בע"ה ב אייר התשע"ו
מישל בן שושן
- ה' באייר ב"תוספות"
בעקבות רמז אצל הרב אורי שרקי
נלמד סוגיה בגמרא: תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ה עמוד א
ותנא קמא ורבי שמעון (בן אלעזר) תשלומין לעצרת מנא להו? – נפקא להו מדתני רבה בר שמואל. דתני רבה בר שמואל: אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש, מנה ימים וקדש עצרת, מה חדש למנויו – אף עצרת למנויו. – אימא עצרת חד יומא! – אמר רבא. אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן? והאמר מר: מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ועוד: חג שבועות כתיב.
הסבר:
הסוגיה בגמרא עוסקת בשאלה כמה ימים יש לחגוג את חג השבועות יום אחד, או שבעה ימים.בעצם, חוגגים אותו יום אחד אבל ניתן להמשיך להביא קרבנות הראייה במשך שבעה ימים נוספים כאילו שבועות ממשיך שבעה ימים.
מאיפה לומדים זאת? ממה שכתוב בעניין ראש חודש.
כתוב בקשר לבשר ששלח ה' לעם ישראל במדבר שיאכלו אותו "חודש ימים". מכאן שהחודש מוגדר לפי מספר הימים שבו. ומכיוון שהחודש תלוי בימים, הוא נחגג רק ביום שהוא נקבע בו.
אם כן, חג שבועות שכתוב עליו "תספרו חמישים יום", תלוי במניין הימים, ולכן רק היום שקובע אותו (היום החמישים) נקבע כחג שבועות.
אבל כתוב גם כן "שבעה שבועות ספור לך". אם כן, חג שבועות נקבע לפי השבועות. אם כן, כל השבוע הוא חג!
ואם תאמר זה תלוי במה שמונים: הרי אנו מונים הימים וגם השבועות (היום 17 יום שההם שני שבועות ושלושה ימים). מכאן שחג השבועות מכיל שתי קדושות: היום הראשון הוא החג עצמו ושבעת הימים הם "תשלומים" של שבועות וניתן לבוא לבית המקדש בכל אחד מהימים ההם כדי להביא קרבן ראייה או חגיגה.
עוד ראייה נוספת לימים התשלומים האלה: כתוב "חג שבועות" כשעניין השבוע (7ימים) הוא עיקר החג!
עכשיו נקרא את התוספות על הסוגיה הזאת:
תוספות מסכת ראש השנה דף ה עמוד א
אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת – כי האי גוונא אמרינן במנחות פרק רבי ישמעאל (ד' סה: ושם) גבי ביתוסים שהיו אומרים עצרת לאחר השבת ויליף לה ר' יהושע מהא דאמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש שסמוך לביאתו ניכר אף עצרת שסמוך לביאתו ניכר כלומר לביאת חשבונו ניכר מאימתי התחיל למנות דהיינו מתשעה ועשרים יום משעת מולד הלבנה אף עצרת סמוך למנין החמשים ניכר להם יום קבוע שיתחילו למנות בו דהיינו ביום ששה עשר בחדש ממחרת י"ט הראשון שאם ממתינין עד אחר השבת בראשית אין שם היכר יום קבוע דפעמים שמתחילין למנות בי"ו פעמים בי"ז פעמים בי"ח פעמים בי"ט כמו שפי' שם בקונטרס ור"ת מפרש מה חדש שסמוך לביאתו של חדש ניכר מתי יהיה ראש חדש דמיד דמכסי סיהרא ידעי כולי עלמא שיהיה נולד ולמחר יקדשו ב"ד החדש אף עצרת צריך שיהא ניכר וידוע לעולם זמן קידוש סמוך לביאתו דהיינו אם מתחילין למנות בששה עשר בניסן שיתנו עיניהן כמה הלבנה גדולה בחמשה לחדש (אייר) וכשראוה בסיון באותה שיעור ידעו שלמחר יתקדש עצרת
הסבר:
הבייתוסים והצדוקים קבעו את חג השבועות חמישים ימים אחרי השבת הראשון שחל אחר הפסח. כדי להתנגד לטענתם, יש כאן דיון שמראה שיש לקבוע את חג השבועות תמיד באותו יום בחודש (בגלל ההשוואה עם ראש חודש שנקבע ביום מיוחד)- השישי בסיוון.
רבנו תם קובע שיש חובה להסתכל על הירח ביום 5 באייר, חודש לפני שבועות, כדי לדעת בדיוק איך תיראה הירח ביום 5 בסיוון וכולם יוכלו לדעת שלמחרת חל חג השבועות ב6 בסיוון!
הוא לומד זאת מראיית הירח ב29 לחודש כדי לדעת שלמחרת , כנראה יהיה ראש חודש!
- ראיית הירח בה' באייר, מאפשרת לחגוג את חג השבועות בזמנה!!
וכתה הרב קוק (ריש מילין בהברקה, ירח בן יומו) שהירח רומז "ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת"
יסוד שבתפארת הוא היום , בספירת העומר של ה באייר
יש גם לציין מקור נוסף אצל הארי ז"ל על התאריך הזה:
- עוד רמז בספר "צדיק יסוד עולם" להאר"י ז"ל (רות ג, יג)
כתב שזמן הגאולה הוא ביסוד שבתפארת, שהוא הספירה של יום העצמאות:
)יג( לִינִי הַ לַיְלָה לילה מורה על הגלות, לפיכך הלמ״ד של ליני גדולה על המשכת הלילה, רצה לומר, אריכות הגלות בעונותינו הרבים, וגם מורה הלמד, על השתלשלות של הקו הוא בסוד תלת ווין בצורת למ״ד, בסוד מגדל הפורח באויר, והקו משתלשל מעולם לעולם עד שיזריח בעולם הזה, שהוא עולם העשיה
וְ הָ יָה בַ בֹקֶ ר כשיתחיל להזריח עמוד השחר, בזמן הגאולה אִ ם יִגְָאלְֵך טוֹב רצה לומר, אם יתעורר אותו הטוב הגנוז מעצמו על ידי תשובה ומעשים טובים יִגְָאל יהיה הגאולה מיד בבוקר, רצה לומר, בזמן הקץ הראשון, כי כמה קיצין כלו ועברו, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה וְ אִ ם לא יַחְ פֹץ לְגָאֳ לְֵך שלא יעשה ]יעשו[ תשובה ּוגְַאלְּתִ יְך ָאנֹכִי פירוש, אני מעורר אותו הטוב, כנאמר למעני אעשה
חַ י יְהֹוָה :
חי הוא בסוד יסוד,
הוי' הוא תפארת,
ויש בכאן רמז גדול, שלא ניתן לכתוב. באשר שנוגע אל זמן הגאול
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 