שביעי של פסח ויום העצמאות

בע"ה כג ניסן התשעו

מישל בן שושן

שביעי של פסח לעד 6

 

  1. יום עצמאות בזעיר אנפין

     א. יום השביעי

התורה קובעת, שבועיים לפני היציאה ממצרים שבדורות, נחגוג שבעה ימים, ובמיוחד את היום השביעי. אבל היא לא נותנת הסבר לחג הזה ולמה יש לאכול מצות שבעה ימים!

רק במכילתא וברש"י בפרשת בשלח(ופרעה הקריב), המסורת קושרת בין היום טוב הזה לבין קריעת ים סוף.למה?

נראה לי שהיום הראשון הוא לידת עם ישראל ביציאה ממצרים. שבעת הימים הם מסמלים את אורך ההיסטוירה של עם ישראל ויום השביעי, הגאולה האחרונה. אבל, מכיוון שמדובר רק על סמל להבא, התורה עדיין לא יכולה לדבר על זה. היא רק מפרטת את מה שקרה ביום הראשון של פסח ולא מה שיקרה ביום השביעי.

אבל החכמים ראו בקריעת ים סוף, סמל למה שיקרה באחרית הימים. ים "סוף"- סוף ההיסטוריה.

 

      ב. ששת ימים

בפרשת ראה, בספר דברים פסוק מפתיע אומר:

שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה: (דברים פרק טז(ח)  )

למרות שכבר כתוב כמה פעמים ששבעת ימים אוכלים מצות!

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ ( שמות פרק כג )

החכמים בגמרא הסיקו מזה שאכילת מצות היא חובה ביום בהראשון ורשות בימים האחרים. אבל עצם הפסוק אומר דרשני! האמת , שהוא מאוד מזכיר לי פסוק אחר דומה:

 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה ( שמות פרק כ (ח))

אם נכתוב את שני הפסוקים במקביל נקבל טבלה מעניינת:

פסח דברים פרק טז(ח) שבת ( שמות פרק כ (ח))
שֵׁשֶׁת יָמִים שֵׁשֶׁת יָמִים
תֹּאכַל מַצּוֹת תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
עֲצֶרֶת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ
לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה

 

אכילת המצות מקבילה ל"עבודה" של ששת ימי המעשה.

המטרה היא השבת, מעין עולם הבא, יום השביעי של פסח, המטרה הנשגבה

העצרת לה' היא השבת לה.

כאילו ששת הימים הראשונים של פסח הם העבודה, ההכנה לקראת יום השביעי. ויום שביעי של פסח הוא מעין אחרית הימים, עולם הבא. שיקרה בעתיד ואנו חוגגים אותו בזעיר אנפין כי אנו בטוחים שיבוא ועמלים לקרתו.

בשירת הים, דרך אגב, כתוב "אז ישיר משה"בלשון עתיד  ולא "שרו" בעבר. כאילו עדיין הם לא שרו אבל שרו לקראת זה שישירו בעתיד."אז ישיר ישראל.."בביאת הגואל.

             ג. את בש

סימן לקביעת המועדים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה"ץ ו"ף, פירוש

  • ביום ראשון(א) של פסח יהיה לעולם תשעה באב (ת) וסימן: על מצות ומרורים יאכלוהו .
  • ביום ב' (ב)                                   בו שבועות (ש),
  • וביום ג' בו (ג) ראש השנה  (ר),
  • ביום ד' בו (ד)                             קריאת התורה (ק) שהוא שמחת תורה,
  • ביום ה' בו (ה)                                    צום כיפור (צ),
  • ביום ו' בו (ו)                                             פורים (פ) שעבר.

                                               (שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ג )

כלומר, אם יום ראשון של פסח נופל ביום שבת, אז תשעה באב יפול גם הוא בשבת וכן יום שני של פסח שהוא יום ראשון, גורם לשבועות ליפול גם הוא ביום ראשון בשבוע וכו.. כך שימי הפסח כוללים את כל החגים. אבל הטור איננו ממשיך עם יום שביעי של פסח. וכך, האות ז' (שביעי) שהיתה אמורה להקביל לאות ע' איננה משוייכת….עד שב"ה, יום ה' באייר, יום העצמאות תפס את מקומו. כל שאפשר להמשיך ולהגיד

  • ביום ז' ),                                    עצמאות )!

כנראה שזה לא סתם צירוף מקרים אלה יש קשר הדוק בין יום שביעי של פסח ליום העצמאות:

       ד. שהחיינו

למה לא אומרים שהחיינו בשביעי של פסח, כמו שאנו אמרים בשמיני עצרת? כי עדיין לא חווינו את הישועה האחרונה. בשביעי של פסח רק חווינו שהגאולה האחרונה היא אפשרית! לכן, כן אומרים שהחיינו ביום העצמאות.

 

  1. מעשה ידי טובעים בים

 

בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?

( תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב )

 

משפט זה בגמרא עשה רושם אדיר במחשבת ישראל. מצטטים אותו כשמבקשים להיות רחמנים כלפי האויבים שלנו. זה שימש אפילו טעם לאמירת ההלל בדילוג בפסח.

אבל הרוב שוכחים מה כתוב בו:"בקשו מלאכי השרת לאמר שירה" הרי לא מדובר על בני ישראל באמרו שירה אלא על מלאכים. וה' גוער בם. כי המלאכים אינם חלק מההוויה האנושית . הם שייכים לעולם עליון. הם מחוץ לסכסוך!! אסור להם לקחת חלק במריבות בין בני האדם.להם, אסור לשמוח במפלתם של בני אדם כאלה או אחרים.בניגוד למלאכים, בני האדם חייבים להרגיש בני אדם . אסור להם להרגיש מלאכים! הם "חייבים" שמוח כשהאויבים שלהם מתים! הבא להורגך השקם להורגו! אסור לרחם על מי שבא להרוג אותך . הרחמנות הזו איננה במקומה. ולא נכונה, כשהיא מצד בני האדם.

 

  1. למה לא אמרו שירה-או הלל- ביום היציאה?

יש חיוב להגיד שירה כשה' מציל אותנו:

והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א

אם כן, אחרי יציאת מצרים, למה לא אמרו ישראל שירה? הרי הם לא ידעו שתהיה להם עוד הצלה מן הים!

הגמרא בירושלמי עונה שזו אותה הסיבה שלא אמרו הלל בפורים:

 

הלכה ז' כתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יי' התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן הרי מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוץ לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו לא נגאלו מן המלכו'

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י דף לז טור ד /ה"ג

גמרא מפורסמת מונה את שלוש סיבות בגללן לא אומרים הלל בפורים:

  1. אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן? – אי הכי הלל נמי נימא! – לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ. – יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ, היכי אמרינן שירה? – כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה. משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה.
  2. רב נחמן אמר: קרייתא זו הלילא,(אין צורך בהלל כי אומרים מגילה)
  3. רבא אמר: בשלמא התם +תהלים קי"ג+ הללו עבדי ה' – ולא עבדי פרעה, אלא הכא – הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן.

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א

החיד"א דוחה טענת רב נחמן: הרי מי שאין לו מגילה, לא יקרה הלל! אם כן קריאת המגילה איננה במקום ההלל. הוא מצדד בעמדת רבא שמסביר שבפורים הם אמנם נגאלו מצרה אבל הם נשארו בשעבוד אחשווראש.

אם כן, אפשר לענות על השאלה שלנו:

ביציאת מצרים, בני ישראל היו עדיין תחת השליטה של פרעה. הם הרגישו עדייו עבדי פרעה. הם פחדו ממנו, חשבו כל הזמן עליו והוא עליהם. לכן אין מקום עדיין לאמר שירה.

מתי כן אפשר לאמר הלל? רק כשיש עצמאות מדינית. אחרי קריעת ים סוף, הם התנתקו סופית(תיאורטית) מפרעה ומהרגשת השעבוד. הם ראו "מצרים"(שרו של מצרים- תרבות מצרים-זהותם המצרית, איום שעבוד מצרים) מת על שפת הים. אז יכלו להגיד שירה או הלל. או שירה וגם הלל, כמו דעה הכתובה בגמרא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה – משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. …הלל זה מי אמרו? רבי יוסי אומר: אלעזר בני אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א

 

מסכנה: ההלל נאמר כשנגאלים משעבוד מלכויות, עבור עצמאות מדינית. בדיוק מה שקרה ביום העצמאות. ואפילו בשביעי של פסח, הוא נאמר על ידי בני ישראל בהשאלה, לעתיד, על זה שיבוא יום (העצמאות) ונוכל לאמר אותו! וזו הסיבה שאומרים אותו גם בחנוכה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.