בהר לעד

16-05-08

מישל בן שושן

 

בהר העד

בהר סיני (כה-א)

כל הדברים נאמרו למשה בהר סיני. אבל לא נאמרו כולם לבני ישראל מייד. אלה, כל דבר, בהקשר ההזדמנויות השונות במדבר, נאמרו לישראל אחד אחד, בציווי ה' למשה באוהל מועד.

אבל פרשת "בהר " ו"בחוקותי" נאמרו לבני ישראל ,מייד, בהר סיני, ולא חיקה משה לקבל האישור באוהל מועד כשאר כל ספר ויקרא למשל.

לע"ד: עכשיו נשאלת השאלה: למה השמיטה והיובל נתנו לישראל בהר סיני, למרות שמצוות אלו קשורות לארץ ישראל ועדיין לא הגיעו לשם!

למדתי ב"בית גנזי" שהמצב האידיאלי של זיווג בין ישראל לבורא העולם בהר סיני הוא זה שבני ישראל צריכים לחוות בשנת השמיטה והיובל. בעצם השמיטה והיובל, מנסים לשחזר את המצב הראשוני של הבריאה , או של קירבה אינטימית עם הבורא, וזאת, דרך החיים הגשמיים בארץ ישראל.

 

שבת לה'

אחרי שכתוב "ושבתה הארץ", יכולים לטעות ולחשוב שלארץ יש כוח מטגי או אלהי. שעושים זאת עבור הארץ. ויש נטיות אקולוגיות או מיסטיות שמגזימים עד "עבודת האדמה" כעבודה זרה ממש.

המטרה היא כאן לא הארץ, המטרה היא עבודת הבורא!, היחס של האדם אל הארץ, אל הזולת, אל הבורא.

הנציב מכיר טוב את ה"מנוחה " של הקרקע שהייתה כבר בשימוש על ידי החקלאים הגוים בזמנו. הJACHERE למשל, וכול מיני שיקולים חקלאיים. כאן, לא מדובר על מנוחת הארץ לצורך חקלאי אלא לצורך גבוה יותר: שבת לה'!

 

שבת שבתון יהיה לארץ(כה-ד)

כל מקום שכתוב "שבתון" מדובר על "מיעוט תוספת". אם יש תוספת שבת למשל, "שבתון" ימעט התוספת הזו. וכאן , מדובר על ביטול תוספת זמן לשנת השמיטה .

 

שנת שבתון יהיה לארץ (כה-ה)

כאן, ה"שבתון" הנוסף מצביע על מיעוט אופן השביתה בשמיטה. למשל, ביום טוב, "שבתון" נוסף הצביע על מיעוט איסורי שביתה ביום טוב והיתר מלאכות לצורך אוכל נפש.כאן, רק קצירה, בצירה זריעה וזמירה אסורים מדאוריתא. וכל שאר המלאכות מותרות מתוקף "שבתון".

 

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה(כה-ו)

לע"ד:עיקר השמיטה כתובה במילה הזאת: "לאוכלה" מצווה לאכול פירות שביעית! ולא , כמו שהיום מבינים (אחרי עיוות משמעות הפסוקים) שאסור לאכול פירות שביעית!!! ההיפך הגמור הוא הנכון!

לאכלה ולא לסחורה, ולא לרפואה…המטרה העיקרית של השמיטה היא שהאדם יחזור ליחס טבעי וראשוני עם הבריאה : הארץ ופירותיה. הוא צריך לראות הפירות כפירות שטוב לאוכלם. ולא כמוצרים כלכליים ,או רפואיים או קוסמטיים..

אסור שהפרי יהיה סיבה למעמדים סוציולוגים, עשיר-עני, …

בעצם השמיטה מחזירה את האדם ליחס אקולוגי בריא אל הטבע ואל הפירות. כמו שהשבת מאפסת את היחסים החברתיים והכלכליים והעבדות של האדם כלפי מוסג העבודה.

אם נסכם עד כאן: שתי המטרות הראשונות של השמיטה הן:

1 יחס אקולוגי אל האדמה

2 יחס אקולוגי אל מעשה האכילה ופירות הארץ

הנציב מוסיף סיבה שלישית לשמיטה:

3 היחס החברתי: ביטול המעמדות ביחס לבעלות על הקרקע מבחינת פירות הארץ. והוא לומד זאת מהמילה "לכם": כולכם שווים מול פירות הארץ.

 

וקראתם דרור בארץ(כה-י)

ביובל, כולם חוזרים לביתם המקוריים. אפילו החיילים ואפילו אנשי הצבא השכירים! כולם משוחררים.

 

יובל היא (כה-י)

המילה "יובל" באה מ"הובלה". בשנת היובל, כולם זזים! כולם חוזרים לאחוזתם ויש המון עבודה ל"מובילים".

 

תשובו(כה-י)

חייבים לחזור לאחוזה המקורית. זו מצווה.

וגם החזרה אל חיק המשפחה שעזבנו במשך השנים וההתרחקות רצויה. (רק רצוייה ולא חובה) כדי לתקן העניינים הקשורים לבני המשפחה.

 

תשובו איש אל אחוזתו(כה-יג)

ולא כתוב כאן, שישובו אל משפחתם, כמו שכתוב בפסוק י' כי החזרה לחיק המשפחה היא אומנם רצויה אבל לא חובה (כנראה שהתורה לא יכולה לאלץ המהלך הכל כך קשה הזה !!)

 

ועשיתם את חקותי (כה-יח)

  • "ועשיתם את חקותי"= לעיין ולחקור את הכללים הגדולים של התורה
  • "משפטי תשמרו"= המשפטים הם תוצאות הכללים שהם החוקים. וציריכים לשמור התוצאות האלה, לכבד אותם. (זאת ה"מסורת")
  • "ועשיתם אותם" = תעשו חדשים!!!!!

לכן יש בפסוק שלושה חלקים: ללמוד הכללים העיקריים של התורה , ללמוד מזה המצוות שהמסורת שומרת , והשלב השלישי, שבכל דור ודור, יש לחדש ,לפי הכללים  העיקריים , דברים חדשים.: כך אנו "נעשה" מצוות! וזה משמעות פשוטה של "ועשיתם אותם" +תעשו בעצמכם מצוות, לפי הכללים (חוקים) ובלי לשלול המצוות הקיימים במסורת (שמירת משפטי). ודווקא חקירות כאלה וחידושים מרעננים אלה, יוכלו להתבצע בשנת היובל!! ומי יעסוק בהגנה על המולדת?..

 

 

 

וישבתם על הארץ לבטח

יש הבטחה מן השמים שלא נצטרך לא למלחמות ולא לגניבות!

ועיקר ביטחון ושולם הארץ בא משמירת שמיטות ויובלות!

 

וכי תאמרו(כה-כ)

היינו חושבים שהתורה מדברת רק לאנשים מאוד אצילים , בעלי אמונה גדולה, בעלי אמונה נשגבה! לא כן הדבר, התורה מדברת לכל אדם מישראל, והיא לוקחת בחשבון שאלות וספקות טבעיים של אדם פשוט שדואג על המחר! "מה אני אוכל בשנה הבאה" היא שאלה לגיטימית והתורה עונה שהשגחת ה' תטפל בזה באופן מעשי ויהיה יבול משולש בשנה השישית.

 

והארץ לא תימכר לצמיתות (כה-כג)

הארץ שייכת לה' ולא לנו, ואיננו רשאים למכור אותה לגויים!!!

ואם כל ישראל יושבים על אדמתם, וגוי אחד קנה חלקת אדמה, מצווה לקנות אותה ממנו כדי שלא יעבוד את האדמה בשנת שמיטה!!

(וזה מהווה עיקר בעיית "היתר המכירה", שיש בעדו שיקולים אחרים לא פחות חשובים). אבל כשכל הארץ בידי הגויים, אין מצווה כזאת!!

 

והשיגה ידו(כה-כו)

אדם שיש לו גואל (משהוא שישלם עבורו לגוי שקנה אותו, כדי לשחררו), אז יכול לחשוב שהוא לא יעשה מאמצים כדי לפרנס את עצמו, אלה ימכטר עצמו לגוי כעבד ויתלה בגואלים שלו, שיש עליהם מצווה לדאוג לו!!

התורה רוצה למנוע מצב זה. היא מצווה לגאול רק אנשים שלא חשבו כך לכתחילה ולא מכרו את עצמם אלא מחוסר ברירה מוחלט אחרי שעשו הכל כדי לא להגיע למצב זה.

 

וחי עמך(כה-לו)

לפעמים "חי" משמעו חיים ולא מוות. אבל כאן, "חי" משמעותו יותר גבוה, מדובר על חיים טובים. מצווה להלוות כסף ללא ריבית, לא רק כדי שהשני לא ימות, אלא אפילו כדי שיהיה לו טוב, שיחיה טוב,לא פחות ממך ("עמך").

 

הוא ובניו עמו(כה-מא)

שחרור העבד, חייבת להיות עם הילדים שלו . כי יכול להיות שהאדון, יפתה את הילדים שרגילים בביתו ורגילים להחשיב אותו כבעל הבית אמיתי ולא אביהם שהיה עבד, והוא יגרום לילדים לרצות להישאר איתו. לא, האדון חייב לעשות הכל כדי שהילדים ילכו עם ההורים שלהים ולא שיפתה אותם להישאר איתו!

 

ובאחיכם לא תרדה בו בפרך(כה-מו)

מה היא עבודת פרך?: חייב האדון לתת לעבד העברי תקווה שעוד מעט יצא. עבודת פרך היא כשהאדון שולל מהעבד כל תקווה להשתחרר. זו גם עבדות הגוף וגם עבדות הנפש!

 

 

 

ומך אחיך עימך(כה-מז)

הקדמה:

כל בריאה שהיא עליונה מחברתה, כשהיא מאבדת עליונותה, היא חוזרת להיות נחותה מחברתה(ולא שווה לה)!

למשל, פרח, יש לו עליונות מעל אבן בזה שהיא יפה, צומחת, מריחה…כשהיא מפסיקה לחיות, היא פחות חשובה מהאבן.

אדם, גדול מהבהמה בזה שהוא חושב, מדבר, בעל מוסר. אם האדם מאבד את הערך המוסף שלו כלפי הבהמה, אז הוא יורד ממעלתו מתחת לבהמה!!ואז בהמה יותר טובה ממנו !

כך ישראל, מהרגע שהוא מאבד את סגולתו כישראלי ("צורת נפשו הישראלית"), הוא נחות מעובד עבודה זרה!

ולעניינו:

הפסוק מדבר על גוי שבא לגור על יד ישראלים. קרבתו אל הישראלי יכול להביא לו עושר ושגשוג ("וכי תשיג יד גר ותושב עמך"). וזאת, אולי בזכות קרבתו אלך, כשאתה מחזיק במידות הטובות שלך, והוא לומד מהמידות הטובות שלך.

אבל, אם ישראלי אחר, לא מחזיק במידות הטובות של יהודי, והוא מושחת מבחינה מוסרית, אז הוא ירד מטה עד שיימכר לגוי הזה כי הוא נחות ממנו עכשיו שאיבד את צורתו כישראלי! ("ומך אחיך עימו"). ונמכר לגר תושב.

(הפסוק הבא ילמד שבכל זאת יש לגאול אותו ממצב זה )

 

***לעניות דעתי:

מצוות השמיטה והיובל יתחילו להיות מצוות מדאורייתא מהרגע שרוב עם ישראל יהיה בארצו. (בינתיים השמיטה היא מדרבנן)

אם הסטטיסטיקות נכונות, עוד מעט זה יקרא!!!

אנו חייבים להתחיל לחשוב ברצינות על קיום שתי המצוות האלה כלשונם וכרוחם (ולא רק איך אנו יכולים להיות פטורים מהן מבחינה הלכתית גרידא!!")

אלא לא מצוות "קלות" לביצוע . הן כבדות משקל מכול בחינה שהיא.

הם יכולים להוות מנוף לאיחוד כוחות כל חלקי העם כשנלמד את האוצרות הרעיוניים והמעשיים שגנוזים בהם.

נדמה לי שהצלחת המהפך המחשבתי הדרוש לקיום מצוות אלה, יבוא דווקא מהעולם הלא דתי. עקרונות האקולוגיה, הסוציאליזם, השוויון החברתי, ….יכולים להיות רעיונות נשגבים שרוב העם ירצה באהבה לקיימם. המהפך הדרוש לא חייב להתבצע בבת אחת. אבל הוא דורש לימוד מעמיק וארוך.

השנה, שנת שמיטה , כבר פוספסה.

בואו נתחיל להתכונן לשמיטה הבאה

ההסטוריה , המצב החברתי, ואיחוד העם מסביב לרעיון משוטף וקדוש זה מאלץ אותנו להירתע למסימה זו.

הדתיים חייבים להוציא את ראשם הטמון בחול והלא דתיים חייבים לקבל על עצמם אחריות על לימוד התורה ולקיימן. רק מהן, לדעתי תבוא הישועה. והזמן קצר והמלאכה מרובה.

לא נשכח שמצוות אלה הם סיבת ומקור הימצאותנו על האדמה הזאת, כדברי הפסוקים שבפרשתנו ובפרשה הבאה בחוקותי!

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.