עייף אנכי

בע"ה כד מרח שוון התשעח

מישל בן שושן

 

עייף אנכי

תולדות מ 

(מתוך ספר "סוד מדרש התולדות חלק ו)

 

  1. רבקה ויצחק עקרים. למה?

העקרות בתורה מביעה הימנעות להוליד. אין כאן רק בעיה ביולוגית אלא ביטוי לקושי להוליד את הבן המיוחל בסיפור התולדות. הולדה משמעותית שתקדם את בניין הזהות שעליה מתכוון ה'.

אם כן, למה יש הימנעות?

א. מצד רבקה

בראשית פרק כה (כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה:

הפסוק מזכיר שלוש פעמים שרבקה באה ממשפחה ארמית. תרח העברי, שהיה גר באור כשדים, הוליד שלושה בנים.

  1. אחד (הרן)מת בשואה של אור כשדים.
  2. השני (אברם) עלה ארצה
  3. והשלישי (נחור) בחר להישאר בחוץ לארץ.

זה מזכיר לנו את שלושת הדרכים שבחרו להם היהודים אחרי השואה: חלק לצערנו מת בשואה, חלק עלה ארצה וחלק בחר להישאר בחו"ל.

נחור נשאר בח"ל.הוא הפך לארמי ממש. כלומר הזהות העברית שלו כמעט ונמחקה לטובת הזהות הארמית. הוא עשה זאת, כנראה באופן מכוון: הוא חשב שהמסר העברי צריך לעבור לאומות העולם דרך התבוללות בהם. מניטו קורא וזה "קוסמופוליטיזם". ישנם הרבה יהודים ש"תורמים" לאנושות דרך הישארותם בחו"ל. אין בכוונתם לעלות ארצה. אפילו לא "בשנה הבאה".

רבקה היא "שושנה בין החוחים"! רבקה היא צדקת לגמרי. אבל מה יקרה עם הצאצאים שלה? היא לא שולתת על הזרע שלה . יש חלק גדול שעובר דרך הזהות המשפחתית מעבר לאימא או לאבא.

לכן, רבקה מפחדת להוליד ילדים שיהיו דומים לאח לבן או לאבא בתואל, הארמיים. אבל מצד שני רבקה מאוד רוצה שייוולד בן שלישי בשושלת של האבות. היא מתפללת כדי ליצחק יהיה בן ראוי!!

ב. מצד יצחק:

למדנו כבר שאברם הארמי היה חייב להשיל מעצמו את ה"קליפות" הארמיות שהוא רכש באור כשדים. ואכן כמה קליפות יצאו ממנו:

לוט: מידת החסד המעוותת, המוגזמת

ישמעאל: החסד הקיצוני של אברם הארמי. ישמעאל הוא "הקליפה החיצונית" הוא נולד מהגר שאיננה חלק מהמשפחה.

נשארת "קליפה פנימית": עשיו. גם בתוך יצחק, יש קליפה שיש להיפרד ממנה כדי להגיע לזהות ישראל. מניטו מגדיר את הקליפה הפנימית הזאת, כאלה שאינם מקבלים עליהם את הפן הלאומי של זהות ישראל. עבורם, ישראל הוא אוניברסאלי ואיננו צריך להיות לאומי בכלל.

יצחק הוא גיבור בזה שהוא מוכן להסתכן בנישואים עם רבקה (סכנת זהות ארם בתולדה). הוא מוכן להתמודד עם זה ולכן הוא מתפלל שאשתו תלד למרות החששות.

זה יקח עשרים שנה עד שתפילותיהם יתקבלו. כנראה שהיה גם צריך "בישול" מסויים בתוך נפשותיהם של יצחק ורבקה.

(כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיקֹוָק לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְקֹוָק וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:

יצחק מתפלל עבור הפרויקט האלוהי! הוא מתפלל אל ה': יצחק מעוניין שהאב השלישי, ישראל ייוולד.יותר שהרצון שאשתו תלד, הוא רוצה שהתכנית האלוהים תתגשם!

 

  1. ותהר

כל פעם שכתוב שאישה הרתה לפני הלידה, זה מצביע על הולדה בסיפור התולדות. האישה המולידה איננה רק "יולדת" אלה היא עוברת שינוי (נפשי- מעבר לשינוי הפיזי). לכן, כשכתוב בתורה שאישה ילדה בלי שיהיה כתוב שהיא הרתה, הבן איננו שייך לסיפור התולדות.

 

  1. צדיק בן צדיק

ה' עונה לתפילתו של יצחק. למה לא לרבקה?

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד א  :אמר רבי יצחק: יצחק אבינו עקור היה, שנאמר: +בראשית כ"ה+ ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, על אשתו לא נאמר אלא לנוכח, מלמד ששניהם עקורים היו. א"ה, ויעתר לו – ויעתר להם מיבעי ליה! לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. א"ר יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. א"ר יצחק: למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות.

יש מקום לחשוב שמי שעשה תשובה גדול ממי שהיה צדיק מעיקרו.

הרב מסביר שטבעי שמתבגר ירצה להתנגד למעשה אבותיו. לכן, הרבה יותר קשה לבן צדיק להיות צדיק! ויותר קל לבן רשע להיות צדיק! אם כן, לפי הסבר זה, לצדיק בן צדיק יש יותר זכות מצדיק בן רשע!

דבר שיכול להסביר שתפילתו של יצחק התקבלה לפני זו של רבקה!

 

דרך אגב יש להבין מה משמעות, בהסבר הזה, של האמרה "מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים עומדים.":

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: +ישעיהו נ"ז+ שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק ברישא והדר לקרוב  ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק – שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב – שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא.

אדם שעבר עבירה ועשה עבודה (תשובה) כדי להתרחק ממנה, יש לו כוח גדול מאוד בקשר לעברה הזו. יש לו ניסיון בדבר. הוא מכיר את הבעיה מבפנים והוא ידע לצאת מזה. אבל מצד שני, יש סיכוי גדול שהוא בנה את החזרה בתשובה שלו על הדבר הזה. הוא "עומד" במקום הזה. הצדיק הגמור איננו עומד כאן הוא "מהלך"!! ייתכן שבנקודה הזו , אין לו את הכוח האדיר שפיתח החוזר בתשובה, אבל מצד שני, הוא לא "נעול" על הבעיה הזו. הרבה פעמים, ה"בעלי תשובה " "נעולים" על נושא מסויים. הנושא שגרם להם לחזור בתשובה. עם כל הסביבה (הרב, החסידות, האווירה..) שעזרה להם לעמוד בדבר הזה. לכן הם "עומדים"! בניגוד לצדיק גמור שמתהלך ואיננו נעול על נושא מסויים בהכרח והוא מתקדם מחיל אל חיל

כשבעל תשובה מחמיר, זה סימן שהוא עדיין נלחם עם אותו העניין!

הצדיק הגמור, שלא טעם את החטא מימיו, חי כבר בעולם הבא. הוא חי בהרמוניה. עבורו ,המאורעות בחייו מובנים ואין סטירות ביניהם. הוא רואה את התמונה השלמה. (אנחנו רק "בינוניים" ולא צדיקים).

יש סכנה : שהצדיק יחיה רק בעולמו , מנותק מהסביבה. הצדיק שמצליח להיות גם צדיק וגם לחיות בקשר לסביבה זה אברהם הצדיק האמיתי. וגם יוסף הצדיק שחי במצרים.

 

  1. ויתרוצצו הבנים בקרבה

אחרי עשרים שנה , ב"ה רבקה בהריון! אבל יש בעיה:

(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְקֹוָק:(כג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:

יש בבטנה שני ילדים: אחד צדיק ואחד רשע. אחד נוטה לבית המדרש והשני לבתי עבודה זרה!

אבל איך ייתכן להגיד שתינוק שנמצא בבטן אימו נקרא רשע ?(או צדיק?)!! איפה הבחירה החופשית??

מניטו מסביר שלא היו רשע וצדיק אלא היתה להם נטיות טבעיות שונות, דבר שמתגלה אחרי הלידה כשהם גדלים:

(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים:

מניטו מסביר את הנטיות האלה:

עשיו רוצה להתמודד עם העולם הזה. הוא יוצא לשדה. כמו אביו יצחק:

בראשית פרק כד(סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב…

עשיו הוא הבכור. לכן הוא דואג להביא אוכל לכולם. זה תפקיד הבכור! הוא אחראי לספק הצרכים לכל הדור! ועשיו עומד בצפייה הזו. הוא באמת מתמודד יפה עם האתגר להיות במגע ובהתמודדות עם העולם החיצון.

יעקב, לעומתו, בתור בן שני, יושב אוהלים. הוא מעדיף את העולם הרוחני וסוגר את עצמו באהל.

 

  1. יצחק אוהב את עשיו

(כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב:

יצחק חושב שעם ישראל בנוי משני השבטים האלה: יעקב ועשיו. אחד יטפל בחומר (עשיו) ואחד ברוח(יעקב).

כמו שראינו לעיל, יצחק הוא איש שדה גם כן, ולכן הוא קרוב מאוד לעשיו. יודעים שיצחק זרע שדות. היציאה להתמודדות עם העולם הגשמי כדי להעלות רוחנית היא השאיפה של יצחק והוא רואה בעשיו את המגשים של הרעיון הזה.

יצחק טועה בקשר לאפשרות לחבר בין יעקב ועשיו אבל הוא צודק שיש אפשרות שתצליח: בין יהודה ליוסף! בין בני יעקב !

6.אדמוני

(כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו:(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם:

עשיו הוא אדמוני ובלידה הוא כבר נראה מבוגר :"עשוי"

"אדמוני", אומרים המפרשים, ממזל מאדים!. יש לו נטייה לדם. אבל הנטייה הזאת יכולה להוליך לדברים רעים (רצח..) או טובים (מוהל, שוחט..). הכל בידי האדם.

דוד המלך היה גם הוא אדמוני. זה לא מנע ממנו להיות צדיק!

 

  1. אחיו

(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו ..

יעקב הוא "אחיו" של עשיו. זה מזכיר לנו את לידת הבל:

בראשית פרק ד (ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל …:

הבל יהיה רועה צאן וגם יעקב יהיה רועה צאן..

האתגר שעומד מול עשיו ויעקב , דומה לאתגר של קין והבל: איך לשלב כוחות כדי לפתור את בעיות העולם. אחד בגשמיות והשני ברוחניות.. בין קין והבל זה לא הלך. מה יהיה בין עשיו ויעקב?

יש הבדל מהותי בניהם: הבל ויעקב יודעים שהם ה"אח". שהם תלויים בבכור. קין ועשיו, לעומתם, עלולים להרגיש שהם הכי חשובים והם "הכל". האח הקטן רק מפריע! לכן יעקב תלוי בעשיו:

…. וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב …

יעקב אוחז בעקב עשיו כי הוא תלוי בהצלחתו! רש"י מביא מדרש ידוע שטוען שבעצם יעקב היה הבכור (כי הטיפה שלו נכנסה לתוך הצינור ראשונה.אכן הוא יצא אחרון אבל זה בגלל שהוא נברא ראשון). ואכן, בלי להיתלות בהסבר הפיזיקאלי, המטרה העליונה היא יעקב. היא הרוחניות. אבל בלי גשמיות, אין מה לרוחניות לפעול!. יעקב הוא הבכור במחשבה! אבל עשיו הוא הבכור בפועל!

 

  1. בגיל שלוש עשרה: "ויגדלו הנערים"

עשיו , כמו כבר אמרנו, מרגיש שהוא הבכור. הוא דואג לאחרים. הוא רוצה להאכיל את האחרים. כמו יוסף, הוא רוצה להיות המשביר של כל המשפחה! יש לו כוונות טובות מאוד.

כשהמדרש מספר שהוא שאל את אביו איך מעשרים את התבן או את המלח (דברים שאינם צריכים מעשר), זה כדי להראות שהוא באמת חיפש דרכים להיות טוב בכל מה שקשור לעסקי העולם הזה. וזה מצא חן מעיני יצחק אביו מאוד. אבל קראו שני דברים בעת הגעתם לגיל 13:

רש"י ויגדלו הנערים ויהי עשו – כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה:

  1. עשיו רואה שהעולם איננו מתנהג בצורה מוסרית. הוא לא מצליח לעשות את מה שאביו מצפה ממנו לעשות. העולם מלא יצרים רעים וקשה מאוד להביא את הגשמיות למוסריות גבוה! עשיו מתאכזב מאוד. בגיל 13, המתבגר חושב שהוא יתקן את כל העולם. אבל הוא במצב של "או הכל או כלום". מתבגר מלא אידיאליזם והתלהבות. אבל אין לו את המתינות כדי שהדברים ייעשו לאט, בשלבים. עשיו רוצה שהדברים יצליחו מהר. והוא מאוכזב מאוד
  2. אברהם סבו מת. עבור עשיו זה אסון! אם צדיק ממידת החסד מת, זה הורס אצלו כל אמונה.

שני הדברים קוראים ביחד ועשיו נשבר. הוא "עייף":

(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:(ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם:

לא כתוב שעשיו "רעב" אלא "עייף". ממה הוא עייף? מהדיכאון שבו הוא נכנס אחרי מות אברהם והכישלון להעלות את הגשמיות.

מצד שני, יעקב מוכן לבשל! כלומר, להכין אוכל איתי. העדשים גם הם מסמלים את המעגליות של העולם (זו היתה סעודת אבלים על מות אברהם). סבלנות. חכמת ההכרה בשלבים בתיקון העולם. לא הכל נעשה מיד ועכשיו.

נזכור אותו הבדל ביניהם כשיעקב חוזר מלבן:

בראשית פרק לג (יב) וַיֹּאמֶר (עשיו) נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ:(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו (יעקב) אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן:(יד) יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה:

עשיו צד. הוא הורג מהר את הבהמה כדי לאכול אותה. יעקב מוכן לעבור את כל שלבי ההכנה של הלחם ושל התבשילים.       עשיו מבקש מיעקב לתת לו הסבר רוחני מהיר על מה שקורה לו:

הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי

"האדם" . כאילו עשיו מבקש מיעקב שיסביר לו מה משמעות היות "האדם" עלי אדמות. אם יעקב הוא הרוחני, אז שיספק מיד את הסחורה: תסביר לי על רגל אחת מה קורא. עשיו עייף מאוד. ואין לו סבלנות לעבור שלבי הבישול הרוחני! הוא מחפש דבר תורה קצר וקולע מיד! ודורש זאת מה"מקצוען " כמו שדורשים כל דבר ממקצוען! רק שהבכורה, המשמעות של החיים, שלבי התיקונים הם ארוכים מאוד ודורשים סבלנות רבה . אין יעילות מובטחת בעניינים האלה!

עשיו דורש שיכניסו לתוכו רוחניות כמו שמכניסים אוכל בתוך פי הגמל:

רש"י  הלעיטני – אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה, כמו ששנינו אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו:

עשיו רוצה הכל ומיד!

כאן מתרחש הנתק ביניהם.

יעקב מבין שיש נתק ושעשיו עייף מדי מכדי להמשיך להיות בכור! יעקב חייב לקחת על עצמו את תפקיד עשיו!! והוא דורש ממנו לתת לו את הבכורה!

(לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי:(לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: (לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: (לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה:

הדיכאון, העייפות של עשיו נכתבים בפרוט רב: הנה אנוכי הולך למות! למה לי בכורה! ויבז עשיו את הבכורה!

לא כתוב שמחיר הבכורה היה נזיד העדשים. אלא שעקב העייפות של עשיו והבזיון שלו על הבכורה, יעקב היה מוכרח לקחת על עצמו את משימתו של עשיו כדי שהוא, יעקב , יוכל למלא את שני התפקידים: של עשיו, ושלו. כי בלי שמלאכתו של עשיו נעשית, תפקידו בסכנה!

 

  1. עיני יצחק

בראשית פרק כז (א) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל

מעניין: יצחק איננו קורא לבנו "הבכור" אלא לבנו "הגדול". כנראה שהוא ידע על מעשה מכירת הבכורה

נעיין במה שקורה לעיניים של יצחק. בהתחלה, ביום שפגש ברבקה לראשונה, היו לו עניים חדות מאוד!:

בראשית פרק כד(סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים:(סד) וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל:

לרבקה ויצחק יש עניים טובות מאוד. הם יודעים לראות מרחוק וגם לראות מעבר, "לשאת את העניים" למעלה מהאופק!

גם לאברהם היו עניים טובות:

בראשית פרק יח (ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים

בראשית פרק כב (ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:

בראשית פרק כב (יג) וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל

כשהתורה מדברת על נשיאת העניים, זה כדי להגיד לנו שמדובר ביכולת לראות מעבר, לראות דברים שאחרים לא רואים. לראות את הנולד. לראות את האלוהים..

אם כן מה קרה לעיני יצחק? ייתכן שהוא מתעקש לברך את עשיו כי יש בו עדיין תקווה: אם הוא מצליח להמשיך בתפקידו לצוד ציד, להביא מטעמים לאביו, להעלות את העולם הגשמי לרוחניות המבוקשת, אז אולי עשיו כן מסוגל להיות החלק השני של עם ישראל הדואג לגשמיות. מה שמסנוור את עיני יצחק זו התקווה הגדולה הזו! יצחק איננו רואה את המצב כפי שהוא עכשיו. אולי הוא רואה את מה שיקרה לעתיד לבוא, בסוף ההיסטוריה. אבל זה לא מתאים למה שיש לעשות עכשיו. אנו יודעים שיצחק הוא איש העולם הבא (אז , בעתיד,הוא "יצחק", כי הוא יהיה צודק!) אבל בעולם העכשווי, רבקה רואה שזה עשיו פשוט לא מסוגל ועל יעקב לקחת את התפקידים עליו.

 

אין בברכת עשיו על ידי יצחק שום דחייה של יעקב. יעקב היה אמור לקבל את ברכתו, כצו שדרך אגב הוא יקבל בסוף הפרשה. יצחק מברך פעמיים את יעקב: פעם אחת במקום ברכת עשיו ופעם שנייה (כשהוא דורש ממנו ללכת אל לבן להתחתן) בסוף הסיפור.

 

10 הברכות:

אם כן הברכה שיעקב יקבל במרמה היא ברכה שהייתה אמורה להינתן לעשיו אבל מכיוון שעשיו בזה את הבכורה ומכר אותה ליעקב, יעקב היה חייב לקבל את הכלים (הברכות) שקשורים לתפקיד הזה.

ואכן יצחק יברך את הבן אדם שנמצא ממלו שהוא גם יעקב וגם עשיו! הוא יברך אותו עם ברכות המתאימות לתפקיד עשיו (הידיים- הגשמיות- ידי עשיו) א בל למי שיש לו גם תפקיד של הרוחניות (הקול- קול יעקב).

אבל את יעקב, בור שיצחק התכוון לברך בנפרד וכן הוא עושה אחרי כן:

בראשית פרק כח (א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:(ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם .. וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:(ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים:(ד) וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם:

יצחק מברך את יעקב בברכת אברהם! הוא כנראה מסכים עכשיו שיעקב הוא ההמשיך את השושלת ולא עשיו.

ייתכן שהפסילה של עשיו באה מהעובדה שהוא לקח נשים כנעניות!

 

 

 

 

  1. נשות עשיו:

 

יש לנו שלושה מקורות בפרשה שמדברים על נישואי עשיו. הראשון הוא אחרי הביקור אצל אבימלך:

בראשית פרק כו (לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:(לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: ס

המקור השני, הוא אחרי הברכות שיעקב קבל במרמה:

בראשית פרק כז (מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:

המקור השלישי הוא אחרי שיצחק מברך את יעקב בפעם השניה ונותן לו ברכת אברהם:

בראשית פרק כח (ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:(ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם:(ח) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:(ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה: ס

רק לאחר שיצחק מברך, ביודעין, את יעקב, עשיו מבין שהבעיה נובעת מנישואיו עם בנות כנען!  אבל עשיו לא מבין שיש ללכת לקחת את בנות משפחת נחור בארם!! הוא רק הבין שאין לקחת נשות כנעניות (כדי לזכות להיות אב בעם ישראל) אם רוצים להשתייך לשושלת האבות, חייבים לקחת נשים מארם!!אבל עשיו מצא פתרון אחר: בנות ישמעאל בן אברהם. אבל זה לא מחזיר לו את הזכות לברכת אברהם.!!

רק אחרי שנשלמה הזהות הישראלית על ידי שלושת האבות, בני יעקב יוכלו לקחת להם נשים מבנות כנען.

 

יש לעשיו בעיה: חשובה עבורו הכמות! (יש לי רב). מי שכולו פונה אל החומריות , חושב על הכמות. ולכן הוא חייב לחיות על החרב כי "כל דאלים גבר"! זה החוק ללא מוסר!

מצד שני,הוא לא שמע שגם אביו וגם אמו לא אוהבים בנות חת. הוא רק שמע את אביו! הוא לא גירש את בנות חת הוא רק הוסיף עליהן בת ישמעאל! עשיו לא רוצה להיות כפוף ל"תורת אימך" הוא רק רוצה את "מוסר אביך". הוא מקבל המוסר מצד האל אבל לא הצד הלאומי (כנסת ישראל-האימא). אילו הוא היה שומע גם לרבקה, אז הוא היה מקבל את שיתוף הפעולה עם יעקב! ומקבל את סולם הערכים שלו.

יצחק בכל זאת מברך את עשיו: הוא אומר לו: אתה רוצה לחיות רק על החומר,"משמני הארץ.." תיזהר! זה יגרום לך לחיות על החרב!! זו טרגדיה! לכן אני ממליץ לך שלא להתנתק לגמרי מאיש הרוח יעקב : "ואת אחיך תעבוד"

אילו עשיו היה צדיק, הוא היה ישראל! הוא רק ישראל מומר. בניגוד לישמעאל שיכול להיות צדיק באחרית הימים.

למה עשיו שונא את יעקב? כי הוא מתוסכל על מצבו!

"הכפירים שואגים לטרף לבקש מאל אוכלם" למה הם שואגים לטרף? הם לא צדים בשמחה כי הם מכירים בקונפליקט בין החיים שלהם ואיך היו צריכים להיות! לכן הם שמים את התסכול על עם ישראל!!

 

  1. ההתערבות של רבקה

רבקה מגלה שאין אהבה בין יעקב ועשיו! אין אחווה! ובלי השיתוף פעולה הזה, שיני הבנים ייכשלו!:

בראשית פרק כז(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד:

היא מצילה את יעקב לפחות! הוא התחיל להציל את נפשו כשהוא קנה את הבכורה מעשיו והיא רוצה שהוא יקבל גם את הכלים להצלחה: הברכות של יצחק. לכן היא בוחרת ביעקב כבררת מחדל, במקום לאבד את שניהם.

הגילוי הזה של רבקה התחיל כבר בהיריון שלה.

בראשית פרק כה (כג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:

אבל הנבואה הזאת הולכת ומתגשמת מול עניה והיא פועלת להצלחת התולדות של האבות. אי אפשר להגיד שרבקה איננה אוהבת את בנה עשיו. אלא היא "אוהבת את יעקב" רק במובן שהיא הבינה שדרכו יהיה אפשר להמשיך הסיפור. האם ההפרדה בין עשיו ויעקב היתה יכולה להצליח? כלומר לחשוב ששינהם ממשיכים את התולדות, שניהם "ישראל" אבל כל אחד בתחום שלו? הנצרות חושבת שכן. היא הפרידה בין הפוליטיקה והמוסר. אבל זו דרך לתת לפוליטיקה לגבור בלי מוסר! זו הפרדה בין שמים וארץ! זו לא דרכה של היהדות! חייבת להיות אחווה בין השניים. אי אפשר להפריד ולהמשיך. הנבואה הזאת שניתנה לה בהיריון, היתה נבואה רק עבורה "ויאמר ה' לה". ולה בלבד. היא לא אמרה ליצחק! היא חכתה שהוא יגלה או שהמצב יתברר. ברגע המכריע, כשצחק עדיין לא הבין הכל, היא מתערבת ומצילה את המצב. בלי ההתערבות שלה (כמו זו של שרה בזמנה) לא היה אפשרי להקים את עם ישראל בכלל.

 

אין ביטוי "אימא מרחמת" יש רק "אב הרחמן"! לכן אברהם אוהב את ישמעאל ויצחק אוהב את עשיו.

יש רק "אימא מנחמת". לכן, שרה ורבקה מתערבות! בגלל שבעליהם לא מסוגלים! הם מתעלמים מהמציאות והנשים יודעות היטב מה היא המציאות בין הילדים. כי כל עוד אין אהבה ביניהם אין אפשרות לשיתוף פעולה.

13 למה יעקב לא אוהב את עשיו?

קשה להבין למה הצדיק לא מסוגל לאהוב את הרשע. קל לנו להבין את ההפך:

בראשית פרק כז(מא) וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב

אבל למה יעקב לא פועל כדי שעשיו יאהב אותו או שהוא יאהב אותו בשביל שניהם!?

פסחים דף מב עמוד ב אם מלאה זו – חריבה זו, ואם מלאה זו – חרבה זו

אין פסימיות בקביעה הזו של חז"ל. יש להבין שכך פני הדברים תמיד: כשמתחילה שנאה היא מתפרצת ולא נותנת מקום לגישור רק מצד אחד. אפילו יצחק הבין זאת כשבירך את עשיו:

בראשית פרק כז(לט) וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל:(מ) וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:

כשאיש החומר איננו מסוגל להיות איש רוח, אז הוא אך ורק איש חומר והוא מגיע לשפיכות דמים "על חרבך תחיה".אין מקום לשיתוף פעולה מזויף.  כשעשיו מבין זאת, הוא כועס על האחר במקום לכעוס על עצמו!

(לע"ד) זה מזכיר לי את ההפרעה הנפשית  narcissistic perversionהבן אדם חושב שהוא מושלם ואיננו יכול לקבל את החולשות שלו. אז הוא משליך זאת על האחר הקרוב ביותר. במצבים כאלה, יש רק דרך אחת לאחר הזה: לברוח!! קשה מאוד לנסות לטפל בהפרעה הזאת במיוחד כשהיא התבססה היטב.

מרמה,ערמה= כוח נפשי הדרוש כדי למלא תפקידים שלכתחילה לא היינו מוכנים למלא.

יעקב יהיה חייב לעבור שינוי זהותי ולהיות בעל זהות כפולה: יעקב ועשיו. ואז יעקב מתעלה למדרגת "ישראל"!

 

14: יקרבו ימי אבל אבי

למה עשיו מחכה שיצחק ימות כדי להרוג את יעקב?:

בראשית פרק כז (מא) וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:

כאילו יצחק מציל את יעקב כל זמן שהוא חי!.

זה קשור להישרדות של ישראל בגלות! מה נותן כוח לישראל לשרוד? הרי כל עם היה נכחד בגלות כה ארוכה!

מניטו מקשר זאת לפסוק הבא:

בראשית פרק מז (כח) וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף

ישראל אכן מת בגלות! ימיו קצובים! לכן העם היהודי קיבל על עצמו זהות אחרת: להיות יהודי וכבר לא ישראלי!

מה הוא המקור של היכולת הזאת לעבור ממצב אחד למצב שני, באותה זהות? זה יצחק אבינו!! הוא "קץ" ו"חי" (קצ-חי= יצחק). יצחק מסר את ה"קץ" לעשיו ואת ה"חי" ליעקב!!  לכן יעקב אבינו לא מת. ונצח ישראל לא ישקר

בזכות יצחק יש קץ לגלות! בזכותו יצאנו ממצרים!  ה' "חישב את הקץ" מלידתו של יצחק אבינו!!  לכן עשיו מחכה ל"קץ" של יצחק כדי להרוג את יעקב.

 

15 אדום

התפקיד של רומי, היא להתקין בעולם "לגאליות" כלומר חוק המבוסס על החוק! כדי שאחר כך, יבוו ישראל ויבססו את החוק על המוסר! אלה יהיו ימי המשיח. אבל, בנתיים מלכות אדום תלמד את כוח החוק, ללא קשר עם המוסר.

 

16 ארבעת האפשרויות:

אם המטרה היא חיבור בין הגשמיות והרוחניות, ישנן ארבע אפשרויות

א. הקול ליעקב והידיים לעשיו (זה מה שרוצה יצחק אבל בגלל חוסר האהבה זה לא יכול ללכת)

ב. הקול והידיים לעשיו. עשיו מסרב לטפל ברוחניות. זה מדי איתי ובלי תוצאות מידיות

ג. הקול והידיים ליעקב (זו האפשרות היחידה האפשרית ועל זה רקבה עובדת)

ד. הידיים ליעקב והקול לעשיו (זה נגד טבעם לגמרי)

האם זה עובד בעם ישראל? כל יהודי לוקח על עצמו את כל המשימות אבל בפועל, חלק מהעם עושה חלק מהמשימות כך שבחיבור העם כולו , זה מתגשם דרך כלל ישראל. לכן, אחד העיקרים החשובים בעם ישראל זו אחדות העם וקבלת עול מצוות דרך ההשתייכות לכלל ישראל

 

לסיכום הטעויות של עשיו

  1. הוא ציפה שיהיו תוצאות מידיות. ההתמודדות עם החומר היתה כישלון
  2. הוא לא קיבל את מותו של אברהם
  3. הוא לקח נשים כנעניות
  4. הוא קיבל מוסר אביו אבל לא את תורת אימו
  5. הוא לא אוהב את יעקב, דבר שהיה מאפשר בכל זאת שיתוף פעולה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.