3-4-10
מישל בן שושן
שבת חול המועד פסח לעד
אני מציע לקרוא לשבת חול המועד " שבת המועד". כך, אנו מדלגים על הצמד הבלתי אפשרי של המילים "חול" ו"שבת"!
- ייחודו של שבת המועד של פסח:
הוא השבת הראשון שבו, אפשר להגיד שהוא גם "זכר ליציאת מצרים"! פשוט כי בשבוע שקודמת לו, יוצאים ממצרים! שבת בראשית מקבל מימד חדש אחרי יציאת מצרים. זה מימד מיוחד כי , זה מימד הקשור לבני האדם. כד כה, קדושת השבת נבעה רק ממעשה האלוהים. אבל מעכשיו, כניסת ישראל בהיסטוריה , מחדשת את מושג הבריאה כך שהשבת הופך להיות משוייך לישראל!!
מי נתן לשבת מימד זה? זה לא רק כניסת ישראל בהיסטוריה אלה העובדה שיום טוב של פסח נקבע "על ידי הבית דין האנושי" ! והנה היום טוב ש"קראו אותו בני ישראל" שחל ביום חול, מעשיר את השבת שנקבע על ידי האלוהים באופן קבוע. עד ששבת מוסיף את מימד "זכר ליציאת מצריים"
- הקשר בין שבת הגדול ושבת המועד
שבת הגדול הוגדר בדיוק במהלך ההפוך: הוא "גדול" כי הוא מאפשר לישראל, לקבוע ביום חול קדושה של יום טוב. איך ישראל יחגגו יום חול כיום קדוש? כשהם ישאבו את כוח הקדושה מהשבת שקדם ליום טוב.!
- סיכום ביניים:
הנה המהלך: שבת הגדול, שנקבע על ידי הבורא "הגדול", נותן כוח לאדם, לקבוע בעצמו יום טוב ביום חול החל בשבוע שאחריו.
יום טוב ראשון של פסח שנקבע ביום חול, נותן מימד חדש לשבת שאחריו, שבת המועד!
וכך נסגר המעגל הנפלא: הבורא קבע משהוא ( שבת בראשית) ובקש מהאדם לקבוע בעצמו יום טוב 0אשר תקראו אותם- אתם). היום טוב הזה שוב מאיר את יצירת הבורא באור מחודש בשבת המועד! בזכות ה"דוח שיח" בין הבורא והאדם, מתגלה המימד הצפון של שבת בראשית. והמימד החדש עולה על המימד הראשון, כי הוא בא מלמטה ולא רק כפוי מלמעלה!
- פרשת "ראה"
למה פרשה זו דווקא ביום זה? אם רק בגלל שבסופה כתובים מועדי ה', למה להתחיל הפרשה הרבה פסוקים לפני כן עם המאבק בין ה' ומשה ?
כי , בדיוק, ה"מאבק" מעניין מאוד! ה' החליט: אחרי חטא העגל, הוא כבר לא ינהיג את העם בעצמו! זה מסוכן מידי כנראה עבור העם. הוא מחליט לשלוח מלאך להנהיג אותם. משה נעלב! הוא מתנהג להחלטה זו ומתחיל מאבק קשה, שכנוע הדדי בין ה' ומשה. ולבסוף מושה מנצח… חלקית! המלאך לא יבוא מייד, אלא בימי יהושע !
- דרך אגב, בתוך הוויכוח בין ה' ומשה, יש הרבה פסוקים שמתחילים ב"ויאמר". כשקוראים את התוכן, מבינים מי מדבר. ה' או משה. אבל יש שלושה פסוקים רצופים שמתחילים ב"ויאמר" ושלושתם נראים נאמרים על ידי ה' ( בגלל תוכנם). אז, למה כתוב "ויאמר" באמצע הדיבור? כאילו משהוא אחר מדבר ומעבירים את רשות הדיבור מל מישהו אחר! והפסוק לא מציין שם המדבר! כאילו מי שמדבר זה עצם העניין, עצם הוויכוח, האם האדם מוכן לקחת על עצמו אחריות מול הבורא או שהוא זקוק עדיין לכל מני אמצעים ומלאכים? האם הדו שיח הפורה בין האדם וה' יכול להתחיל או לא? ועובדה שהדו שיח כן מתנהל בין משה (שאפילו מעז להגיד לה' :"ראה"!!*) מעידה על בשלות של אדם אחד לפחות (משה) שיכול לנהל דוח שיח פורה כזה.
- לסיכום:
פרשת ראה ראית מצביעה על הקושי וההצלחה החלקית של הדוח שיח בין הבורא והאדם. בדיוק על זה שבת המועד מעיד: כן דו שיח כזה אפשרי.
והרבה יותר מזה, שבת המועד הוא מציין את המצב האידיאלי, שיקרא באחרית הימים. אז, ההתעוררות מלמטה תפגוש את ההתעוררות מלמעלה. היוזמה האנושית תגלה את כוונת הבריאה! ואולי זו הסחיבה ששבת המועד מציין את אחרית הימים. ההפטרה מדברת על תחיית המתים . ואף בסוכות, על מלחמת גוג ומגוג!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 