26-11-08
מישל בן שושן
תולדות שמ
אברהם הוליד את יצחק(רסה)
"הוליד"= נתן אפשרות להוליד. אברהם נתן את האפשרות ליצחק להוליד בעצמו ילדים!
"בשעת העקידה, פרחה נשמ הנקבה של יצחק ונכנסה נשמה זכרית שאפשרה לו להוליד ילדים" זאת אומרת שארהם, במעשה העקידה איפשר ליצחק להוליד: אברהם הקריב על המזבח את "יחידך" ואת "בנך" ("ולא חסכת את בנך את יחידך") הוא הקריב את הרעיון של בן הדומה לאב, השייך לאב, העושה איתו יחידה אחת. הוא אפשר ליצחק להיות לעצמו. עצמאי, להוליד ילדים!
ועוד, הילדים של יצחק, הם החיבור בין מידתו של יצחק ושל אברהם!
הם החיבור של המידה שאפשרה למידה הפוכה להתקיים ולהוליד!
שני תאומים בבטנך(רסג)
- למה נולדו יעקב ועשיו תאומים בבטן אחת?
כי שניהם הם משורש אחד= כוח החיבור!
שניהם דומים לעצי גן עדן: יעקב דומה לעץ החיים ועשיו לעץ הדעת טוב ורע.
עשיו מחבר בין טוב ורע. הוא לא מפריד בין טוב לרע. הכל הוא מכליל ביחד. כך הוא עושה "שלום"= כשהוא מפגיש בין הפכים!אבל זה שלום שטחי, שלום מדומה. (עשו=גמטריא שלום 376) (דף רסז)
לעומתו, יעקוב כן מפריד בין הטוב והרע, אבל הוא מחבר בין חלקי החיים המפוזרים. הוא מחפש את הטעם של החיים שמחבר בין חלקי החיים המפוזרים. זה כוח עץ החיים= לדעת לחבר בין חלקי החיים השלום של יעקוב הרבה יותר קשה להשגה, דורש אורך רוח ועמל רב.
לכן שני הבנים נולדו בבטן אחת ובבת אחת כי שורשם זהה, כוח החיבור.
עשיו משתמש בעולם הבא כדי להינות מהעולם הזה: הוא מקרב שמים לארץ
יעקוב עובד , מכין את עצמו ,בעולם הזה לקראת עולם הבא. הוא מקרב את הארץ לשמים!
עשיו מזכיר לי את הנצרות :הכומרים טוענים שהם מטפלים ב"עולם הבא" כדי לאפשר לשאר העם להינות בעולם הזה. המשיח כבר הגיע, הם חיים כבר בעולם הבא, ביום השמיני. לעומתם, היהודים עמלים כל הזמן ומחכים למשיח לעתיד לבוא.
עוד סיבה ללידתם ביחד)רעא)
יצחק היה טהור. אבל בכל זאת, היה בו קצת יצר הרע כדי לאפשר לו להזדווג עם אישתו ! ומהיצר הרע נולד עשיו!
מייד אחרי לידת עשיו, לא נשאר ליצחק יצר הרע. טוב שיעקב נולד עימו , כי לולי לידת עישיו, יעקוב לא היה יכול להיוולד!!!
אולי בגלל זה יעקוב תופס ברגלו של עשיו! הוא תלוי בו!! כאילו עשיו הוא קליפת הפרי, השומר של הפרי, המאפשר לידת הפרי, יעקב!
ואין לזלזל בשומר הפרי!!
למה יצחק אהב את עשיו? (רס)
בעצם, יצחק ידע שיעקב הוא צדיק והוא העיקר והוא ידע שעשיו טפל ליעקב. אבל, כל מה שטפל, יש בו חשיבות בכל זאת בזה שהוא שומר את הדבר העיקרי. הקליפה של הפרי טפלה לו אבל היא חשובה לו. לכן הקליפה מקבלת טומאה כמו תוך הפרי!
יצחק לא מצא לנכון לברך את יעקב , דווקא כי הוא היה צדיק! ללא צורך בברכה!! אבל עשיו היה צריך שיפור גדול וחשיבות למען יעקב ולכן היה זקוק לברכה!!!
הבעיה העיקרית של עשיו היתה שהוא התבלבל בין הטפל והעיקר. הוא החשיב את עצמו כעיקר וכל השאר (כולל יעקב) ,הוא ללא כל חשיבות! לכן בעיית עשיו היתה "גסות הרוח".
לכן שאלות עשיו ליצחק היו איך מעשרים את המלח או את התבן:שהם דברים טפלים ולא חייבים במעשר כי הם טפלים. אבל זה שהוא חושב את הטפל עיקר גרם לו לדרוש על מעשר של הדברים הטפלים!
ומזה , הלימוד החשוב של השם משמואל:
"לימוד לכל איש: שידע שמצד מעשי עצמו אינו נחשב לכלום.
רק מצד מה שהוא ..מחובר לכלל ישראל, (הוא נחשב).
ומצד מעשיהם הטובים (של כלל ישראל) , מעשיו נגררים, להיות נחשבים
אבל לא מעשיו בפני עצמם נחשבים ..כי מי יאמר זכיתי לבבי!"
למה יצחק התכוון לברך רק את עשיו?(רעו)
כי הברכה נדרשת רק למי שלא מושלם! ולדעת יצחק, יעקב היה מושלם!! ורק עשיו היה זקוק לברכה כדי לעזור לו לתקן את כל העולם, אפילו את החלקים הרעים שבו.ולעשו היה כוח לעשות זאת! הוא היה מסוגל לרדת אל תחתית העולם, אל האנשים הכי פחותים ורעים ולהפוך אותם לטובים! והוא היה יכול אז להביא ישועה גדולה לעולם! אבל עשיו איבד את עצמו בחלקים האפלים ונשאר שם בתוכם! אלה מחוזות מאוד מסוכנים, אבל ההצלחה בהם היא תביא לישועה והכישלון בהם מטביעה את האדם עצמו! לכן יצחק רצה מאוד שעשו יצליח.
יעקב היה דומה לכוהן גדול ועשו למלך. והמלך זקוק לברכות להצליח בדרכיו.
מה עשתה רבקה?(רעז)
רבקה היתה נביאה הרבה יותר מיצחק. היא הבינה שאין יעקב מושלם. הוא כן זקוק לברכות כי הוא לקח על עצמו את העבודה של עשו (הבכורה). יעקב לא יישאר איש התם היושב אוהלים. הוא זקוק להתלכלך בעצמו ולרדת לעמל עולם הזה. לכן, היא עושה שני דברים:
- היא מלבישה את יעקב בבגדי עשו כדי להראות ליצחק שהנה יעקב לובש כליפת עשו והוא לא מושלם
- היא גורמת ליעקב לשקר ולגנוב את הברכה, עוד ראייה שיעקב לא מושלם ושהוא זקוק לברכה!!
- למה רבקה לא גלתה הכל ליצחק בדיבור או בהסבר והכל נמשך בתכסיסים מוסתרים?
כי יצחק הוא "טהור" והוא זקוק להישאר בטהרתו כדי לברך! ואין לערב אותו בלכלוך העולם הזה, כי אז הוא יאבד את כוחותיו האצילות וברכותיו!
בעצם, רבקה הצילה את התפקיד של העם היהודי במעשיה!
ויתן לך האלוהים (רסב)
- למה יצחק מברך ?
ובמיוחד שרש"י מפרש במקום שהברכות הם "בדין! אם ראוי לך, יתן לך ואם לא, לא!" זה קשה להבין:
אם יעקב זוכה במעשיו לקבל שפע מהשמים, אז לא צריך ברכה
ואם לא זכאי לשפע, אז זה לא יגיע לו אפילו עם ברכה!
אלא, שהברכה לא מופנית אל ה', אלה מופנית אל המקבל: הלוואי שתידע לקבל נכונה את השפע ושהשפע (שתקבל על פי דין) לא יגרום לך לנזקים. אדם יכול להתקלקל מרוב עושר!
הברכה= התאמת המקבל לשפע. שיהיה כלי קיבול טוב.
ואז, ה' יוכל עוד יותר לתת לו כשהוא יראה שהוא משתמש לטובה בשפע שהוא קיבל!!
וייתכן שזו הסיבה שאני "מברכים" לפני האוכל: כדי שנהיה ראויים לקבל את השפע: אנו נצבים מול הבורא, מציבים את עצמנו במקום הנכון שממנו יהיה אפשרי להינות מהעולם בצורה נכונה.
ויתן לך האלוהים מטל השמים (רסו)
הברכה הזו של יצחק רוצה לחנך את יעקב שילמד למצוא בכל מה שיקבל את האלוהות שבדבר. ושהגשמיות של החומר לא תסתום את עניו!
וקום ברח לך אל לבן( רסב)
למה יצחק ורבקה יועצים ליעקב לברוח אל לבן? הלא שם יהיה עוד יותר בסכנה!
אלה ש"אדם מחשיב את זולתו כמוהו: אם צדיק הוא חושב שאחרים צדיקים ואם רשע הוא , חושב שכולם רשעים כמותו".
לכן, עשיו יחשוב שאצל לבן יעקוב לא ישרוד ואפילו לבן יהרוג אותו! והוא לא ילכלך את ידיו ברצח אח ויוכל לרשת את יעקב
הורי יעקב חושבים שיעקב הוא מספיק צדיק כדי לשרוד ואף לתקן את לבן!
והנה , עובדה, עשיו לא רדף אחרי יעקב אצל לבן!
עשיו לוקח בת ישמעאל(רסז)
אחרי שעשו רואה שכל עולמו חרב, אחרי שיצחק ברך את יעקב ולא אותו, הוא מחפש את הטעות.. ומוצא אותה אצל נשיו הכנעניות!! לא אצלו הבעיה אלא אצל האחרים! והוא לוקח בת ישמעאל בתקווה שזה יסדר את הכל! אבל הוא לא מסכים לגרש את נשיו הראשונות רק הוא מוסיף עליהם, מוסיף טוב על הרע! מחבר הכל , רק לא להתייצב בעמדת ביקורת עצמית.
למה אברהם היה צריך להיכנס לתוך כבשן האש של נמרוד?(לסט)
כי אברהם לא נולד "טהור"! והוא היה צריך לעבור הגעלה או ליבון! וההעברה באש היא הליבון.
ואנו יכולים לעבור "ליבון" דומה על ידי האש של ההתלהבות בעשיית המצוות ובהתלהבות של עבודת הבורא בכלל!
וישקף אבימלך בעד החלון(רעא)
איך יתכן שיצחק שיחק עם אישתו לאור יום, עם חלונות פתוחים??
יצחק היה כל כך טהור שהוא לא הרגיש שום בושה בגופו. הוא היה כמו אדם וחווה לפני החטא!
חפירת הבארות (רסב)
באר= עפר שמכסה מים.
המים נמצאים! צריך "רק" להסיר את העפר מעליהם!
יש בכל אדם מקור לישועה שלו. הוא "רק" צריך לדעת להסיר המחסומים שמפרידים בינו לבין הפתרון.
אברהם חפר הרבה בארות: הוא גילה לעולם רעיונות חדשים ואורות.
אבל , אחרי מותו, כוחות העולם , כוחות האינרציה, כוחות הטבע, מכסות שוב את הבארות!
יצחק צריך לחפור אותם בחדש!
אם יוזמים, מחדשים, יוצרים, יש להמשיך ולעודד היוזמה, החידוש, היצירה… כי כוחות האינרציה נוטות לסתום אותם מחדש!
מעניין שלא מדברים יותר על סתימת הבארות האלה ! כאילו חפירת הבארות על ידי יצחק, פתח אותם סופית! ונראה לי שזה בגלל שיצחק הוא בעל מידת הדין:
אברהם פתח את הבארות מעזרת החסד. זה מאוד עוזר לפתוח בארות החסד. אבל מהרגע שכוח החסד מפסיק, הבאר נסתם!
אם מקימים למשל מפעל חסד, על ידי שתורמים כסף כל הזמן. זה נכון שכל הזמן שתורמים , זה קיים!. אבל מהרגע שמפסיקים לתרום, הכל הולך לטמיון! אם לעומת זו, אחרי הקמת מפעל החסד, בונים מסגרת (דין) של סובסידיות ממשלתיות, התערבות מערכות שונות, כך שעל פי דין זה ימשיך לפעול, אז יש יותר סיכוי שזה ימשיך לפעול אפילו אחרי ההתערבות הראשונית האישית!
יצחק, כשהוא מכניס את מידת הדין, מסגרות רציניות, זה פותח את הבאר לזמן יותר ארוך!
אבל אברהם, בעל החסד, הוא זה שיזם ופתח לראשונה את הבארות!
מסתבר שעבור בארות, כדאי להתחיל בחסד ואחר כך להמשיך בדין כדי לעגן אותם בזמן!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 