בע"ה יד סיון התשעז
מישל בן שושן
הענן או החצוצרות
בעקבות שיעור של הרב מנשה וינר
הרעיון המרכזי:
יש שתי מערכות שונות שמאפשרות לנסוע: ענן ה' או חצוצרות. שתי המערכות מסמלות שני מצבים שונים של העם:
- או שהעם מאוד פאסיבי, ה' הוא זה שמנחה אותם
- או שהעם אקטיבי, והוא לוקח על עצמו אחריות
בעצם שתי המערכות פועלות ביחד. ככל שאנו נמצאים קרובים לעבדות מצרים, העם מונחה על ידי ה' וככל שהם מתקרבים לכיבוש הארץ, הם מנחים את עצמם.
1המערכת הראשונה: הענן
מאז שבני ישראל יצאו ממצרים, מי שמנחה את העם במדבר הוא ענן ה':
שמות פרק יג:(כ) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר: (כא) וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: (כב) לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם: פ
המערכת הזאת ממשיכה עד שהם מגיעים להר סיני. כשעוזבים את הר סיני אחרי שנה, המערכת הזאת ממשיכה:
במדבר פרק ט (טו) וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר:(טז) כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה:(יז) וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(יח) עַל פִּי יְקֹוָק יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְקֹוָק יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:(יט) וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְקֹוָק וְלֹא יִסָּעוּ:(כ) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְקֹוָק יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְקֹוָק יִסָּעוּ:(כא) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ:(כב) אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ:(כג) עַל פִּי יְקֹוָק יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְקֹוָק יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְקֹוָק שָׁמָרוּ עַל פִּי יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה: פ
ענן ה' הוא זה שנותן את אות הנסיעה והוא זה שנותן את אות החניה. הכל מתנהל "על פי ה'" בני ישראל תלויים לגמרי בענן ה'. הם בעצם "בובות" בידי ההחלטות של ה'. וייתכן שזה מאוד מעיק להם! אין להם שום מידע מקדים מתי יש לצאת לדרך ומתי אפשר להפסיק לנסוע. כמה זמן נישאר באותו המקום,…
- המערכת השניה: החצוצרות
אבל, בפרשה שלנו, מיד אחרי תיאור המערכת הראשונה, התורה מתארת מערכת שנייה: ה' מבקש ממשה לעשות לו "חצוצרות":
במדבר פרק י (ב) עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת:(ג) וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:(ד) וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:(ה) וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה:(ו) וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם:(ז) וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ:(ח) וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם:(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: פ
החצוצרות הן אלה שקובעות מתי נוסעים ומתי חונים. כבר לא מדובר בכלל בענן. אין זכר לענן ה'. הכל תלוי בחצוצרות! החצוצרות יעזרו גם לדברים אחרים: לכנס את העם כדי לדבר איתו, במלחמות..הכל מובן חוץ מאשר התפקיד החדש של "מסע העם". במיוחד מיד אחרי שהתורה מסבירה שהענן הוא זה שאחראי על המסעות!!
המילה ,חצוצרות,:
א. הרב הירש טוען שמקור המילה הוא "חצר". בחצר כולם יכולים להיאסף כדי לדבר, לתכנן, להתכנס. החצוצרה מאפשרת להתכנס בחצר. עוברים על ידם מהאדם הפרטי השוכן בביתו לציבור שמתאסף בחצר.
ב. יש בפרשה של החצוצרות משחק מילים בולט: הן עוזרות נגד ה"צר הצורר". כלומר, הן כלי מלחמה. עוזרות לקרוא לעם למלחמה ולקרוא לה' לבוא לעזור ולנצח.
בשני המובנים האלה, עניין היוזמה האנושית, הדרישה מהעם לקח החלטות, להתארגן כקבוצה ואולי גם להילחם, מאפיינים את החצוצרות. מדובר על כלי אנושי . ה' במקש שמשה יעשה "לו" חצוצרות."עשה לך שתי חצוצרות כסף"
- נוסעים בצורת תיבה או בצורת קורה?
יש מחלוקת בתלמוד הירושלימי (מסכת ערובין) שרש"י מצתת:
רש"י במדבר פרק י פסוק כה (כה) מאסף לכל המחנות – תלמוד ירושלמי ..אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין, ומפיק לה מן (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו. ואית דאמרי כקורה היו מהלכין ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות:
דעה אחת סוברת שעם ישראל נסע כשכל מחנה נשאר במקומו, כמו שהיו חונים: ארבע קבוצות של שלוש שבטים מכל צד והמשכן במרכז. כך הם המשיכו ונסעו בצורה של ריבוע ענק , צורת "תיבה".
דעה אחרת סוברת שהעם נסע בקו ישר. שבט אחרי שבט מאחוריו. בצורת "קורה"
המחלוקת הזו מקבילה למחלוקת שלנו בין שתי המערכות:
כשנוסעים בתיבה, זה אומר שהעם מאורגן כפי שנקבע בפרשת במדבר, בצורה של מחנה צבאי. כשהמשכן, וארון הברית נמצא באמצע כאילו המחנה מגן על הארון. אם יפגשו אויב, הארון נמצא במרכז המחנה מוגן.
כשנוסעים ב"קורה", אין ארגון צבאי. כולם עוקבים אחד מאחורי השני. ההגנה תלויה כולה בהשגחת ה' על המחנה.
4 הארון קדימה או במרכז?
יש גם מחלוקת בין החכמים לגבי מיקום הארון. יש פסוק מפורש שקובע שהארון היה הולך קדימה:
במדבר פרק י (לג) וַיִּסְעוּ מֵהַר יְקֹוָק דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה:(לד) וַעֲנַן יְקֹוָק עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה: ס(לה) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ:(לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פ
הארון הולך (במרחק של שלושה ימי הליכה) לפני העם כדי להכין להם הדרך. הוא יכול לדחות אוייבים, הוא מתקן אולי את הדרך עצמו (לפי המדרש הוא משטח ומסדר הדרך) והענן מראה את הדרך. אם כן, לפי פסוקים אלה, הארון נוסע קדימה. כמו כן, יש לנו מקור מוקדם יותר שמעודד גרסה זו:
במדבר פרק ב (יז) וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם: ס
אבל יש גרסה אחרת:
במדבר פרק י (יא) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת:(יב) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן:(יג) וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה עַל פִּי יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה:(יד) וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְצִבְאֹתָם וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב:…(יז) וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן: ס(יח) וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן ….(כא) וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם: ס(כב) וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי אֶפְרַיִם ….(כח) אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם וַיִּסָּעוּ: ס
יהודה מתחיל ונוסע ראשון. אחריו יש בני לוי שנושאים את כלי המשכן (לא כולל הארון), אחר כך מחנה ראובן ואחר כך בני קהת הנושאים בין השאר, את הארון. ואחר כך שאר השבטים. בני גרשון ובני מררי קודמים את הארון כדי שיקימו האוהל ואחר כך מגיע הארון שמכנסיים במשכן שבנו לפני כן.
על ידי הפסוקים האלה, ברור שהארון נוסע כשהוא במרכז המחנה ולא קדימה!
רש"י מנסה לתרץ על ידי האפשרות שהארון שהולך קדימה הוא לא ארון הברית אלא הארון שמכיל את שברי הלוחות!
רש"י במדבר פרק י וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים – זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה:
. אבן עזרא מסתדר על ידי פיצול: בנסיעה הראשונה היה הארון קדימה ובנסיעות הארות הארון היה במרכז!
לסיכום:
- לפי קו ההסבר של הרב מנשה וינר, ברור שמחלוקת זו נכנסת בתוך המחלוקת הכללית של הענן או החצוצרות. הארון קדימה מסמל שה' הוא היוזם, הוא המנחה, הוא המגן, וכולם נוסעים בקו ישר מאחור.
- הארון במרכז, מסמל עם ישראל שלקח אחריות. הוא מגן על הארון. הוא נוסע בצורת תיבה, צבאית, מוכן להילחם.
- מתי מגיעים לפארן?
יש פסוקים מאוד תמוהים:
במדבר פרק י (יא) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת:(יב) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן:(יג) וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה עַל פִּי יְקֹוָק
הענן עולה (אנו נמצאים במערכת הראשונה) ומתחילים לנסוע ואז מגיעים מיד למדבר פארן!
אבל אנו יודעים שהיו כמה תחנות לפני: מהר סיני הם נסעו למקום שיקראו אותו "תבערה". ואחר כך למקום אחר שיקראו אותו "קברות התאווה" ואחר כך הם מגיעים ל"חצרות". ורק בסוף הפרשה שלנו הם מגיעים למדבר פראן: במדבר פרק יב (טז) וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן: פ
כאילו הפסוק יב' מדלג על כל התחנות של כל הפרשה. ואחר כך חוזרים להתחלת המסע עם פסוק יג'
הנה עוד דוגמא לשתי מערכות שונות ומקבילות שמתארת התורה:
- מערכת שמדלגת על כל התחנות הבעייתיות
- ומערכת שמספרת את כל התחנות.
- מסקנות:
כמו בהרבה עניינים אחרים, אנו נמצאים מול פסוקים שונים שמתארים שתי בחינות שונות הפוכות שמתקיימות ביחד. כל המסע ממצרים עד לכניסה לארץ, מלווה במהפך נפשי ותודעתי בתוך עם ישראל. הם עוברים מעבדים לבני חורים. הם עוברים ממערכת של ניסים גלויים למציאות קשה של החיים הרגילים בארץ.
כדי להתקדם בין שתי הנקודות האלה (מצרים-ארץ כנען), הם חייבים להתבגר. הם צריכים לאבד את ההגנה המושלמת של ה' ולהתחיל לקבל אחריות על עצמם ולקחת על עצמם את ההגנה.
מהמלחמה שנעשית אך ורק על ידי ה' (ה' ילחם לכם ואתם תחרישון) בקריעת ים סוף, הם חייבים להתכונן למלחמות הכיבוש בארץ כנען, ללא מן, ללא באר, ללא עננים.
הפרשיות שלנו בספר במדבר, ובמיוחד הפרשה שלנו בהעלותך, מתארת את המעברים האלה.
כל הזמן, שתי המערכות יתנהלו גם יחד, כמו שמסכם רש"י:
רש"י במדבר פרק י ולמסע את המחנות – בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן, נמצאת אתה אומר על פי שלשה היו נוסעים, על פי הקב"ה וע"פ משה ועל פי חצוצרות:
הכל נכון. אבל חייבים להבין שיש כאן שתי מערכות. הראשונה שיש להמעיט בה ככל שמתקרבים לארץ והשניה שחייבת לקבל יותר תנופה ככל שמתקרבים לארץ
הנה טבלא מסכמת:
| מערכת הענן. | מערכת החצוצרות |
| "על פי ה'" | אחריות עצמית |
| מי שקובע הנסיעות הוא "ענן ה'" | מיש קובע אלה "החצוצרות" |
| לא כתוב צורת המחנות. אולי בצורת קו ישר,"קורה" | מחנה צבאי. בצורת "תיבה" |
| נוסעים כקורה | נוסעים כתבה |
| הארון קדימה והוא נלחם עבורם | ארון במרכז הם "שומרים" עליו |
| המערכת הזו היא מלאה מיציאת מצרים | מערכת זו מתגברת ככל שמתקרבים לישראל |
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 