בע"ה כב אייר התשע"ד

מישל בן שושן

 

במדבר נה

בסדרת "במדבר" קורא דבר חשוב מאוד: בני ישראל מוכנים ששבט הלווים לא יכללו במפקד הכללי . הלוויים יקבלו תפקיד שירחיק את בני ישראל מהמשכן! המדרש רבה קובע שזה סימן בגרות גדול מאוד של העם. אם כן, למה זה חשוב ומה הוא תפקיד הלויים??

הם אמורים להרחיק את בני ישראל מלנגוע במשכן. זה תפקיד פיזי מאוד מוגדר אבל הוא מסמל תפקיד רוחני הרבה יותר רחב: הם מתקנים בזאת את חטא העגל!!

 

 

חטא העגל

בני ישראל לא הצליחו להמשיך לעבוד את ה' בלי נוכחותו של משה. זה , לפי הרבי מסוכטשוב החטא העיקרי שלהם. עשיית עגל מסכה מזהב הוא רק הגשמה של החטא העיקרי הזה.

החטא הזה הוא עורב לכל מי שרוצה לעבוד את האלוהים! כל איש דתי, באשר הוא דתי, עלול לחטוא בחטא זה:

החטא להיות תלוי באדם או ברעיון או בכל דבר בעל ערך באותה הדת!

 

משה היא מי שמלמד אותנו את החוק. הוא מראה לנו את הדרך. הוא הכיר לעם את מציאות הבורא ושימש כמתווך בהתגלותו בסיני.

אבל על כל אחד ואחד להיות עצמאי מבחינת אחריות מעשיו ומחשבותיו כל הזמן. אסור להיות "תלוי" במשה! משה הוא רק עוזר להבין. הוא לא חושב במקומי. אם הוא ילמד אותי דבר, ואני אעשה אותו, אני זה שמקבל אחריות על המעשה ולא הוא. הוא רק אלראי על זה שהוא אמר לי לעשות. אבל אני חייב לחשוב האם הדבר נכון לעשותו ואני מקבל אחריות מלאה על המעשה.

 

לעבוד עבודה זרה= לבטל את רצוני  ואחריותי לגבי העבודה הזאת.לתלות את עצמי מ=במישהו או משהו אחר, גדול ככל שיהיה.

 

המרחק הנחוץ בין האדם לבין הדבר  או האישיות הגדולה או הרעיון הגדול שהוא אמור ללכת בדרכם, בא כדי לתת ערך לעבודה! לתת ערך לדבר  או לרעיון. זה לפחות הערך של עבודת ה'!

 

לא לחינם, התורה חוזרת כל הזמן על איסור עבודה זרה: כי בכל עבודת ה' כרוכה סכנה לעבוד אותה העבודה כעבודה זרה!!

 

לא לחינם חטא העגל כרוך כל כך במתן תורה: זה לא "אירוע מצער" שקרה אי שם בהיסטוריה. זה אירוע שבא להסביר על מה מדובר כשמקבלים את התורה. כל קבלת תורה טומנת בחובה עבודה זרה. כל רב, ככל שהוא גדול ובעל השפעה , טומן בחובו סכנת תלות. אין פיתוי גדול מהרצון להפוך תלמיד לתלוי בי. ואין פיתוי גול לתלמיד להיות לתלוי בר שיגיד לו מה לחשוב ויקבל ,כביכול, אחריות על מעשיו ומחשבותיו!!

 

אם האלוהים היה רוצה ליצור אנשים תלויים, הוא לא היה יוצר בני אדם! הוא , בכוונה יצר בני אדם שיחשבו באופן עצמי, שיהיה להם רצון אישי ושיקבלו אחריות על מעשיהם. רק בני אם כאלה יכולים להצדיק בריאת האדם.

 

המשכן

המשכן טומן בחובו סכנה עוד יותר גדולה. ה' בעצמו אמור לשכון בו! הסכנה היא עצומה:לנגוע במשכן,מסמל הרצון להתבטל מול נוכחות האלוהים.

 

לכן, הלויים, שלא השתתפו במעשה העגל, אלה שמונו על ידי משה להמית את עושה העגל, הם אלה שתפקידם להזכיר לעם הצורך במרחק הזה בינם לבין המשכן. לא בגלל שהמשכן מסוכן, לא בגלל שנוכחות ה' היא פסולה, לא בגלל שאין אמת אצל ה'. להיפך! כדי לשמור על כל הערכים האלה.

 

 

 

איך מרחק יכול לקרב?

זה סוד כל העניין: מבקשים להתקרב ואז הקרבה הגדולה,  שמבטלת את המתקרבים בעצמם!

זה קורה בין איש לרעהו וזה קורה בין איש לאשתו. זה קורה בין האדם והאלוהים וזה קורה בין אדם לרעיון או אידיאולוגיה.

הקשר בין האדם והדבר(או האשיות) החשוב , חייב להיות בעל משמעות. כלומר, עם מרחב תמרון . כבוד. חשיבה . חיפוש תמידי על הרצון של השני. אפשרות להתפתחות הקשר , התפתחות האדם עצמו והדבר (או אשיות) במשך הזמן, יחסית לקשר הנוצר. בלי מרחק כזה, האדם מתבטל ומבטל הקשר!

לכן, כל כך חשוב לשמור על מרחק בכל צורך של קרבה.

כשמדברים על "דביקות בקדושה", יש להבין את שני המושגים:

קדשוה= הפרדה!

דביקות= קרבה!

אם כן, יש לשמור מרחק בכל רצון לקרבה. זה התנאי לקרבה אמיתית בעלת משמעות .

 

כי לא יראני האדם וחי

אין להבין מכאן שהאלוהים מסוכן. שהוא בעל קרני לייזר שהורגים. אלא יש כאן הגדרת מי הוא "חי": אדם "חי הוא אדם עצמאי. אדם שחושב, שיש לו רצונות, שהוא מקבל אחריות על חייו.

במידה והאדם מבטל את המרחק בינו לבין האמת המוחלטת, בינו לבין האלוהים, אז הוא מפסיק להיות חי!!

 

הלווים מלמדים את התורה לעם

זה אחד מהתפקידים שמשויך ללווים. אם כן, עיקר לימוד התורה הוא ללמד את בני ישראל להיות אחראיים על מעשיהם ולא לעסוק בעבודה זרה!!

 

אין ללווים נחלה בארץ

כנראה שזה קשור לתפקיד שלהם: אם היה להם אדמה, קרקע כמו כולם, היו יכולים "להשתקע", להיות מקובעים.העובדה שהם תלויים במתנות האחרים כדי להתפרנס, מאלצת אותם להרגיש כל הזמן צורך בחיפוש והתחדשות.

הלוויים הם בעצם היהודים של היהודים!

 

מי לימוד לישראל גדולה זו?

המדרש משבח את ישראל שהסכימו להפריש את הלווים כדי שאלה יפרידו בניהם לבין הקודש. כדי שהלווים יהיו יותר קרובים אל המשכן. כדי שימנעו מהם להתקרב!

"ויעשו בני ישראל ככל אשר צווה..". הם עשו זאת, אפילו בשמחה!

הם הבינו שיש להתרחק כדי להתקרב!

זו הפגנת בגרות ! (ייתכן שזה מה שיאפשר לה' להחליט שהם בשלים לנסוע ממדבר סיני!)

אבל יתרה מזו: הם לא יכלו ללמוד זאת ממשה כי משה היה כל הזמן דבוק אל ה' בלי הפרדה! אם כן, בני ישראל למדו זאת לבד! כמו מתבגר אמיתי שלומד את הדברים לבד, על בשרו! וזו גדולתם שמשבח המדרש רבה.

 

תפקיד משה בעגל

משה היה כאמור דבוק בה' והוא לא לימד את ישראל שלא להיות לויים בו מספיק!!

לכן, הוא לוקח על עצמו חלק מאשמת חטא העגל. והוא מוכן שימחקו את שמו מהתורה!

אם משה כל כך מוכן להילחם עבור ישראל, זה בגלל, כנראה, שהוא מרגיש שבגלל התלות בו הם חטאו. וכל תלות קשורה בהתנהגות של שני האנשים. מי שרוצה לתלות את עצמו בשני אבל גם מי שרוצה או לא עושה כלום נגד התלות של השני בו!!

 

לוי

השם הזה ניתן על ידי לאה אמו של לוי באומרה:"עתה ילווה אותי אישי". כלומר שלוי הוא גורם להתקרבות. ללוות. אבל בלוויה,מכבדים את מי שמלויים ולא נדבקים אליו. לכן, כנראה,לוי הוא אחראי על הריחוק בקרבה!