שמיני עצרת-שמחת תורה שם

11-10-09

מישל בן שושן

 

שמיני עצרת-שמחת תורה שם

 

 

ברכת משה או ברכת אהרון

יש מנהג חסידי שלא מברכים ברכת כוהנים בשמחת תורה!

כי באותו יום מקבלים את ברכת …משה!!

כאילו יש התנגשות מסוימת בין ברכת הכוהנים של אהרון וברכת משה!

איך ה' יישב את המחלוקת הזאת בין שני האחים?

הוא אמר לכל אחד שהם יברכו את ישראל אבל , ה' בעצמו יברך את ישראל אחר כך.

לאהרון אמר "ושמו את שמי על בני ישראל..ואני אברכם"

ולמשה: ה' אלוהי אבותיכם יוסף…ויברך אתכם כאשר דיבר"

"השקיפה ממעון קודשך וברך את עמך ישראל"

אהרון ומשה שונים מאוד אהרון הוא קרוב לעם , ללב האדם, מעלה את התחתונים כלפי מעלה.

משה, הוא יותר קרוב לשמים, יותר שכלי, מקרב את השמיים כלפי מטה.

אנו זקוקים לברכת אהרון כל יום . כדי לעורר את המוכנות שלנו, מלמטה לקבל את השפע העליון.

אבל אנו זקוקים לברכת משה רק פעם בשנה כדי להראות לשמים שאנו מוכנים לקבל הברכות ועליו לברך אותנו עבור כל השנה.

 

שמיני עצרת מייד אחרי סוכות

במדרש שיר השירים פ"ז, כתוב ששמיני עצרת היה צריך לחול חמישים יום אחרי סוכות, כמו ששבועות (שהוא עצרת של פסח) חל 50 ימים אחרי פסח!

אלא שבפסח, ישראל לא הכינו את עצמם. הם הוצאו בעל כורחם ממצריים , ללא התעוררות מצידם. כך שהיו זקוקים להכנה ארוכה של חמישים יום עד שיגיעו למפגש האינטימי של "עצרת"- שבועות.

אבל, בסוכות, זה בדיוק ההיפך! ישראל התכוננו מראש השנה מכל הבחינות. הם התעוררו והזדככו כל צורכם. כך שמייד אחרי סוכות הם יכולים להיפגש אינטימית עם הבורא בעצרת.

 

 

לע"ד: למה אומרים "שמיני חג עצרת" ולא "חג שמיני עצרת"?

נראה לי , שמוסג "שמיני" הוא יוצא מגדר הטבע. הוא יוצא אפילו מגדר החגים של השנה. הוא שייך לעולם הבא. עולם "השמיני" הוא למעלה מן הטבע. לכן, אותו יום, יש לו שתי בחינות:

  1. הוא חג עצרת של סוכות. בתוך מחזור הטבע.
  2. הוא מסמל את מצב האידיאלי , של המטה-היסטוריה, של העולם הבא. וזה מחוץ לעולם החגים, עולם השמיני.

לכן, חכמים, נראה לי, קראו אותו בשני השמות: "שמיני"- ו"חג עצרת". כי יש לו שני הפנים גם יחד!

 

 

"עצרת"

עבור השם משמואל, עצרת הוא במובן של "קליטה":

שישראל יקלטו לתוכם כל ההישגים, המצוות, ההכנות, ההזדככויות שצברו עד כה, ושזה יכנס פנימה בתוכם וישמש אותם בהמשך השנה.

 

 

 

 

שמחת תורה על להבא:

הרבי מקאצק טוען שאין אנו שמחים עבור הלימוד של השנה שעברה (כי מי יכול לאמר שהוא אכן למד משהוא?!!). אלא השמחה היא על לעתיד!

אנו זקוקים לשמחה הזאת כדי להיכנס לשנה חדשה של לימוד.

אנו מחבקים, מנשקים, רוקדים עם התורה , כאילו אנו מחבבים אותה לא מצד השכל, ההבנה או הלימוד. (כי אז, התורה היתה שייכת לכל מי שמבין ולומד אותה בלבד- וגם לגוים שלומדים אותה!) אלא היא שייכת לנו כעם ישראל (אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו). כאילו יש לנו קשר רגשי, אינטימי עם התורה והשמחה של הקשר הזה הוא זה שיכול לעזור לנו בלימוד שיבוא אחר כך. ולא להיפך!

 

 

 

ההקפות

שונה היא המשמעות של ההקפות של סוכות והושענא רבא מההקפות של שמחת תורה:

ההקפות של סוכות והושענא רבא הם כדי להרוס את חומת הנחשים והעקרבים מסביב לליבנו. להפילו החומה שמפרידה ביננו לבין בוראינו, להשמיד את החומה של היגון, העצב, הדיכאון, הרוע שמונע מיתנו להתקרב לבוראינו. ההקפות עם הלולב או עם הערבה "מסירים את הרע".

אבל ההקפות של מחת תורה, הם הקפות שבונות מסביבנו חומה של שמחה, של פתיחות, של רצון. והחומה החדשה, החיובית, היא "עושה טוב" לאדם, היא גם מונעם מהרע להיכנס שוב כי השמחה מרחיקה את העצב, וגם בונה את חיצוניות האדם בדרך החיובי והשמחה !

כנראה שחייבים לטפל ב"חומות" של האדם.

האדם זקוק ל"חומה". החומה היא החיצוניות שלו. איך הוא נראה, מה הוא מגלה כלפי חוץ, באיזה מסכות הוא מתלבש כלפי העולם החיצון. והחומות האלה הם שבונים את חיצוניותו. אשליה היא לחשוב שהאדם חי רק בפנימיות ושצריך לטפל רק בפנימיות!

  1. בראש השנה,וביום כיפור.טפלנו בפנימיות
  2. אבל בסוכות ושמחת תורה מטפלים בחיצוניות!
  3. בסוכות מורידים החיצוניות הרעה
  4. ובשמחת תורה בונים חיצוניות חיובית!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.