגיש כל לוי עם בכור שידע זה שזה פודה אותו. !!

 

ונתנו עליו כיסוי עור תחש(ד-ו)

במסע המשכן , כל כלי היה מכוסה עם שני כיסויים: עור תחש ובגד תכלת. הראשון, עור תחש מגן מפני החול והגשם והרוח.

התכלת הוא סמל לרקיע השמיים ולכיסא הכבוד. שני הפכים: הגשמיות והרוחניות!

כל הכלים היו מכוסים בעור התחש מלמעלה ובתכלת במפנים.

אבל הארון היה להיפך מכוסה בתכלת בחוץ1

כי כל הכלים הם כלי התעלות האדם מלמטה כלפי מעלה

אבל הארון הוא בא מלמעלה כלפי מטה.

 

וכיסו את מנורת המאור ואת נרותיה(ד-ט)

למה שמו הנרות יחד עם המנורה וכיסו הכל ביחד?

כי הרב צריך להיות בצוותא עם התלמידים ולא מנותק מהם!! המנורה = הרב. הנירות= התלמידים!

 

וחיו ולא ימותו (ד-יט)

נושאי הארון היו במצב מסוכן כי אם לא היו ראויים היו יכולים למות!

אבל אם היו כן ראויים, אז הארון היה מוסיף להם חיות. "וחיו" =הוספת חיים באיכות. "ולא ימותו"= אריכות חיים בזמן.

 

ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו(ד-כ)

אהרון היה שם את הכלי על הלויים כדי שלא יראו אותו מלמטה כדי לבדוק איזה כלי זה וימותו. "כבלע"= כהרף עין, כמו אדם שבולע מהר בלי ללעוס או לשים לב למה שהוא אכל.