בע"ה כג כסלו התשעז
מישל בן שושן
וישב פי
-
כתונת הפסים
(הרב מנשה וינר)
א. הגדרה
הרבה פרשנים ומדרשים ניסו להגדיר את המילה פסים.
למשל, רש"י מתחיל את פירושו בהגדרה מקובלת:
רש"י בראשית פרק לז פסים – לשון כלי מלת, כמו (אסתר א ו) כרפס ותכלת, וכמו (שמואל ב' יג יח) כתונת הפסים, דתמר ואמנון…..
בעקבות הפרשנות של ה"שפת אמת", הרב מנשה וינר מציע רעיון מקורי: כתונת הפסים היא כלי כדי להתמודד עם מצבים ואנשים שונים. יעקב יודע שתפקיד יוסף (בני רחל במיוחד) יהיה לייצג את ישראל בחוץ. יוסף אמור להאיר את העולם באורו של עם ישראל ולקבל מהעולם את הטוב שיש בהם. יוסף הוא השגריר של עם ישראל אצל אומות העולם. כדי למלא תפקיד זה, יעקב עושה לו כתונת פסים.
כתונת= הבגד מכסה את הפרטיות שלי, הוא מגן עליה. אני צריך להישאר אני ולא להתבטל כשאני פוגש אחרים. אבל הבגד הוא גם מראה לשני את מה שאני מעוניין שיראה. אני אלבש בגד מסויים כדי להראות פן מסויים מעצמי. אני ארצה למשל להופיע בתפקיד מסוים או לחזר אחר משהוא או משהיא. הבגד שאני בוחר לשים אותו עלי ישפיע על היחס שיהיה לי עם האחר. הבגד , אם כן, הוא גם אמצעי תקשורת.
פסים= אחד המאפיינים של המילה הזאת היא שהיא בריבוי. יש הרבה פסים. ולא משנה מה מובן המילה "פס". יש פרשנים שידברו על רקמה, על איכות הבד, על ציורים, על צבעים שונים או על ..פסים ממש. בכל אופן יש הרבה פסים. ואם הבגד הוא כלי תקשורת, אז כתונת הפסים היא כלי לתקשורת עם אנשים שונים ומרובים.
פרשנות זו של הרב וינר מאפשרת לנו להבין את החלק השני של הרש"י שהבאנו לעיל:
….ומדרש אגדה על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים:
לכאורה, רק ראשי התיבות של פוטיפר, סוחרים, ישמעאל, מדינים, בונים את המילה "פסים".אבל למה יעקב היה יכול לתת ליוסף בנו הקטן סמל ל"צרותיו"??.
אלא שהמדרש כבר רומז על הפירוש של הרב וינר: הכתונת שיעקב נותן לבנו יוסף, תעזור לו להתמודד עם האתגר שמציבים לו האנשים האלה. יש מדרשים אחרים שמצטטים אנשים אחרים: פרעה-סריסים- יהודה-מצרים שגם הם בונים, בראשי התיבות שלהם המילה "פסים".
ב. בנימין
כשיוסף יתוודע לאחיו וייתן להם מתנות, הוא כנראה לא "למד לקח" ונותן חמש שמלות לבנימין במקום שמלה אחת לשאר האחים. הגמרא כבר שאלה:
לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן.. חמש חליפת, אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק
יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו – נתגלגל הדבר, וירדו אבותינו למצרים. אמר רבי בנימין בר יפת: רמז רמז לו, שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר ומרדכי יצא… בלבוש מלכות תכלת תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד א
על ידי הפירוש של הרב וינר, קל להשיב: בנימין, הבן השני של רחל, אחראי , כמו יוסף, ליחסים עם החוץ. זה מצריך לדעת להתלבש בלבושים שונים! אחד לכל מצב, אחד לכל בן אדם זר. למה בני רחל דווקא מיועדים לתפקיד הזה?, נקרה הזוהר:
זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא [דף כב עמוד א] אבל רזא דמלה דרחל ולאה תרי עלמין נינהו, חד עלמא דאתכסיא וחד עלמא דאתגליא,
רחל אחראית על כל מה שנראה בחוץ, ולאה בונה את ה"בפנים" של עם ישראל. יוסף נותן לאחיו אותם הכלים שאביו יעקב נתן לו. לכן, הוא לא דואג לשנאת האחים כלפי בנימין. דרך אגב, התורה לא אומרת במפורש שהאחים שנאו את יוסף בגלל כתונת הפסיםאלא בגלל ש"אותו אהב אביהם מכל אחיו".
בראשית פרק לז (ג) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:
(ד) וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:
ג. מרדכי
הגמרא לעיל עושה קשר בין חמשת השמלות של בנימין לחמש סוגי לבושי המלכות שלבש מרדכי.:
אסתר פרק ח :(טו) וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת , תְּכֵלֶת ,וָחוּר ,וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה ,וְתַכְרִיךְ בּוּץ ,וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה:
פורים הוא אכן החג של היהודים בגלות. בזכות מרדכי היהודים מצליחים להינצל ולהישאר גרים בחוץ לארץ. פורים הוא חג המסכות, המלבושים השונים. לא רק מרדכי מתלבש בלבוש מלכות פרס ומדי אלה יש מנהגים שונים של תחפושות שמאפשרים לנו עד היום להראות שהלבוש הוא כלי לכסות את הפנימיות ולהתקשר עם העולם החיצון.
ד. כותנות העור
כבר בגן עדן, הבגד הראשון נעשה על ידי הבורא עצמו כדי להלביש את האדם שחטא.
(כא) וַיַּעַשׂ יְקֹוָק אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: פ בראשית פרק ג
חטא עץ הדעת הוא, בהסבר של הרב וינר, בלבול בין הרע והטוב. אם כן, על האדם, מאז , למצוא את הטוב בכל דבר כי בו נמצא גם טוב מעורבב. זה מצריך להיות בקשר עם כל דבר בעולם, במידת האפשר. אבל כדי להיות בקשר עם שאר העולם, גם הדברים "הרעים", "הזרים", יש להגן על הפנימיות שלנו! וזה סיבת הלבוש של הבורא: להגן על האדם ולתת לו כלי להיכנס בקשר גם עם אלה שרעים בעיניו! כי יש טוב בתוכם.
לכן, המקובלים מדברים על "תיקון המלבושים". האדם חייב לשמור על פנימיותו אבל הוא גם חייב להיכנס בקשר עם האחר. כשהוא מנסה להאיר את האחר וגם לקבל ממנו את הטוב.
רבי מאיר היה קורא במקום "כותנות עור" , "כותנות אור". הוא ראה בלבוש רק את הצד החיובי שבדבר. כלי שממנו ניתן להאיר ולקבל הארות מהחוץ. אבל יש בבגד צדדים יותר מסוכנים. הבגד יכול לבגוד באדם. הוא עלול להתבלבל בין הבגד שלו והוא עצמו! הבגד הוא רק בגד! והוא נולד בגלל חטא!
יש באדם את ה"א", הפנימיות שלו. והוא לובש שכבות חיצוניות, אחרי האלף הזה. והם האותיות: ב,ג,ד שעושים את ה"בגד". כתונת יוסף היא חלק מתיקון המלבוש.
ה. כתונת הכהן הגדול
ללא בגדיו, הכהן איננו יכול לעבוד. הבגדים של הכהן עושה אותו כהן בתפקיד. למה? אולי כדי להפריד בין התפקיד והאיש. מסוכן יהיה שהכהן יחשוב שהוא מכפר על בני ישראל, שהוא מתקן את חטא אדם הראשון בזכות עצמו. הוא חייב לזכור שהוא רק בתפקיד והתפקיד מעניקה לו את המעלות האלה. כל אדם אחר(כהן) היה יכול למלא תפקיד זה , במידה והוא היה לובש הבגדים של הכהן הגדול!
ו. שבעים שפות
המדרשים מספרים שיוסף ידע לדבר שבעים שפות ועוד אחת, העברית. זה היתרון שהיה לו על פרעה. ברור שהעניין הזה קשור ליכולות ולמשימות המיוחדות של יוסף: להיות בקשר ולהשפיע על כל אומות העולם.
כשפרעה חולם, התורה מספרת שהוא נמצא "על היאור" אבל כשפרעה מספר את חלומו, הוא טוען שהוא "עומד על שפת היאור". יוסף יטען נגדו, שהוא, פרעה לא מכיר את "שפת היאור"! היא העברית! ליוסף התווסף אות "ה" כדי לשלוט על שבעים השפות, כולל "שפת היאור":
תהילים פרק פא (ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:
ז. יוסף הצדיק
צדקות יוסף מוגדרת כיכולת שלו להישאר יוסף ולא להתבולל. למה זה כישרון מיוחד? בדיוק בגלל המשימה שלו להיות בקשר עם אומות העולם. סכנת ההתבוללות ברורה: ככל שיהודי מנסה להיות בקשר עם הגויים, סכנת ההתבוללות מרחפת. ייתכן שזו היה במרכז המחלוקת בין יוסף לאחיו. האחים, ובמיוחד יהודה, טענו שיש לעבוד פנימה , בתוך העם היהודי ומשם האור יצא לעולם. הם טוענים שאין לעשות צעדים כלפי חוץ. ויוסף שהיה מספיק חזק, טען שיש להאיר לעולם דרך היציאה החוצה.
ח. כרום התא
מעניין לקשור את ה"בגד" וחשיבותו עם כרום התא. לכאורה הכרום בא "רק" כדי להגן על התא, לצייר את הגבולות של התא. חושבים שהעיקר הוא הגרעין של התא, התוכן הגנטי. אבל אנו יודעים שרוב התהליכים שמתנים החיים והתפקוד של התא טמונים בכרום שלו.
- מכירת יוסף
(הרב לבטאג)
בראשית פרק לז :(כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ:(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:(ל) וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא:
יש בלבול בסיפור המכירה של יוסף.מי אחראי מי מכר?, מי הוציא יוסף מן הבור? המדיינים? הישמעאלים? האחים? הרב מנחם ליבטאג מציע קריאה פשוטה שמסבירה את רוב הבעיות:
- יוסף מגיע אל אחיו והם מתכוונים להרוג אותו.
- ראובן מציע , במקום להרוג אותו, לשים אותו בבור.( בכוונה לבוא להציל אותו אחר כך)
- האחים מסכימים ושמים יוסף בבור.
- האחים הולכים למקום מרוחק, אולי בפסגת הר באזור, כדי לאכול. ראובן איתן אוכל ומחכה להזדמנות להציל יוסף
- מהפסגה שהם נמצאים בה, האחים מבחינים באורחת הישמעאלים שבאה מגלעד. עמק דותן הוא אכן מעבר לשיירות של הסוחרים הבאים מהצפון מזרח, וממשיכים אל הים לכיוון מצרים. הם לא ממהרים כי עד שהישמעאלים יגיעו לבור, ייקח עוד כמה שעות.
- בדיוק באותו הרגע, עוברים על יד הבור מדינים ששומעים או מבחינים ביוסף בבור. הם מעלים אותו ומוכרים אותו לישמעאלים המגיעים בדרך.
- ראובן, מצידו עוזב את אחיו , מקדים אותם ורץ אל הבור כדי להציל את יוסף. אבל כשהוא מגיע, המדיינים כבר הלכו עם יוסף. ראובן לא מוצא את יוסף! והוא מודיע זאת לאחים שבאים אחריו אל הבור.
- האחים לא הבינו מה קרה ליוסף. ייתכן שהוא נלקח ונהרג על ידי חיה טורפת. ייתכן שגנבים גנבו אותו לעבד. הם בכל זאת מרגישים אשמים בהיעדרותו כי הם אלה ששמו אותו בבור. וראובן מרגיש אשם שהוא לא הצליח להציל אותו. ייתכן שבראש של האחים נשאר הסיכוי שיוסף עדיין בחיים.
- יעקב לא מתנחם
(הרב זאקס)
בראשית פרק לז :(לג) וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף:(לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים:(לה) וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו:
למה יעקב לא רוצה להתנחם?
הרי הוא מכריז שזו כתונת יוסף. הוא מכריז שהוא "טרוף טורף" חיה רעה אכלתהו. ובכל זאת יעקב ממאן להתנחם. למה? יש איסור להתאבל יותר ממה שההלכה קובעת.
אלה שנראה שליעקב גם כן נשארת האופציה שיוסף עדיין חי. כל עוד הוא לא ראה את הגופה, התקווה נשארת בליבו. אם יתנחם, זו תהיה בגידה!
בדומה למה שמרגישים ההורים של חיילים נעדרים, יעקב איננו יכול "לעזוב" את יוסף, כל עוד אין ודאות למותו על ידי הבאת גופתו לקבורה.
כמו שרחל מאנה להתנחם לפי הנביא ירמיהו:
ירמיהו פרק לא : (יד) כֹּה אָמַר יְקֹוָק קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ:
ייתכן שהמיאון להתנחם היא היכולת להמשיך ולהילחם "בכל זאת", אפילו כשכל הסיכוים אבודים. זו התקווה של עם ישראל , למרות כל המצבים המייאשים שהם עברו במשך הדורות!
ייתכן שהסירוב של יעקב ושל רחל להתנחם, הם אלה שבנו בתוך הזהות של העם את התקווה לישועה.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 