מישל בן שושן
וירא שם
דף קסג- והנה שלושה אנשים נצבים עליו:
השם משמואל עושה הקבלה בין מראה יחזקאל לבין מראה אברהם בהתחלת הפרשה שלנו ולומד ממנה:
| מחזה יחזקאל | כנגד | ברית מילה | 3המלאכים | בדמות | האבות | מצוות | |
| רוח סערה | שפיכות דמים | מציצת הדם | רפאל | קו אמצעי | ערבי
(מלשון ערבוב) |
יעקב | תפילין |
| ענן גדול | עבודה זרה | פריעה | גבריאל
|
גבורות- שמאל
(אש-בישול) |
סדקי
(מוכר תבואה) |
יצחק | קריאת שמע |
| אש מתלקחת | גלוי עריות | חיתוך העור | מיכאל | חסד-ימין
(מים) |
נווטי
(ספן) |
אברהם | ציצית |
| נוגה | עולם הרשות | מילת הלב! | וירא אליו ה' בעצמו | (מסביב) | (אברהם)
(דוד?) |
תפילה |
- שלושת האבות פעלו כדי לתת כלים לזרעם להתמודד עם שלושת העבירות הקרדיאליות (שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות).
- בוא שלושת המלאכים אל אברהם מבשרת את זאת.כל מלאך מביא איתו בשורה המאפשרת להתמודד עם אחת משלושת העבירות האלה
- המדרש מדמה את שלושת המלאכים לדמויות המסכמות את תכונותיהם (ערבי- המערב בין המידות) ,(הסדקי, מוכר התבואה, כי גבריאל הוא ממונה על מידת הגבורה, האש, המבשלת את האוכל, ולכן אומרים בברכת המזון "ברוך אלוהינו"-מידת הדין), ונווטי- ספן, המנווט ספינתו בים כמו שאברהם שח בעולם החסד).
- ברית המילה(הכוללת שלושה שלבים) שבצע אברהם לפני בואם אפשר זאת.
- לדורות, יינתנו שלוש מצוות לישראל כדי להתמודד עם אותם עבירות.
- בזכות שלוש סעודות של שבת, ישראל בכוחם לסלק את שלושת ה"קליפות-עבירות" האלה.
- כשיחזקאל רואה את שלושת התופעות במרכבה (הענן, האש והרוח) הוא מתכוון לשלושת המימדים האלה.
עניין ה"נוגה", הוא מימד רביעי , אחר לגמרי. הוא פונה לעולם הרשות שכל אדם יכול להתוות אותו לאן שהוא רוצה: הצדיקים לטוב והרשעים לרע.
- המימד של נוגה מקביל לעולם התפילה כנגד עולם המצוות.
- הוא מקביל להתגלות ה' בכבודו ובעצמו, לעומת התגלות שלושת המלאכים זה מובן "וירא אליו" השונה משלושת המלאכים.
- בטבלה, הוא מקביל לאברהם אבינו כי הוא זה שקיבל את שלושת המלאכים, הוא זה שביצע , לראשונה את המילה . והוא זה שחיבר שמים וארץ. לכן הוא הכולל את שלושת האבות. (מסיימים ברכת האבות ב- מגן אברהם).
- הנוגה סובבת את הכול, ממלאת את כל החלל, פונה למימד אחר.
- ייתכן שכדאי להשתמש כאן במוסג "אור מקיף" או "קליפת נוגה"…
ברית מילה-משכן (דף קמה)
עד בניית המשכן, ישראל נחשבו עדיין כגולים. עדיין לא יצאו לגמרי מגלות מצריים. רק אז, ה' שכן ממש בתוכם, ללא הכנה מצדם.
כך האבות, לפני המילה, היו צריכים להכין עצמם לקבל נבואה. אבל , אחרי ברית המילה, ה' יכול לשכון בתוכם, אפילו ללא צורך בדיבור מסויים. האינטימיות מספיק גבוה עד כדי כך שלא זקוקים לדיבור או לסיבה מיוחדת כדי להיות נוכח על יד.
לכן, הפסוק אומר "וירא אליו" בלי להגיד אם הוא דיבר ומה הוא אמר אם בכלל. המדרשים מסבירים זאת "בא לבקר את החולה"! כאדם שבא לבקר חברו ומסייע לבריאותו רק בנוכחותו. המפגש מיטיב. אפילו שאין מסר מסויים להעביר או דרישה כל שהיא.
זה מצב חדש לגמרי, שיכול לחול רק אחרי שאברהם ביצע את המילה.
אולי, ברית המילה מסמלת מעשה אדם שמחסירה אותו , האדם מרגיש חסר. ורק אדם חסר יכול לפתח מערכת יחסים. השלמות מונעת מהאדם רצון ליצור קשר עם הזולת!
גם המילה וגם המשכן, הם מעשה ידי האדם בגשמיות, למטרת קרבה אל הבורא. אבל יש מהלך נוסף שבא מלמעלה, ה' גם הוא עושה צעד כלפי האדם ובא לשכון בתוכו. וזה "וירא".
צחוק עשה לי אלוהים(קמח)
המדרש אומר ששרה הוסיפה מאורות בשמים ברגע זה!
למה ה' לא הגדיל את כוח השמש יותר ממה שהוקצב לו בבריאה( אחרי שהירח התלוננה על היות שני מאורות גדולים והקטין אותה!)?
כי אם לטבע היה יותר כוח , אז האדם לא היה יכול להתפתח ברוחניות הנדרשת. הוא היה נבלע בתוך הטבע.
אבל עכשיו שיצחק נולד, הקביעה שיש דין ויש דיין בעולם, היא מאפשרת לטבע לגדול בכוחו. עכשיו, יש אפשרות לשמש להגדיל את כוחו. ואולי אפילו יש מקום לעוד ירח ! (ב"עת שערי רצון" כתוב ששרה מתפללת שלא ימות יצחק , ולא יכבה הירח! "אל נא יהי עולם בלי ירח")
הצחוק של שרה מסמל השמחה האדירה (הבלתי נשלטת ) שבעולם, דבר על טבעי, יכול להתרחש על ידי הבורא: לידת יצחק (הדבר הכי לא צפוי, מעל לסדר הטבע שעקר ועקרה מולידים בן אחרי ברית המילה, מעשה על טבעי לגמרי)
האהבה , הרצון וההתלהבות של אברהם(קמח)
נגיד שה' כבר החליט שיצחק ימות. ומודיע זאת לאברהם. למה הוא יבקש מאברהם בעצמו לבצע זאת?
ברור שמטרת הבקשה של האלוהים היא לא המתת יצחק! אלא איך אברהם יתנהג במצב זה!
ואכן, אברהם עושה זאת בהתלהבות, באהבה!, ברצון. "וישכם אברהם בבוקר". זו התלהבות ממש לא הגיונית, לא טבעית, יוצאת דופן אפילו עבור אברהם, המייסד של מידת החסד!. ובכל זאת יש לו התלהבות יתירה. וזה לא נדרש ממנו! נדרש ממנו רק לעשות מעשה, אבל ההתלהבות היא תוספת מיוזמתו של אברהם.
התוספת הזאת, היא זאת שתגרום ל"תוספת" בחיים של יצחק: הוא יוכל לא רק לחיות , אלא גם להוליד ילדים!!!
המדרש והזוהר אומרים שעד העקידה , ליצחק היתה נשמה נקבית ולא היה לו אפשרי להוליד. בעקידה, יצחק איבד נשמו זו וקבל נשמה זכרית שתאפר לו כן להוליד ילדים!
לסיכום:
לידתו של יצחק היתה על טבעית: הוריו היו עקרים. ובכל זאת….
אפשרות ליצחק להוליד ילדים היא , אף היא על טבעית. ובכל זאת..
מה שאיפשר לידתו , זה מעשה על טבעי: ברית המילה
מה שיאפשר לו להוליד, זה גם מעשה על טבעי : העקידה.
אברהם הבין שכל המהלכים האלה הם דורשים תפיסה על טבעית, יוצאות מגדר הרגיל כי האדם שמדובר עליו, יצחק הוא שייך לעולם שלמעלה מהטבע ומחוקי הטבע הרגילים. שמו מורה על העתיד, על עולם הבא. הוא נותן לזרעו ישראל, את המימד האל טיבעי, היוצא דופן במשך ההיסטוריה. הוא זה שמשיק בין שמיים וארץ. בין הגשמי לרוחני, בין הטבע למה שמעבר לטבע.
השם משמואל קובע שלולא ההתלהבות של אברהם בעקדה, יצחק היה כן נשחט! ההתלהבות בעשיה היא חלק עיקרי בעבודת ישראל. ללא ההתלהבות היוצאת דופן, לולא האמונה הבלתי הגיונית שיהיה בסדר, לולא המימד המיוחד הזה, אין מקום לישראל בכלל!
מבשרי אחזה אלוה(קנ)
המדרש אומר שאברהם שאל:" לולא המילה, איך הייתי יכול להשיג את האלהות?". אבל זו שאלה מוזרה, הרי ה' דיבר איתו הרבה לפני המילה. אלה שעד כה, אברהם עשה מהלכים מצידו שאפשרו את הדיבור של האלוהים. הוא חקר, הוא התכונן..
אבל ללא הכנה, סתם כך, איך ה' היה יכול להיראות אליו? זה אפשרי רק בזכות המילה:
גוף הישראלי, מעכשיו, יכול להיות מקור להתחברות עם האלהות! לא רק שהגוף לא יהבה מכשול אלה הגוף בעצמו מהווה צינור להתחברות עם האלוהים!!!
לכן יהיו הרבה מצוות מעשיות, כולל למשל המצווה לאכות כדי ל"התענג על ה'" בשבת!. גם בראש השנה, אוכלים , ודרך האוכל חיים את היום הזה! על ידי קשירת קשרים על היד , נקשרים אל הבורא…
זו תפיסה מנוגדת לתפיסת הנצרות למשל שרואה בעולם הגשמים מחסום לרוחניות. עבורה, המילה נעשית רק בלב האדם ולא בבשרו.
(משה רבינו הגיע לשיא , בהקשר הזה, עד שפניו האירו יותר מדי וגופו נעשה אור!)
שא עניך וראה.. את הכוכבים(קנב)
מצד הטבע, אברהם לא היה מוליד. רק בהסתכלות למעלה מן הטבע, בשמים, בכוכבים, רק אז יוכל להוליד ולהקים אומה.
ארדה נא ואראה הכצעקתה(קס)
למה ה' שולח מלאכים להרוס את סדום אם הוא עדיין לא החליט להשחיט אותה? הרי הוא רוצה לרדת לראות אם באמת הם חייבים או לא! אלא, שהמלאכים לא באו לכתחילה להרוס את סדום. הם באו כדי לאפשר לאנשי סדום לחזור בתשובה.
אבל זה לא עזר ורק לוט "חזר בתשובה"! כי הרי לוט היה לא פחות רשע מאנשי המקום. אבל , המפגש על המלאכים, אפשרה לו לעורר בתוכו המידות הטובות שהיו טמונות בתוכו ואז הוא נעשה יותר טוב מאברהם! הוא לא רק קיבל אורחים, אלא היה מוכן לסכן את חייו וחיי בנותיו כדי להציל האורחים!!
המפגש הטוב (כאן עם המלאכים ) יכול לחולל מהפיכה אצל האדם. וה' שלח מלאכים כדי לאפשר מהפיכה חיובית זאת. אבל זה פעל רק על לוט ולא על אנשי סדום. ה"ארדה נא" הוא בעצם המאמץ האחרון, והוא שליחת המלאכים! כי בלי ההבנה הזאת, אין צורך בשום מלאך כדי להפוך עיר! המלאך מסמל את המפגש .
**לכל אדם, יש את כל האפשרויות להבין, להירפא, להרגיש. אבל יש לו המון מחסומים. העיקר הוא לעורר הכוחות הטובים הקיימים בו כדי שיוכל להציל בכוחות עצמו את נפשו ולהתקדם רחוק מאוד.
העזרה של ה' בדבר היא ההזדמנות הניתנת לאדם, במפגש , כדי להתעורר!!
גם תפילת אברהם היתה במקומה: הוא התפלל , לא כדי להציל רשעים אלה כדי לתת להם הזדמנות לתשובה על ידי שיוכלו לפגוש אנשים צדיקים (250 או 50 או ..10..). המפגש עם הצדיקים יכולים לעורר את הטוב שיש בכל אדם.
(כי לולא הבנה זו, אסור לרחם על אכזרים שיכולים לגרום לנזק בשאר העולם וכך להתאכזר על רחמנים!) (דף קפז)
יוקח נא מעט מים(קסז)
למה אברהם נהיה פתאום קמצן והציע רק "מעט " מים?
כי יותר מדי חסד , יכול להעביר את האדם לכיוון השני!
גם החסד , גם האהבה, צריכים גדרות ומידה!
המים מסמל החסד, ואברהם ידע שאפילו אם הוא ייסד את מידת החסד, אין להזין את האחרים בעודף חסד שמה יגרום לנזק ולא לטובה!
שלושה ימים(קעז)
למה אברהם גילה את מקום העקידה רק אחרי שלושה ימים?
כי זה דרש ממנו לעקור את עצמו ממידת החסד שהיה נטוע בה ולעשות מעשה של דין גמור. שלושה ימים הם סמל למהלך של מהפך על ידי האדם. יום אחד לעזוב המידה הישנה, יום שני כדי לחיות ללא מידה זו, יום שלישי כדי להיכנס לתוך מידה חדשה.
כך גם קרא במתן תורה (בחודש השלישי- שלושת ימי הגבלה- …)
הלחם שלשה שרה( קצא)
למה לא ביקשו לאפות הלחם של סעודת המלאכים לאחת מן השפחות שהיו להם, ורק שרה בעצמה נדרשה לאפות?
יצחק היה צריך להיוולד בצורה "ממוזגת": לא עם דין מלא ולא עם חסד בלבד, אלא מיזוג בין שתי המידות.
לכן נדרש משרה, בעלת דין, לעשות מעשה חסד (ללוש לחם ולקבל אורחים בעצמה)
לכן נדרש מאברהם, בעל החסד, להיות מסוגל לדין, ולכן הוא הביא בשר לסעודה!
כך שיצחק יוולד ממידת דין שבתוך החסד ומהחסד שבתוך הדין!
בשר וחלב(קצב)
הבשר מסמל מידת הדין (גם צבעו, אדום מסמל הדין)
הלחם, וגם החמאה, החלב, מסמלים מידת הרחמים (וגם צבעם, הבלן מסמל הרחמים).
- מדרש אחד מספר שלשרה, בדיוק בזמן לישת העיסה, חזר המחזור שלה, אחר 90 שנה!! ואז, כביכול העיסה נטמאה ולא יכלו להגיש את הלחם לאורחים! ואכן בפסוקים לא כתוב שהגישו להם הלחם שהכינה!!
לכן , אברהם היה צריך להביא תחליף ללחם והם דברי החלב!
- מדרש אחר מסביר שכשמשה עלה למרום לקבל את לוחות הברית, המלאכים התלוננו על שנותנים לבשר ודם דבר השייך להם: התורה! ואז, ה' ענה להם, הנה אתם לא יכולים לקיים מה שכתוב בתורה! כתוב שאסור לאכול בשר וחלב ואתם אכלתם בשר וחלב אצל אברהם!!
כך "הציל" אברהם את מתן תורה למשה!!
וכך נראה לעניות דעתי , להסביר:
- לידת יצחק היא למעלה מגדרי הטבע.
- גם שילוב בין מידות החסד והדין , זה למעלה מהטבע.
- אבל עוד יותר נבחנת היכולת לשלב בין המידות, בזה שישראל יודעים לא "לערבב" את המידות. לא ל"אכול " אותם ביחד! גם הבשר וגם החלב! גם הדין וגם החסד!
איך לשלב בלי לערבב! זו כל החכמה הנדרשת לישראל!
- המלאכים יכולים להכליל בתפיסתם הכל. אבל הכל מעורבב אצלם כי הם חיים בעולם אל טבעי. הם לא מסוגלים להפריד בין הדין לחסד! הם אוכלים הכל ביחד! לכן, התורה היא לא בשבילם!
יצחק, והיכולת לשלב בין דין לחסד ללא ערבוב בניהם, הוא זה שנותן גושפנקא לישראל להיות העם שיקבל את התורה!
אותו מלאך מרפא ומציל!(קצט)
ידוע שלמלאך יש שליחות אחת בלבד. איך יתכן שאותו המלאך שבא לרפא את אברהם, הוא ישמש גם כן להצלת לוט?
האמת ששני המתלות האלה הן אחת: מנן כוח לאדם להציל את נפשו מהמחסומים של עצמו.
חולה, יכול למצוא בתוך תוכו את הכלים להתרפא
רשע, יכול למצוא בתוכו הכלים לחזור בתשובה.
אבל האדם צריך עזרה לפעמים מבחוץ כדי לגלות בתוכו את הכלים , הקיימים בתוכו,שיעזרו לו לצאת מן הבעיה.
המפגש הטוב עם אדם מתאים, המפגש עם צדיק, המפגש עם האלוהים, או כאן עם מלאך, המפגש עצמו לפעמים מספיק כדי לעורר את אפשרות הרפואה אצל האדם. ולכן מצוות ביקור חולים היא חשובה כל כך!
אותו מלאך ביצע אותה פעולה גם אצל אברהם החולה וגם אצל לוט השקוע בתוך סדום!
מכת הסנוורים(ר)
אבל אצל אנשי סדום, המפגש לא פעל כי הם "הוכו בסנוורים" הם לא היו מסוגלים לראות את הפתרון. עניים להם ולא יראו! זו הבעיה האמיתית ! המפגש לא מספיק! על האדם להיות מסוגל , ברגע המתאים, לפתוח את עניו ולראות מה שהמפגש, ההזדמנות, ההצלה מציעה לו ולעשות מעשה בעצמו!
הם לא יכלו "למצוא את הפתח".
הפתח קיים. על האדם לראות אותו!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 