וירא פי5

בע"ה טז מרח שוון התש"פ

מישל בן שושן

וירא פי 5

הנושאים:

  1. אלוני ממרא
  2. כחום היום
  3. הכנסת ארחים
  4. הצחוק של שרה
  5. עקידת יצחק
  6. בחירת אברהם
  7. אלוני ממרא (לע"ד)

בראשית פרק יח  (א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:

רש"י: באלוני ממרא – הוא שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה עליו בחלקו

על איזו עצה מדובר? יש מדרשים שטוענים שממרא דיבר אתו על המילה מראש, לפני ציווי המילה. המדרשים מספרים שאברם התייעץ עם שלושת חבריו בקשר למילה. יש מדרשים שאומרים שהייתה אינטואיציה לאברם שאכן עליו למול את עצמו והוא התייעץ על האפשרות לחכות שד שיקבל את הצו האלוהי. .

נראה לי להבין המדרשים ואת המדרשים אחרת:

אברם היה אמור להיות "אב המון גוים", וכל משפחות האדמה אמורות להתברך על ידו. מטרתו היתה אוניברסאלית . והנה ה' מצווה לו שמול את עצמו וזרעו בלבד. כלומר, אברם אמור ליצור עם פרטיקולארי! ולכן הוא מתלבט בקשר שלו עם חבריו "הגויים"! מה יהיה טיב קשריהם מעכשיו. האם ימשיכו לקבל אותו?

ובתוך הסיפור הזה ניתן להכיל את התשובה של ממרא שאכן אין בעיה. הוא יישאר קרוב אליו למרות המילה. המילה לא תפריע למטרה האולטימטיבית של האוניברסלי. ובתוך המקום הזה שהוא נמצא, ה' מופיע אליו .

וזה יסביר את המדרש:

 

בראשית רבה פרשה מח ד"ה ט :  אמר עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, א"ל הקב"ה עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך, הה"ד וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, וירא בשכינה וירא במלאכים,

 

אברם מצטער מאוד על האפשרות שהוא לא יקבל את האורחים הגויים! או שהם לא יבואו אליו יותר בגלל המילה או שיהיה אסור לו להתיידד איתם. ! ה' לא עונה לו שהדברים ימשיכו כרגיל. להיפך. ה' שולח לו שלושה מלאכים (ולא גויים!) כדי למלא את החוסר שנולד מההתבודדות שנכנס אליה על ידי המילה!!

 

  1. כחום היום (הרב מידן)

רש"י: כחום היום – הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים:

ה' הוציא את השמש כדי לעזור לאברם. כדי שלא יצא החוצה כהרגלו. אבל ה' יוציא את אותה השמש כדי להחריב את סדום:

בראשית פרק יט (כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה:(כד) וַיקֹוָק הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְקֹוָק מִן הַשָּׁמָיִם:

אם כן, אותו האמצעי יכול לעזור או להחריב! הכל תלוי באדם המקבל! זה מזכיר את הגמרא:

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ח עמוד ב דר"ש בן לקיש, דאמר: אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה, שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו'; ולא עוד, אלא שמתעדנין בה, שנאמר: +מלאכי ג+ ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק; והרשעים נידונין בה, שנא': +מלאכי ג+ הנה היום בא בוער כתנור וגו'.

על הפסוקים במלאכי:

מלאכי פרק ג (יט) כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף:(כ) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק:

וכאן המקום לעשות השוואות: בין אברם שה' עוזר לו וסדום שנחרבת. בין אברם ללוט. ההקבלות בין אברם ללוט רבות ובכל זאת ההבדלים משמעותיים.

אברם לוט
יושב בהר, למרות עניות הקרקע יושב בכיכר בסדום העשירה והלא מוסרית
הכנסת אורחים מאוזנת הכנסת אורחים מופרזת שמסכנת את בנות לוט
דואג לכל באי העולם דואג לעצמו

 

  1. הכנסת ארחים וביקור חולים (הרב מדן)

 

בראשית פרק יח  (א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: (ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:

 

הפסוק איננו אומר מה היה התוכן של התגלות ה' אל אברהם. יש שתי דרכים לפרש את ההמשך:

  1. ההתגלות מסתכמת במילים המועטים האלה. "וירא אליו ה'".  ה' בא רק כדי לאשר את ביצוע המילה (הרמב"ן). או כדי לבקר את אברהם החולה ביום השלישי למילתו. ללא דיבור וללא מסר מיוחד.
  2. ההתגלות מתבצעת על ידי שלושת המלאכים שבאו. והתוכן של ההתגלות תתגלה מתוך דברי המלאכים (הרשב"ם). אם כן, המילים "וירא אליו.." הם הכותרת של כל הפרשה הבאה.

החכמים מדברים על שני מעשים טובים , של גמילות חסדים שמתגלים בסיפור:

  • ביקור חולים (של ה' אל אברהם
  • הכנסת אורחים (של אברהם כלפי המלאכים)

אבל שני הדברים יכולים להיות קשורים. כי כשמבקרים את החולה, החולה או בני ביתו מקבלים את האורחים שבאים לבקר. ויש כאן גמול מסויים בין שני המהלכים.

נראה לי שניתן להגיד שמול ההתלבטויות של אברהם בקשר לפן הפרטיקולרי של המילה ומה שימנע ממנו לקבל אורחים גויים כהרגלו, ה' בא כדי לתת לאברהם את ההסבר למעבר בין האוניברסליות לפרטיקולריות: לידת יצחק ולידת עם ישראל יהווה אמצעי למטרה האוניברסלית. לכן יש כאן חיבור בין בשורת לידת יצחק, הדאגה לסדום וה"רפואה" עבור הברית. הרפואה היא בעיקר ההרגעה לדאגות של אברהם על עזיבת הפן האוניברסלי!

 

4 . הצחוק של שרה (הרב תמיר גרנות).

 

המלאכים באם בעיקר עבור שרה. אברהם הוא השחקן משני. ה' כבר הודיע לאברהם על לידת יצחק בפרשה הקודמת. עכשיו, יש חשיבות רבה , בעיני ה', להודיע לשרה ושהיא תשתף פעולה נכון עם לידת יצחק.

הבן המובטח, ייקרא יצחק. ה' בעצמו קבע זאת:

בראשית פרק יז (טו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:(יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:(יח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:….

(כא) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:

למה השם הזה?

מדובר על לידה על טבעית.

שני ההורים הם עקרים. או לפחות הם מספיק זקנים כדי שהדבר ייחשב לפלא ובלתי הגיוני עבור כולם. לידת בן במצב הזה הוא ממש "צחוק"! כלומר דבר יוצא דופן . יצחק יהיה הילד הראשון מאז בריאת אדם הראשון, שישתייך לפרויקט האלוהי. הבורא ברא את האדם עם כוונות מיוחדות. למרבה הצער, הכוונות האלה לא התגשמו עד עכשיו. אברהם הוא הראשון שנראה מתאים. אבל הוא לא נולד כך. אברהם עבר תהליך שאפשר לו להגיע למצב שה' יכול לבחור בו. יצחק, יהיה הילד הראשון שכבר מלידתו, ישתייך למשפחה שמתאימה לפרוייקט האלוהי. חידתו חשובה עד כדי כך שכולם חייבים להבין שמדובר על מהפכה בתולדות האנושות. גם אברהם וגם שרה חייבים להבין זאת. להבין שמדובר בדבר יוצא דופן. זו לא לידה רגילה, ביולוגית גרידא. אלה לידה יוצאת דופן. לכן, חשוב שהיא תבוא במצב יוצא דופן. כשאברהם מצד אחד ושרה מצד שני "זקנים" ובאים בימים, כשלשרה "חדל להיות (לה) אורח כנשים".

בראשית פרק יח (י) וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו:(יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:(יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן:(יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי:(יד) הֲיִפָּלֵא מֵיְקֹוָק דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:(טו) וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ:

 

 

לכן, חשוב שאברהם יצחק. כך, הוא מגיע להבנה שמבקש ה' ממנוף הבן הזה יהיה יוצא דופן.

הפרשה שלנו ושליחת המלאכים, באה כדי לעבור לצד השני: שרה חייבת גם היא לצחוק!! כדי שהיא תבין על מה מדובר.

הבעיה היא שאברהם צוחק "בליבו". כלומר, במודעות מלאה. והוא אפילו מגיב מיד ומוציא את הפליאה של הצחוק בדברים. הוא שואל מה יקרה עם ישמעאל.

הבעיה של צחוק שרה, זה שהוא קורה "בקרבה". כלומר, עמוק בפנים, בלי שהדבר יהיה ברור עבורה. היא מרגישה יראה, מרגישה מוזרות אבל היא עדיין לא מבינה לגמרי. לכן ה' מתעקש שהיא תבין שהיא צחקה! שהיא תוציא את הצחוק מהקרביים שלה אל החוץ!

ולא זאת בלבד ה' רוצה. חשוב עבורו שאברהם יהיה מודע למה שקורה אצל שרה. וחשוב ששרה תבין מה קורה אצל אברהם!

לא יוולד יצחק עד שיקראו שלושת הדברים האלה:

  • שאברהם יצחק, יבין שדבר אל טבעי מתחיל
  • ששרה תצחק. שגם היא תבין ותביע את הפלא שיש בדבר
  • וששניהם יכירו את מה שמתרחש אצל השני

 

הסוף הטוב של כל התהליך יקרה כשגם אברהם וגם שרה יקראו לילד יצחק וששרה תשמח ותביע את מה שהיה טמון עמוק בקרבה שהצחוק הזה שנעשה לה.

 

בראשית פרק כא (ג) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק:(ד) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:(ה) וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ:(ו) וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי:

 

הרב תמיר גרנות מסיק מהסיפור החשוב הזה ש ה' זקוק לשיתוף הפעולה של האדם גם כשהוא שופע עליו שפע גדול .כל זמן שאברהם ושרה לא הבינו ולא צחקו, הם לא היו מוכנים לקבל בצורה נכונה את לידת יצחק!! לכן זה לוקח כל כך הרבה זמן וסיפורים בתורה.

 

  1. עקידת יצחק (לע"ד- מתוך חידוש של הרב ברנהיים)

כשאברהם נותן שם לבנו, הפסוק משתמש בארבעה כינויים:

 

כא (ג) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם   בְּנוֹ     הַנּוֹלַד לוֹ     אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה       יִצְחָק:

 

כשהאלוהים מבקש מאברהם לעקוד את בנו הוא גם משתמש בארבעה כינוים:

 

בראשית פרק כב (א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ        אֶת יְחִידְךָ       אֲשֶׁר אָהַבְתָּ      אֶת יִצְחָק        וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

 

כשמלאך ה' בא להפסיק את מעשה אברהם, הוא משתמש בשני כינויים:

 

יב) וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ      אֶת בִּנְךָ      אֶת יְחִידְךָ       מִמֶּנִּי.

 

כל כינוי חשוב. רש"י כבר ניסה להסביר את ריבוי הכינויים.

אבל, נראה לי שאפשר להוסיף(בעזרת חידוש ששמעתי מהרב גיל ברנהיים):

האלוהים מבקש מאברהם להעלות לעולה את ארבעת הכינויים:

  • את בנך: כלומר, תבטל את היחס הבלעדי, שלך עם הבן "שלך". הוא לא הרכוש שלך!
  • את יחידך: תבטל את ההרגשה שאתה והוא מהווים יחידה אחת. הוא יכול להיות שונה ממך!
  • אשר אהבת: אולי לאברהם יש אהבה מופרזת כלפי יצחק שעלולה להפריע להתפתחותו של יצחק
  • את יצחק: שמו של יצחק מראה שהוא יוצא דופן, לא רק בגלל שהוא נולד לך אחרי שהיית זקן אלא גם בגלל שאישיותו וחייו יהיו יוצאי דופן.

על ידי המעשה שהוא עשה עד רגע השחיטה, אברהם כבר קיים את שני השלבים הראשונים. הוא כבר "שחט" , ולא חשך את "בנו" ואת "היחידה" שהוא עשה אתו. אברהם למד לוותר על החלק (שלו, שהיה בו) שרצה להנחיל בכוח לבנו! וזה מספיק לגמרי עבור ה'!

מעכשיו, יצחק יוכל לפתח מידה שונה (הגבורה) או הפוכה מזו של אביו (החסד). ולראיה, כשהם אמורים לרדת מן ההר, אברהם לבדו מצוטט כיורד :

בראשית פרק כב (יט) וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע: פ

ואין אנו יודעים מה קרה ליצחק! ליצחק יהיו מעכשיו חיים עצמאיים. הוא שייך לעצמו, או לה' .אבל לו לאביו באופן בלעדי! זו בדיוק היתה המטרה של הניסיון של אברהם!

6.עקדת יצחק (הרב תמיר גרנות- מי השילוח)

 

מי השילוח  עיקר הנסיון מהעקידה. מחמת שהיה מפורש לפניו הלאו לא תרצח ומה גם לשחוט את בנו, כי בפשיטות היה בנקל לפני אברהם אבינו לקיים מצות השי"ת בכל נפשו אף להעלות עצמו, ורק כאן שאיתא בזוה"ק (ח"א קכ.) שזה המאמר היה לו באספקלריא דלא נהרא, היינו שלא נאמר לו מאמר מפורש, והיה נבוך בלבו והיה יכול לפשוט הספק לכל צד, שבאם היה לו קצת נגיעה ליצחק כאהבת אב לבן היה פושט לעצמו שלא יעלהו, שעמדו כנגדו מחשבות ודעות שונות והיה נבוך בהם וכדאיתא במדרש (בראשית רבה נו י) היה לי מה להשיב אתמול אמרת כי ביצחק וגו' ועכשיו קח נא את בנך וגו' וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, וזה היה עיקר הנסיון.

לפי הרמב"ם, עיקר הנסיון בעקדה היה כדי להראות עד כמה אדם מאמין חייב ללכת כדי למלא את רצון הבורא. אפילו אם הוא מבקש למסור נפשך, ואפילו את נפש בנך, אתה צריך להיות מוכן לזה. לפי הרמב"ם, אברהם היה נביא. ובתור נביא, דבר ה' מדבר אליו באופן ברור ובלתי מעורער. בוודאות. אברהם, ידע בוודאות שזה מה שה' מבקש ממנו וזה מה שנתן לו כוח כדי לבצע את מה שה' ביקש ממנו.

 

בניגוד גמור לפירוש הזה, המי השילוח טוען:

  1. שלא כתוב שה' אמר לאברהם לשחוט את בנו. כתוב "והאלוהים ניסה את אברהם". ולפי הזוהר, זו "אספקלריא שאיננה מאירה". כלומר, לא "ה'" אמר לו זאת . יש לאברהם ספק עמוק. כי הדבר לא נאמר לו בבירור. יש לו הרגשה שכך נאמר לו, אבל, מכיוון שזה ה"אלוהים" ולא "ה'", נשאר ספק מסויים. וזה כבר ניסיון גדול עבור איש מאמין שחייב לנסות לדעת מה הוא רצון ה'. עליו לברר כל הזמן מה ה' רוצה. ייקח שלושה ימים לאברהם כדי לברר את מה שהוא חשב שעליו לעשות. בנוסף, "העלהו לעולה" יכול להיות בעל מובנים שונים. לא כל "עליה" דורשת שחיטה! אם כן אברהם בניסיון עמוק של נסיון להבין מה ה' רוצה בדיוק ממנו. במיוחד, כשזה מנוגד לכל מה שנאמר לו בברור עד כה. אסור להרוג את הנפש. ועוד יותר בנו. ועוד יותר הבן שה' הבטיח לו שממנו יקרא לו זרע!
  2. בכל זאת, אברהם מחליט , אחרי בירור ארוך, שזה מה שהוא צריך לעשות: להעלות את בנו כקרבן. הבירור, לפי המי השילוח חייב לכלול שלב מכריע: הסרת הנגיעות האישיות. אם יש רווח אישי במעשה, ייתכן מאוד שהדבר שחושבים שהוא רצון ה' איננו נכון! כי הנגיעה האישית מבלבלת את הבירור האמתי. וכאן, לכל הדעות, אין נגיעה אישית! זה נגד הרגשות וההיגיון של אברהם לשחוט את בנו. והוא הולך על זה!
  3. הניסיון החמור עוד יותר , זה שאברהם חייב לשמוע את דבר המלאך שאומר לו שאין לעשות דבר ליצחק! הפעם, זה לא "האלוהים" אלא "מלאך ה'"! (אם נמשיך את רעיון הזוהר, זה באספקלריא מאירה, בברור!) ואז זה אומר שאולי אברהם לא הבין טוב מה שה' רוצה בהתחלה!! עבור אדם מאמין (במיוחד בתקופה ההיא) יש כאן שני משברים: איך יכול להיות שה' מבקש ממני שני דברים הפוכים (כשהדבר הראשון היה כבר הפוך מציווים ברורים קודמים) ואיך יכולתי לחשוב בטעות מה ה' רוצה! הגבורה של אברהם עכשיו היא שלא לעשות לבנו מאומה!! כי בכך הוא מראה שהוא טעה! ובכל זאת, אברהם מצטט למלאך והוא לא עושה כלום. (מלבד שחיטת האיל, שזה סיפור אחר!). אבל מלאך ה' מרגיע אותו: אל תתרגז על עצמך על שחשבת שבקשתי ממך להרוג את בנך. אל תיכנס בדיכאון על זה שלא הבנת טוב! עשית מה שחשבת נכון לעשות לפי מה ששמעת, אחרי בירור כן ואמתי. עכשיו, עליך לפעול בכיוון הפוך, וזה בסדר!

כל איש מאמין נמצא בחייו מול החלטות . והוא חייב לשאול את עצמו: מה ה' רוצה שאני אעשה. ברוב המקרים, אין לו ידיעה ברורה וודאית על מה הוא רצון ה'. יש לו מצוות הכתובות בשולחן הערוך. יש לו דברי הנביאים. יש לו תלמידי חכמים שיכולים לייעץ לו. אבל, בסופו של דבר, הוא אחראי לבדו על מעשיו.

הוא חייב לפעול לפי שיקול דעתו אחרי בירור של חוסר נגיעות ועל סמך כל מה שהוא למד מהתורה ומהמצוות ומהחיים. והוא יהיה אחראי לגמרי על תוצאות מעשיו.

אבל, אם יתברר לו שהוא הלך בדרך לא נכונה, אין שום מניעה לשנות כיוון! ואין עליו להצטער על הדרך הקודמת שלו. לא דורשים מהאדם לדעת בברור מה הוא רצון ה'. אבל דורשים ממנו לנסות לחפש את רצון ה' כל הזמן ולדעת שהוא רק בן אדם. דרכים אחרות יכולות להיות נכונות אבל , למעשה, אני , בשלב זה, עושה את מה שנראה לי לנכון. ואם יתברר שיש לשנות, אז אני לא אשר "מקובע" בדרך הישנה רק בגלל שזה עלול לפגוע בכבוד העצמי שלי או בהרגלים שכבר נכנסו בחיי. האדם צריך להיות מוכן לשנות כיוון ולא להצטער על העבר. לשלם את מחיר התוצאות של מעשיו אבל לא לפחד לשנות כיוון!

      ברצוני להוסיף על ההסבר הזה הערה:

למה אברהם לא התפלל מול ה', ברגע שהוא חושב שה' מבקש ממנו להעלות את בנו לעולה, כמו שהוא התפלל עבור סדום? האם בכך הוא לא עשה את אותה הטעות שמיחסים לנוח שלא התפלל עבור דורו כדי שלא יהיה מבול?

נראה לי שהמלאך שבא בסוף הסיפור, הוא המלאך של אברהם. המלאך שבא לעזור לאברהם להתעשת! שאברהם יהיה אברהם! (ואולי זה המובן של הקריאה :אברהם אברהם!). אולי אברהם חשב שקשה להתפלל עבור הצלת בנו כי זו נגיעה אישית! אבל, מהרגע שהמלאך עצמו מצדד בכיוון השני, אז יש לו מיד את ההרגשה הנכונה: ללא ספק , עלי לא לשחוט את בני!

  • .הבחירה של אברהם (בעקבות רעיון של הרב יואל בן נון)

התורה איננה כותב את סיבת בחירת אברהם. היא מתחילה פשוט במילים "ויאמר ה' אל אברם..". בניגוד למה שכתוב, למשל בנח: "ונח מצא חן בעיני ה'" או  שנח היה "איש צדיק תמים.." אברהם איננו מכונה "צדיק".

אבל בפרשה שלנו יש כן נגיעה בנושא הבחירה של אברהם. אחרי ביקור המלאכים, ולפני השחטת סדום, כתוב:

 

בראשית פרק יח(יז) וַיקֹוָק אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה:(יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:(יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:

 

ה' מחליט לשתף את תכניתו עם אברהם . למה? "כי ידעתיו", כלומר כי בחרתי בו במיוחד, אני מכיר אותו. הנה הסיבה שבחרתי בו ושאני משתף איתו את ההחלטה שלי: "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"

 

המצווה, בדר כלל, בתורה , הוא ה'. ה' מדבר אל משה ומצווה לו ומצווה את כל עם ישראל. כאן, המצווה יהיה אברהם עצמו!! והא, אברהם יצווה את בניו ללכת בדרך ה'!

ובגלל זה, על ה' לשתף אתו את התכניות שלו!. כי איך אברהם יוכל לצוות את בניו את דרך ה' אם ה' לא מדבר אתו על הפעולות שלו.

אבל הביחרה הזו, מסיבה זו, מחייבת כביכול את אברהם להתדיין עם ה' בקשר לעשיית צדק ומשפט!! זה מה שייתן לאברהם את הכוח, הלגיטימזציה, המחויבות, להתמקח עם ה'!!

הבחירה של אברהם תלויה בשיתוף האחריות לעשות צדקה ומשפט בעולם!! השותף נעשה בן שיחי ובר פלוגתא לה'!

אבל מי מבטיח לה' שאכן אברהם יצווה את בניו ואת בנו אחריו….??

אי אפשר לענות על השאלה על ידי "ה' יודע הכל, כולל מה שיקרה.." כי במישור הזה, מפסיקים לדון על הפסוקים האלה!

האמת, שאנו חייבים להגיד שה' עדיין לא יודע! הוא מהמר על אברהם!! "נראה" לה' שאברהם הוא כזה! שמה שהוא "יודע" עד עכשיו על אברהם, ומה שנראה לו, אברהם מסוגל להיות כזה. אבל כל ההוכחה על צדקת בחירתו תלויה באברהם עצמו! לכן, התורה לא מדברת על "זכות אברהם" בשעת בחירתו. היא היא עשויה לבוא רק בעתיד ורק מעשיו העתידיים ומעשה בניו העתידיים יצדיקו באמת את בחירתו(לע"ד).

 

למה להמר על אברהם ולא על אדם אחר?

הרב בן נון משווה את האמרות של אבימלך ושל איוב לאלהשל אברהם:

  • אבימלך:" ה', הגוי גם צדיק תהרוג?" (כ-ד)
  • איוב: "תם ורשע הוא מכלה?"(איוב ט כב)
  • אברהם::"האף תספה צדיק עם רשע?" (בראשית יח כג)

 

לכאורה זו אותה שאלה: מה פשר ההחלטות שלך בעולם? איך יכול להיות שצדיק ורע לו?

אבל , יש הבדל: אבימלך ואיוב מתפללים עבור עצמם  אבל אברהם מתפלל עבור האחרים הרחוקים ביותר ממנו.

 

נבואת אברהם היא היכולת להתפלל עבור האחר. להתדיין עם בורא העולם כדי להשיג צדק ומשפט עם העולם כולו.

 

אברהם פתח את דרך התפילה. כשהתפילה, מלשון "פל"ל", משפט, מנסה להעמיד את האדם וה' במשפט. האדם טוען את טיעוניו וה' את טיעוניו.

 

אחרי שהמשפט נגמר, מופיע שלב שני, שונה בתכליתו, והוא ה"תחנון". האדם מתחנן מול השופט העליון . ללא קשר עם הדין, הצדק, החוק היבש שכבר הוכרע, אנו, כבני אדם מתחננים מול ה' שיפעל במידת הרחמים והחסד.

לכן התחנונים באים אחרי התפילה ולא לפני!!

ולכן אברהם משתמש בתחנונים רק אחרי שהוא התדיין עם ה' בדין על הימצאות חמישים צדיקים בעיר ,והפסיד: אז נגמרה התפילה ומתחילה התחינה על מספרים מועטים מחמישים! התחנונים מתחילים :"אני עפר ואפר.."

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.