ויגש מי

בע"ה ח טבת התשע"ג

מישל בן שושן

ויגש רמי

 

מה קרה בין הפרשה הקודמת לזו?

ממשיכים לכאורה באותו דו-שיח שהתחיל בין יוסף לאחיו. בפרשה הקודמת, בעקבות מציאת הגביע באמתחת בנימין והאשמה של גניבה, האחים הציעו ליוסף שכולם יישארו כעבדים אבל הוא מסרב ורצה לשמור על בנימין ושיחזרו לאביהם לשלום. עבור יהודה, קשה יותר  לחזור ליעקב בלי בנימין מאשר להישאר כעבד במצרים!

הרמ"י  (הרב מרדכי יוסף ליינר, המי השילוח) מציע שיהודה שכנראה היה מיואש מהמצב, התגבר מתוך עומק הצרה שהיה בו ומשם, התחזק עד כדי כך שהוא מוכן ללכתעל כל הקופה: הוא מציע שהוא יישאר עבד במקום בנימין. לדעת הרמ"י, זו תכונה שתישאר בשבט יהודה לעולם: היכולת לא להתייאש ! זה המהפך שקרה בין הפרשיות. זה מה שגרם אולי לחכמים לחתוך באמצע הדו- שיח את שתי הסדרות!

 

מול מי ניגש יהודה?

כתוב "ויגש אליו יהודה". לכאורה מדובר על יהודה שניגש מול יוסף בטענות או בהצעות או אפילו בתקיפות. אבל, הרמ"י מסביר שזה יכול להתפרש בהרבה אופנים:

  1. יהודה ניגש אל יוסף מעומק צערו כדי להשיג את עומק ליבו של יוסף. רק מי שחווה צער עמוק ואמיתי, יכול לנגוע בעומק הלב של השני. יהודה כאילו מסיר מעליו את המסכה וכך פוגע ביוסף שמאחורי המסכה, אפילו אם יוסף הוא עדיין השליט הרע של מצרים ולא אחיו.
  2. יהודה ניגש מול..ה' בעצמו!! יהודה טוען נגד האלוהים שמשגיח על כל הסיפור: מספיק לייסר אותנו! הבנתי את המסר! הגעתי לסוף הבירור! מתוך עומק הכאב, יהודה מבקש מהאלוהים שמייסר אותו דרך כל מה שקורה לו, להפסיק את הייסורים כי הם כבר השיגו את מטרתם!
  3. בעצם, יהודה ניגש סוף סוף ..אל עצמו!! כי מטרת כל הייסורים שה' מעביר בהם את האדם,היא שהאדם יברר את הדברים האמיתיים שנמצאים חבויים בתוך עצמו ויברר אותם!! אין אף פעם "עונש לשם עונש". לכל חוויה לא נעימה יש מטרה אחת: לעורר את האדם עצמו כדי שיהי מודע לדבר חשוב שנמצא בתוך נשמתו.כלומר, עבודת בירור. האדם מתכסה בדרך כלל בכל מני הגנות שמאפשרות לו לא להתמודד עם בעיות אמיתיות בנשמתו. והייסורים הם אמצעי כדי לשבור אצלו את ההגנות והמסכים האלה.
  4. אבל שלושת הפירושים האלה הם בעצם פירוש אחד! כשהאדם עושה את הבירור, הוא עושה זאת מול עצמו, זאת אומרת מול האלוהים, זאת אומרת מול המציאות האמיתית שמסתתרת מתחת למסכות השחקנים של המציאות מחוצה לו!!

 

מה הם הבירורים שצריך לעשות יהודה?

לדעת הרמ"י, האלוהים (או כאן,יוסף שפועל עבור האלוהים), מנסה להביא את הדמויות  התנכיות לבירורים כל הזמן מעמיקים יותר. זאת משמעות, למשל,של  "הנסיונות" של אברהם. וזאת המשמעות של כל הסיפורים בספר בראשית לפחות. יהודה צריך לברר את עומק המחויבות שלו כלפי אחדות האחים בלי לוותר על אף אחד מהם. הוא צריך לברר איך הוא הגיע לגרום לאביו וליוסף כל כל צער. הוא מברר את כוח המנהיגות שלו. הוא מברר את כוח הערבות ההדדית בין בני ישראל.

 

מה הם הבירורים של יוסף?

גם יוסף, זקוק לבירורים! למרות שיוסף הוא "שליחו של האלוהים" הוא חייב לברר הרבה דברים.

  1. למשל, ייתכן (סברת הרב יואל בן נון) שיוסף חשב מההתחלה שיעקב הוא זה שרצה להיפטר ממנו! כמו שאברהם (למרות אהבתו הרבה) גירש בסופו של דבר את ישמעאל. כמו שיצחק לא בירך (למרות אהבתו הרבה) את עשיו, ייתכן מאוד שיעקב הרגיש בצורך לגרש את יוסף (למרות אהבתו הרבה) ולכן הוא שלח אותו לקראת אחיו השונאים בשכם! זה היה מסביר למה יוסף לא ביקש ליצור קשר עם יעקב במשך כל התקופה הזאת! הוא חשב שהוא גורש מהמשפחה! יוסף רצה שבנימין אחיו יבוא איתו למצרים ומשם הם היו מתחילים היסטוריה נפרדת משאר המשפחה!! זה מסביר למה יוסף מבקש לשמור על בנימין ושכולם יחזרו הביתה לאביהם!! הוא רצה להגשים את מה שהוא חשב כחלום אביו: התנתקות בני רחל משאר שבטים! וכל זאת, יוסף מגלה שזה לא נכון על ידי סיפורו של יהודה: יהודה מגלה ליוסף שיעקב מאוד הצטער על מותו של יוסף ועל הרעיון שבנימין יילקח ממנו. יהודה מספר ליוסף שהאחים עצמם מאוד מצטערים על המכירה ושיש ערבות הדדית בין כל האחים, אפילו עבור בנימין! זה מה שמפוצץ את התיאוריה של יוסף ומביא אותו להתוודע לאחיו!
  2. יוסף צריך להבין שהוא לא היחיד שמנהל את העניינים! הוא חייב לתת קרדיט לחלקים אחרים במשפחה! לא צריך להשתכר מהשלטון ומעמדת הכוח שהוא נמצא בה.
  3. יהודה אמור לו "בי אדוני" כלומר, אתה כלול בי! אל תחשוב שכל מה שאתה מייצג  הוא לגמרי חדש עבורנו! לע"ד, יש  להבין זאת כך: יש בשמו של יוסף שתי אותיות משם ה'. אבל ביהודה יש ארבעת האותיות כולן! אז אם יהודה "כולל" את יוסף, מה תועלת יש ביוסף? נראה לי שהכוח של יוסף הוא בזה שהוא יכול לפעול דווקא כי אין לו את כל האותיות בשמו!! אדם שחושב על כל הצדדים של עניין מסויים, יתקשה מאוד לקחת החלטה ולפעול בכיוון מסויים. כוח הביצוע וכוח ההחלטה דורש להתעלם מהשיקולים הפחות רלוונטיים.  נמצאים , במאגר  היהודים הדתיים למשל, כל השיקולים . אבל כדי להקים למשל מדינת ישראל, היה צריך להתעלם מחלק השיקולים ולפעול בכיוון אחד עד הסוף, למרות שזה לא היה הולך לגמרי בקנה אחד עם שאר ההלכות הדתיות! ולכן החילונים הם אלה שפעלו בסופו של דבר להקמת המדינה. הם מיוצגים אולי על ידי יוסף! למשיח בן יוסף יש אמנם חסרונות (אין לו את כל האותיות של שם ה') אבל זה מהווה דווקא יתרון כשמדובר על עולם הביצוע!

 

הפחד

אחד החידושים העיקריים של הרמ"י בפרשה שלנו,הוא תשומת הלב שלו לפחד שאחזה באחים לפני שיוסף התוודע אליהם. הם חשבו שכל העולם נחרב! הם הרגישו בשפל. ומיד אחרי שיוסף התוודע, התברר שכל הפחדים שלהם היו תלויים על כלום! הנה האיש שפחדו כל כך ממנו : מסתבר שהוא האח שלהם! הם עכשיו יכולים לפחד בגלל דברים אחרים (הנקמה שלו..) אבל הפחד הישן היה מבוסס רק על ההשגה שלהם של פן מסוים של המציאות. אותה המציאות , בלי שום שינוי אובייקטיבי , יכולה להיות מציאות שונה לגמרי על ידי השגה שונה !

מכאן הרמ"י מסיק: באחרית הימים, יתברר לכל שכל הייסורים שעברו ישראל במשך ההיסטוריה היו לטובה ובעצם לא היינו צריכים לפחד כלל ! הפחד נובע רק מהשגה חלקית של המציאות! אבל באחרית הימים, הישועה האמיתית תלווה בהבנה עמוקה של כל מרכיבי החיים ואז נבין שהכל היה באמת לטובה! כמו אחי יוסף שמגלים שבעצם מדובר על האח שלהם ולא על מלך גוי ואכזר!

 

נראה לי:

שני הרעיונות המרכזיים(ה"בירורים" וש"הכל מהשמים לטובה") של הרמ"י נפגשים כאן:

  1. תורת הבירורים

כל מה שקורה לאדם , נשלח מה' המשגיח על כל אחד ורוצה בטובתו. כל הייסורים שעובר האדם באים אך ורק כדי לדחוף אותו לברר דברים שנמצאים בתוך תוכו ושהוא לא יכול לגלות בל הדחיפה הזאת! הישועה האמיתית הפרטית, של כל אדם, היא כשהוא מגיע לבירור. אז הוא מבין דברים שנמצאים בעומק נפשו ושהוא לא היה מודע אליהם (בעצם הוא פחד מהאח האהוב שלו !)

  1. הכל מהשמים

בסופו של דבר, הישועה הכללית תגלה שכל הרע בהיסטוריה היה כאן רק כדי שנגלה דברים שלא יכולנו לגלות בלעדיהם. בעצם, מולנו עומד האח שלנו ואנו חושבים שהוא איש עוין.

  1. "הישועה" הכללית או הפרטית מתנהלת על ידי אותו המנגנון. מנגנון הבירורים.

 

למה יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור מההתחלה?

במקום שיהודה יטען "בנימין לא גנב", יהודה מספר שבעצם בנימין הובא לכאן במצוות יוסף עצמו!יהודה הולך עם הטענה של האשמה עד הסוף: יהודה מעדיף לא להתווכח עם העובדות: הגביע נמצא באמתחת בנימין. נגיד שבנימין הוא גנב . זו תכונה שהיתה חבויה בתוכו. לא רצינו להוציא את בנימין מחוץ לבית כי לא רצינו שהתכונה הזאת של הגניבה תצא לפועל! אבל אתה גרמת לנו להוציא את בנימין מהבית. אתה גרמת לו להוציא לפועל את תכונת הגניבה! אתה יוסף אשם! אתה צוותה לשחרר את השד מהבקבוק!!

 

למה יעקב זובח זבחים לאלוהי "אביו יצחק"?

לפני שיעקב ירד למצרים, הוא מבקש רשות מה'!  למה כתוב שהוא זבח זבחים דווקא "לאלוהי אביו יצחק"? כי יצחק קבל עליו לא לרדת מהארץ! עכשיו שיעקב חזר לבית אביו וסיים את תפקידו אצל לבן, יכול להיות שאסור לו גם כן לעזוב את ארץ כנען??

ולכן,מיד אחרי הפסוק הזה ,מופיעה התשובה של ה': אל תירא מרדה מצרימה!

 

ואת יהודה שלח לפניו

הפשט ברור: יעקב שולח את יהודה לפניו, לפני יעקב, למצרים, כדי להכין לו את הקרקע.זה פירוש כל המפרשים.

אבל הרמ"י מחדש:

יעקב שלח את יהודה כדי שיהיה לפני יוסף!!

יהודה הוא מבחינת "ברכת המצווה" (התוכן, ארבעת האותיות של ה'. עבודה מתוך אהבה….)

יוסף הוא מבחינת "קיום המצווה" (עולם המעשה, היראה, ההקפדה.)

ההלכה קובעת: יש לברך לפני קיום המצווה ולא אחריו! מברך עובר לעשייתן.

לכן,יעקב עושה סדר בין האחים: יהודה יקדים את יוסף. לכן הוא שולח אותו לפניו, לפני יוסף!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.