בע"ה ח תשרי התשע"ד
מישל בן שושן
כיפור
הרב עמיטל מתוך ספרו "עת רצון"
התשובה המיוחדת של יום כיפור
הרמב"ם קובע שתשובה חייבת להיות מלווה בקבלה על העתיד. אבל בסדר הווידוי שלו הוא לא מכניס את המשפט הזה. כי בעצם יש שני סוגי תשובות
- התשובה הרגילה שעושים בכל יום, והיא חייבת לכלול עזיבת החטא, נחמה על מה שעשה בעבר וקבלה על העתיד.
- התשובה ביום כיפור מחייבת רק ההכללה בתוך ציבור "השבים".(ראה למטה). ואיך אפשר להיכלל בתוך ציבור זה? על ידי הווידוי, על ידי אמירת "חטאנו". זה מספיק כדי לקבל הטהרה מאת ה' ביום זה!
אכן, יש מחלוקת בגמרא (שבועות יג-א):
- אי דלא עבד תשובה, +משלי כ"א+ זבח רשעים תועבה!
- אי דעבד תשובה, כל יומא נמי! דתניא: עבר על מצות עשה ועשה תשובה, לא זז משם עד שמוחלין לו!
אמר רבי זירא: בעומד במרדו, ורבי היא; דתניא: רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה – יום הכפורים מכפר
- חוץ מפורק עול
- ומגלה פנים בתורה
- ומפר ברית בבשר,
שאם עשה תשובה – יום הכפורים מכפר, ואם לאו – אין יום הכפורים מכפר……
יכול יהא יוה"כ מכפר על שבים ועל שאינן שבים? ודין הוא: הואיל וחטאת ואשם מכפרין ויום הכפורים מכפר, מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבים, אף יוה"כ אין מכפר אלא על השבים.. (כדעת) ר' יהודה שאמר: שבים אין, לא שבים לא…
: יכול לא יהא יוה"כ מכפר אא"כ
- התענה בו
- וקראו מקרא קדש
- ולא עשה בו מלאכה,
לא התענה בו ולא קראו מקרא קדש ועשה בו מלאכה מנין? ת"ל: +ויקרא כ"ג+ יום כפורים הוא, מ"מ!
אמר אביי, לא קשיא: הא רבי, והא רבי יהודה….
רבי יהודה הנשיא טוען שיום כיפור מכפר אפילו למי שלא עשה תשובה
רבי יהודה סובר שלא, הוא חייב לעשות תשובה כדי שיום כיפור יכפר.
הרמב"ם פסק כרבי יהודה שצריך שיעשה תשובה! אם כן, למה הרמב"ם איננו מסדר בווידוי שלו ביום כיפור את הקבלה לעתיד שהיא חלק בלתי נפרד מהתשובה.
הוידוי שנהגו בו כל ישראל ה אבל אנחנו חטאנו (כולנו) והוא עיקר הוידוי…
(רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ח )
אלא שחייבים להסיק מזה שיש שני סוגי תשובה, התשובה הרגילה והתשובה של יום כיפור.
יש עוד תנאי לקבלת התשובה של יום כיפור: האדם צריך להיות רציני וכנה עם עצמו. אסור להגיד דברי מרמה. כמו שכתוב:" האזינה רינתי, האזינה תפילתי בלא שפתי מרמה (תהילים יז-א)" רק אז "מלפנך משפטי יצא"!
לסיכום, מה עלינו לעשות ביום כיפור?:
- להתענות
- לקרוא לו יום מקראי קודש
- לא לעשות בו מלאכה
- להגיד את הווידוי "חטאנו" וכך להיכלל בתוך ה"שבים",להגיד זאת באמת, כלומר:
- לא לשקר לעצמנו, לא להגיד שפתי ממרמה,להיות כן.
- במידה והוא "פורק עול", או "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" או שהוא "הפר את ברית הבשר", אז הוא חייב לעשות תשובה גמורה (כולל קבלה על העתיד)
יום של הטהרה
- עוד שוני יש בתשובה של יום כיפור, שהיא באה בבת אחת ולא אחרי כל חטא וחטא, בצורה הדרגתית. אלא ביום כיפור, זה דומה לאדם הטובל במקווה וכל הטומאות שלו פגות.
- כל מי שבא "לפני ה'", ה' מטהר אותו. כמקווה.
- ביום זה אין יצר הרע. "השטן"= 364. כל ימות השנה השטן פועל חוץ מיום אחד, יום כיפור!
- ביום כיפור מתחילה שנת היובל שבה גם הנרצע יוצא לחירות.
- ביום כיפור ניתנה התורה והתכפר עוונם של ישראל
שייכות לכלל
אלישע בן אבוייה שמע, ביום כיפור בת קול שאמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאלישע בן אבויה"(ירושלמי- חגיגה-ב-א). אין כמו תשובה שבאה אחרי שרצו להוציא אותי מהכלל! תשובה חזקה היא זו שמשברת את החומות. המסרבת לקבל את ההוצאה אל מחוץ לגדר!
"כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, חוץ מ"צא"!". אפילו אם הבת קול אומרת לך לצאת, אל תשמע לה! אלא אדרבה,היכנס בתשובה!(השלה הקדוש- שער האותיות עמק ברכה אות כג))
אם לבו של אדם פתוח באותו יום, הרי זו הבת קול כבר מדברת מתוכו
אבל מי שמרגיש שליבו איננו פתוח. משהוא שלא מרגיש עוצמת היום וזה מעציב אותו. שברון הלב הזה הוא בא מהבת קול הרחוקה! יש להתאמץ ולהתחזק ולא לקבל היציאה לחוץ!
הווידוי של יום כיפור
זה עיקר עבודת היום לדעת הרמב"ם.
יש בווידוי לשון וודאות. כמו "שמכים אותו עד שאומר אני"(הרמב"ם-הלכות גירושין ב כ), מפורש על יד זה שהמגלים בעצם את הרצון הפנימי שיש בו, כך צריכים בווידוי להגיע לטוב שיש בנו אחרי שמתישים את היצר הרע ואז מגלים את הטוב!
"כי אין לנו מלך מוחל וסולח"= רק אתה יכול לרדת לעמקי נפשנו ולהוציא משם את הטוב האמיתי שיש בנו!
כך ה' עוזר לאדם לרדת לעומק ליבו ולדעת שחלקו בין השבים ובכך הוא זכאי לכפרה ולטהרה מאת ה'!!
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
פסוק זה מתחיל את תפילות כיפור (כל נדרי הוא הקדמה מבעוד יום).
מדובר, במקורו על בית דין שטעה בהוראה על מצוות עבודה זרה. צריך להביא קרבן חטאת (פר).
על זה מפרש הרמב"ן במקום:
והנה זה כפי משמעו הוא קרבן מומר לכל התורה בשוגג, כגון ההולך ונדבק לאחת מן האומות לעשות כהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל. ויהיה כל זה בשוגג, כגון שיהיה ביחיד תינוק שנשבה לבין האומות, ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם… או שישכחו את התורה, וכבר אירע לנו כן בעונותינו (כי) בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני.
(רמב"ן במדבר פרק טו פסוק כב )
גם היום יש בנו יהודים שנראים חושבים "שכבר עבר זמן התורה"! מצד החילונים וגם "שכחת התורה" על ידי העולים מרוסיה! ובכל זאת, הם חיים ומכריזים על עצמם שהם יהודים! וחזרו לארץ ישראל!!
והרי הפסוק בעצמו מדבר על ה"גר הגר בתוככם"!!
עיקר היהדות- בקריאת שם ישראל, כמו שנאמר "זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה"(ישעיהו מד-ה). שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל- די…ועל זה נאמר "חבור עצבים אפרים הנח לו"(הושע ד-יז). שהם בחיבור אומה אחת ולא נתפרדו להתחבר עם הגויים להיות בכללם.
(רבי צדוק הכהן מלובלין-צדקת הצדיק אות נ"ד)
עצם ההכרזה על היהודי שהוא יהודי, יש בה כדי ללמד לכל העולם כולו!
ביום כיפור אנו מצרפים את כל היהודים האלה כשוגגים.וגם לנו אנו מזכירים שאנו כמותם! מי יודע מי צדיק! כולנו כמו הגר וכולנו בשגגה! וכולנו פותחים את היום בזכות הזו שאנו כאן ומכריזים על יהדותנו!
נזכיר כאן שאנו אומרים "אנו מתירין להתפלל את-(עם)-(כ) העבריינים"
הפטרת יונה
שהאדם ילמד שהוא לא יכול לברוח מייעודו ( אבודרהם- סדר תפילת יום הכיפורים)
יום חרדה ושמחה
יש כפילות רגשות ביום כיפור.
- מצד אחד הוא יום שמחה גדולה. כי ה' מכפר אותנו.
- אמר רבי עקיבא אשרכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם (יומא משנה אחרונה) אשריכם=מלשון אושר!
- יום הכיפורים הוא שמחה גדולה (אליהו רבה א)
- לא היו ימים טובים כטו באב ויום הכיפורים(תענית פרק ד משנה ח)
- כי גדול יום ה' ונורא מאוד (יואל ב יא)
- מצד שני הוא יום נורא
- לא אומרים בו הלל למרות שהיה מקום לעשות זאת (לפי שהם ימי תפילה והכנעה לםני ה' ויראה ממנו – הרמב"ם פירוש למשנה ראש השנה ד ז)
- כי גדול יום ה' ונורא מאוד(יואל ב יא)
עבודה בלב:
העיקר בתשובה היא לפעמים הפתיחה לתשובה!"
- יהודה הלוי:"יצאתי לקראתך,לקראתי מצאתיך". רק אחרי היציאה שלי, הנה ה' בא לקראתי!
- הכהן הגדול איננו מתוודה לפני הכניסה לקה"ק אלא רק אחרי הכניסה!! היינו חושבים שהסדר הפוך! אלא שהכניסה לקה"ק מאפשרת התשובה!! מכוח הטהרה הפנימית זוכים לכפרת השעיר
- יום הכיפורים משנה את המצב הקשה שבו עוונותינו היו מבדילים בינו לבין אלוהינו (ישעיה נט-ב)
- השעיר הפמיני קודם לשעיר החיצוני לעזאזל. הארי זל אמר שעיקר העבודה בכיפור היא הפנימיות. נפשו של האדם היא קודש הקדשים. נכנסים אליו ,מטפלים ברצונות, בשאיפות לפי שמתחילים לטפל בחיצוניות של האדם ובמעשיו
יצר הרע נמצא בשגרה.לכן הכהן הגדול מטפל ביום כיפור גם בכל העבודות הרגילות של היום כמו קרבן התמיד והדלקת הנרות
השטן גורם לנו שלא להכיר ב"אני" שלנו(ואני בתוך הגולה) השגרה כובלת אותנו ויום כיפור מנסה להוציא אותנו מהכלא הזה
הווידויים מתחילים בפרט ואחר כך עוברים אל הכלל. מהפנים אל החוץ, מהפרט אל הכלל.החוזר בתשובה צריך להרגיש בכאב של הכלל כמו שעושה הכהן הגדול
הטהרה
מטרת כיפור היא לא רק לכפר על העוונות,להציל מהעונש אלא בעיקר :לטהר אותנו!
כי אם המחיצה של החטא נפלה, בכל זאת נשאר הפער בינו ובין ה'! הטהרה מקרבת אותנו אל ה'. להגביר היראה והאהבה כלפי ה'.
הטהרה היא נקיון הלב ללא חציצה. החטא יצר בנו "מלאכים רעים". הטהרה מוציאה המלאכים האלה מקרבנו
"לטהר אתכם מכל חטואתכם" הטהרה מקרבת אותנו.
המטרה היא לחדש הקשר שיהיה קשר יותר זך ונקי
תפילת הנעילה
קול דודי דופק: זה הקב"ה שרוצה להיכנס ללב שלנו! עלינו לפתוח את הלב.
"קמתי לפתוח לדודי"- זו תפילת שחרית. (מכין את נפשי)
"וידי נטפו מור,- זו תפילת מוסף-( עבודת הכהן עם הידים- תשובה במעשים)
ואצבעותי מור עובר- זו תפילת מנחה – (לרדת לפרטי האצבעות של המעשים)
על כפות המנעול- זו תפילת נעילה-
(כד הקמח- ערך כיפורים ב)
הנעילה היא ריבוי תפילה. (צלותא יתירא היא –יומא פז-ב) כל המרבה בתפילה נענה.
כי מתפללים לא רק על הצרכים שלנו אלא בעיקר על בקשה לקרבה אל ה'.
המתפלל בנעילה הוא לא המתפלל בשחרית. הוא מתפלל ממקום אחר. ממצב של שברון הלב. הנעילה היא תפילה של תשובה בקשה כנה לקרבה אל ה'.
עלינו לפתוח את הלב שלנו כדי לתת לה' להיכנס.
הרבי מקוצק:" כל הדברים שלמדנו ושמענו במשך השנה , מונחים על הלב(והי הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך). כדי שבעת רצון, יוכלו להיכנס ללב. שעת הנעילה היא שעת רצון כזו שיש לפתוח את הלב.
אם נפתח את עשרי הלב אז יפתחו שערי שמים.
יש ללמוד להתפלל כמו שתינוק צועק: אין לו מילים, אבל יש בו בקשה כנה והוא יודע שיש מי שיכול לענות לו!
כשחנה הפצירה להתפלל, קולה כבר לא נשמע. תפילה מעומק ליבה.כי בתפילה הסדורה, מתקשה האדם לשמוע את קול הלב הצפון! ויש תפילות שהאדם עצמו איינו יודע לבטא או אפילו לפרש. תפילת הנעילה היא שקולה לתפילת התינוק שאינה מסוגלת לבטא במילים את תחושת המתפלל ומה שמציק לו.
כמו הספור החסידי של היהודי שנענה בתפילתו כשהוא ידע רק לדקלם את אותיות הא"ב אבל בכוונה כנה. יש לדעת לפני מי אנו עומדים. לכן תמחילים באשרי יושבי בתך שהוא אלף בית.
יש להסיר מאיתנו אתלב האבן ולרכך אותו ללב בשר
להסיר הקשיחות, לדעת לקבל תוכחות ומוסר, לקלוט דעת ויראת ה'.
אפילו אם אנו אומרים תפילה סדורה ולא ספונטנית, הכוונות שבהם אנו עומדים ובאים איתם הו שפיכת השיח לפני ה'
קורב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת- יש כאן תנאי: האמת! וזה קשה!
אבל יש פסוק אחר:
"קרוב ה' לנשברי לב". כאו שבירת הלב מספיקה!!
בדרך כלל, אומרים שבעמידה יש שני חלקים:
השבח
בקשת הצרכים
אבל ייתכן שהשבח עצמו הוא בקשת קירבה אל ה' והיא לא מנותקת מבקשת הצרכים כי הצורך העיקרי, במיוחד בנעילה היא הקרבה אל ה'!