בע"ה 22תשרי התשעא
מישל בן שושן
עורו של לוייתן
הרב יצחק שוראקי
ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': +איוב מ'+ התמלא בסוכות עורו;
זכה – עושין לו סוכה, לא זכה – עושין לו צלצל, שנאמר: +איוב מ'+ ובצלצל דגים ראשו;
זכה – עושין לו צלצל, לא זכה – עושין לו ענק, שנאמר: +משלי א'+ וענקים לגרגרותיך;
זכה – עושין לו ענק, לא זכה – עושין לו קמיע, שנאמר: +איוב מ'+ ותקשרנו לנערותיך;
והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: +ישעיהו ס'+ והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך. +ישעיהו נד+ ושמתי כדכד שמשותיך – (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א 🙂
כדי להבין מה פירוש הסוכה הזו מעורו של לויתן, נלך לחפש במקור שמביאה הגמרא בספר איוב:
- איוב לכוד בבעיות האישיות שלו. יש לו ראייה אגוצנטרית. ואכן, ראייה זו מאוד נפוצה בפרשנות חז"ל: העולם נברא עבור האדם. סיפור מעשה בראשית מציב את האדם במרכז כוונת הבריאה.
- ה' מציע לו לצאת מראייה זו. יש עולם מחוץ לאדם! מה איוב יודע על כל מני דברים שה' ברא? אל לו לחשוב שהוא יודע הכל ומשתלת על הכל.
- הדוגמא העיקרית לזה היא שהלויתן: הוא מסמל בירייה שאין האדם יכול לה. הלויתן מאלצת את האדם לחזור למימדים זעירים יחסית לשאר הבריאה.
הסתכלות זו על האדם כחלק קטן ממכלול הבריאה מחזירה את איוב למימד הרבה פחות אגוצנטרי.- ייתכן שהחידוש העיקרי של גלילאו הוא לו הקביעה הפיזית שכדור הארץ מסתובב מסביב לשמש אלא עצם זה שכדור הארץ איננו במרכז היקום! האדם איננו מרכז היקום!! זו הסתכלות הפוכה מזו של קריאת מעשה בראשית.(לכן כל כך קשה היה לכנסייה לקבל את קביעותיו המדעיות)
בעצם, שילוב בין שתי ההסתכלויות מציבה את האדם בנקודת המבט הנכונה.רק השילוב בין :
- הרעיון שהאדם הוא מרכז הבריאה, לצורך כניסתו תחת עול האחריות שלו כלפי העולם והבורא .
- ומצד שני, ביטול הגאווה (והדיכאון לפעמים) המסחררת שהכל מסתובב רק מסביבו! יציאה מנקודת המבט של איוב בהתחלת הספר,
יכול להציב נכונה את האדם מול הבורא.
שתי ההרגשות ההפוכות האלה מיוצגות על ידי:
- הכניסה לסוכה: למרות הארעיות של הסוכה כלפי הבית, האדם תמיד יכול לשחזר מסביבו "בועה" נוחה שהוא מרגיש בה מוגן, ושכל העולם מסתובב רק מסביבו!
- הלולב, שהוא לוקח מחוץ לגופו, מסמל להיפך את היציאה מחוץ למרחב המוגן של הסוכה. ה"קו" שהלולב מסמל פיזית, מוציאה אותו מה "בועה". הנענועים בשלושת הכיוונים,פותחת את האדם למרחב האין סופי.
הסוכה מעורו של הלויתן,מסמלת את ההצלחה של ה"צדיק" שמצליח לשלב את שתי ההסתכלויות ההפוכות האלה.ככל שהוא יצליח,כך יוכל לקבל שכר יחסית להצלחתו בשילוב.
- ההצלחה הגדולה ביותר מזכה אותו למרחב של שלושה מימדים (הסוכה)
- הצלחה פחותה, מזכה אותו לשני מימדים (צלצל)
- הצלחה פחותה מזכה אותה למימד של הקו (שרשרת)
- והפחות מכולם זו הנקודה: הקמיע!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 