בע"ה ד טבת התש"פ
מישל בן שושן
ויגש פי5
נציג כאן את הקריאה המעניינת מאוד של הרב תמיר גרנות של סיפור יוסף ואחיו. נעשה זאת דרך ארבע שאלות:
- מה המשחק שמשחק יוסף , מטרתו, מניעיו והצלחותיו?
- האם הנאום של יהודה בהתחלת הפרשה משנה את התכניות של יוסף ולמה?
- מה פשר ההתגלות ליעקב?
- למה התורה מספרת לנו באריכות את התכנית הכלכלית של יוסף במצרים?
- מה חושב יוסף?
מאז שיוסף חלם שני חלומות, הוא מנסה להבין את פשרם.
(ה) וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ:(ו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:(ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: (ח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:
(ט) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:(י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו …
בניגוד לחלומות שבהם כתוב במפורש "וידבר אלוהים אל…. בחלום", החלומות של יוסף, אינם כתובים עם חתימת האלוהים או דיבור נבואי כל שהוא. נראה לעניות דעתי, שזה אפילו ההגדרה של ההבדל בין ה"אבות" וה"בנים". לאבות, ה' מדבר באופן גלוי. לבנים לא. לפחות זה כך בספר בראשית. אם כן, לבנים לא נשאר להישען אלא על:
- מסורת האבות
- הבנתם של המציאות והמשמעות שהם נותנים לה.
החלומות הם גשר בין עולמם של האבות שאליהם ה' מדבר בברור ועולם הבנים שהוא לא קיים בברור. החלום בא כדי לתת תמונות שמזעזעות את החולם ומדריכות אותו בחייו. ככלי עזר לדעת מה הוא הייעוד שלו בעולם. יוסף איננו נביא. אבל הוא חולם והוא מספיק חכם כדי לקחת את החלומות ברצינות.
כשיוסף חולם, הוא בן 17. הוא צעיר מאוד. הוא לא בהכרח מבין מה משמעותם. כשהוא מספר החלומות לאחיו ולאביו, ייתכן שהוא מבקש מהם עזרה למשמעות החלומות. האחים מפרשים אותם "לרעה". אביו מפרש החלומות בצורה אחרת שהיא לא בהכרח הנכונה. לאף אחד אין את "הפתרון האמתי". מה שיפתור את החלומות, אלה החיים עצמם! לאחים, יש שנאה והם פועלים לפיה. אין להם הסבלנות לחכות מה פשרם. אבל בהמשך, כן הם ינסו להבין החלומות של יוסף אחרת. גם יעקב יבין אותם מאוחר יותר.
יוסף מתחיל להבין חלקים של החלום הראשון שלו (האלומות) כשפרעה מספר לו חלום השיבולים. כשיוסף מציע את עצמו לתפקיד המשביר של מצרים, יש לו , מאחורי הראש, דרך אפשרית לפתרון חלומותיו. הנה שמציעים לו להיות זה שכולם יבואו אליו כדי לבקש ממנו אוכל.
ואכן, כשהאחים מגיעים אליו ומשתחווים לו, הוא מבין עוד חלק מהחלום הראשון שלו: האלומות שלהם משתחוות לאלומה שלו! הן לא משתחוות לו אלא לאלומה שלו. כלומר, בזמן שהאלומות משתחוות, הן לא יודעות שמדובר ביוסף אלא בתפקיד שלו כמשביר, כאלומה. לכן הפסוק אומר בדיוק:
בראשית פרק מב (ו) וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה:(ז) וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל:(ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ:
(ט) וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם:
לא כתוב שיוסף זוכר את הרעה שעשו לו אחיו. כתוב שהוא זוכר..את החלומות. כלומר הוא מוסיף להאיר את משמעות החלומות שלו. ברור לו שעכשיו המשימה שלו היא לתת לחם לכל אחיו.
אבל הוא נזכר גם בחלום השני:
הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:
כל המשפחה, כולל אביו, משתחווים לו. בדרך כלל, "צבא השמים משתחוים לה'" לבורא עולם! יוסף תופס בחולומו את תפקיד האלוהים!.
ידועה במשפחה הבטחת בין הבתרים. אמורה להיות גלות ושם, בארץ "לא להם" המשפחה אמורה להפוך לעם ולהתעצם. מתי תתחיל הגלות הזו? יעקב חשב אולי שהגלות שלו אצל לבן היא הגלות שעליה דובר. ולכן, בחזרתו ממנה, הוא רצה לשבת בשלווה!:
בראשית פרק לז וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:(ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף …
רש"י ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף ….
יוסף מבין שעליו לממש את ההבטחה ולא הדור של אביו. הוא חייב לבנות את התנאים שיאפשרו לאחד את כל המשפחה מסביבו, כולל אביו, בארץ זרה (כנראה מצרים!), כשהוא השליט העליון, ליצור את כל התנאים הטובים ביותר כדי שהם יהפכו לעם רב. זה מה שיגיד , יותר מאחר לאחיו:
בראשית פרק נ (יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי:(כ) וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:(כא) וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם:
הוא אף פעם לא רוצה "להתנקם" על אחיו. הוא רק מונחה על ידי החלומות שלו.
הרמב"ן מציע שהוא רוצה להחזיר אותם בתשובה ומחכה שהם יגלו ערבות מלאה כלפי בנימין כדי להתוודע אליהם.
אבל הרב גרנות מציע לראות יותר את ההגשמה של החלומות כמשימה העליונה.
כל הרצון של יוסף, מהרגע שהוא רואה את אחיו, זה להביא למצרים את כל המשפחה באופן קבוע, לגלות ארוכת ימים עד שהם יהפכו לעם רב.
הבעיה העיקרית היא להביא את יעקב למצרים. יעקב שלח את הבנים לקנות אוכל. הוא לא צריך לבוא בשביל האוכל. אז הוא חושב על בנימין: יעקב לא יכול להפרד מבנימין. אם יבקש להביא את בנימין, יעקב יבוא איתו! אבל זה לא מה שקורה. בנימין בא ללא יעקב. יעקב היה מוכן להיפרד מבנימין ובלבד שלא ירד למצרים.
לכן, יוסף תכנן לשמור על בנימין כבן ארובה ולשלוח האחים כדי לשכנע את יעקב לבוא למצרים לפדות את בנימין.
אבל התכנית שלו נפסקה פתאום על ידי הנאום של יהודה בראש פרשתנו:
- נאום יהודה.
בראשית פרק מד (יח) וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:…
יהודה בא כדי להציל את בנימין. הוא מספר את כל הסיפור מההתחלה מנקודת האחים. הוא מנסה שיוסף יסכים לקחת אותו כעבד במקום בנימין. אבל, בלי לשים לב, יהודה מוסר מידע מאוד חשוב ליוסף שיוסף לא ידע אותו: אביו חשב שהוא מת!
:(כז) וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי:(כח) וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה:
הרב יואל בן נון טוען שזו הסיבה שבגללה יוסף לא חיפש להודיע ליעקב שהוא חי במשך כל התקופה הזו: יוסף ראה שאביו לא אהב את חלומותיו. הוא ראה שאביו שלח אותו אל אחיו כשהם שונאים אותו. הוא חשב שאביו יודע שהוא נמכר. והוא שואל את עצמו: למה אבא שלח אותי לצרה הזו? האם הוא שינה את דעתו כלפי והוא חשב שאני חייב להיעלם מהמפה כמו שנעלמו ישמעאל ועשיו? למה אבא שלי לא שלח אנשים לחפש אותי במצרים הרי כולם ידעו שאורחת הישמעאלים שנמכרתי היתה בדרכה למצרים. השליחות היחידה של אבי למצרים היתה לקנות אוכל ולא לחפש אותי!! לכן הוא "כיבד" את הדחייה של יעקב כלפיו! הוא כעס מאוד ולא רצה לחזור הביתה. כשיהודה מודיע ליוסף שאביו תמיד חשב ש"טרוף טורף", אז יוסף חוזר בו מהכעס ומההבנה המוטעית שהייתה לו. ולכן הוא מתוודע לאחיו.
הרב גרנות איננו חושב כך. עבורו, הגשמת החלומות חשובה יותר מכל דבר אחר. הדרך החידה שדרכה הוא יצליח להביא את יעקב היא דרך בנימין.
עכשיו שיהודה מדבר ושובר את ליבו, יוסף שהצליח להתאפק עד כה, יוסף ששלוש פעמים יצא לחדר צדדית כדי לבכות, לא יכול יותר להתאפק והוא שובר את התכנית שלו בגלל הרגשות שלו!
כאמור לעיל, הרמב"ן טוען שנאום יהודה הראה ליוסף שכל האחים חזרו בתשובה ולכן הוא מתוודע אליהם עכשיו. אבל זה לא מסביר למה כתוב שהוא "לא יכול להתאפק" אם המטרה (החזרה בתשובה) הושגה ,אין סיבה להתאפק.
לדעת הרב גרנות נאום יהודה אכן שיבש את התכנית של יוסף לגבי הבאת יעקב למצרים .
מי יכול להשלים, במקום יוסף את המשימה הזו?…
- פרעה נכנס לתמונה! : הוא דורש שיעקב יבוא!!
- אבל חוץ מפרעה גורם הרבה יותר משמעותי ישלים את המשימה: ה' בעצמו!
- יעקב בבאר שבע
יעקב לא יורד למצרים מיד. הוא מוכן לפגוש את יוסף. בשמחה רבה, אבל לא לבוא למצרים כדי להתיישב שם. או שיוסף יבוא בעצמו או שהוא ילך לביקור קצר למצרים אבל, לא יישאר שם. יוסף צדק, המשימה קשה מאוד. יעקב לא יבוא בקלות למצרים.
יעקב חושב הרבה על אביו יצחק. יצחק לא עזב את ארץ כנען. יעקב יודע שיש משמעות עצומה להישאר בארץ כנען. הפעם היחידה שהוא יצא לגלות בעצמו, זה בשליחות אביו יצחק. לכן, יעקב בא לבקש מה לעשות אל "אלוהי אביו יצחק" . זה שאסר לו לרדת למצרים. והא בעצמו, "אלוהי אביך" בעצמו, דוחף את יעקב לרדת למצרים ולהשתקע שם כדי לבנות את העם רב שיוסף חלם עליו. לא מדובר על ביקור קצר לראות את יוסף. לא מדובר על חמש שנות הרעב שנשארות. מדובר בגלות ארוכה שתאפשר לבנות שם את העם!!:
בראשית פרק מו (א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:(ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
"ישראל" הארץ ישראלי חייב לדעת לחזור למצב של "יעקב" הגלותי! כי הסיפור לא נגמר עדיין! יש גלות כדי לבנות העם, ורק אחר כך נחזור לארץ!!
ה' בעצמו משלים את תכנית יוסף הוא זה שדוחף את יעקב למצרים!!
ה' מתגלה ליעקב בבאר שבע. יעקב
- התכנית הכלכלית
רבים מהפרשנים חפשו תשובה לשאלה: "למה התורה מאריכה בפירוט התכנית הכלכלית של יוסף לגבי מצרים?"
- אחדים רצו לראות כאן חזון כלכלי של התורה עבור עם ישראל. מס "החומש" שקבע יוסף (מסים של 20אחוז) ישמשו את החכמים לחבור המעשר הראשון למעשר השני כדי להגיע לאותם 20 אחוז, "החומש"!
- אחרים ראו בכך תורת הקומוניזם.
- הרב מידן הציע שזה היה כדי להפחית סיכוי התמרדות העם ויצירת אינפלציה גבוה לספקולציה .
הרב תמיר גרנות טוען שהמטרה היתה אחת: יצירת התנאים הטובים ביותר לרווחת עם ישראל במצרים:
(כג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה:(כד) וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם:(כה) וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה:(כו) וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה: (כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד:
כל המצרים הפכו לעבדי פרעה, כולם עזבו את אדמתם והוגלו לקצה השני של הארץ. לאף אחד לא היה יותר כסף או מקנה משלו. חוץ משני מגזרים: כוהני מצרים ובני ישראל!!
למה? כדי ליצור עם רב ועצום במצרים!
בארץ כנען, בני יעקב היו עניים, גרים, מנודים מבני המקום. הם היו כל הזמן חייבים לחתום על הסכמי שלום שלא לטובתם. הם היו מיעוט חלש. כדי לכבוש את הארץ עכם חפשי וחזק, הם חייבים להיות קודם כל עם מגובש. אחר כך, עם גדול ורב (מ70 נפש לשישים ריבוא) ולהבין מה היא ארץ עויינת ומצב העבדות, כדי לרצות להיות מסוגלים לאהוב את החרות , האחריות, ולהצליח בכוחות עצמם להשטלת על ארץ כנען.
יוסף לא רצה שעם ישראל יישאר במצרים לנצח. להיפך, הוא אמר להם שיום אחד יש לחזור הביתה!
נכתב בסוף בראשית:
(כב) וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:(..(כד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:(
ובכן, בהתחלת ספר שמות חלום יוסף , שהמשפחה של 70 הנפשות יהפוך לעם רב ועצום, מתגשם:
שמות פרק א (ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא:(ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם:
יש רק בעיה בלתי נמנעת: אחרי יותר ממאה שנה, בני ישראל כל כך התעצמו עד שזה גרם לאנטישמיות חמורה. :
פ(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:(ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:(י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:
הרב מידן תולה את האנטישמיות לפיזור עם ישראל במצרים. דבר שהיה מנוגד לתכנית יוסף שרצה שיישארו בארץ גושן. האם השעבוד היה דבר בלתי נמנע, האם זה היה "נגזר" בברית בין הבתרים, או שמה ה' מדבר אל אברם על "אפשרות של שעבוד" ולא שעבוד הכרחי? ננסה להשיב ב"ה כשנגיע לספר שמות!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 